תרבויות עבר באיטליה

תיאוריות אלטרנטיביות להופעת התרבות

השאלות הגדולות הנוגעות להיווצרות התרבות הן: כיצד הופיעה התרבות האנושית יש מאין? מי עזר לבני אדם לביית חיות וצמחים ולפתח גידולים? מי לימד אותם חקלאות, בניית בתים ומגליתים, קדרות ושימוש במתכות? מי לימד אותם אמונה, צורת ארגון חברתי, מחשבה מופשטת וכתב?

על כל השאלות הללו מנסות לענות התיאוריות האלטרנטיביות. גם אם לא נקבל כל דבר כתורה מסיני, יש בהן בכדי לעורר מחשבה.

לפי פרופסור סלמאן,[1] הרי שלאירופה תפקיד רוחני מיוחד הקשור לפיתוח האגו האנושי, ליכולת הנפרדוּת (שמביאה, בסופו של תהליך, ליכולת ההכללה), להארה, יצירה ומימוש ברמה גבוהה. אירופה מילאה וממלאת תפקיד חשוב בתהליך ההתפתחות הטבעי של התרבות האנושית והאדם האינדיבידואלי, ורומא הייתה כוח משמעותי בתהליך זה.

לפי סלמן, המחזור ההיסטורי הנוכחי מתבסס על מורים שהגיעו מיבשת אבודה בשם אטלנטיס ששקעה בצפון האוקיינוס האטלנטי. הייתה בה תרבות אנושית מתקדמת ושונה ממה שאנו מכירים כיום, שהגיעה לשיא לפני 20,000–30,000 שנה, אלא שאז החלו לפקוד אותה אסונות אפוקליפטיים, שבסופו של דבר הביאו לשקיעתה הסופית בים ולהיעלמותה לפני 10,000 שנה. האסונות הביאו לגלי הגירה של מלומדים וחניכים למקומות שונים ברחבי העולם וליצירת מרכזי לימוד וחניכה חדשים.

היו שני סוגים של חניכה: הענף הצפוני קידם לימוד של סודות הטבע והמקרוקוסמוס, זה היה העולם של האלים האולימפיים, ספֵירות הכוכבים והמלאכים, מושב השכל וכוחות עליונים. הענף הדרומי קידם את פיתוח העולם הפנימי של האדם – המיקרוקוסמוס. היה זה עולמם של אלת האדמה והאלים הכתוניים, מסורת חניכת המסתורין של העולם העתיק.

גלי ההגירה מאטלנטיס הגיעו לאירופה בשני נתיבים עיקריים: האחד מדרום, דרך אזור הים התיכון, והשני מצפון, דרך אזורי מרכז וצפון היבשת. ההגירה הצפונית התגשמה בעמים ההודו-אירופאים, ההגירה הדרומית בעמים השֵמיים. (הפיניקים, השוּמרים והמצרים הקדומים היו צאצאי גל הגירה שלישי). המפגש בין הענף הדרומי לבין הענף הצפוני היה פורה במיוחד והתרחש, בין השאר, באיטליה. וכך הוקמו בה לפני 16,000 שנה, בזמן שיא תקופת הקרח, מרכזי תרבות וחניכה שבהם התרחש תהליך עיצוב האדם החדש. זה היה כרוך בגיבוש של אוכלוסיות: ציידים, חוואים, דרואידים, בוני האתרים המגליתיים, האומנים והרועים, הכורים והסוחרים, לכדי אנושות חדשה, הבשלה לצאת לדרך של התפתחות רוחנית.

גם רודולף שטיינר (מורה רוחני בתחילת המאה ה-20 שייסד[Tomer1]  את האנתרופוסופיה) טוען אותה טענה. לפי דבריו הקטסטרופות באטלנטיס באו בגלים. האירוע הראשון קרה לפני 50,000 שנה והשני לפני 28,000 שנה. פליטים מהמרכז הנבואי הצפוני של יופיטר באטלנטיס היגרו למרכז אסיה בהנהגת מאנו, שנקרא גם נוח. בדרכם הם השאירו קבוצות שונות באירופה, אשר הקימו לאורכה ולרוחבה בתי ספר רוחניים ומרכזי נבואה. זאת הייתה הרשת של הפצת הידע שהשפיעה על התפתחות התרבות האנושית.

