הקדמה

דבר מפליא הוא שאנחנו קולטים את העולם דרך מסננת של שבע. שני החושים העיקריים שלנו המקשרים אותנו לעולם – ראייה ושמיעה – קולטים את המציאות שסביבנו דרך ספקטרום של שבעה צבעים (קשת) או שבעה צלילים (אוקטווה). הדבורה רואה אחרת מאיתנו, הכלב שומע צלילים אחרים, אבל את המערכת שלנו כמו תכננו כך שתפעל לפי התדר של שבע. דומה הדבר, כאילו יש לנו מקלט רדיו וגם טלוויזיה, ושניהם עובדים לפי שבע תחנות. אם חיפשתם הוכחה ליד מכוונת בתכנון האדם, לקיומו של סדר אלוהי, הרי היא לפניכם. דבר מדהים הוא.

לא רק באדם (המיקרוקוסמוס) אלא גם בעולם (המקרוקוסמוס) יש חוקיות של שבע: אם נתבונן (דרך שבעה צבעים) בעולם שמחוץ לנו, נראה שכל הכוכבים שבשמיים קבועים, חוץ משבעה כוכבים שנעים בשמיים, והם: שמש, ירח, כוכב, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי (שאותם שרואים בעין לא מזוינת). בנוסף על כך, בקשת בענן המופיעה בשמיים יש שבעה צבעים. נדמה כאילו המיקרוקוסמוס – האדם, משקף את המַקרוקוסמוס – העולם. והרי לפניכם עוד הוכחה לסדר אלוהי.

המספר שבע מדבר אלינו, מתכתב עם התת-מודע שלנו, ומסיבה זו בחרו הקדמונים בשבעה פלאי תבל, וגם כיום אנחנו מציינים שבעה פלאים כאלה. למרבה היופי, שניים מהם נמצאים בסביבה שלנו והם הפירמידה הגדולה בגיזה (היחידה שהייתה גם אחד משבעה פלאי תבל של העולם העתיק), מבנה האבן הגדול ביותר שהקימו בני אדם מאז ומעולם – והעיר החצובה בסלע פטרה שבירדן, שנקראת גם “הסלע האדום”, שהילכה קסם על הנוער הישראלי בימי ראשית המדינה.

מפני הסמיכות של מצרים ופטרה, הן במישור הגיאוגרפי והן – במובנים מסוימים – במישור התרבותי, בחרתי לחבר אותן יחדיו לספר אחד. שתיהן גם עוקבות זו אחר זו מבחינה כרונולוגית, שכן פטרה קשורה לממלכה התלמית (הלנית) שהתקיימה במצרים במאות ה 4- – 1 לפנה”ס, אשר המשיכה את מסורת מצרים העתיקה. היה זה אך טבעי לקרוא לספר “הפלא השביעי”.

הספר שלפניכם איננו מדריך טיולים במובן הקלאסי, ולא בא להחליף את ספרי הטיולים הרגילים (או אתרי האינטרנט) אלא הוא מרחיב על התרבות המצרית, שהייתה שונה מכל דבר שאנחנו מכירים כיום, ועל התרבות של הנבָּטים, ובמיוחד על האמונות והדת שלהם (בעבר התרבות לא הייתה נפרדת מהדת). לאחר מכן מציע הספר שני מסלולי טיול, האחד בפטרה והשני באתרי מצרים העתיקה. בחרתי את אתרי ביקור החשובים ביותר ואת אלה שבהם יש אווירה מיוחדת, והרחבתי על מה אפשר ללמוד ולחוות במקומות אלה מעבר לביקור הרגיל. אני מצביע על הדברים המיוחדים, ההיסטוריה, האמונות, האמנות והרוחניות הקשורה לכל מקום ומקום.

הספר מבוסס על מחקר של יותר מ 30- שנה בתיאוריות האלטרנטיביות וגם באקדמיה, ומכאן ייחודו. יש בו הקדמות נרחבות ומעמיקות על נושאים כגון מיתוס הבריאה המצרי, חוקי המוסר, המסתורין של הפירמידות, משמעות מבנה המקדשים, ועוד. בחרתי שלא לציין הפניות ביבליוגרפיות כדי להשאיר את מצרים ופטרה בתור פלא ולמנוע הקשר של מאמר מדעי. יש בספר הרבה פרטים ושמות. אם אתם “מאבדים את עצמכם” בשלב כלשהו, ההמלצה שלי היא לא להתעכב ולהמשיך לפרקים הבאים. הקריאה צריכה להיות מלווה במחקר אקטיבי ומבוססת על היכרות מוקדמת עם מצרים (או במסגרת טיול). כל חלק של הספר עומד בפני עצמו.

השורה התחתונה בנוגע למצרַים היא שאי אפשר להסביר את הופעתה של התרבות המתקדמת הזו יש מאין, ואת ההישגים שאליהם הגיעו המצרִים, כגון בניית הפירמידות, באופן שעושים זאת כיום, וכך חשבו גם חוקרי מצרים הראשונים. יש משהו שנסתר מאיתנו, מרכיב נוסף ולא ידוע, שרק הוא יכול להסביר את הופעתה של מצרים, ושעליו אני מצביע בספר זה בהקשר של המקומות השונים.

בנוסף על כך, מצרים הייתה התרבות הדתית ביותר שהעולם ידע. אנחנו נוטים כיום להכחיש את העובדה שנמות, התרבות שלנו כמעט ולא מתייחסת לנושא המוות, ואילו במצרים החיים התרכזו בעולמות הרוחניים ובמציאות הנסתרת, וזה לא הפך אותם לעצובים אלא להיפך. המצרים האמינו שיש סדר יקומי, שבו לכל אחד יש תפקיד והוא נקרא ה”מאע’ת” (אמת). בסוף החיים נשקלים מעשיו של אדם על המאזניים, כאשר מצדם האחד נמצא לבו ומהצד השני – נוצת האמת.

החלק על פטרה פותח באופן מעמיק ולראשונה בעברית את סודות האדריכלות המקודשת של העיר, המסורות הדתיות והרוחניות של הנבַּטים, הקשר לפולחן האלה הקדומה, קווי אנרגיה ועוד, ומציע מסלול טיול שונה מהרגיל, הכולל אתרים מקודשים ולא מוכרים בסביבות העיר, כגון הר אהרון.