מניפסט הטיולים

המטרה שלנו היא להוציא טיולים מוצלחים של גילוי תרבויות, ארצות ומסורות רוחניות ברחבי העולם. לצורך כך צריך להגדיר מה לא תורם להצלחת הטיול, מה כן, ומהי הדרך לטייל נכון:

מה לא תורם?

1. 1. הטיול הוא בהגדרה טיול ולא נופש או חיפוש חוויות. המטרה של הטיול היא לראות מקומות ולהכיר תרבויות וארצות, ובכלל זה להשתתף ככל האפשר בטקסים ופעילויות של מקומיים. לצורך מטרה זו צריך להתאמץ בנסיעות, לוחות זמנים, לינה ואוכל, שירותים מקומיים וכן הלאה (בבחינת ברומא תהיה רומאי), וזה מחייב משמעת עצמית, הסתפקות במה שיש ואפשר, מתוך רצון לגלות את העולם. חיפוש אחר נוחות ופינוק לא תורם לכן לטיול מוצלח.
2. 2. הטיול הוא לא דינמיקה קבוצתית וגם לא נועד לרגש באופן אינדיבידואלי. הוא לא צריך לתת תשובה לבעיות של החיים אם ישנן כאלו, או לגבש קבוצה שתיתן מענה חברתי. אם הדברים הללו קורים זה מבורך, אבל האחריות של המשתתפים היא לתרום להצלחת הטיול ולא לצפות לקבל תמיכה חברתית, נפשית ורגשית כתנאי להשתתפות. התמקדות בחוויה החברתית יכולה לכן להפריע להתרכזות בחשיפה לנושאי הטיול.
3. 3. הטיול לא נועד לחוויות קולינריות, ולא לספק את כל הטעמים של כולם כל הזמן. אוכלים כדי לחיות ולא חיים כדי לאכול – זאת הגישה הנכונה, ובכלל זה מספיקה ארוחה גדולה אחת ביום לקראת ערב, ומשהו קל בצהריים. אין אפשרות בלוח זמנים של טיול לעשות שתי ארוחות גדולות ביום, ולהזמין במסעדה קבוצה של אנשים בזמן הצהריים זה מתכון לכישלון ובזבוז זמן יקר. לכן ארוחות צהריים יאורגנו במשותף או יתבססו על אוכל רחוב או פיקניק. במידה ותתאפשר חוויה קולינרית זה מבורך, אך לא העיקר ולא המטרה. התמקדות יתר באוכל וציפייה שטיול יהיה חוויה גסטרונומית גורעת מהתמקדות בנושאים של הטיול.
4. 4. המלונות בטיול לא נועדו לפנק. טיול הוא לא נופש ואין במהלכו זמן לספא, מסאז' וכן הלאה. במידה והדברים הללו מתאפשרים זה מבורך, אבל זאת לא המטרה. באותו האופן, המלון הוא מקום לשינה שצריך להיות שקט ונוח. מעבר לסטנדרט הבסיסי, טיול צריך להתמקד במטרות ולא בסידורי הלינה, כשקנה המידה הוא לא מה הציפיות, אלא מה באמת מפריע. דרישות מופרזות לגבי סידורי לינה ומלונות פוגעות בהתנהלות הטיול.
5. 5. אחד הדברים הגרועים ביותר בטיולים זה הפלאפון, שמוציא את האדם מכאן ועכשיו ומונע ממנו לרצות ליצור קשר עם המשתתפים האחרים. מאוד מומלץ להגביל את השימוש בטלפון לשעות הערב. במיוחד מומלץ לא להכניס את הפלאפון וההתכתבויות בו למרחב הציבורי. הקבוצה היא ישות בפני עצמה, וחיבור שלה דרך הפלאפון עם אנשים אחרים פוגע בדינמיקה שלה. אז אנא לא לספר בדיחות מהצ'אט, או משהו שמישהו אמר לכם בדיוק באותו רגע. במקום זאת – להקשיב למדריך ולדבר עם האחר. התעסקות בטלפון במהלך הטיול פוגעת בחוויה.
6. 6. אחד הדברים הגרועים בטיולים זה דיבורים על פוליטיקה והכנסתה לשיח הציבורי. המלצה גדולה מאוד היא לא לדבר על פוליטיקה. אין טעם לטייל בארצות אחרות ולהביא איתנו את הארץ, ולאו דווקא את החלק היפה שבה. כל אזכור כזה לא רק מסיט את המדבר מכאן ועכשיו, אלא גם את השומעים. מומלץ להפעיל שיקול דעת בהעלאת נושאים כאלו או אחרים למרחב הציבורי ולנסות לתת סיכוי למשהו שונה ואחר. טיול, בהגדרה שלו, הוא היכרות עם השונה והאחר, והכנסה של הפוליטיקה או השיח הציבורי הרגיל מרחיקה אותנו מכך. התעסקות בפוליטיקה במהלך טיול פוגעת בחוויה.