באיטליה הוקמו שני מרכזי התפתחות: האחד במפרץ נאפולי שבמערב חצי האי והשני בחצי האי גרגאנו שבמזרח. אלה היו מרכזי המסתורין העתיקים, שהושפעו ממסורת המתקדשים של אטלנטיס. לימים הם הפכו להיות אזור מערת הסיבילה ליד קומאי במרכז מערב איטליה, וההר הקדוש הקשור למלאך מיכאל בחצי האי גרגאנו במזרח איטליה. בנוסף אליהם היה מרכז רוחני נוסף בקאוריה (Cauria) שבאי קורסיקה.

ואכן, לפי האינאיס ((Aeneis של ורגיליוס, בקומאי שבצפון מפרץ נאפולי היה מרכז קדושה וחניכה עתיק, שהוקם על ידי אנשים שהגיעו מטרויה. מקורות נוספים מדברים על מערכת מנהרות של שבע קומות, הקשורות לשבעת המדורים של העולם התחתון ולכניסה לעולם המתים, בתחתית אגם מסתורי סמוך לשם שנקרא אוורנוס.

בנוסף לכך האינאיס מזכיר את העיר המקודשת והעתיקה אלבה לונגה, ליד רומא, כמקום נוסף שהקימו כוהנים זרים אלו. זאת הייתה עיר כוהנים ומרכז רוחני בסגנון אסיאני, שהוקם על ידי אנשים מטרויה וממנו יצאה השושלת היוליאנית. לא רחוק משם, בעיר האטרוסקית טרקוויניה, היה מרכז נבואה עתיק, ממנו באו חלק מהמלכים שייסדו את רומא.

השאלה היא מתי הייתה מלחמת טרויה? יש כאלה הטוענים[2] שהאיליאדה והאודיסיאה והאירועים המתוארים בהם, ובאופן כללי הרבה מסיפורי האלים היווניים, משקפים את תקופת אטלנטיס והתרחשו הרבה יותר מוקדם מכפי שהיסטוריונים מציעים, וההוכחה לכך היא שבתיאורי המאורעות מופיעות טכנולוגיות אטלנטיות, כגון קרן אור היוצאת ממצחם של הקיקלופים (מהעין שלהם) ומטביעה ספינות.

כך או כך מלחמת טרויה הייתה כנראה מלחמת אזרחים יוונית שהתרחשה בזמן שבו היו תרבויות קדומות ומתקדמות, שלא הרבה אנחנו יודעים עליהם[3]. אם אכן הגיעו הטרויאנים לאיטליה (כפי שהגיעו יותר מאוחר מתיישבים יוונים אחרים), הם הביאו אתם מן הסתם את האמונות שלהם.

לפי התיאוריות האלטרנטיביות אחת הטכנולוגיות שפותחו באטלנטיס היא יכולת להפיק אנרגיה מפירמידות, שהופיעה במושבות שהם הקימו בכל רחבי העולם, החל ממצרים, המשך במקסיקו, במרכז ובדרום אמריקה, וכלה בסין. בצפון איטליה, 40 ק”מ ממילאנו וקרוב לאגם קומו, במקום שנקרא Montevecchia נמצאו שלוש פירמידות, שמקבילות מבחינת המערך שלהם לפירמידות של גיזה. אלו הן שלוש גבעות טבעיות המכסות פירמידות עתיקות שאותן ניתן לגלות בצילומי אוויר. קיום הפירמידות באיטליה נחשב לפסבדו מדע, אבל חסידי העידן החדש כבר התחילו להגיע לאזור ולהרגיש שם אנרגיות. מעניין לציין שבאזור זה התגלו שרידים ראשונים של הומו ספיינס מלפני יותר מ-30,000 שנה.

