ארסני בוצ’ה נולד ב-1910 ונפטר ב-1989. הקדוש הטרנסילבני הרומני החשוב ביותר עוד בחייו, מיסטיקן ואמן (צייר) שבין השאר השפיע על המלומד סטנילאו לתרגם את הפילוקליה לרומנית. יש עליו סרט שנקרא “Fr. Arsenie Boca – Man of God“ שאפשר למצוא ביוטיוב. ארסני הצעיר נחשף בשנות ה-30 לגדולי תנועת ההתחדשות המיסטית הנוצרית ברומניה, שהכירו בכישרונו כצייר, אמן ואולי גם מיסטיקן. הוא קיבל מלגה ללימוד ציור מהארכיבישוף והוכלל בפרויקטים אמנותיים שונים.
בשנת 1939 הוא הגיע להר אתוס לשלושה חודשים, וזו הייתה החוויה המשפיעה של חייו. הוא פגש שם אנשים קדושים ובמיוחד איש אחד שגר במעלה ההר שהעניק לו את מתנת הנבואה (קלרווינטיות). כשחזר לרומניה קרו שני דברים חשובים: האחד הוא שהוא הביא איתו עותק של הפילוקליה (ספר הזוהר הנוצרי) למלומד סטנילאו ועודד אותו לתרגם את הכתובים, מוסיף את ציוריו ומכונה על ידי סטנליאו כאבי הספר, והדבר השני הוא שארסני הופך להיות נזיר, לוקח נדרים, ומצטרף למנזר Sambata de Sus כבר בשלב מוקדם זה. יצא שמו כאיש פלאים, ואנשים התחילו לבקש אותו במנזר. הוא התחיל את התנועה להתחדשות רוחנית ותוך שנתיים נהיה ראש המנזר, כשהוא מארגן מחנות של שבוע שבועיים לאנשים שבאים למנזר, ובהם פעילות בטבע, דרשות, חוויה קומונלית, ועוד. בתקופה זו נוצרו קשרים רבים וחשובים בינו ובין אנשים צעירים רבים רומנים, שהיוו רשת של תמיכה בימים הקשים שנועדו לבוא.
בין שאר הדברים שארסני חידש היה התייחסות אחרת לוידוי, עד אז זה נעשה באופן אוטומטי ולקח כמה דקות. ארסני מקיים וידויים של שעות, בהם הוא שואל את האנשים שאלות שגורמות להם להתבונן פנימה: למה עשית את זה? האם אפשר היה לעשות אחרת? מה היה שם עוד שלא שמת לב אליו? וכן הלאה. הוא מברך אנשים ונותן עצות שיש בהם ניחוח נבואי, מכוון אנשים ברגעים חשובים, בזמן המלחמה הוא יודע להגיד מה מצב החיילים שבחזית, אנשים פונים אליו בכל דבר צרה ומצוקה, לעיתים הוא מרפא.
עם עליית הקומוניסטים לשלטון ב-1956, הם החלו לרדוף את ארסני, כמו גם דמויות נוצריות משפיעות אחרות. הוא נעצר כמה פעמים, הוכה, נאסר לתקופות של כמה חודשים עד שנה ונמצא במעקב תמידי. לארסני הייתה אמרה שעזרה לו להתמודדות שלו במצב זה, והיא שמי שמנסה להפחית מהצלב שלו, רק מוסיף עליו. כדי להקל עליו, הוא הועבר ממנזר סמבטה למנזר הנידח וההרוס של פריסלופ שאותו הוא הקים מחדש, אך ב-1959 נאסר עליו ללבוש בגדי כומר ולשרת ככומר, והוא עבר לבוקרשט.
בזמן הזה ארסני שומר על הקשר עם הכנסייה ומתמקד בציור. במשך 15 שנה (1968-1983) הוא מצייר את מה שנחשב לקפלה הסיסטינית בת זמננו הרומנית, בכנסיית סנט ניקולאי בעיירה דרגנשקו לא רחוק מבוקרשט. בציורים הוא מכניס את התורה המיסטית הנוצרית, ומוטיבים שלא היו מקובלים בציור הביזנטי, דמויות כגון פרנציסקוס מאסיזי או אולפילס, האריאני, מעביר הגותים לנצרות במאה ה-4, מקומות כגון הבזיליקה של סנט פטר. הוא ממציא סוג חדש של ציור ביזנטי נוצרי, לדמויות עיניים גדולות ועמוקות, אבל הגבות ישרות ולא מתעקלות, הצבעים מזכירים במקצת את הציור האנתרופוסופי. בזמן שהוא מצייר, זרם בלתי פוסק של אנשים מגיע להתייעץ איתו, נציג הכנסייה שניצב בשער נותן לכל אחד זמן מוגבל (3 דקות), ולמרות זאת ארסני מחולל פלאים. מדי פעם הוא צריך זמני התבודדות באגמים הגבוהים במרומי ההרים.
בשנותיו האחרונות הוא עובר למנזר סיניה, ושם הוא נפטר ב-1989, כחודש לפני נפילת הקומוניזם. גופתו מועברת לקבורה בפריסלופ, ועד היום אנשים מדווחים על מעשי ניסים הקורים להם בזמן הביקור בקבר, שגורם בין השאר לבכי לפרוץ ממעמקים. לארסני היו עיניים כחולות נצחיות ומראה יפה ועדין, שתרם ותורם לפופולריות שלו.
