קרואטיה כללי
העם הקרואטי הוא עם קטן יחסית (4 מיליון) שלו היסטוריה של מאבק ארוכה הקשורה בטבורה להיותם נוצרים קתולים למול האיסלאם העותומאני מצד אחד והנצרות האורתודוכסית הסרבית מהצד האחר. ולכן הדגש במאמר זה וייחודו יהיה בהתייחסות לנצרות הקתולית, אתריה, יחודה, הקשר שלה להופעות מרים המתרחשות עד היום.
לפני שניגש להיסטוריה ולנצרות כדאי להסביר שקרואטיה מבחינה גיאוגרפית, תרבותית והיסטורית מתחלקת ניתן לומר לשלושה חלקים, האחד זה החלק שליד הים האדריאטי הנקרא דלמטיה, ובו הרבה אתרי נופש ונוף, השני זה המישורים הפוריים במזרח שהם חלק מאזור פאנוניה העתיק, מישור נהרות הדנובה והסווה, באזור זה יש מחוז פורה שנקרא סלבוניה, והשלישי זה החלק המרכזי של קרואטיה שמשלב הרים, גבעות ועמקים, ומגיע עד מפרצי הים האדיראטי, ובצפונו נמצאת גם הבירה זגרב.

היסטוריה של ימי הביניים בקרואטיה
השבטים הסלאבים שפלשו לארץ במאה ה7 לספירה היו פגאניים, ורק במאה השמינית הם החלו להתנצר בעקבות השפעה פרנקית (קרואטיה הייתה תחת שלטונו של קרל הגדול מאאכן). הקרואטים הם לוחמים טובים, שהתיישבו בארצם היפה בעקבות התפוררות האימפריה הביזנטית והרומית, והתגבשו לשתי ממלכות כבר במאה ה7, סוג של ממלכה סלאבית ראשונה, למרות שהם לא הדגישו את היסוד הזה. הם ראו עצמם כחלק מהאימפריה הביזנטית, ולאחר מכן הקרולינגית. טריפימיר הראשון עלה לשלטון ב854, הוא חיזק את ממלכת דלמטיה, ארגן מחדש חלוקה למחוזות, כתב ספר חוקים, וחיזק את הזיקה למערב. הקרואטים נלחמו במלך סימיון הבולגרי ועצרו את התפשטותו בבלקן.
בשנת 925 הקימו הקרואטים ממלכה עצמאית בידי המלך טומיסלב, בעיר שנקראת על שמו טומיסלאבגרד במערב בוסניה, הממלכה התקיימה עד 1102 עם עליות וירידות, והונהגה על ידי שושלת טרפימרוביץ Trpimirović, לאחר מכן הקרואטים הפכו לחלק מהונגריה. בימי הביניים הייתה כנראה זמן שהקרואטים היו מאורגנים ב12 שבטים, 12 משפחות אצילות, לפי המסורת שלהם בזמן המלכים האחרונים שלא היו להם יורשים, פנו אצילי קרואטיה למך הונגריה שיהיה שליט גם שלהם בתמורה לזכויות אוטונומיות, וכך היה, קרואטיה הייתה חלק מהונגריה ולאחר מכן מהאימפריה האוסטרית הונגרית ככפופה להונגריה עד למלחמת העולם הראשונה
בנוסף לחלוקה לשבטים היית הממלכה הקרואטית מחולקת גם לשבעה אזורים הנשלטים על ידי שבעה באנים.
הנצרות בקרואטיה
הנצרות מופיעה בקרואטיה כבר במאה הראשונה לספירה, יש הטוענים כי דומינוס הקדוש של ספליט, היה אחד מ70 התלמידים של ישוע ונשלח לנצר את ארצם על ידי פטרוס. קרואטיה הייתה חלק מדלמטיה, מחוז מרכזי באימפריה הרומית, וכפי שהאימפריה כולה התנצרה כך גם האזור הזה. אלא שעם בוא הסלאבים הם היו פגאנים, והיה צריך מאמץ בכדי לנצר אותם. גרגורי מתרגם את ספרי הקודש לקרואטית במאה ה10 לספירה, מאה שנה קודם לכן פועלים לא רחוק מקרואטיה קיריל ומתודיוס שמביאים את הנצרות אל הסלאבים.
בימי הביניים היה לפרנציסקנים תפקיד מרכזי בקרואטיה, כמו גם למסדר הטמפלרי ולהוספיטלרים. קרואטיה היא ארץ קתולית, זהות שהפכה להיות מודגשת יותר עם הסכיזם שבין המערב למזרח במאה ה11, והתפתחות המחשבה, המיסטיקה וההגות הקתולית, החל מהמאה ה15 יש השפעה גוברת והולכת לפולחן מרים בקרואטיה והיא מתחילה להופיע בפני ההמונים ולכוון את גורלה של הארץ, באותו הזמן גם נוסף גורם נוסף והוא התקדמות העותומאניים, קרואטיה הופכת לאזור גבול של האימפריה האוסטרו הונגרית כנגד העותומאניים במשך מאות שנים, כלומר אזור גבול בין הנצרות הקתולית לבין האסלאם.

לנצרות הקתולית תפקיד מרכזי בקרואטיה, ולהן כמה מהאתרים העיקריים שלה:
אתר העלייה לרגל מריה ביסטריצה Marija Bistrica
אתר העלייה לרגל של המדונה השחורה במריה ביסטריצה – הוא האתר הנוצרי אולי החשוב ביותר בקרואטיה, מקום שיותר ממיליון איש עולים אליו לרגל כל שנה, שם יש פסל עתיק של מריה השחורה וישו המחולל פלאים, זוהר ממנו אור על טבעי, והנוכחות של הבתולה עוברת דרכו. הוא מופיע במקום החל מהמאה 16, ובתחילת המאה ה18 האתר מוכרז כאתר קדוש לאומי. הדמות הדתית לאומית החשובה ביותר באמצע המאה ה20 היא הארכיבישוף (וגם חשמן) של קרואטיה מזגרב ד”ר אלויזיה סטפינאץ Alojzije Stepinac. הוא חידש וקידם את מסורת העלייה לרגל למריה ביסטריצה ועלה לרגל בעצמו לאתר כל שנה מביא איתו עשרות אלפי אנשים, הוא שיפץ את המקום והפך להיות מזוהה איתו. למרות היותו דמות שנויה במחלוקת בהקשר לשואה היהודית בגלל התמיכה שלו בשלטון הפשיסטי הקרואטי, הוא הוכר כקדוש ב1998 על ידי האפיפיור פאולוס השני, דבר שכמובן הוסיף לפופולריות של המקום
הפסל הפלאי של המדונה השחורה הנמצא בלב הכנסייה במריה ביסטריצה הוצב בתחילה בכנסייה ב Vinski Vrh ב1499, אבל ב1545 הוא הוחבא בכנסייה במריה ביסטריצה, אור מסתורי שבקע ממקום המחבוא 30 שנה מאוחר יותר גילה את דבר קיום הפסל הקדוש, אותו דבר קרה גם מאה שנה אחר כך ב1650 הפסל הוחבא והתגלה באופן פלאי ב1684, זה כבר היה יותר מדי, במיוחד שיום לאחר גילויו הפסל ריפא ילדה משיתוק, והמקום הוכרז כקדוש באופן רשמי וסופי לעם הקרואטי על ידי מועצת האומה והפך לאתר עלייה לרגל.

גבירתנו של סינג’ Our Lady of Sinj
העיר סינג היא הלב של החלק הפנימי של דלמטיה, לרגלי הרכס הגבוה של האלפים הדינריים, ולא רחוק מהגבול עם בוסניה, בבקעה קרסטית פוריה, היא משמשת כצומת דרכים בין בוסניה לאזור החוף ולדרכים הפנימיות בהרים המובילות לעיר Knin בצפון וMostar בדרום. בעיר הייתה התיישבות עתיקה, גם בתקופה הרומאית, וממנה הגיע הגנרל סוורוס שהכניע את מרד בר כוכבא. בתחילת השלטון העותומאני בבלקן הם השתלטו על העיר ויישבו אותה במוסלמים, אבל בסוף המאה ה17 האימפריה הוונציאנית המתחזקת הצליחה לכבוש את העיר מחדש, ואז, כשהתורכים ניסו לשוב ולכבוש אותה התערבה מריה.
תמונה פלאית של מריה הובאה לעיירה שבלב הרמה הדלמטית כבר במאה ה15, והיא נמצאת כרגע בתוך הקתדרלה שבלב העיר. בעזרת תמונה פלאית זו הצליחו הקרואטים והוונציאנים לנצח את העותמאניים ב1715 בקרב המכריע ולשמור על עצמאותם. בתמורה הם עיטרו את ראשה של מריה בתמונה בכתר מוזהב עם אבני חן, אחת בשנה יוצאת התמונה בתהלוכות דתיות, נישאת כמו ארון הברית, בכדי להגן על הממלכה.
הקתדרלה שנבנתה בתחילת המאה ה18 נמצאת בלב העיר, בכניסה שלה דלתות ברונזה מרשימות שעליהן תבליטים של הקרב עם העותומאנים והוצאת התמונה והובלתה אליו. בסמוך לכנסייה יש מוזיאון קטן של העיר ומגדל שעון על סלע מוגבה. ועוד קצת מערבה הגבעה ועליה המצודה של העיר, בראש הגבעה יש כנסייה המוקדשת סנט ברברה, ופסל של מריה מברונזה עומדת על סלע מגנה ומשגיחה על כל הסביבה


גבירתנו של צרט Our Lady of Trsat
לא רחוק מרייקה שהיא עיר הנמל העיקרית של קרואטיה. נמצא מקום שבו חנה הבית של מריה, בדרכו הפלאית מנצרת ללורטו באיטליה, לאחר שהבית המשיך במסעו לאיטלה, האפיפיור נתן לקרואטים כפיצוי תמונה של מריה שצוירה על ידי לא אחר מאשר לוקס עצמו. באתר הוקם מנזר גדול ועתיק של הפרנציסקנים, שפעלו בקרואטיה כבר מזמן היווסדם, והוא אחד מאתרי העלייה לרגל הנוצרים החשובים.
המנזר והכנסייה נמצאים על גבעה הצופה על העיר, בראש הגבעה יש גן ובו שביל עם דרך ייסורים שבה פסלים של התחנות השונות וגם נקודת תצפית על המפרץ וחצי האי שמולו. בתוך המנזר הרבה תמונות של אירועים הקשורים לבית של לורטו, לתמונה הקדושה, ולהתגלויות של מריה, מהכנסייה מובילה דרך לחצר פנימית ומשם לאולם שמתעד את כל הניסים שקרו בזכות התמונה, על הקירות מאות תמונות, מודלים של סירות, קביים של אנשים שנרפאו, ייצוגים של איברים ואנשים, כתובות הקדשה.


גבירתנו של סלבוניה Our Lady of Sanctuary in Aljmas
על גדות הדנובה, מול הגבול עם סרביה, נמצא אתר העלייה לרגל החשוב באזור סלאבוניה, שם יש פסל פלאי נוסף של מריה, ששרד את מלחמת העצמאות הקרואטית, ובמקום הכנסייה שנחרבה נבנה מבנה מודרני מפוסל ומיוחד שפונה כלפי סרביה בצד השני של הנהר, וכמו אומר קרואטיה היא ארצה של מריה ולכן יש להניח לה לנפשה, אין ספק שמריה עזרה לקרואטיה לזכות בעצמאות ובחלקי מולדתה הכבושים ב1997.
הקפלה ברוגוזניקה chapel in Rogoznica
לא רחוק מספליט באזור רוגוזניקה Rogoznica נמצאת תמונה קדושה של מריה לוחצת את ידה של אלישבע אימו של יוחנן המטביל, בזמן המסתורין של הביקור בעין כרם, התמונה שם לפחות 300 שנה, וכל שנה בזמני חגה של מריה יש תהלוכות שחלקם הם משט סירות, עם תמונת מריה אל קפלה בקצה האי, ואם דאגתם שמא חס וחלילה התמונה תיפול למים, הסירו דאגה מלבכם, בפעם האחרונה שזה קרה התמונה יצאה לחוף יבשה ושלמה. מריה שומרת על המלחים ולכן היא הייתה כה חשובה לאנשי האיים והחוף של קרואטיה.

גבירתנו של זצבו Our lady of zecevo
העיר נין Nin הייתה מרכז נוצרי חשוב ומקום מקודש למריה. בצד השני של המפרץ היה מנזר וכנסייה שהוקמו במאה ה14 על האי של זצבו, זהו אי קטן שמופרד מהיבשה על ידי תעלה צרה ורדודה שאפשר לעבור אותה ברגל בזמן השפל. באי היה פסל פלאי של מריה, הטורקים ניסו לכבוש את נין ב1500 ולא הצליחו, את התסכול שלהם הם הוציאו בהרס וביזת המנזר, אבל בדרך פלא הפסל ניצל ונראה צף – שוחה במפרץ, כל כנסיות העיר צלצלו בשמחה והוא נלקח לשמירה בכנסייה. ב1512 היו לאישה בכפר הסמוך מספר חזיונות של מריה, בעקבות כך היא הלכה לבקר את הפסל של מריה בנין, ולהפתעתה גילתה כי הפסל מזיל דמעות, מריה גילתה לה מה צריך להיות, ואיך על הנוצרים להתנהג בכדי להימנע מאסונות, ובעקבות כך החלו תהלוכות שנתיות מנין את האי שממול למפרץ שבהם לקחו את הפסל של מריה והחזירו אותו לזמן מה למקומו המקורי, התהלוכות ממשיכות עד היום.
ניתן לנסוע מנין עד לקצה היבשה מול האי, שם יש מגרש חניה וללכת קילומטר וחצי של הליכה קלה באי אל בניין הכנסייה שסגור בדרך כלל, מתחת לו מזח שבו חונות הסירות השטות מנין עם פסלה של מריה מדי שנה. התהלוכות מתרחשות פעמיים בשנה ב5.5. וב5.8.


העיר נין Nin
העיר נמצאת ליד זאדאר ולמעשה היא פרבר שלה, אבל מבחינה דתית היא מקום מושב בישוף. נין הייתה המרכז של הנצרות הקרואטית והעיר המלכותית של קרואטיה בתקופה הסלאבית הקדומה. מלכים חשובים כמו טומישלאב ופטר קרסמיר קשורים אליה, ימי גדולתה היו מהמאה ה7 ועד למאה ה13. לפני כן היא הייתה מושבה יוונית, אילירית ורומאית, וגם כנראה מקום התיישבות פרהיסטורי. ואכן יש במקום שרידים של המקדש הרומאי הגדול ביותר בצד הזה של הים האדריאטי.
העיר נמצאת על מעין אי קטן שמופרד מהיבשה בתעלה, לחוף לגונה, וכמו הרבה ערים קרואטיות יש בה מעגן לסירות יאכטות. השער העתיק מוביל לסמטאות ואל הכנסייה המרכזית למולה יש פסל של גרגורי מנין, בישוף העיר מהמאה ה10 שהכניס את הקרואטית לפולחן הכנסייתי והתנגד להשפעה זרה של האפיפיור, כמו בישופי נין רבים לפניו הוא חיזק את הנצרות והפיץ את האמונה הנכונה בארץ. דמותו מתיישבת עם האתוס הלאומי הקרואטי והוא נראה נואם בקנאות. פסל דומה וגדול יותר שלו נמצא בעיר ספליט
לא רחוק מהכנסייה המרכזית יש כנסייה חשובה מהמאה ה9 שנקראת כנסיית הצלב הקדוש, והיא נחשבת לכנסייה הקטנה באירופה, למרות קוטנה יש בה אוריינטציות שמשיות, הגודל שלה נקבע על ידי היטלים של השמש בימי שיא החורף והקיץ דרך החלון הדרומי. מחוץ לעיר יש כנסייה עתיקה נוספת מהמאה 11 בנויה על תל עתיק, קדם רומנסקית, על שם סנט ניקולאי. בתקופה העותומאנית העיר ירדה מגדולתה
מנזר בנדיקטי על האי של מריה Benedictine Monastery on St. Mary’s Island
לא רחוק מדוברובניק, על אי קטנטן הנמצא בתוך לגונה בתוך אי גדול יותר נמצא מנזר חשוב מהמאה ה12, שנבנה בסגנון רומנסקי ומוקדש למריה, הכנסייה המרכזית היא רומנסקית בהשפעה של מחוז אפוליה, חצי האי גרגרנו, וסביבה הוספו בניינים בסגנון רנסנס ובארוק. זהו מקום שקט וקסום בעל אווירה מיוחדת, שכיום הוא גם מסעדה ומלון


מדג’וגוריה בוסניה Medjugorje in Bosnia Herzegovina
זאת אחת מהתגלויות מריה החשובות ביותר בזמן שלנו, שעדיין ממשיכה, מושכת קהל ותשומת לב רבה, עדיין לא מוכרת על ידי הכנסייה באופן רשמי, אבל זוכה לתמיכה לא רשמית של אפיפיורים ושל מסדרים כגון הפרנצסיקנים. מדגוגוריה היא עיירה קטנה בבוסניה מאוכלסת קרואטים (שהם 17% מאוכלוסיית בוסניה), רק שני קילומטר מהגבול עם המולדת הקתולית. על גבעה הצופה אל העיירה התגלתה ב1981 מריה לפני שישה ילדים וביקשה מהם שיעבירו מסר לאנושות של תפילה, צום, חזרה בתשובה, אהבה ושלום, וגם גילתה להם מקצת מהסודות על שעתיד לקרות. ההתגלויות ממשיכות מאז ועד היום והילדים שהם כבר מבוגרים כיום הפכו לסלבריטי.
ייתכן שהסיבה שהיא התגלתה הייתה להכין את הקרואטים לקראת הזמנים הקשים הצפויים להם עם התפוררות יוגוסלביה ומלחמות האזרחים בין סרביה לקרואטיה, ובתוך בוסניה. ואכן רבים מצאו נחמה במסרים הפשוטים של מריה שהגיעו דרך הילדים מבוגרים על בסיס שבועי ולעיתים גם יומי. יותר משני מיליון איש עולים לרגל כל שנה למדגוגוריה, מטפסים אל גבעת ההתגלות בין הסלעים, מתפללים, חוזרים בתשובה, ויש דיווחים רבים על ניסים וריפוי המתרחש במקום.
ליד מדגוגוריה יש אתרי טבע יפים ולא רחוק ממנה נמצאת העיר ההיסטורית מוסטר – ראו מאמר על אתרים בבוסניה
המנזר הסרבי אורתודוקסי Krka בשמורת קרק
הקרואטים מזדהים מאד עם אמונתם הקתולים, אפשר אולי לומר שהם האח הצעיר והחביב של איטליה, ועל כך מעיד חוזק הנוכחות הפרנסיצקנית במקום, אין עוד עם שקרוב לנצרת הקתולית איטלקית כמו הקרואטים שנמצאים בצד השני של הים האדריאטי והושפעו רבות מוונציה ולא רק מאוסטריה. אלא שבקרואטיה גרים גם מיעוטים ובהם מיעוט גדול סרבי, במיוחד לפני מלחמות יוגוסלביה, ומיעוט זה הוא ברובו סרבי אורתודוקסי. סרביה הייתה הממלכה הגדולה והמשפיעה בבלקן בימי הביניים (מאות 12-14), והיא פיתחה סוג של נצרות לאומית סלאבית מקורית.
קראו מאמר על הנצרות הסרבית
מנזר קרק הוא המנזר הסרבי החשוב בקרואטיה שנוסד במאה ה16, אבל לפי הסרבים הוא נוסד במאה ה14 על ידי אחותו של המלך הגדול ביותר שלהם סטפן דושן. כך או כך המנזר ממוקם מעל שרידי אתר רומאי ומנזר קתולי קודם, כנראה אתר קדוש מני קדם עם חללים תת קרקעיים. במקום יש סמינר, ספרייה חשובה, חפצי אמנות ואייקונות עתיקים, וכן קפלה לסווטי סאבא, מעניין לבקר בו ולהשוות בין האדריכלות והאמנות של כנסיות אורתודוקסיות לקתוליות. ובאופן כללי השמורה היא אחד מאתרי הטבע היפים בקרואטיה, ובשילוב מנזר זה ומנזר וויסווק הסמוך מובטחת חוויה מעשירה.
מנזר Visovac בשמורת קרק
בלב אגם יפה בשמורת הטבע של קרקה Krka נמצא אחד המנזרים המיסטיים והיפים בקרואטיה, מנזר על גבי אגם הוא במידה רבה ארכיטיפ של האי הראשון העולה מתוך התוהו הקדום, ובנוסף לכך יש לו יתרונות של הגנה ובידוד שמאפשרים לפתח בו עולם בפני עצמו ולשמר ארכיונים ואוצרות. ואכן במנזר שנוסד במאה ה15 יש ספרייה עתיקה וחשובה וגם מספר חפצים יקרים. ניתן להגיע אליו בסירה מהחוף הסמוך ולשוטט בין הגנים של האי. מומלץ