פרהיסטוריה באיטליה

הארכיאולוגיה הקונבנציונלית” מוצאת באיטליה שרידים ראשונים של הופעת האדם המודרני (הומו ספיינס). באירופה, בגבול איטליה ובצרפת על חוף הים התיכון סמוך למונקו, נמצאו מערות ובהן שרידי הומו ספיינס מלפני 43,000 שנה. שרידי אדם מודרני קדומים נוספים מלפני יותר מ-40,000 שנה נמצאו באפוליה שבדרום. עד לזמן הזה ובמשך חצי מיליון שנה מי שאכלס את אירופה היה האדם הניאנדרטלי. הוא היה חזק יותר, שעיר, מתאים למזג אוויר קר, ואפילו בעל קיבולת מוח גדולה. האדם הניאנדרטלי ידע להדליק אש, קבר מתים, אבל לא הייתה לו יכולת תקשורת מפותחת (שפה), הוא לא ידע לתכנן כמה צעדים קדימה ולא היו לו את הדמיון והיצירתיות של האדם החדש. לא ברור כיצד האדם החדש הופיע ומה קרה לניאנדרטליים. לפני 30,000 שנה הם נעלמים והאדם המודרני מתחיל להתפשט ולאכלס את איטליה. במערות ליד מונקו נמצאו שרידי אדם הדומה לנו, מעודן קצת יותר, וכנראה בעל גוון עור שחור[4], מלפני 25,000 שנה[5] (שני שלדים קבורים מחובקים בתנוחה טקסית, אולי של אישה זקנה וילד). בתקופה הזו מופיעים ציורי מערות, בעלי איכות אמנותית גבוהה, במקומות שונים באירופה, ונמצאים פסלוני אלות.

לפני 8000 שנה לערך מגיעה לאיטליה המהפכה החקלאית שמתחילה 2000 שנה קודם לכן במזרח התיכון. ברחבי איטליה מוקמים בתים וכפרים, חברות חדשות המונהגות על ידי נשים כוהנות, המאמינות באלה הגדול ומקדשות את המלאכות והמיניות. בעקבות כך מתחילים להופיע בכל רחבי איטליה אתרים מגליתים (אבן גדולה). אחד המקומות המיוחדים ביותר מבחינת ממצאים מגליתים, הוא היישוב אאוסטה בעמק האאוסטה, הנכנס לתוך האלפים לקראת מעבר סן ברנרד וההר מון בלאן. מעגלי אבנים, מנהירים ודולמנים נמצאו ברחבי פיימונטה, ליגוריה ולומברדיה.

בתקופה הברונזה (1000–3000 לפנה”ס) מתבססות באיטליה תרבויות מקומיות, כגון זו של האפנינים, או תרבות טרמארה (Terramare) בעמק הפו, ויש להניח שאנשים ממצרים, פיניקיה, יוון ומסופוטמיה הגיעו אליה כפי שמופיע באגדות העתיקות. עם הגעת הברזל וההודו-אירופאים באלף השני לפנה”ס מתפתחות חברות של לוחמים, בסביבות 1000 לפנה”ס איטליה עולה על במת ההיסטוריה דרך הופעה של עם מסתורי שנקרא האטרוסקים.

אטרוּסקים

האטרוסקים הם התושבים הקדומים והתרבות המפותחת הראשונה המוכרת לנו באיטליה. עם מסתורי שהגיע לאיטליה בסוף האלף השני לפנה”ס, לא ידוע מהיכן, והתיישב במרכז צפון איטליה. הכתב שלהם עדיין לא פוענח ולכן אנחנו לא יודעים עליהם הרבה מלבד ממצאים ארכיאולוגיים ותיאורים של כותבים מאוחרים יותר. התמונה שמצטיירת היא של תרבות מתקדמת המבוססת על ברית של ערים.

מתברר שהייתה להם יכולת טכנית גבוהה בעיבוד מתכות (יציקה של פסלים מברונזה), יכולות בנייה ופיסול, וחוש אמנותי ואסתטי מפותח במיוחד. ברחבי טוסקנה נמצאו שרידים מרשימים ביותר של פיסול וציור, ארכיטקטורה ואמנות אטרוסקית, המוצגים כיום במוזיאונים ברחבי העולם, כולל בארץ (מוזיאון ארצות המקרא).

לפי מירצ’ה אליאדה האטרוסקיים הם מיזוג של תושבים מקומיים עם פולשים זרים, אולי הודו-אירופאים, אולי לידים, והאגדות שלהם משקפות את המאבק והמיזוג הזה. יש אומרים שהם הפלסגים, התושבים הקדומים של יוון.

האטרוסקיים פיתחו תרבות עירונית בעיקר באזור טוסקנה (מכאן השם אטרוסק – טוסקן). הייתה להם ברית של שנים עשר ערים שהונהגה על ידי מלכים ובנוסף אליהם היה מעמד של כוהנים, מעין דרואידים חכמים, ומסורת של טקסים דתיים ועלייה לרגל במשך השנה.

