אתרים נוצרים בוולאכיה הרומנית

המאמר שלפניכם מתרכז בעיקר באתרים קדושים נוצרים, כנסיות ומנזרים מיוחדים, ומספר גם על שתי הבירות העתיקות של וולאכיה, הוא איננו מאמר מקיף על אתרי תיור בוולאכיה. להשלמה של המידע המצוי בו קראו את שאר המאמרים על רומניה באתר במיוחד – מאמר על כנסיות ונצרות בבוקרשט

רומניה מחולקת (כמו כל דבר בצבא) לשלושה חלקים, וולאכיה בדרום, מולדובה במזרח וטרנסילבניה בצפון מערב. בימי הביניים, החל מהמאה ה13, מתחילה להתגבש סוג כלשהו של זהות וולאכית. הערים הראשונות של שליטים מקומיים הם Câmpulung ולאחר מכן הבירה הראשונה והעתיקה של וולאכיה Curtea de Argeș, במאה ה14 הוכרה ארגס כמטרופולין כנסייתי, במאה ה16 העיר ירדה מגדולתה והמטרופולין עבר לTârgoviște (ובסופו של דבר לבוקרשט).

כמובן שהנצרות ובניית המנזרים ברומניה מתחילה הרבה קודם, ויש לנו מנזרים חשובים כבר מהמאה ה14, כשהידוע ביניהם הוא מנזר Tismana שנבנה על ידי ניקודמוס מטיסמנה (שגם קבור במקום) במאה ה14, במאה ה17 נבנה המנזר הגדול והחשוב ביותר בוולאכיה והוא מנזר חורזו. וכיום, לאחר נפילת הקומוניזם יש תנועה של תחייה נוצרית המתבטאת בחידוש המנזרים העתיקים, ובניית מנזרים נוספים חדשים כגון זה של אואסה.

קורטאה דה ארגס Curtea de Arges

העיר קורטס דה ארגס הייתה הבירה העתיקה של וולאכיה, יש אומרים שהחל מהמאה ה-13. אך השרידים המרשימים הראשונים הם מהמאה ה-14, ובהם הכנסייה המרכזית המלכותית. העיר שימשה כבירה לסירוגין עד למאה ה-16, שאז התפקיד עבר לטרגובישטה, אך היא התגלתה על ידי מלכי רומניה מחדש במאה ה-20 והם קבורים בה. במרכז העיר שרידים של העיר העתיקה, ביניהם כנסיית ניקולאי שנבנתה בתחילת המאה ה-14 על ידי בסאראב הראשון (1310–1351) שנחשב למייסד של נסיכות וולאכיה, הוא מזוהה עם דמות אגדית בשם הנסיך השחור (נגורו וודה), והקים גם את מנזרי חורזו וקוזיה. חלק גדול מהציורים בתוך הכנסייה הם מזמן ייסודה, ומהווים אחת מהדוגמאות היחידות מסוגם של אמנות ציור של הרנסנס הפלאולוגי. יש המקשרים כנסייה זו לאגדת מנולי הבנאי, מתחת לכנסייה יש קריפטה וחללים תת קרקעיים המקשרים אותה לשרידי העיר המלכותית על הגבעה הסמוכה. ממול הכנסייה נמצא המוזיאון העירוני ובו תצוגה יפה של התקופות השונות בהיסטוריה של העיר, לא רחוק משם מבנה כנסייתי נוסף לכבוד עלייתה של הבתולה שנקראת כנסיית הקדרים מסוף המאה ה-17 בסגנון מולדובי אליפטי עם ציורים על הקירות החיצוניים. בעיר יש כנסיות ובתים היסטוריים נוספים, וכן תחנת רכבת מרשימה שנבנתה על ידי המלך קרול.

קתדרלת קורטאה דה ארגס

זו אחת הכנסיות היפות בבלקן ללא צל של ספק, שנחנכה בתחילת המאה ה-16. המבנה הלבן דמוי שיש אלבסטר מבחוץ מעוטר בשלל ערבסקות והוא בעל פרופורציות מושלמות, שני גלילי הכיפה המתנשאים אל על באופן מסולסל, המיקום של הקתדרלה על במה מוגבהת ולפניה מבנה טבילה ושתי הכיפות המרכזיות המעוטרות של המבואה והאולם המרכזי עושות את הבניין מקסים מבחוץ. העיטורים החיצוניים הם בסגנון ערבי וקווקזי. הצבע העשיר, העמודים המסולסלים, המעוטרים והגדולים בפנים, הקשת הפנימית הנפרדת המפרידה בין האולם המרכזי והמבואה, הציורים והאיקונוסטזיס הייחודי מהמאה ה-17 עושים את הבניין מלא הדר מבפנים. את הכנסייה בנה נגואה בסרב, השליט של וולאכיה (1512-1521) בזמן רנסנס תרבותי קצר שנהנה מאיזון הכוחות בין הונגריה שהייתה עדיין בשיאה ושלטה על טרנסילבניה מצפון והעות’מאנים מדרום.

