מנזר פריסלופ Prislop

המנזר נמצא בין גבעות מיוערות ונחשב לכזה שהוקם על ידי ניקודמוס מטיסמנה, שאהב להתבודד במקום. אלא שההיסטוריה הרשמית מספרת שהמנזר הוקם במאה ה-16, במקום שבו נהג להתבודד קדוש אחר – סנט ג’ון מפריסלופ. מערת ההתבודדות שלו נמצאת מעל בית הקברות, בו קבור ארסני בוצ’ה, הקדוש בן זמננו הרומני טרנסילבני החשוב ביותר, ומי שנחשב למקים המנזר השלישי.

המוני אנשים באים למנזר בעיקר כדי לפקוד את קברו של ארסני. הם נעמדים מול הקבר, מבקשים ברכה, ובהזדמנות זו מבקרים גם במערה החצובה בסלע, 100 מטר משם, במעלה הגבעה. בתחתית הגבעה נמצאים מבני המנזר, הכנסייה העתיקה, מגורי הנזירות, חדרי אורחים, כולם טובלים בירק עם מים זורמים. בכנסייה העתיקה המשופצת יש שני אייקונים מצויירים בסגנון המיוחד של ארסני. ליד הכנסייה הישנה יש אולם כנסייה פתוח לטבע ולנוף, מעיין עם מים קדושים, מקום להדליק נרות ומגדל פעמון מעל לסלעים. המנזר הפך במאה ה-18 למנזר קתולי, אך ננטש עם הקומוניזם ונהרס. ארסני נשלח למקום והקים אותו מחדש כמנזר נזירות בשנים 1948-1959, הוא היה אב המנזר ששיפץ אותו וגילף בעצמו את האיקונוסטסיס בכנסייה הישנה.

לחצו כאן למאמר – ארסני בוצ’ה (בוקה)

יאנוש ומתיאש הוניאדי

במאה ה-15 הפכה הונגריה לכוח עולה באירופה, המדינה המתקדמת והחזקה ביותר, מרכז של השכלה, הומניזם, רנסנס, וזה בזכות שני שליטים גדולים ממשפחת הוניאדי. לאחר מכן, הממלכה נחלשה והתפוררה, ובסופו של דבר נכבשה על ידי העותומאנים למשך 150 שנה. כשנעלמה משפחת הוניאדי, נעלם הצדק מהונגריה. הארץ כללה אז גם את טרנסילבניה וחלקים מאוסטריה. שרידים של ימי הגדולה ההונגרית ניתן למצוא במצודות לאורך הדנובה וגם בטירות שהקימו המלכים הגדולים בטרנסילבניה וברחבי הממלכה.

הטירה של יאנוש הוניאדי שהוקמה בהונדוארה, טירת קורבין (העורב, הסמל המשפחתי), מספרת את סיפורו של דמות גדולה מהחיים שמצליחה לארגן ולאחד את הישוב הנוצרי תחת הדגל ההונגרי למלחמה באיום העותומאני. יאנוש היה כביכול ווסאל של המלך הפולני או מלך הונגריה, אך למעשה החזיק בכוח האמיתי. הוא הצליח לנצח את העותומאנים בקרב של סמדרובו (מצודה בסרביה), ולאחר מכן בקרב על בלגרד, ולעצור את התקדמותם. בנו הצעיר, מתיאש הוניאדי, הפך למלך הונגריה הגדול ביותר. הוא הקים את הצבא השחור שהיה המתקדם ביותר באירופה עם רובים ותותחים, והצליח להתמודד עם העותומאנים ולנצח אותם בקרבות רבים. הוא היה איש משכיל שהקים ספריית רנסנס מפורסמת בבודפשט, ביקר באיטליה והושפע מאוד מרעיונות הרנסנס. המחנך שלו היה ההומניסט יאנוש ויטז, חבר של האפיפיור ההומניסט הרנסנסי פיוס השני.

החברה שיאנוש ומתיאש הקימו היא חברה פיאודלית שמונהגת על ידי אבירים, ומכוונת על ידי אידיאל האבירות של ימי הביניים, ויחד עם זאת יש בה מרכיב חדש והוא ההומניזם של הרנסנס. יאנוש ויטז (John Vitéz) נקרא אבי ההומניזם ההונגרי, היה אסטרולוג ואלכימאי, שלמד בוינה ובמקומות אחרים באירופה, ולימים הקים את האוניברסיטה בברטיסלבה בתמיכת המלך. אביו היה מזכיר של יאנוש הוניאדי, והוא היה המחנך והעוזר של מתיאש הוניאדי. יאנוש הוניאדי קבור בקתדרלה הקתולית באלבה יוליה. מתיאש קבור בהונגריה.