לנשים היה מעמד שווה לגברים ויש פסלים נהדרים שלהן שוכבות על ארונות הקבורה. האטרוסקים חפרו מערכות קבורה מתחת לאדמה, שייתכן ששימשו לפולחן, מתוך אמונה בקיום ישויות אנרגטיות באדמה שאותן אפשר לעורר. הם היו אנשים דתיים מאוד שהושפעו ממצרים, היה להם ספרים שבהם נשמר ידע סודי (כנזכר לעיל – הכתב לא פוענח עדיין).

בסופו של דבר הם נכבשו על ידי הרומאים, נטמעו באימפריה, ותרבותם נעלמה.

הקיום של ברית ערים מתקדמת, חופש לתושבים, מסורת אמנותית גבוהה, הישגים בפיסול ובציור, לפני ובמקביל ליוון הקלאסית בטוסקנה, מעורר מחשבות לגבי קשר מיסטי אפשרי בין ערי האטרוסקים לערי הרנסאנס העצמאיות שהופיעו באותו אזור אלפיים שנה מאוחר יותר. נדמה כאילו הגאונות האמנותית ושאיפת החירות והשוויון עברו מערי האטרוסקיים לפיזה, סיינה ופירנצה. כשבדרך הם משפיעים על האימפריה הרומאית ועל העולם כולו.

יוון הגדולה

לפי האגדות, היוונים החלו להתיישב באיטליה כבר במלחמת טרויה, ומי שייסד את אלבא לונגה ליד רומא היה איניאס נסיך טרויה. מלחמת טרויה הייתה מלחמת אזרחים יוונית, והמפסידים בה נאלצו לחפש להם מקומות יישוב אחרים. לפי ההיסטוריה המקובלת כל זה קרה באלף השני לפנה”ס, לפני תקופות יוון ההיסטוריות, הארכאית והקלאסית (ראו ספר “מסתורין יווני”). עם תחילתה של תקופת יוון הארכאית והקלאסית, החל מהמאה ה-8 לפנה”ס, החלו להגיע גלים נוספים ורבים של מהגרים. החברה ביוון התבססה על ארגון הפוליס, שבו חבר אזרחים חופשי מייסד עיר, בכל פעם שמספר התושבים גדל מעבר למה שהעיר יכלה לכלכל, יצאו חלק מהאנשים לחפש מקום שבו יוכלו לייסד עיר חדשה. מבחינת מזג אוויר, קרבה גיאוגרפית ופוריות האדמה, דרום איטליה והאי סיציליה היו אזורים אידיאליים להתיישבות. וכך לדוגמא פיתגורס, שהיה תלמידו של אורפיאוס, עובר מסאמוס עירו לסיציליה ומייסד עם תלמידיו, קהילה בקרוטון שבקלבריה (דרום איטליה), וכמוהו גם רבים אחרים.

זאת ועוד, היוונים עסקו במריבות בינם לבין עצמם, ומי שמצא את עצמו בצד המפסיד נאלץ לחפש ארץ חדשה, ואותה אפשר היה למצוא בדרום איטליה.

במאה ה-6 לפנה”ס מתבססות ערים יווניות רבות בדרום איטליה, בעיקר בסיציליה ולחופי דרום המגף האיטלקי. המושבה הידועה ביותר היא נאפולי שהוקמה כעיר החדשה – Nea Polis של מושבה יוונית סמוכה.

וכך, נמצא בדרום איטליה מקדשים יוונים מרשימים ביותר שהידועים ביותר שביניהם הם אלו שבפסטום, לא רחוק מנאפולי. במאה ה-4 לפנה”ס נודע אזור דרום איטליה בשם “יוון הגדולה”. המלחמות עם הפרסים ולאחר מכן בין אתונה וספרטה שולחות לערים החדשות גלים של מתיישבים, אלא שאז הכוח הרומאי העולה מתחיל להיפגש ולהתנגש עם העולם היווני שנמצא מדרום לו. הרומאים לומדים רבות מן היוונים, והדבר החשוב ביותר הוא כתב האותיות היווניות, שעובר אליהם דרך האטרוסקיים.