יש שיר עם מפורסם שנקרא Meșterul Manole המספר על בניית המנזר. לפי האגדה מי שבנה את הכנסייה הוא הבנאי מנולי, ולאחר שהוא השלים אותה נגואה הוריד את הפיגומים בעודו על הגג כדי שמנולי לא יוכל לבנות כנסיות דומות. בקיר הדרומי של הכנסייה מראים את מקום קבורתה של אננה, אשתו של מנולי, מתחת למבנה הטבילה יש באר שנבעה באופן פלאי במקום שבו נפל מהגג מנולי. נגואה בנה גם את הכנסייה בטרגובישטה וכנסיות אחרות ברומניה (ברשוב), הוא קידם את הספרות והאמנות וכתב בעצמו ספר פילוסופי של עצות לבנו. הוא ואשתו הנסיכה הסרבית, מיליקה דספינה, קבורים בכנסייה, ביחד עם נסיכים אחרים מאותה תקופה, ובנוסף אליהם גם המלכים המודרנים של רומניה החל מ-1914. קרול הראשון ואליזבטה, פרדיננד ומריה, מיכאל הראשון ואנה. בסמוך למבנה הכנסייה נמצא ארמון הבישוף של האזור שנבנה בחצי השני של המאה ה-19, בתוכו יש תמונות של ציירים צרפתים והוא נבנה בעזרת אדריכל צרפתי ומזכיר קצת ארמונות צרפתיים

הציד של שור הבר, הנסיך דרגו, וייסוד ולאכיה.

לפי האגדות בשנת 1359 הנסיך דרגו ממרמורש בצפון רומניה (הקרפטים הצפוניים) יצא לציד בעקבות שור הבר, הציד הוביל אותו ולאכיה, בראותו את פוריותה ויופיה של הארץ החליט להתיישב במקום והפך לוויווד (השליט) הראשון ומייסד הממלכה.

באגדות העמים יש סיפורים על ציד טקסי, מקודש, שבו החיה היא המוליכה של הצייד אל גורלו, הוא ניצוד על ידי הרוח שלה, ובמובן חיובי. וכך אנחנו מוצאים גם סיפורים מודרניים עם אותו מוטיב עלילתי כמו “הקפות ביער” (דלין מתיה). קייגסוז עבדל שרודף אחר הצבי ביער עד לטקה בהאג’י בקטש, איברהים אדהם, שהופך מנסיך לקבצן בעקבות הציד, ועוד. לעיתים החיה הופכת למשהו אחר, לאדם, נסיכה, הצייד הוא מסע חניכה. חיה יכולה להראות את הדרך גם ללא קשר לצייד, וכך היה במסורת הכישוף של אירופה והבלקן, לכל מכשפה היה חיה מדריכה גדולה וחיה מדריכה קטנה, המסורת מקורה בתקופת הציידות לקטות. באיזשהו שלב הציד הופך להיות מדריך, האלוהות מופיעה דרך חיית הציד ומגלה בפני בני אדם תחומים חדשים ואפשרויות חדשות. הציד מוביל לארצות חדשות, תחומים תת קרקעיים, או מפגש עם בודהיסטוות.

שור הבר הוליך את דרגו, ולכן הוא נהיה סמל של וולאכיה (וגם של מולדובה), הזאבה הניקה את רומוס ורומולוס, כלומר חינכה והדריכה אותם, ולכן הזאב נהיה סמל של רומא. שור הבא היה חיה מיתית, חיית טוטם, חיית טראנס, עוד בזמן הציידים לקטים, לפני שהשור בוית, ולכן הוא מופיע בכל מקום, בציורי מערות ובכפרים ניאוליתים קדומים כגון צטל הויוק או וינצה. הרבה פעמים חיה בוחרת מיקום של הקמת עיר או מקדש, וצריך להזכיר את היונה ששילח נוח לראות אם כלו המים. קדמוס בוחר את מיקומה של תבאי לפי פרה, וכן הלאה. החיה מצילה אנשים, מבשרת על עידן חדש, היא קרובה יותר לאלוהים, שליחה שלו.