טירת הוניאדי חונדוארה Hunedoara

בקצה העיר הונדוארה מתנשאת טירה שנראית כמו מארץ האגדות ונבנתה על ידי השליט ההונגרי הגדול יאנוש הוניאדי במאה ה-15, לאחר שהביס את העות’מאנים, עצר את התקדמותם, ובכדי לבסס את שלטונו בטרנסילבניה. במקום זה נפגשו שליטי וולאכיה והמלכים ההונגרים, ובין השליטים ידועה דמותו של וולד המשפד, שייתכן שהוחזק כאסיר בטירה. הטירה משמשת היום כמוזיאון ואפשר להסתובב בחדרים שבה שיש בהם תצוגות שונות של ההיסטוריה והתקופה, מרשים במיוחד הוא אולם האבירים ומקום המועצה, ומעבר לכל הרושם העז שמשאירים המגדלים המחודדים, נראה שכל דבר ברומניה מחודד ושואף לשמיים, מנזרים וגם טירות.

הסגנון של האולמות הוא גותי, זהו המבנה הגותי הגדול במזרח אירופה. הטירה מעולם לא עמדה במבחן המלחמה, ונראה שתפקידה היה יותר כלפי פנים, להיות סמל ייצוגי ומרכז שלטוני, לעות’מאנים היו תותחים בשלב זה, וכדי להתמודד איתם צריך טירות מסוג אחר, כגון זו של בלגרד עם קירות עבים. את השלב הראשון של הטירה בנה יאנוש הוניאדי, והשלים את העבודה בנו מתיאש הוניאדי, היא קרויה על שם סמל המשפחה – העורב, “קורבין”, ולכן טירת קורבין. בתקופה מאוחרת יותר נוסף המגדל המרובע בחזית. כיום יש בחדרים השונים תצוגות אתנוגרפיות ושל כלי נשק וחיים מהתקופה. בהחלט מקום מרשים לבקר.

דווה Deva

אחד המקומות המרשימים בטרנסילבניה הוא המצודה של דווה הנמצאת בעמק הרחב של נהר המורס, Mureș, שהוא השער לטרנסילבניה וגם מקום דרך המלח והמכרות. המצודה נמצאת על פסגה וולקנית תלולה, הר דמוי קונוס, ומקורותיה כנראה רומאיים. אבל עוד קודם לכן ייתכן וההר היה קדוש לדאקים, הדאקים העריצו את השמש, וראייה היא שהמקדשים שלהם בקונסטטסי ובסרמיזגוסטה רגיה מכוונים כלפי זריחות ושקיעות השמש בימים מסוימים בשנה. המצודה העגולה על הר הקונוס מזכירה את השמש, ויש ממנה תצפיות שמש יפהפיות. ההרים שמצפון למצודה הם אזורי הקרפטים המערביים, Apuseni Mountains, שבהם נשמרו המסורות העתיקות, ושיש בהם אתרי פולחן שלא התגלו עדיין של הדאקים לאלוהות השמש. זהו מקום של כמה ישובים רוחניים, ריטריטים של יוגה ומקורות של מיסטיקה נוצרית. המיסטיקה הלאומית של משמר הברזל קידשה את ההרים הללו, ותנועת הנוער שלהם הייתה עורכת מסעות אליהם. יש בהם הרבה מערות ומעיינות.

ליד ההר של דווה יש גן אריסטוקרטי מעוצב היפה ביותר ברומניה בשם Giardini di Zoe, שנבנה לאחרונה על ידי איש עסקים איטלקי, ובו פביליון עם קיר ובו דמות של אדם שמש עם שיער ארוך, זקן וקרניים, הוא דמות האדם השמשי, המואר הדאקי, אולי זלמוקסיס. בעיר התחתית של דווה נמצא המוזיאון של התרבות הדאקית.

המצודה של דווה הוקמה מחדש במאה ה-13 על ידי המלכים ההונגרים, היא הייתה חשובה לשלטון ההונגרי על טרנסילבניה ושימשה מקום מושב של השליטים. יאנוש הוניאדי אמנם מעביר את מרכז השלטון להונדורה הסמוכה, אבל משפץ את המצודה, שחלק מנחלותיה הם מכרות הזהב בהרים הסמוכים, מתחת לה מוקם שוק שהופך לעיר. שליטים שונים משתמשים במקום עד למאה ה-18, במאה ה-16 מת בבית הכלא של המצודה מייסד הדת הפרוטסטנטית האוניטרית, Francis David.