לפני הרומאים היו שני כוחות משמעותיים באיטליה, האטרוסקיים בצפון והערים היווניות בדרום. העיר היוונית החשובה ביותר הייתה קומאי, שם ישבה הסיבילה. והיא הנהיגה ברית של ערים שנלחמה באטרוסקיים, והנה באה רומא וגנבה לשניהם את הבכורה.

מתחילים באלפים
המרכז הרוחני העתיק של אירופה בזמנים פרהיסטוריים היה בהרי האלפים.[1] אפשר להרגיש את אלוהים בהרים, והקדושה שלהם צוינה על ידי הקמת מעגלי אבנים, העמדת אבנים גדולות (מֶנהירים) במקומות מיוחדים, בניית דולמנים וחריטת ציורי סלע.[2]

אחד המקומות היפים ביותר באלפים האיטלקיים הוא עמק האָאוֹסְטָה, הנכנס עמוק לתוך ההרים ומגיע עד להר הגבוה באירופה – מון בלאן.  לאורכו עוברת הדרך ההיסטורית המחברת את צרפת עם איטליה, וזהו המקום דרכו פלשו לאיטליה חניבעל וצבאות אחרים.

הרומאים ביצרו את העמק כנגד הפלישות ובנו בו עיר מצודה בשם אאוסטה, בה ניתן עדיין לראות את מבנה העיר הרומאית הקלאסית, כולל שרידים של חומה, שערים ותיאטרון, אלא שהאתר החשוב יותר נמצא כיום מתחת לאדמה. בתוך אולם תת-קרקעי ניתן לראות את האתר המגליתי החשוב באיטליה, מתחם מקודש ובו משטחי סלע חרוטים, אסטלות אנתרופומורפיות (בדמות אדם), בארות טקסיות מלפני 7,000 שנה, דולמנים, ומקומות קבורה מלפני 5,000 שנה. אין מקום דומה לזה באלפים חוץ מהאתר Le Petit-Chasseur בשוויץ, שם נמצאו אסטלות אבן אנתרופומורפיות עם פרצוף שמש, ודולמנים דומים מלפני 5,000 שנה.

האתרים האטרוסקים בטוסקנה

הנקרופוליס בצ’רווטרי (Cerveteri)

האתר האטרוסקי הראשון במסלול תרבויות העבר נמצא כארבעים ק”מ משדה התעופה של רומא – פיומיצ’ינו, בשולי אחת מהערים האטרוסקיות החשובות והגדולות ביותר לפני 2,900 שנה, שנקראה קאירי (Caere), בה נמצאים כמה מהשרידים המרשימים ומעוררי המחשבה ביותר באיטליה.

הנקרופוליס (עיר הקברים) של קאירי הוא הגדול בים התיכון והוכר כאתר מורשת עולמי. הוא מאורגן בצורה של עיר, שבה יש שני סוגי בניינים – קברים (שחלקם חצוב בסלע וחלקם בנוי): עגולים בצורת טומולוס ומרובעים בצורת בתים. בתוך מבני האבן הגדולים, שחלקם כאמור עגולים וחלקם מרובעים, חלקם חצובים בסלע וחלקם בנויים, ישנם חדרים עם ציורים, תגליפים ופסלים על ארונות קבורה יפהפיים מאבן. בחלקם נמצאו חפצי קבורה, ובאחד מהם אף אוצר זהב. בעיירה הסמוכה יש מוזיאון ובו חלק מהממצאים, אך רובם נמצא במוזיאוני הוותיקן ובמוזיאון האטרוסקי ברומא.

העיר הוקמה במאה ה-9 לפנה”ס וממוקמת במרחק כמה קילומטרים מהים. היא מתבססת על תעשיית כריית הברזל והמתכות בגבעות האזור, אותם היא ייצאה דרך מספר נמלים סמוכים. היו לה יחסי קרבה עם רומא, אבל היא נכבשה על ידי הרומאים בתחילת המאה ה-3 לפנה”ס וירדה ממעמדה. העיר הייתה כה עשירה בתקופה הקלאסית, עד שהפכה לעיר הלא-יוונית היחידה שהורשתה לקיים בית אוצר בדלפי שביוון, שנחשבה באותה תקופה למרכז הרוחני של העולם העתיק כולו.