שור הבר היה מקודש לדאקים, מצאו כתובת בפייטרה רוזי. בדתות הקדומות לשור היה תפקיד חשוב, בתרבות המינואית, מצרים, וגם במקומות אחרים, הקרבה של שור כמו במקרה של המיתראזם היא מעשה בריאה קוסמוגוני, ומכאן גם מלחמת השוורים. כל המסורות הללו יכולים ללמד אותנו על חשיבות השור גם אצל הדאקים. היה להם קשר לרוחניות האיראנית ולמיתראזם. השור הוא החיה של אלי הסער והגיבורים, חיה קדושה נוספת, עוד מתקופת ההודו אירופאים הקדומים, הוא האייל

לפי אליאדה הדאקו תראקים של רומניה הושפעו מסקיתיה ואיראן, וזה הביא להבדל בינם לבין התראקים בדרום. באזורי הצפון היה את החוכמה של היפורבאה. רומניה (והבלקן בכלל) היא גם מקום מפגש תרבויות והגעה של תרבויות חדשות, וגם מקום של שימור העבר. האידיאולוגיה של הציד מוחלפת על ידי אידיאולוגיה של רעייה, וכך המסכות של הבלקן שמקורן בריקודי הציד מוחלפות בקרני ופרוות כבשים ועיזים. גם מבחינת כוח נבואי, לכבשים ניתן התפקיד של החיה מדריכה, כמו במקרה של גיזת הזהב.

החיה מוצאת מוצא ממצב שנראה בלתי אפשרי, פתרון למשהו שאי אפשר לפתור, החיה מצליחה לשבור, לפתוח, את העולם הסגור, ועל ידי כך לעבור למצב קיום גבוה יותר.

מיתוס הבנייה של מנזר ארגוס

הבלדה הרומנית המפורסמת ביותר נקראת Master Manole and the Monastery of Arge§

המייסד האגדי של ולאכיה הוא נגרו וודה, הוויווביד השחור, בשנת 1290 הוא זה שבנה את מנזר ארגוס והכנסייה שלו, אלא שהכנסייה נבנתה בתחילת המאה ה16, בשנת 1517 על ידי השליט ניאגויה בסאראב ואשתו. הם מקראיובה במקום, ועלו לשלטון על כידוני העות’מאנים, אבל הביאו לזמן של שגשוג, התפתחות התרבות ובנייה של כנסיות, זה היה זמן הרנסנס באיטליה שמשפיע גם על הכנסייה של ארגס

השליט הראשון של רומניה היה בסאראב הראשון, בתחילת המאה ה14 הוא מרד בהונגרים והקים ישות עצמאית, התחתן עם הבולגרים, שושלתו שלטה ברומניה במשך 200 שנה, והמאבק שלה עם העות’מאנים הביא להתגבשות זהות רומנית. הבירה הראשונה הייתהCâmpulung  ולאחר מכן Curtea de Argeș ולאחר מכן מתקופת מירצ’ה הזקן ועד תחילת המאה ה18 טרגובישטה. מירצ’ה הזקן מצליח להביס את העות’מאנים בסוף המאה ה14 תחילת המאה ה15, לאחר הכיבוש שלהם של בולגריה. אבל בסופו של דבר מהמט הכובש מנצח את ולאד המשפד וולאכיה הופכת להיות מדינת חסות עותומאנית, עם הפסקה קצרה באמצע בזמן מיכאל האמיץ בסוף המאה ה16.

המיוריצה Mioritza – הבלדה על הרועה הנצחי

הרועה הטוב שאוהב את כבשיו רועה ברחבי רומניה עם שני חברים, יום אחד הכבשה החביבה עליו שיש לה יכולות קלרוויינטיות (ראיית עתיד) ויכולת לדבר בשפת בני אדם פונה אליו ומספרת לו ששני החברים שלו זוממים להרגו. הרועה מגיב בצורה מפתיעה: הוא מקבל את הגורל, ורק מבקש שיקברו אותו ליד הכבשים שלו, שישימו על קברו חליל, מקל רועים, וחפצים נוספים שיאפשרו לו להמשיך את הקיום שלו בגן העדן של הרועים לאחר המוות, הוא מבקש שיעשו לו מעין חתונה שאליה יוזמנו הכוכבים, השמש והירח, אליאדה טוען שהוא מתייחס למוות כמו ליום החתונה שלו, ולכן שולח שליחים לאמו לספר לה שהוא התחתן. המוות הוא חתונה נצחית בסמליות הארכאית