מה כן תורם?

1. 1. לכל טיול צריכה להיות מטרה, הן גיאוגרפית והן תרבותית-מסורתית, והמשתתפים צריכים להסכים ולהתכוונן על מטרה זו מראש. הטיול צריך להיות מאמץ משותף להשיג את המטרה ולא מדריך שגורר בעל כורחם את כולם וצריך לבדר את הקבוצה. המטרה יכולה להיות השתתפות בפסטיבל, היכרות עם דרך רוחנית כזו או אחרת, השתתפות בטקסים, הכרת חבל ארץ, התעמקות בנושא כגון אדריכלות מקודשת, ועוד. המאמץ צריך להיות בגישה חיובית, מאפשרת וסומכת. מטרה משותפת היא קריטית להצלחת טיול.
2. 2. המשתתפים בטיול צריכים לקבל עליהם את תנאי הטיול ולהיות כשירים. הטיול צריך להתנהל לפי הכלל ולא לפי החוליה החלשה. צריכה להיות יכולת הליכה תקינה ומינימלית, בריאות תקינה, והסתפקות במה שיש בלי לדרוש דרישות מיוחדות שנובעות מסיבה זו או אחרת. זה מאפשר להתמקד במטרות הטיול, להגיע למקומות שרוצים, ולהשתתף בפעילויות שתוכננו מבלי שיהיו עיכובים. כל אדם צריך שיהיה אחראי על עצמו ולוודא שהוא לא מפריע למהלך התקין של הטיול בגלל בעיות כאלו או אחרות. אחריות ונכונות למאמץ הם קריטיים להצלחת טיול.
3. 3. הגישה לטיול צריכה להיות כאל מסע עם שלבים שונים, מסע שיש בו חלקים גלויים ונסתרים. זה מצריך סבלנות, סובלנות, פתיחות, גישה חיובית, והשהיית השיפוט עד לסיום הטיול ולרוב גם קצת אחריו. מומלץ לפני הטיול לקרוא על נושאי הטיול והמקומות שבהם נבקר, ולאחר הטיול לעשות סיכום והמשך מחקר. הטיול נועד לפתוח תחומי עניין חדשים ולספק חומרי גלם למחשבה, דימויים, היכרות עם מקומות וטקסים – אלא שאת חומרי הגלם צריך לעבד לכדי מוצר מוגמר. פתיחות וסקרנות הם קריטיים להצלחת טיול.
4. 4. מומלץ לקשר את הטיול לטיולים אחרים ולנרטיב כולל של חיפוש אנושי אחר משמעות והתפתחות התרבות לאורך הדורות. רובנו טיילנו בארצות רבות, הרבה יותר מאשר מרקו פולו, אלא שנראה שאין קשר בין דבר לדבר. לכן ההמלצה היא לנסות ולקשור את הטיול לנרטיב אחד, כשכל ארץ, תרבות וזמן הם בעלי תרומה ייחודית. באותו האופן, כדור הארץ הוא שלם שלו חלקים רבים, והיכרות עם חבלי ארץ שונים ממלאת את הפאזל ונותנת תמונה של המקום שאותו מאכלסים בני אדם. חיבור הטיול לנרטיב גדול יותר תורם להצלחתו והפקת המרב ממנו.

מהי הדרך לטייל נכון?

1. 1. כל יום צריכות להיות לפחות שתי אטרקציות, שתי חוויות או אירועים משמעותיים, שבשבילם שווה לצאת לדרך, והם בדרך כלל קשורים לביקור במקומות מיוחדים כאלו או אחרים, כי אחרת אפשר לחוות את אותן חוויות גם בבית. במילים אחרות, החוויות המשמעותיות צריכות להיות תלויות מקום (למשל לצפות בזריחה מעל הר גבוה מסוים, לבקר מקדש עתיק עם ציורים שמרטיטים את הנשמה, וכן הלאה), וצריך שיהיו לפחות שניים כאלו בכל יום.
2. 2. הטיול צריך לספק חוויות שאי אפשר להגיע אליהן באופן עצמאי, אחרת אין טעם לצאת לטיול מאורגן, שבאופן כללי הוא מסגרת מלאכותית עם אנשים אקראיים. ישנם טקסים (כגון זִיכְּר של הסופים) שאי אפשר להגיע אליהם בלי הדרכה מתאימה, בלי מישהו שמכיר, וישנן פעילויות שלא יתקיימו אם מדובר רק באנשים בודדים (למשל הופעה של להקת פולקלור מקומית). מעבר לכך, ישנם מקומות נסתרים ומיוחדים בטבע ובהיסטוריה שאי אפשר להגיע אליהם ואף לדעת עליהם לבד. ולכן משתתפי הטיול צריכים, כשהם חוזרים, להודות ש"בחיים הם לא היו מגיעים לדברים הללו בעצמם". וזה מה שנותן את ההצדקה והסיבה לצאת לטיול מאורגן.
3. 3. הקבוצה היא כמו נמר שצריך לרכב עליו, ובכדי לעשות זאת צריך להאכיל אותו באוכל פיזי, נפשי (חוויות) ואינטלקטואלי (הסברים מאירי עיניים). ויחד עם זאת, מרגע שזה נעשה, המדריך צריך להנהיג את הקבוצה ולהוביל אותה למחוזות שהיא לא מכירה – הן מבחינת המקומות, הן מבחינת החוויות הקשורות למקומות (למשל טקסים מלווים בשירה בכנסיות), והן מבחינת ההבנה.
4. 4. הטיול צריך להיות קשור למארג רחב יותר – הן של אנשים (משתתפים ומדריך), הן של נושא (הכרת חבל ארץ מסוים, דת, תרבות), והן של חוויה (מוזיקה, אמנות). במקרה זה, הטיול הוא לא חוויה חד-פעמית שמסתיימת בהצלחה או כישלון, אלא "תחילתה של ידידות", וגם אם הוא לא מצליח ב-100%, הוא תורם לסך הכול הכללי, וניתן למדוד אותו רק במסגרת הסך הכול הכללי. מסיבה זו אנחנו מעדיפים שהטיולים שלנו יהיו ללא משובים מסודרים (תמיד נשמח לקבל תגובות ספונטניות); המשוב האמיתי הוא אם אנשים חוזרים לטיולים נוספים או לא.
5. הטיול צריך להיות הגון מבחינת המחיר, הן כלפי המשתתפים והן כלפי המארגנים. כשהמטיילים חוזרים הביתה, הם צריכים להרגיש שקיבלו תמורה לכספם, ושזה "היה שווה את זה". וגם המארגנים צריכים להרגיש שקיבלו תמורה עבור עבודתם. החשיבה היא לטווח רחוק לשני הצדדים. החברה תעשה כל שביכולתה לתת תמורה הוגנת עבור תשלום הטיול, ולא תחסוך בהוצאות היכן שלא צריך, ולעיתים גם תוציא יותר מאשר התחייבה – אם זה קריטי לחוויית הטיול ומתבקש מבחינת ההוגנות ומידת הנדיבות.