סרמיזגוסטה הרומאית

רומניה נקראת על שם הרומאים, למרות שהם שלטו על הארץ זמן מוגבל, קצת יותר מ-150 שנה. חותם הרומאים נשאר בשפה ובהזדהות של התושבים יותר מכל ארץ אחרת שעליה הרומאים שלטו. הכיבוש של רומניה קרה בזמנו של טריאנוס שבנה גשר על הדנובה מקלדובו בסרביה אל סוורין ברומניה, שקרויה על שם הקיסר סוורוס. משם הלגיונות התקדמו במעלה העמק היוצא מאורסובה אל המעברים לטרנסילבניה וכבשו את המצודה והערים של הדאקים. הם הקימו בירה חדשה לרגלי מעבר ההרים שנקראת סרמיזגוסטה, כשם הבירה הדאקית הקדומה, אך 50 ק”מ ממנה, עיר מרובעת ענקית ששרידים ממנה נחשפים בימים אלו, במרכזה פורום ענק, מקדשים ומבני ציבור, ולה אמפיתיאטרון. בוודאי היה זה מחזה מרשים לתושביה המקוריים של הארץ לבוא לעיר כזאת. העיר הרומאית השלישית החשובה הייתה יוליה אלבה שבמרכז טרנסילבניה, החשיבות של טרנסילבניה הייתה במכרות המלח והמתכות שבה.

אלבה יוליה

היא הייתה הבירה של טרנסילבניה במשך תקופות ארוכות, וכבר בתקופה הרומאית אחת משלוש הערים החשובות (בנוסף לסוורין ולסרמיזגוסטה), יושבת במרכז עמק פורה שמשמש לדרכי הסחר, היא בוצרה באופן מלאכותי ובפעם האחרונה במאה 18 ביד אמן על ידי מתכנן מצודות אוסטרי, שיצר כוכב משובע, עם העיר העתיקה במרכזו. בלב האתר נמצאת הקתדרלה הקתולית העתיקה שהיא הארוכה ברומניה, והתחילה להיבנות כבר במאה ה-12, אבל עיקרה הוא מהמאות 15-16, שם קבור יאנוש הוניאדי, המלך ההונגרי הגדול, הקתדרלה היא מקום מושב בישוף ולימים גם ארכיבישוף של טרנסילבניה, המרכז הדתי הקתולי ההונגרי, ובתוכה קברים של אצילים ומלכים בעיקר ממוצא הונגרי, יש בה עבודות אמנות של רנסנס (בדוכן המטיף), חלונות וקשתות גותיים, ועוד.

סמוך לקתדרלה זו ובמקביל אליה ניצבת הקתדרלה האורתודוקסית שנבנתה במאה ה-20, אבל בסגנון עתיק ברנקובאי, מחקה במקצת את המנזר בחורזו, זה מתחם מלבני גדול העטוף באכסדרות ובניינים, עם שער מונומנטלי ועליו מגדל פעמון, ובתוך החצר כנסייה גדולה עם שתי כיפות צילינדר מושכות אל על, האחת מעל גוף הכנסייה ובה ישו פנטוקרטור, והאחת מעל אולם הכניסה. בכניסה למתחם שני פסלים של מלך ומלכת רומניה, פרדיננד ומריה, בשנת 1922, בשנה זו הם הוכתרו בכנסייה וזאת הייתה במידה רבה החתימה של האיחוד של רומניה וטרנסילבניה, תהליך שהתחיל שלוש שנים לפני כן. עד ל1919 טרנסילבניה הייתה חלק מהונגריה, פרט לתקופה קצרה של שלטון מיכה האמיץ בשנת 1600. אולם היה בה רוב רומני. לאחר התפוררות של הקיסרות האוסטרו הונגרית במלחמת העולם הראשונה, כבש הצבא הרומני באישור המעצמות את טרנסילבניה, ובהחלטת הכינוס של הרומנים בטרנסילבניה, בהימנעות הגרמנים של טרנסילבניה, הוכרז על איחוד הארץ עם רומניה. באותה תקופה היו כ50-60% רומנים בטרנסילבניה, כ30% הונגרים ו10% גרמנים.

שני המבנים המרשימים, קתולי ואורתודוקסי הניצבים במקביל זה ליד זה מהווים דואליות מאחדת, והנוכחות של שני הפסלים של המלך והמלכה משני צידי הכניסה למתחם האורתודוקסי מעצימה את אפקט הדואליות, אלו שני מבנים מרשימים, גדולים וגבוהים, הבולטים על קו הרקיע על רקע החומה, מרחוק. בתוך הכנסייה האורתודוקסית ציורים יפים מודרניים משהו של קדושים וההיסטוריה הרומנית, וביניהם של המלך והמלכה שנחשבו לראשי הכנסייה בזמנם. ליד הכנסייה הקתולית מוזיאון חפצי קודש ומקום מושב ארכיבישוף, בכניסה אליה מגדל פעמונים גבוה שנוסף במאה ה-17, בזמן התקופה הברנקובאית. מאחורי שני המבנים נמצא ארמון מלכותי, וגם מוזיאון האיחוד של שתי הארצות, ומאחוריו מוזיאון של התקופה הרומאית וכיכר גדולה ויפה, בצד המזרחי של המצודה יש שער יפה עם פסלים ובו מונומנט לכבוד מרד של איכרים רומנים בתחילת המאה ה-19. העיר היא כמו עולם בפני עצמו, מעין וותיקן שאפשר ללכת בו ברגל ויש בו כנסיות עם אוצרות אמנות, מבנים מרשימים, מוזיאונים ובתי קפה

הערים הגרמניות

מצפון לקרפטים יש מספר ערים של מתיישבים גרמנים שהידועות ביניהם הם סיביו, סיגיסוארה ובראשוב, אך יש גם את סבס ואחרים, המשמעות של תושבים גרמנים היא בין השאר כנסיות פרוטסטנטיות לותרניות. לפני מלחמת העולם הראשונה היו בטרנסילבניה כ10-20% גרמנים 30-40% הונגרים ורק השאר רומנים (תלוי את מי שואלים ולכן האחוזים משתנים). באופן היסטורי טרנסילבניה הייתה חלק מהונגריה ולפי ההונגרים היה בה רוב הונגרי עד לסוף המאה 19, והיא הייתה באופן טבעי חלק ממלכת הונגריה, אלא שהגירה רומנית הביאה לשינוי דמוגרפי, ובעקבות מלחמת העולם הראשונה נתלשה טרנסילבניה מהונגריה. גם חלק מההונגרים פנו באופן טבעי לפרוטסטנטיות, והיו תנועות פרוטסטניות מקומיות ייחודיות, ולכן אחד המאפיינים של הערים הגרמניות הוא קתדרלות לותרניות

מוזיאון קופלקס אסטרה – רומניה הכפרית

ליד העיר סיביו שנחשבת ליפה ברומניה יש קומפלקס שנקרא Astra National Museum Complex ביער שבו שוחזרו בתים, מבנים, מלאכות, חקלאות, וגם כנסיות כפריות ממקומות שונים ברומניה, מעין מוזיאון אתנוגרפי חי המשתרע על פני שטח גדול, רק כאן אפשר להבין את הקשר העמוק של החקלאות הפשוטה והכפרית אל הנצרות העממית, כפי שמתאר מירצה אליאדה, היקשרות שקשורה בפולחן הטבע, המחזורים החקלאיים ואמונות תפלות, הבתים מעץ עם גגות הקש מרשימים ביותר, הטיול בשבילים הוא כמו בין כפרים ויער, כשיש גם אגם באמצע ונחל זורם, האתר משתרע על שטח גדול מאוד ודורש לפחות כמה שעות להכיר את כולו, וגם יש בכניסה מוזיאון אתנוגרפי של תלבושות ומלאכות.

מכרות המלח בטורדה

אחד הדברים היפים ברומניה הוא מכרות המלח הנטושים, אולמות ענקיים מתחת לאדמה, פרי כריה של מאות שנים, החל מהזמן שבו מלח היה שווה זהב. אחד המכרות המפורסמים ביותר הוא ליד העיר טודרה במרכז טרנסילבניה, שם יש אולמות ענק שבתוך אחד מהם יש גלגל לונה פארק ענק, ובשני אגם שאפשר לשוט בו, כמו גם מתקנים למשחקים ודוכנים רבים. זה עולמות שלמים מתחת לאדמה כמו בעולם היורה. יש שם מקומות לשבת ושבילי טיולים, ושכבות המלח על הקירות יוצרות צורות מיוחדות. לא רחוק מטורדה יש קניון יפה בשם Tiroliana Cheile Turzii  שם יש שבילי הליכה ומתקני שעשועים כולל אומגת ענק, במרכז העיר טורדה רחבה ומדרחוב יפה וכמובן כנסיות, חצי שעה משם נמצאת הבירה של טרנסילבניה העיר קלוז’ נפואה.

הרי אפוסני Apuseni

זה הענף המערבי של הרי הקרפטים, שנחשב ליפה יותר, למרות שהוא לא גבוה במיוחד (עד קרוב ל2000 מטר) האזור מקבל גשמים רבים ולכן הוא מאד קרסטי, יש בו הרבה מערות ונקיקים, כשאחת המפורסמות שביניהן היא מערת הקרח, בה יש שריד לקרחון מתקופת הקרח. זהו אחד האזורים הנידחים ברומניה, שנשמרו בו המסורות וגם השפה הדאקית העתיקה. והוא היה חשוב לתנועות הלאומיות של המאה ה20 שעשו לשם מסעות התחברות למורשת, ואף יש בו מספר ישובים רוחניים.