נצרות קוסמית

אליאדה טוען שבאגדת המיוריצ’ה יש מוטיבים ארכאים והיא מהווה מה שהוא קורא “נצרות קוסמית”, כלומר נצרות שרואה את הסיפור הנוצרי של מוות ותחייה מחדש בטבע, ולא מתייחסת לאירועים היסטוריים (עמ 250). ישנה סולידריות מיסטית בין הטבע לאדם, הטבע משתנה ומתעלה, הטבע מתקדש בזכות השתתפותו במסתורין של הנישואין הקדושים, ההיבט הליטורגי גואל אותו, האדם לא מסוגל להגן על עצמו מהמוות והגורל, הוא רק מסוגל לתת להם משמעות חדשה

טרגובישטה Tragoviste

היא הייתה הבירה של וולאכיה החל מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18 לסירוגין, עד שבוקרשט תפשה את תפקידה. טרגובישטה נמצאת לרגלי ההרים בקצה אחד מהמעברים של הקרפטים, במקום אסטרטגי מבחינת המסחר וההגנה. העיר העתיקה היא מעין מתחם מבוצר על גבעה ובו יש כנסייה עתיקה מהמאה ה-14, בניין שעומד במתכונתו הראשונית, כנסייה יחידה מסוגה בוולאכיה, וקתדרלה גדולה ובה ציורי קיר נפלאים שנבנתה בתחילת המאה ה-16 על ידי השליט נגואה שגם בנה את הקתדרלה של קורטס דה ארגס. בסמוך יש שרידים של ארמונות ובתים, בניינים מתקופת התחייה הרומנית ובהם מוזיאון לכתבי יד ודפוס, חללים תת קרקעיים, ומגדל אייקוני שהוא הסמל של העיר. הארמון הוקם על ידי מירצה הזקן, והמגדל על ידי ולאד המשפד, שכאן היה מרכז כוחו. באולמות טרגובישטה הוא אסר את המתנגדים לו ושיפד אותם מחוץ לחומות העיר. מיכאי האמיץ הצליח בפעם הראשונה ולזמן קצר מאוד (שנה) לאחד מכאן את שלושת מדינות רומניה המודרנית: וולאכיה, טרנסילבניה ומולדובה. בשנת 1714 לאחר זמן שלטונו של קונסטנטין ברנקוביאנו מועברת הבירה באופן סופי לבוקרשט, ובהיסטוריה של טרגובישטה ורומניה מתחילה תקופה חדשה.

ניקודמוס מטיסמנה

ניקודמוס היה תלמידו של גרגורי מסיני בהר אתוס, וחברו של פטריארך אוותימיוס הבולגרי, הוא היה במקום מפריליפ שבמקדוניה ונתמך על ידי הצאר לזאר הסרבי. לאחר שעלה לגדולה בהר הקדוש הגיע עם תלמידים לקלדובו שעל הדנובה (בצד הסרבי), התיישב במקום ובנה מנזר 15 ק”מ משם בהרי הבלקן (מרחק יום הליכה) שנקרא Manastirica monastery, שם תרגלו את מסורת ההסיכאזם (מדיטציה נוצרית), בעקבות התגלות אלוהית, עברו ניקודמוס ותלמידיו לצד השני של הנהר והקימו את מנזר Vodice Monastery שהוא אולי המנזר הראשון בוולאכיה. לא רחוק מorosova שעל הדנובה. לאחר מכן המלך לזר הסרבי ביקש מניקודמוס שיתלווה אליו בשליחות דיפלומטית לקונסטנטינופול, כשהשניים חזרו לרומניה נמלך לזר נתן כסף וניקודמוס עבר לטיסמנה בלב וולאכיה ובאישור השליט המקומי בנה במקום מנזר גדול וחשוב ובו נקבר, לפני מותו הוא הגיע גם לטרנסילבניה ובנה שם לפי אחד המקורות (יש חולקים על כך) את מנזר prislop כמקום שבו הוא יכול להתבוד, וגם את מנזר Visina Monastery. במילים אחרות הוא בנה 4 מנזרים חשובים ברחבי רומניה והיה קשר חשוב בין השליטים העולים המקומיים (מירצה הזקן) לבין שליטי סרביה ובולגריה המעצמות הנוצריות השכנות, בנוסף על כך הוא היה כוהן מוודא לסיגמונד מלוקסמבורג, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה.  