הנקרופוליס בטַרקוויניה (Tarquinia)

האתר האטרוסקי השני במסלול תרבויות העבר נמצא 50 ק”מ מצפון לקאירי. טרקוויניה הוקמה במאה ה-10 לפנה”ס והפכה לעיר האטרוסקית החשובה ביותר במאה ה-4 לפנה”ס.[3] כמו קאירי הסמוכה, הכלכלה שלה התבססה על מכרות בגבעות שבסביבה, והיא נמצאת במרחק כמה קילומטרים מהים. טרקוויניה הייתה המרכז המסחרי של האטרוסקיים. שניים משבעה המלכים הקדומים של הרומאים הגיעו מעיר זו (ונקראו לכן טרקווינוס), והיא נקשרה לדמויות מיתולוגיה יוונית כגון דרדנוס.

כמו אלבה לונגה שליד רומא, טרקוויניה הייתה מרכז של נבואה. ותפקיד זה שלה המשיך גם לאחר שנכבשה על ידי הרומאים בתחילת המאה ה-3 לפנה”ס, בטרקוויניה פעלה כת של נביאים כוהנים שניבאו לפי כבד בעלי חיים שהוקרבו לאלים.

סמוך לעיר שוכן בית הקברות שנקרא מונטרוצי נקרופוליס (Monterozzi Necropolis) והוא אתר מורשת עולמי. חלק מהקברים מוקדמים, אבל החשובים שבהם הם מן המאות ה-6–7 לפנה”ס. הם חצובים ברובם בסלע ולעתים מכוסים בטומולוס אדמה. בתוכם נמצא האוסף החשוב ביותר של ציורי קיר אטרוסקיים עתיקים, המגלים לנו טפח מחייהם, אמונתם ותרבותם. בחלק מהקברים התגלו סרקופגים עם מכסה מפוסל מרהיב וחפצי קבורה. הממצאים בקברים מראים את רמת העידון והתחכום שאליו הגיעה האמנות האטרוסקית.

העיר התת-קרקעית של אורבייטו (Orbieto)

האתר האטרוסקי השלישי והאחרון במסלול תרבויות העבר הוא העיר התת-קרקעית באורבייטו. כיום זוהי עיר מצודה מימי הביניים שבלבה קתדרלה גותית נפלאה, אך מתחתיה מצוי מבוך של מנהרות, חללים ואולמות שחלקם הגדול מהתקופה האטרוסקית (ביניהם חללים מסתוריים בצורת פירמידה). רבים מההיסטוריונים חושבים שאורבייטו הייתה מקום עיר הקודש האטרוסקית וולסיני (Volsinii), בה היה המקדש המרכזי שלהם שנקרא פאניום וולטומנאי (Fanum Voltumnae). פעם בשנה, נציגי 12 הערים שהיוו את הליגה האטרוסקית נפגשו במקום. זה היה האומפולוס – מרכז העולם שלהם.

סמוך לעיר התגלו שני בתי קברות אטרוסקיים ובהם קברים דמויי בתים בסגנון קאירי וטרקוויניה. האחד נקרא קרוצ’יפיסו דל טוּפוֹ (Crocifisso del Tufo) והוא מהמאה ה-6 לפנה”ס, והשני נקרא נקרופוליס דֶלה קאניצ’לה (Necropolis della Cannicella).

[1] לדוגמא, בתרבות הַאלשטאט (Hallstatt culture).
[2] הרחבה בנושא זה תוכלו למצוא בספר “אמנות ורוחניות באלפים”, סדרת טיולי תרבות ורוח, הוצאת פראג.
[3] ניסתה ביחד עם קאירי להילחם ברומאים בסוף במאה ה-4 לפנה”ס, אך ללא הצלחה.
[1] Harry Salman. Europe: A Continent with a Global Mission. Kibea, Sofia, 2009.
[2] למשל חבר הקונגרס האמריקאי איגנטיוס דונלי. ראו בספר “מסתורין יווני”.
[3] לפי אפלטון ב”תימאס”, הייתה אתונה עתיקה יותר לפני 11,000 שנה שנלחמה באטלנטיס.
[4] יש הטוענים שהאוכלוסייה המקורית של אירופה הייתה שחורה והצבע הבהיר הופיע בעקבות מוטציות גנטיות
[5] זה משמח מאד את האפרקוצנטריים הטוענים שהגזע הלבן התפתח מהגזע השחור באירופה רק בעשרת אלפים שנה האחרונות, ושבמקור כולנו היינו אנשים שחורים.