אחד השליטים הגדולים של וולכיה היה מירצה הזקן בסוף המאה ה14, שהחזיק מעמד בזמן שהעותומאנים כבשו את בולגריה, הבירות שלו היו בטרגובישטה וארגס. הוא נתמך על ידי ניקודמוס מטיסמנה, שהקים מנזרים ברחבי הארץ.

מנזר טיסמנה Tismana

על צוק נישא, בנוי כמבצר, נמצא המנזר העתיק מהמאה ה14, ומעליו מתנשא קיר סלע עתק ובו מערה, שם התבודד הנזיר המיסטיקן ניקודמוס מטיסמנה, כשרק אלוהים יודע איך הוא הצליח להגיע לשם ולצאת חזרה. בכניסה למנזר מצד ימין נמצא קברו, המנזר הוא מנזר נשים ומוקדש לעלייתה לשמיים של מריה. בספריית המנזר נשמרו ספרים עתיקים ואוצרות, חלקם נמצאים במוזיאון הלאומי בבוקרשט, בתחתית הסלע שליד המנזר יש מערה בה הוחבאו אוצרות הבנק המרכזי של רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה, מטילי הזהב. במקום יש מוזיאון של הבנק שמספר את הסיפור, המנזר נמצא בתוך עמק טובל בירק והרבה אנשים עולים אליו לרגל.

מזרח חורזו Horezu

בהרי הקרפטים נמצא מנזר חורזו, הוא המנזר הראשי מהתקופה הברנקובאית, אתר מורשת עולמי, סוף המאה ה17. המנזר הגדול ברומניה. המנזר הוא כמו עיר בזעיר אנפין עם כמה בניינים בסגנון הר אתוס, הוא נמצא על גבעה ירוקה ומרשים כשמתקרבים אליו. במרכזו בניין מסגרת מרובע שבתוכו חצר ירוקה ובה הקתוליקון (הכנסייה המרכזית), בניין מאורך עם כמה חלקים בסגנון הר אתוס, כניסה, אולם מבואה (נרתקס), אולם ראשי, ואזור המזבח, מעל אולם המבואה והאולם הראשי שתי כיפות חרוטיות מתנשאות אל על כמו שני מגדלים, הכותרות של העמודים מפוסלות, הציורים נפלאים, כאן מגיעה האמנות הברנקובאית לשיאה, קרויה על שם השליט הגדול של וולכיה קונסטנטין ברנקוביאנו, שנחשב לקדוש בעיני הרומנים.

מנזר אואסה Oasa

ליד הדרך הטרנס אלפינית החוצה את הקרפטים, מעל אגם בגובה 1200 מטר נמצא מנזר שנבנה לאחרונה על ידי תנועה של התחדשות נוצרית עכשווית, שהתחילה על ידי סטודנטים באוניברסיטה בטימישארה שהושפעו מתלמודו של הנזיר העיוור והכריזמטי Teofil paraian ז”ל. מנהיג הקבוצה ששינה שמו ליוסטין עדיין חי והוא מתבודד בהרים לא רחוק מהמנזר, נפגש עם האחים בסופי שבוע, במנזר יש 35 גברים חרוצים ואינטליגנטים שחוללו פלאות בסביבתם, וקשורים לעוד 20 אחרים שנמצאים במנזר בת, הם הקימו במקום בית הארחה שיכול להכיל עד 200 איש ומקימים סמינרים בנושאים שונים בעיקר לבני נוער ובדגש נוצרי, אלפי אנשים עוברים במקום ששמעו יצא למרחוק כל שנה, אפשר כמובן לבוא ולהתארח ולאכול בחינם, לפי מסורת המנזרים של הר אתוס. הנזירים מתרגלים את תפילת ישוע (הסיכאזם), ובונים כרגע את הכנסייה הגדולה שלהם שיש שם עבודת פסיפס מופלאה של אמנים מרוסיה הלבנה

בלב המנזר של היום, שהוא גם חווה חקלאית גדולה, יש כנסייה מעץ שהועברה לשם ממקום שהוצף על ידי האגם הסמוך, לאב אפרם שבא לבקר את הקהילה שגרה תחילה במקום אחר היה חזון שהם צריכים לעבור לאזור אאוסה בלב ההרים, וכך היה, ב2006 הם הגיעו למקום ומצאו שזה מקום מחוץ לזמן ולעולם, שבו הם יכולים לעשות את עבודת האלוהים, ולפגוש בני אדם לפי התנאים שלהם.

ראו מאמרים על רומניה באתר: