טיול קרוב לאחווה הלבנה – לחצו לפרטים

ילד היקום – ריפוי לפי שיטתו של דנוב

סיכומים מתוך הספר ילד היקום Child of the Universe – Methods of healing taken from lectures of the master – Beinsa Douno  וכן מתוך הרצאותיה של כותבת הספר ד"ר סווטלה בלטובה, מרפאה אלטרנטיבית בכירה, רופאה קרדיולוגית ומורה לריקוד הפניאוריתמיה באחווה הלבנה מפלובדיב שבבולגריה, בשילוב ידע נוסף מהתרגולים ומהמסורת של האחווה הלבנה.

זריחת השמש

דנוב טען שמספיק שאדם ינכח בעשר זריחות שמש בשנה בכוונה גדולה, וזה ישפר באופן דרמטי את הבריאות שלו. המספר לא כל כך משנה; מה שמשנה זה האם אדם מצליח לעורר את השמש הפנימית שבתוכו. לכולנו יש שמש פנימית והיא נקראת מקלעת השמש. התחברות לשמש החיצונית עם הזריחה יכולה להפעיל ולהאיר את השמש הפנימית הזו, שממנה ייצאו חום ואור לשאר חלקי הגוף.

זאת ועוד, בתוך האדם יש שמש קטנה, שהיא חיקוי של השמש ביקום, הנמצאת במרכז המוח, והיא זו שעוזרת לו להבין ולתפוס את המציאות הרוחנית. הנפש רוכשת ידע דרכה. היא מפתחת מעין מערכת שמש משל עצמה (כמו שטוענים בספר "כוחו של המיינד באימן"). כאשר השמש הפנימית והחיצונית מסונכרנות, לאדם יש יכולת לראות; כאשר השמש הפנימית כבויה, האדם נהיה עיוור רוחנית.

השמש היא ישות גבוהה ובה יש לנו מעין תאום רוחני, דמות שמש, ולאחר המוות אנחנו יכולים לעשות את המסע אל השמש ולהתחבר אליה. יש את השמש הנראית ויש את השמש הרוחנית, ושם נמצא האני הגבוה שלנו. במילים אחרות, וכפי שאייבנהוב מתאר זאת, אנחנו בני השמש; זו ההופעה הטבעית החשובה והעוצמתית ביותר בעולם. מעבר לכל דבר אחר שאנחנו מכירים, השמש נותנת החיים, ובלעדיה אין דבר. אנחנו הולכים לקראת תרבות שמשית חדשה ומתקדמת.

התרגול שמציעה האחווה הלבנה הוא לחכות לזריחת השמש בשתיקה ובקדושה, ולאחר שהיא זורחת לקרוא פסוק מהכתובים. אפשר גם להרים את היד ב-45 מעלות ולקבל דרך כף היד את הקרינה שלה, ואחר כך להכניס זאת ללב.

דנוב מדגיש את ההשפעה המיטיבה של הזריחה. ישנה שמש של העולם הפיזי, אך גם שמש של העולם הרוחני ושמש של העולם האלוהי. בעוד שהשמש הפיזית זורחת במזרח, השמש הרוחנית זורחת במערב, והאלוהית היא בשיא השמיים (מזכיר את שלוש ההופעות של השמש במצרים – פתח, רע ואתון). כשמתייחסים באופן מודע לזריחה מקבלים את אנרגיית השמשות האחרות (זה מה שעשו האיסיים כשעלו לקבל את הזריחה על הר במדבר.(

אם בזמן הזריחה תבין שאתה מקבל את אהבת אלוהים והחיים של אלוהים, האור ירפא אותך. לקבל את הזריחה משמע ליצור קישור מודע עם השמש, בכדי לאפשר לזרימת הכוחות שלה להיכנס לאורגניזם. כשיוצרים את הקשר עם השמש הפיזית, מתקשרים גם לשתי השמשות האחרות.

הנוסחה היא "אלוהים, לוואי וקצבי הלב שלי יכוונו לפעימת השמש, וכמו שהשמש מביאה אור לכל, לוואי שלבי יביא אנרגיה לכל התאים".

בזריחה מומלץ גם לעשות תרגילי תנועה שעוברים על תוואים אנרגטיים ואלקטרומגנטיים בגוף ומפעילים אותם, ולעשות נשימות. צריך לנשום דרך הכפיל האתרי והגוף האסטרלי, לקבל את האור של השמש באהבה ודרך הצד של העין. קרני השמש בזמן הזריחה משפיעים על מערכת הנשימה והרגישות, בצהריים על מערכת העיכול, ולפני הזריחה על מערכת העצבים המרכזית. מומלץ לחשוף את הגב לאור הזריחה; זה ממיס שומנים המצטברים על עמוד השדרה וחוסמים את מערכת העצבים.

כשעה לפני הזריחה, האנרגיה של השמש משפיעה על המנטליות. לפני הזריחה הקרניים משפיעים על המוח, בזמן הזריחה יש להם השפעה על הריאות והתחושות, ועד הצהריים הם עובדים על מערכת העיכול. אפקט הריפוי של השמש הוא מרבי בין השעות 8:00-9:00 בבוקר. האפקט המזין של האור נפסק בצהריים, ואז יש זמנים של "אור שחור", ולכן לא מומלץ לישון ביום. אחר הצהריים כדאי להימנע מאור השמש, ורק בשקיעה ולפני כן להיחשף אליו שוב – זה מביא שלווה. אפשר להפנות את הגב לשמש השוקעת.

האנרגיות של השמש עוברות דרכנו עד הצהריים, ולאחר מכן עוברות דרכנו אנרגיות אדמה. הרגליים מקבלות אנרגיה מהאדמה; עבודה פיזית מושכת אנרגיה מהאדמה. הקשר בין השמש והאורגניזם האנושי זהה לקשר בין אלוהים והנפש האנושית. האנרגיה של השמש פוזיטיבית ביחס לאדמה, אך יש בה אלקטריות ומגנטיות פוזיטיבית ונגטיבית. גם באדמה יש את שני הסוגים, אך הדגש הוא על נגטיבי. המפגש מאפשר את החיים; המתווך שמחבר את שני סוגי האנרגיות נקרא "אתר", הוא מחלחל בכל היקום ובאדמה. האוקולטיסטים קוראים לזה פלסמת החיים, והמיסטיקנים – "רוח החיים".

באביב ובקיץ יש זרימה של אנרגיית שמש לאדמה, ובסתיו ובחורף זרימה הפוכה. בנוסף לכך, יש חילופי אנרגיה בין כוכבי הלכת והשמש, והם משפיעים עלינו ועוברים דרכנו.

תרגיל: הנח את הידיים למטה ורכז את האנרגיה שלך כלפי מרכז האדמה. הרם את האנרגיה ממרכז האדמה וכוון אותה במודע למוחך, ומשם – בכדי שלא תפגע בך – למרכז השמש וחזרה למרכז האדמה. שני הזרמים הללו נפגשים איפשהו בגוף; בנקודה זו תרגיש חום, שהוא סימן של חיים.

תרגיל נוסף: חשוב על מקלעת השמש (אפשר בזמן זריחת השמש) ושים כף יד ימין עליה, וגב כף יד שמאל על הגב מאחוריה, כך שייווצר שדה אנרגטי בין שתי כפות הידיים. כשאדם חסר מנוחה, שמים את יד ימין על מקלעת השמש ויד שמאל על המותן עם כף היד כלפי מעלה. זה מרגיע את מערכת העצבים.

אנרגיות במערכת האנושית

באוויר יש אנרגיה מיוחדת שההודים קוראים לה "פראנה"; היא מזינה את הכפיל האתרי ואת הגוף האסטרלי (לפי מסורות שונות יש לנו כפיל בשמש; במצרים מדובר על כפיל בשם "קה"). עמוד השדרה הוא המקבל הראשי של הפראנה, ומשם היא עוברת למוחון ומשם למוח הגדול. אם התהליך מופרע, מתפתחת מחלה. הכפיל האתרי שלנו מטפל באנרגיות שנעות מבחוץ ומבפנים ומשנה אותן; אם התנועה מופרעת, מתפתחת מחלה.

שני הקטבים של האדם הם הרגשות (נגטיבי) והמחשבות (פוזיטיבי). אלו סוגי אנרגיה שונים – לא טוב ורע, אלא יין ויאנג. המוח הוא הקוטב הפוזיטיבי ומערכת העצבים הסימפתטית היא הקוטב הנגטיבי. מצד שמאל של הגוף האנושי אנרגיה יורדת לרגל שמאל, עולה דרך רגל ימין וצד ימין של הגוף; יש זרם אלקטרומגנטי שמקיף כל איבר. לדוגמה, יש זרם סביב שתי העיניים שיוצר צורת שמונה שמרכזה מעל האף. הזרמים בצד שמאל צריכים להיות קרים ואלקטריים, ובצד ימין חמימים ומגנטיים.

ישנם גם שני זרמים: אחד מהטבור לראש והשני מהטבור למטה לרגליים. הראשון מוביל למרכז השמש, השני למרכז האדמה, ויש זרם שלישי המחבר בין שניהם והוא נקרא ה"אאורה" האנושית. הזרם השני מכיל את כל האנרגיות הנמוכות שאדם אסף במצביו החייתיים. כל הזרמים קשורים זה בזה ומכילים זרמי משנה; ניתן לראות אותם במחשבות וברגשות האדם. ישנו זרם של חיים סביב האדם, שאם הוא שלם הוא מאפשר לו לעשות הכל. הוא מורכב מזרם המתחיל בראש ומגיע לרגליים, ומזרם שני המתחיל ברגליים ומגיע לראש; ככל שהעיגול בהיר יותר, כך הגוף בריא ונקי יותר.

האנרגיות של האדמה נכנסות דרך עמוד השדרה אל המוח המרכזי; הזרם ההפוך מגיע מהשמש ועובר דרך המוח אל הבטן ומערכת העצבים האוטונומית. אם אנרגיית השמש נקלטת בראש, האדם נהיה יותר אקטיבי; אם היא נקלטת בבטן, הבטן נהיית פעילה והמוח ניזוק ומתחיל כאב "אש". אפשר לחלק את האנרגיה הזו באופן שווה בעזרת תרגילי התעמלות אוקולטיים (כגון פניאוריתמיה).

אנשי ימינו סובלים מעודף אנרגיה וזה מביא להתפוצצויות. ישנן מחשבות שפוגעות במערכת העצבים. צריך ללמוד לשלוט במוח, לאסוף אנרגיה מהטבע ולשלוח אותה למקלעת השמש ומשם ללב, לגרון ולחלק האחורי והעליון של הראש, ולאחר מכן לפזר אותה מסביב לגוף עד שנוצרת אאורה מגנטית בהירה סביב הגוף – ואז מרגישים חופשי.

יותר מדי רוחניות גורמת ליתר רגישות; הגוף האתרי מתארך החוצה וכך גם הגוף האסטרלי. במצב זה קשה לסבול נוכחות אחרים, ועל האדם ללמוד לחזור לעצמו ולהיפתח רק בסביבה הרמונית. אם האנרגיה נאגרת בעיקר בהמיספרה הימנית, האדם נהיה עצבני וחסר מנוחה; אם היא נאגרת בעיקר בשמאלית, האדם נעשה פעיל. בדרך כלל יש מעבר בין ההמיספרות; נוכחות של אדם אחר יכולה לעזור באיזון האנרגיות.

כעס מסוכן מכיוון שהוא נובע מהתפוצצויות; הוא שורף ומשתמש בכמויות אנרגיה אדירות. לוקח זמן לתקן את הנזקים והוא נובע מעודף אנרגיות, מעודף רצונות ומתשוקות. עודף האנרגיה מתרכז מאחורי האוזניים (ולכן בכדי להתקרר אפשר להרטיב אזור זה). צריך להשתמש באנרגיות המוח בחסכנות ולא בבזבוז – לשמור אותן לעצמך. האנרגיות המגנטיות נעות בעיקולים ובספירלות ומייצרות חום כשהן נעות באורגניזם; זרמים אלקטריים נעים בקו ישר. צריך להיות מסוגל לשלוט על עודף האלקטריות והמגנטיות, למצוא דרכים לשחרר עודפים ולהיטען.

אדם בריא מקרין אור לבן המעיד על אינטליגנציה, אך הלב מקרין אור ורוד (ניתן לראות זאת בתמונות של קדושים נוצרים, דוגמת ישוע).

תנועה

באדם ישנם שני זרמים: האחד מהשמש אל האדמה, מלמעלה למטה, והשני מהאדמה אל השמש והשמיים, מלמטה למעלה; האדם הוא גשר ביניהם. בנוסף על כך ישנם שני סוגים של זרמים, האחד אלקטרי והשני מגנטי. על האדם לעמוד ישר בכדי לקיים את תפקידו כמעביר הזרמים.

הזרמים קשורים לכיוונים מזרח מערב וצפון דרום; כשהתרוממנו מהליכה על ארבע התחברנו לזרם צפון דרום ולכן יש לנו מעמד מורם מעל החיות, וצריך להיזהר לא לחזור ללכת על ארבע. הזקיפות שדנוב מדגיש מזכירה את התרגול של שיטת אלכסנדר: אדם צריך להרגיש כאילו עובר דרכו חוט המקשר בין שמיים וארץ, לכוון את קו עמוד השדרה שלו כלפי מעלה לשמיים, ואת הידיים והרגליים כלפי מטה לארץ, ולדמיין חוט זהב מכוון למעלה ושורשים ניטעים באדמה.

כשמורידים את הידיים במודעות כלפי האדמה מקבלים ממנה את האנרגיות המיטיבות ונפטרים מהאנרגיות השליליות של הגוף. הגוף צובר אנרגיה וצריך לשחרר אותה דרך תרגילים, אחרת זה מפריע; צד אחד צובר יותר אנרגיה נגטיבית והשני פוזיטיבית, וצריך לאזן אותם. כל תנועה מקבילה לצורה מוזיקלית ולדימוי פואטי, וכל דימוי של השפה הוא ביטוי של המיינד. צריך לקשר בין העולמות הרוחניים, המחשבות והרגשות של יצורים רוחניים.

דנוב מדגיש יישור של הידיים ומתיחה של האיברים כך שהאנרגיה תוכל לזרום דרכם; במידה והם רופפים זה מהווה חסימה, במיוחד לאנרגיה של השמש – הפראנה המגנטית. כמו בריקוד הסופי האנרגיה אובדת כאשר הידיים אינן ישרות. המתיחה משפרת את זרימת הדם ומאפשרת להתחבר לקרני השמש. המחשבה צריכה להשתתף בפעולה של השאיפה החוצה.

נשימה

מחשבות נעלות, שמכינות את הדרך לאלוהי, נכנסות דרך האף עם האוויר. הן עוברות לחלק העליון של המוח, יורדות למוח הפיזי ויוצאות חזרה מהאף. יש הבדל בין שאיפה מנחיר שמאלי ונשיפה מנחיר ימני לבין שאיפה מנחיר ימני ונשיפה מנחיר שמאלי.

הנשימה היא תהליך דואלי, פיזי ומנטלי; התפקיד האולטימטיבי שלה הוא לנקות את המחשבות. הריאות הן מעבדה משוכללת שבה הרבה אנרגיות מתערבבות. הפראנה מהאוויר נכנסת לריאות ועוזרת לדם להיטען במרכיבי החיים. נשימה מלאה מעוררת את האהבה, וגם להפך – האהבה האלוהית עוברת קודם כל דרך מערכת הנשימה, וזה קורה עם הזריחה. משם זה עולה למיינד ומשם יורד ללב.

לפי ד"ר סווטלה, הלב האנושי היה פעם במרכז הגוף ורק נפילת האדם הזיזה אותו שמאלה, ויש כיום במקום הזה איבר לב רוחני – צ'קרת הלב. ואכן, בציורים דתיים נוצריים שבהם לונגינוס דוקר את ליבו של ישוע, הוא דוקר את צד ימין של הגוף ולא את צד שמאל, לציין שזה הלב הרוחני.

צריך לחשוב עם כל נשימה על האור, ואז אפשר לאסוף את האנרגיות שלו מהאוויר. כך גם כשחושבים על ריח – קולטים אנרגיות אחרות מהאוויר. כל מחשבה על מילה שונה משנה את פעימות הלב והנשמה; נסו ותראו. לפי דנוב טכניקות הנשימה של ההודים לא מתאימות למערב. נשימה טבעית היא כ-15 פעם בדקה; אדם שמגיע לפעם בדקה הוא ברמה גבוהה. אפשר לדמיין כאילו האור הלבן יורד עליך כמו במקלחת. נשימה מודעת כמה דקות ביום עוזרת להתפתחות ולבריאות, בדומה לתרגול אצל הנקשבנדים.

לאדם שעושה עבודה מנטלית מומלץ לשאוף מדי פעם דרך הנחיר השמאלי ולנשוף דרך הנחיר הימני. כשרוצים לפתח את הלב, שואפים דרך הנחיר הימני ונושפים דרך השמאלי. כשמחליפים בין הנחיריים מאזנים את הזרמים. דרך הנחיר השמאלי מתקבל הזרם המגנטי, זרם השמש, והוא קשור למקלעת השמש. דרך הנחיר הימני מתקבל הזרם האלקטרי, זרם הירח, והוא קשור למוח.

דנוב מציע שלוש פעמים ביום תרגילי נשימה: לשאוף תוך כדי ספירה עד 16, לעצור את הנשימה תוך כדי ספירה עד 16, ולנשוף תוך כדי ספירה עד 32. יש לעשות זאת שש פעמים בכל פעם ולהגיד במחשבה את הנוסחה: "תודה, אבא, עבור הטוב שאתה נותן לי".

תרגיל נוסף הוא שאיפה וספירה עד 7, עצירה וספירה עד 10, ונשיפה וספירה עד 9, שלוש פעמים ביום. בבוקר ובצהריים שאיפה דרך הנחיר השמאלי ונשיפה דרך הנחיר הימני, ובערב שאיפה דרך הימני ונשיפה דרך השמאלי. בזמן השאיפה דרך הנחיר השמאלי להגיד: "לוואי ושמו של האל יהולל דרכי". בזמן עצירת הנשימה להגיד: "לוואי שממלכת אלוהים וצדקת אלוהים יהיו איתי". בזמן הנשיפה להגיד: "רצון אלוהים ייעשה".

צבעים

ישנם צבעים פיזיים, שהביטוי הבולט שלהם זה הקשת, וישנם צבעים אנרגטיים שאפשר לחוש אותם לאחר שמתרכזים ועוברים דרך החשיכה הפנימית. הם יותר זוהרים.

דנוב מציע תרגיל: לדמות את הקשת הפיזית בעזרת הדמיון הפנימי, כשצד אחד – מזרח, שחור ואפור, ובצד שני השמש השוקעת אדומה וצהובה, או להפך, לדמות את הקשת מצפון לדרום. הקשת אמורה להופיע בנפש כשם שהיא מופיעה בטבע לאחר גשם מנקה ובהיר. הוא מציע למדוט כמה דקות על הקשת שלוש פעמים ביום.

ברמות הגבוהות: האדום – נותן חיות – קשור ללב. הכתום – מרץ ואינדיבידואליות – קשור למיינד. הצהוב – זרימה ושפע, מאזן את התחושות והמיינד – קשור לנפש. הירוק – גדילה, מסדר זרמים מגנטיים ואלקטריים באורגניזם האנושי – קשור לרצון. הכחול – רגיעה, מעורר רגשות אצילים, בסיס לחיים רוחניים, אמת – קשור לרגישות. האינדיגו – נחישות והתמדה, יציבות ופעלתנות. והסגול – רוחניות, אופי חזק – קשור לרוח. הצבע הלבן מביא בריאות, ולכן כשחולים מומלץ ללבוש לבן.

אדם צריך לעבור דרך כל צבעי הספקטרום (כמו מדיטציה של האימן), ולהישאר בכל צבע זמן מסוים. לעיתים חסימות בזרימה נפתרות על ידי שהות באור כחול או צהוב. אפשר להיחשף לצבע על ידי שימוש בפריזמות צבעוניות המסננות את אפקט הצבע הרצוי. לאחר שנחשפים לצבע יש לעצום את העיניים ולייצר את אותו הצבע בפנים, עם עין המיינד. בתחילה תראה רק חושך ולאחר מכן האור יופיע.

צלילים

מוזיקה היא חוקיות קוסמית המארגנת את העולם הפיזי הלא מאורגן, בעזרתה החומר מהדהד בצורה הרמונית. המוזיקה היא כלי רב עוצמה לחנך את הטבע האנושי, היא מרככת את האופי ומטהרת את האדם. המוזיקה ניתנה לאדם כשיטה לטרנספורמציה של אנרגיות, היא מעלה את התדר ומעירה כוחות חיוניים, היא משנה גם את הטבע. המוזיקה מחברת את העולמות הפיזיים והרוחניים.

דנוב ממליץ לשיר מדי פעם, ובמיוחד בבוקר ובעתות מצוקה ומחלה. אפשר לשנות את המצב האנרגטי של האדם דרך שירה. המוזיקה מאפשרת לכוונן את כל התאים והאיברים לתדר אחד. כששרים הנימים של הדם נפתחים והזרימה מתחדשת, הרעלים נעלמים מהגוף, אנחנו מזמנים כוחות של טבע לפי חוק המשיכה (דומה מושך דומה). בכדי להירגע צריך להגיד או לשיר את הצלילים דו – מי – סול – דו עשר פעמים.

הצליל דו האמיתי מכיל בתוכו הכל, קודם כל צריך להתכוונן אליו. אם הוא נעשה נכון הוא מעביר את אנרגיית השמש לכל חלקי האורגניזם. הצליל הטבעי של דו מביא לשלווה, שמחה, אור וחיים, כמו השמש הזורחת, הוא מפתח החיים. כל צליל קשור לאיבר אחר בגוף, מהדהד איבר אחר: דו – קשור ללב. רה – איברי הנשימה. מי – לכבד. פה – לכליות. סול – לטחול. לה – כיס המרה. סי – איברי העיכול והמעי.

מים

המשקה הכי טוב בטבע הוא מים, אבל השאלה היא אילו מים. מים ממעיינות ומקומות טהורים הם השמפניה של הטבע. ישנם מעיינות שיש בהם מים מרפאים, ובכל מקרה מים מושפעים מסביבתם כפי שהודגם בספר "מסרים מהמים", וצריך להחיות אותם לפני ששותים.

התרופה הטובה ביותר היא מים חמים; מומלץ לשתות בבוקר ובערב. זה פותח את בלוטות ההזעה. הגוף נושם גם דרך העור, ומצב העור קובע את מצב המיינד. דנוב טוען שחמצן ומימן קיימים באופן חופשי ביקום והם יורדים דרך הזרמים הקוסמיים לכדור הארץ כדי לחדש את הוויטליות של המים שבו. מעבר למימן ולחמצן יש מרכיבים נוספים המוחזקים במים מכוח האהבה. בני אדם הם 70% מים, מעין נווה מדבר היוצר סביבו אטמוספרה ייחודית.

כששותים צריך לחשוב על המים, ורק אז הם פועלים את פעולתם המטהרת. מומלץ לשתות מים חמים בלגימות קטנות. מעבר לשתייה, גם לרחצה של איברי גוף או של הגוף כולו פעולה מעוררת ומחייה. לפי דנוב מקלחת בגשם היא בריאות, והוא קרא לה מקלחת של מלאכים; ומהצד השני הוא לא המליץ על מקלחות קרות.

אוכל

האוכל צריך להיות בפה מספיק זמן בכדי שאנרגיית הפראנה תוכל להתקבל ממנו, ומשם היא תעבור למוח ומשם ללב. הלשון מקבלת את האנרגיה הרוחנית מהאוכל, אנרגיה שלא יכולה להתקבל בשום דרך אחרת. אוכל נוצר על ידי חום ואור, והוא מכיל אותם. האוכל צריך לעבור מהפיזי לרוחני ולאלוהי בכדי להשלים את המעגל. דנוב אומר לא לאכול יותר מ-32 כפות בכל פעם. ללעוס הרבה ולתת זמן לאכילה: חצי שעה בבוקר, ארבעים ויותר דקות בצהריים וחצי שעה בערב – זוהי פעולה מקודשת. לא לאכול חם מדי ולא קר מדי. לעיסה בצד ימין מפתחת את המוח, לעיסה בצד שמאל מגבירה את הרגישות.

לפני האכילה צריך לחשוב על האוכל (כמו בדמנהור), לחשוב על המתנה הגדולה שהטבע נותן לנו בכדי שנוכל לקיים את חיינו. בזמן האוכל לא מומלץ לחשוב על דברים אחרים; יש לאכול בשלווה ולא לאכול יותר מדי. יש זרמים באחווה הלבנה הממליצים לאכול בשתיקה, בכדי שאפשר יהיה להתרכז באוכל.

ההנחיות לגבי האכילה הן אלו: מומלץ לאכול ארוחת בוקר לפני הזריחה וערב לפני השקיעה. מומלץ לאכול סוג מזון אחד, ורק לאחר מכן לעבור לשני. כל אחד צריך למצוא לעצמו את האוכל שטוב לו לפי האינסטינקט. בשר מזהם את האורגניזם. הפירות הם האוכל הטוב ביותר. לפי דנוב התרבות האטלנטית נעלמה בגלל הרעלנים בבשר שהם אכלו, וכך יקרה גם לתרבות שלנו. כל פרי ואוכל נמצאים תחת השפעה של אחד הכוכבים: תפוח ודובדבן, לדוגמה, תחת השפעת ונוס. בעתיד אנשים יאכלו לפי הימים האסטרולוגיים והטיפוס האסטרולוגי שהם. יש הקבלה בין אכילה, נשימה ומחשבה; מי שלא מסוגל להשתלט על התיאבון שלו, לא יוכל לכוון את המחשבות. כשאדם בוחר את האוכל שלו, הוא מסדר גם מחשבות טובות.

אוכל אסטרולוגי

שמש קשורה ליום ראשון ומאכלים של תפוז, תירס, עדשים, ענבים וחיטה. ירח קשור ליום שני ומאכלים של כרוב, מלפפון, חסה, מלון, שעועית ירוקה וסלטים. מרס קשור ליום שלישי ומאכלים חריפים, תרד, סלק, פלפל, בצל, שום, עגבניות. מרקורי קשור ליום רביעי ומאכלים של גזר, אגס, לימון, פירות צהובים. יופיטר קשור ליום חמישי ומאכלים של אורז, תפוחי אדמה, דלעת, מוצרי חלב, במיה. ונוס קשור ליום שישי ומאכלים של דובדבן, תפוחים, תות, תאנים, סומסום, אפונים. סטורן קשור ליום שבת ומאכלי אגוזים, שקדים, שעועית, קפה, פירות יבשים, קקאו, צנון.

האדם בגן עדן אכל רק פירות, זה האוכל הטהור ביותר, אך הם לא היו כמו אלו כיום. כל הצמחים קשורים זה בזה, מומלץ לאכול פירות טריים. כל פרי הוא כמו ספר, מעבדה, תוצר של אור אלוהי. אתה נהיה מה שאתה אוכל. פירות מאורכים מייצגים אינטליגנציה (מכאן הקשר בין בינה ובננה). פירות עגולים קשורים לחיים של תחושה. כשיש דיכאון מומלץ לאכול דובדבנים – חצי קילו; לאכול בזמן הבוקר ובאוויר הפתוח, רק אותם, ללעוס אותם לאט במשך חצי שעה – זה ישנה את מצב הרוח. אם אדם מרגיש לא טוב מומלץ לאכול קצת אגס; הטעם יביא לשינוי ברגשות ובתחושות. התפוח נוצר בעולם האסטרלי והוא מביא רכות. שזיפים כחולים מחזקים אמונה, אפרסקים עוזרים לבטן, משמשים לאנמיה ומחלות כבד.

לימון עוזר למחשבה, המיץ של הלימון והתפוז מביא רוח טובה ומשפר את מצב הבטן; החומציות שבהם תורמת לאקטיביות ועוזרת כנגד אפטיה. התירס מקרר את חמומי המוח. האגוז מפתח את המוח והמיינד. לבצל יש ערך בריאותי רב. אכילת לפת עוזרת בקשיים, זהו סמל להתגברות. גזר הוא דרך להשלמה עם האדמה, כרוב עם השמיים; כרוב טרי עוזר למחלות. למי שאין אומץ שיאכל עגבניות, הן משפרות את מערכת הדם. תרד וסרפד עוזרים לשיער לחזור להיות שחור. השום הוא צמח פלא המגן מהשפעות רעות. פטרוזיליה תורמת לבריאות. האבטיח מעודד, מנקה את המעי והבטן. תפוחי אדמה עוזרים להתפתחות מנטלית ולהרגשת סיפוק. עדשים עוזרים לעיניים וטובים לכליות; יש בהם כוח מגנטי והשפעה מרפאה למצב רוח רע. במיה עוזרת לאמונה ומוסיפה עדינות לאופי. חצילים מביאים לרוגע. אורז עוזר להתבוננות ומדיטציה. מלפפונים עוזרים לאנמיה. שיפון מביא לאידיאלים גבוהים.

החיטה היא הסמל של כרייסט, היא מקריבה את עצמה בשבילנו. חיטה לא מבושלת היא מבין המאכלים הטובים ביותר; צריך להשרות אותה במים כדי שתהיה אכילה. כשטוחנים את החיטה היא מאבדת מהחיות שלה. באחווה נוהגים כל פברואר לקיים דיאטת חיטה למשך עשרה ימים, מיד לאחר הירח המלא, בכדי לנקות את המערכת. אוכלים מאה גרם של חיטה, שלושה תפוחים, תשעה אגוזים ושלוש כפות דבש ליום. מעבר לכך דנוב ממליץ על דיאטות של פירות, תה, חיטה ותפוחי אדמה מבושלים, לחם, אגוזים ופירות יבשים – וזה הכל. צום מטהר את הגוף, בתנאי שנעשה בשמחה. צריך לצום לפחות פעם בחודש בכדי לתת מנוחה לבטן ולמערכת העיכול.

ראיון עם  Svetla blatova from Plovdiv

מורה בכירה באחווה הלבנה לריקוד הפניאוריתמי, רופאה ומטפלת אלטרנטיבית, מחברת הספר "ילד היקום" – טיפול ורפואה לפי תלמודו של דנוב.

כמה זמן את באחווה הלבנה?

החל מ1983 היא גלתה התעניינות, אבל החלה להשתתף בפעילות וללמוד באופן שיטתי החל מ1990, לאחר סיום הקומוניזם.

האם את נוצרייה?

כן הלימוד הוא נוצרי.

באיזה דרך?

הלימוד של דנוב הופך אותי לנוצרי. דנוב אמר שזה הלימוד האמיתי של ישוע, כשאני מטיף עכשיו זה מה שכרייסט לימד לפני 2000 שנה, זה בא מאותו מקור

את מאמינה שישוע היה אדם?

כן, הוא חי והצטרפה אליו רוח הקודש. ברגע אחד בחייו הכרייסט נכנס אליו לגופו ונשמתו והוא נהיה ישוע כרייסט

מה זה כרייסט?

אנחנו יכולים לדמיין את האהבה והאור האינסופי, זה כרייסט

ואיך זה יכול להיכנס לאדם?

הבן אדם הזה היה מוכן, זה אפשרי למספר אנשים להיות מוכנים פיזית, מנטלית ורוחנית, להיות כלי שדרכו האהבה והאור של הכרייסט יכנסו. המשפחה שמהם הם באים צריכה להיות טהורה, וכך הם מוכנים לפני הלידה. זה בכל מקום, אבל לא כל אחד יכול להכיל את האור.

ומה קרה לאחר המוות של ישוע?

ישנם מסתורין, ואחד מהם זה הצליבה והתחייה, אני לא יכולה להגיד מה קרה. אני מאמינה שהמסתורין הזה הראה את הדרך לאנשים, מאחורי הסיפור הפיזי יש משמעות אחרת, מיסטית, דנוב אמר שכרייסט לא עזב את הגוף של ישוע, אלא לקח אותו, זה אומר לפי דעתי שהגוף הפך לאור. דנוב אומר נולדת מהאור ויום אחד תיהפך לאור שוב, כל מה שאנו רואים יהפוך שוב לאור. אנחנו הגשמה של מחשבה אלוהית, אנחנו חומר שהוא התגשמות של מחשבה אלוהית, חומר הוא עיקרון משני, ויום אחד הוא יהפוך לעיקרון ראשוני. וזה קרה כנראה בטרנספיגורציה, וגם בתחייה.

יש שלושה דרכים לקרוא את מה שקרה בחיים של ישוע: הדרך האחת היא כסיפור של מה שקרה, השנייה היא להרגיש את הסיפור, והשלישית היא הדרך המיסטית שמביאה לאור במודעות והופכת אותך למואר. אך קשה להסביר אותה

האם האור יכול להיכנס לאנשים אחרים, הכרייסט?

לאחר שנעבור תהליך של טיהור, כל אדם יוכל להיהפך אווטר. מואר. הכרייסט יכול להיכנס לעוד אנשים אולי לא באותו גלגול, אלא רק לאחר טיהור מחשבה ולב, ואז גם הגוף נהיה טהור, והוא יכול לעמוד באנרגיה הזו, אחרת הוא יישרף.

האם הוא נכנס לאנשים אחרים בעבר?

המאסטר אומר שיש היררכיה של תשע רמות רוחניות, העליונה היא כרובים ושרפים, ומעליה נמצא הכרייסט. יש אנשים שקיבלו השראה ממודעות כרייסט, אבל אני לא חושבת שהם יכלו להיהפך להיות כרייסט. זה לא היה לכל החיים, לעיתים נאמר שצריך הכנה ארוכה שלוקחת כמה גלגולים, וזה מחייב הכנת המשפחה גם כן, ליצור את הגוף האתרי, אנרגטי, רגשי ומנטלי, שיכול לעמוד באנרגיה והאהבה האין סופית הזו.

מה תשע הרמות?

שרפים, כרובים, כיסא כבוד, עוצמה, כוחות, אלוהים, רוחות הזמן – ארכאי, ארכי מלאכים, מלאכים

האם כרייסט נכנס בדנוב?

כן, הוא אמר שהיה לו פגישה עם כרייסט כבר כשהיה בן 18, ומספר פעמים דיבר מהשם של כרייסט, בפגישות הראשונות דיבר בשמו של כרייסט.

איך זה השפיע?

ניסים, אור, יכולות ריפוי, בנוכחות שלו הרגישו משהו מיוחד, אהבה אין סופית והנפש שלהם השתחררה. המחלות נעלמו.

האם כרייסט צריך לסבול?

הוא אמר שכל בן אדם צריך לסבול כדי להתפתח, אנחנו נצלבים לא פיזית, אלא בחיי היום יום, הנפש שלנו נצלבת.

האם הוא נצלב (המורה)?

הוא סבל מאד. אתם לא מודעים לכך, הוא אמר, אבל כשאתם שונאים מישהו הוא מקבל את הרגשות השליליים שלכם ואתם צולבים אותי וגם את זה שאתם שונאים. הוא סבל, בגיל 18 הייתה לו מחלה שחשבו שימות, בגיל יותר מבוגר מישהו מהכפר שלו הכיר אותו, לאחר שנת 1925, וקרא לו "פטר" , המורה ענה – "פטר הצעיר מת!". כמו כן היו מספר התקפות עליו ועל התורה, ויום אחד שני אנשים פרצו לבית והיכו אותו באכזריות בראשו ובכל גופו, והוא נהיה משותק חלקית בצד הימני של הגוף, זה היה ב1938. הוא אמר שזה היה צריך לקרות אחרת היה קורה משהו רע לקהילה, ואז לקחו אותו לרילה והוא נרפא מהשיתוק לחלוטין. לאחר מכן אמר: "עד עתה הבן היה איתי, ועכשיו האב הגיע". זה הרגיש כמו צליבה ותחייה.

האם אתם טובלים?

דנוב אמר שטבילה היא תהליך פנימי.

מה זה רוח הקודש?

הוא התייחס לשילוש. נאמר לקחת את כרייסט בליבך כחבר הכי טוב ובמחשבתך כמורה. כשהאשימו אותו שהוא מדמה עצמו לכרייסט – ענה אין אדם כזה, לא אני ולא אף אחד אחר. אי אפשר לעמוד בסבל שהוא עבר.

מה משמעות השם ביאנסה דואנו?

אף אחד לא יודע, זה הופיע לראשונה בספר על פניאוריתמיה. הוא אמר שלכל אחד יש שם רוחני המתאים לוויברציות שלו, וטוב למצוא את השם הזה.

מהו הלימוד של האחווה הלבנה?

זה לימוד ומדע איך לחיות בהרמוניה עם אלוהים והטבע. זה לא דת. יש את מודעות התלמיד שהיא מעל מודעות האנשים הדתיים. ולכן לא צריך את המוסדות הדתיים: כנסייה, כומר, להצטלב. בכדי להיות נוצרי.

צריך את חמש התכונות: צדק, טוב, אהבה, חוכמה ואמת, צריך להגשים את הפנטגרם – הסמל הקדוש ביותר. בתוך מעגל שמסמל את השאיפה לאלוהים בתוך עצמך, בדרך שבה אתה מבין את האלוהים.

דנוב אמר: הכרתי את הלימוד של כרייסט המתאים ליום הזה, והוא נועד להביא אור במחשבה ובלב, חופש בנפש וכוח ברוח, וכל זה תלוי בתרגול יומיומי, והוא אמר שכל אחד שמתחיל בדרך, שחייו הופכים לתהליך למידה, חייו יעברו סבל, שהם כמו מבחנים.

אתה יכול לסבול לא רק למען עצמך, אלא סבל מוסרי למען אחרים, סבל של אחרים. הוא חווה את זה. ההרצאה הראשונה של דנוב הייתה ב1914 ונקראת "הנה האיש" אקה אומו. הוא אומר: עכשיו אני נותן לכם את הדמות של כרייסט, וזה תלוי בכם אם תשמעו לו או תצלבו אותו שוב.

יש את הלימוד הזה בברית החדשה?

יש חלק קטן, הדברים הבסיסיים, צריך להוציא את הסודות מהספר, לנסות ולראות יותר ממה שכתוב. הוא נתן משימות עבודה בברית החדשה. למשל היה דיבור בין ישוע וניקודמוס, אחד האנשים המלומדים בישראל, הם דיברו כל הלילה, אבל בברית החדשה יש רק כמה שורות, והמשימה היא לנסות ולחשוב על אלו דברים נוספים הם דיברו.

הוא הסביר הרבה דברים שישוע אמר, כמו למשל שעדיף לעקור את העין ולא לחמוד, כמשהו שהוא לא פיזי אלא סימבולי. הוא גילה בהרצאותיו כמה דברים שלא כתובים בברית החדשה, ופירש כמה דברים שיש שם.

הוא אמר שהספר של יוחנן הוא הקדוש ביותר שנכתב בידי אדם. הוא הציע לקרוא תהילים, ונתן לכל יום שיר תהילים אחד. הוא הציע לקרוא את תהילים צ"א וכ"ג כשאדם בצרה, ולמטרות הגנה וטיהור. אני מכירה אותם בעל פה, כי זה אחד הדברים הראשונים שלומדים.

מהם התרגולות של האחווה?

מתחילים את היום בשעה המקודשת, עם משהו של פנייה למודעות הגבוהה, לאלוהים, אפשר להתפלל במילים שלך, אפשר להשתמש בתפילות שדנוב חיבר (התפילה הטובה), לשיר שירים (חשוב מאד), להגיד אישור חיובי. דנוב אמר: "שים את הטוב כבסיס האם שלך, את הצדק למידה, אהבה כקישוט, חכמה כחומה, ואמת כאור, רק בדרך זה תכיר אותי ואני אגלה עצמי אליך".
ועוד אמר: "התלמיד צריך שיהיה לו לב טהור כקריסטל, מחשבה בהירה כמו השמש, נפש גדולה כמו היקום, רוח חזקה כרוח האלוהים, ומאוחדת עם רוח האלוהים".

כשעושים את התרגול הרוחני צריך להרגיש את המילים.

האם אפשר להתפלל כל דבר?

דנוב חיבר תפילות. הוא אמר היזהר בשאיפות שלך, לא לבקש דברים אישיים. התפילה הבסיסית היא למלא את רצון אלוהים במשך היום. בתחילה לא הבנתי את זה, לא הייתי דתית, ואז הבנתי שזו התוכנית המקסימלית לאותו היום, ובמקרים רבים לא יודעים בתחילת היום איך היום יתחיל ויתפתח, ואז בעקבות התפילה עוזבים את עצמך והדברים נופלים למקומם. בעיגול שמסביב לפנטגרם כתוב: "במילוי רצון האלוהים נמצא הכוח של הנפש האנושית"

את מאמינה באלוהים?

כן, כי חוויתי אותו, ראיתי אותו, נהייתי עם יותר כוח מאשר לפני עשרים שנה.

זה אלוהים אישי? הוא מדריך אותך?

לכל אחד יש את המדריך שלו, ישויות מרוממות, ומהצד השני זאת הנפש שלך שביום יום לא מחוברים אליה, לא מרגישים אחד אתה. לעיתים הנפש האישית שלך מביאה אותך לניסיון. אחרי הקשיים אנו רואים שגדלנו

אלוהים אוהב אותך?

אני מאמינה שאנו לא מבינים אותו לגמרי, אי אפשר להכיר אותו, ולהבין אותו לחלוטין. כרייסט הוא הדלת, השער שדרכו מגיעים לאלוהים. אותו אני יכולה לדמיין, אבל אלוהים הוא אבסטרקטי מדי. לי מספיק הקשר עם כרייסט בידיעה שהוא האור והאהבה של האלוהים. אני רואה את הכרייסט כאור, בהיר ואינטליגנטי.

אני מסכימה עם אנשים שמתארים חוויות לאחר המוות, מספרים על האור שהיה חומל, מלא אהבה, ובעל גישה אישית אליהם.

את מאמינה שיש מטרה? יעוד?

יש לכל אחד ייעוד, מטרה, לכל אחד יש משימה שאותה הוא צריך למלא. אבל לעיתים אנו חושבים שזה דבר אחד, אבל זה דבר אחר. כשאנחנו במשימה שלנו אנו מרגישים שמחה, התרחבות, ואלו הסימנים שאתה על הדרך וממלא את המשימה. אם אתה מרגיש מוגבל וכבול או במצב רוח ירד, זה אומר שפספסת משהו.

אלוהים מגיב לאנשים?

כן וודאי, מי אם לא הוא. לדוגמא יש לך צרות כלכליות, אז מישהו שאתה לא מצפה יגיע ויאמר שהוא רוצה להשקיע בך. לדוגמא היה משבר כלכלי ב1997 ואני גרתי עם שני ילדים והורים, והכסף לא הספיק. ואז הגיע חברה שלי, ציירת, וביקשה להישאר בבית שלנו תמורת תשלום על הוצאות, וכך הצלחנו לעמוד בתשלומים. לאחר מכן היה לי חולה פרטי (סווטלה היא רופאה)

למי זה קורה?

לכל מי שפונה בדרכו אל האלוהים, לא חייב להיות דתי או נוצרי, רוב האנשים בזמנים הקשים שלהם מתפללים בדרכם, והתפילה נענית.

מה התרגילים הנוספים לשעה המקודשת?

תשומת לב לגוף, תרגילים פיזיים יומיים, תשומת לב לאוכל ותזונה, לא לאכול יותר מדי, כי אתה פותח את הדלת לרוחות נמוכות להיכנס לגוף, עבודה עם היסודות, לצאת החוצה לראות את השמש אם אפשרי, לנשום פנימה. עבודה עם האלמנטים, הגוף הפיזי הוא קדוש והוצג לפנינו כמתנה.

המשימה הקשה ביותר אבל גם החשובה ביותר היא להיות מודע כל היום, עם מודעות מעוררת, מה אני עושה? למה אני עושה זאת? מה אני מדבר? מה התוצאה של הדיבור הזה? כך שההתנהגות שלך הופכת להיות מודעת, וזה באמת קשה מאד, אני לא שם אבל מנסה.

לא צריך לדבר יותר מדי. משימה קשה שאותה מעולם לא הצלחתי לבצע, היא במשך שבוע שלם לא להרשות לעצמי מחשבות, או רגשות שליליים.

יש עוד תפילות, מדיטציות במהלך היום?

יש תפילה לפני האכילה ולאחר סיום האכילה, הקשורה להכרת טובה על האוכל.

ישנם תרגילים רבים, לדוגמא: בסיום היום: לשחזר מה קרה ולהפסיק ברגעים שלא נוחים לך לנסות ולראות מה הייתה הבעיה. ואז לברך את עצמך ולהגיד שאתה הולך לבית ספר האסטראלי במהלך הלילה (שינה) בכדי להתנקות.

יש נוסחאות לכל פעולה שאתה עושה, כשיוצאים מהבית עוטפים עצמך באור, ואומרים: אלוהים הגן עלי עם האורך הלבן, הקף אותי בקיר היהלומים שלך. רוח אלוהים, אהובת נפשי, תעשה הכל בשבילי.

כשפוגשים מישהו וזה לא הולך טוב. אומרים לעצמך: "אלוהים חי בי – אלוהים חי בך", צריך לחשוב כמו שאלוהים חושב, ולדבר לאלוהים שבתוכי.

ישנם טקסים שקשורים למוות. כשמישהו מת יש תפילות מיוחדות למת ונוסחאות קבורה, כשקוברים שרים שירים. דנוב כתב תפילות לגבי המתים.

ומה לגבי חתונה?

הוא אמר שזה מתאים לחלק להתחתן, ולאחרים מתאים לא להתחתן, מכיוון שאינך יודע מה טוב לך, אתה עושה טעויות.

בתחילה כיתת המעגל הפנימי (האוקולט) נפתחו רק לאנשים לא נשואים, אבל דנוב אמר יש אנשים שמחותנים שהם נשמות בתולות, ולעומת זאת נזירים שנשמתם מחותנת. כשאתה מתחתן זה בית ספר של החיים. ולכן כשאתה מתחתן אל תתגרש, ולאחר שתתגרש אל תתחתן עם אישה אחרת.

יש הרבה הומור בהרצאות שלו. אדם צעיר אומר "זה המלאך שלי" והם מתחתנים וחיים זמן מה ואז הוא מגלה שהיא לא מלאך, ולאחר זמן מה הוא מגלה מלאך נוסף. הוא לא היה שופט אחרים, ונתן תשובות רק כשנשאל. רק פעם אחת התייחס לעניינים אישיים: אחד התלמידים אמר לו: אני אוהב את האישה הזו ונחיה באושר. המאסטר אמר: לא, היא לא טובה בשבילך. התלמיד לא שמע ולאחר כמה שנים באמת גילה שהקשר לא טוב. לעיתים קרובות הוא אמר: אני לוקח חלק מהקרמה שלך.

היה אדם בשם האח בוריס שהנהיג את האחווה הלבנה לאחר דנוב, אשתו מריה טודורובה, הייתה אחת הנשים הקרובות ביותר לדנוב. ופעם היא אמרה לדנוב בבקשה בחר עבורי את בעלי, והוא לא אמר ישירות, אבל אמר: לכי עם הקבוצה של בוריס כי היא טובה לך. ואז היא התחילה לצאת עם בוריס והוא בירך את הקשר הזה.

האם הוא דיבר על הדתות האחרות?

הוא אמר שכל הדתות הם דרכים המובילות לאלוהים, ולכן צריך לכבד את האמונה של האנשים האחרים.

האם דיבר על הכנסייה הנוצרית?

אמר שהם צריכים ללכת בדרכו של ישוע. הם לא צריכים לקבל כסף כשמטיפים בשמו. הם חיים בעושר, בעוד שהאחרים עניים. פעם כומר הגיע בכדי להתגרות בו, הגיע אליו ואמר לו נשק את הצלב, אם לא אתה לא נוצרי. ודנוב ענה אני אנשק אותך כי אתה התגלמות הצלב, הצלב נמצא בך.

היו אנשים קדושים בכנסייה?

הוא אמר שקיריל ומתודיוס הם נשמות שהגיעו מהצד הרחוק של היקום, חלקים מאד מפותחים, והם באו לכאן כדי להביא אור לאנושות ולעמים הסלאבים. המין האנושי לא גר רק בכדה"א, אלא גם בפלנטות רחוקות מפותחות. לכל אחד מאתנו ממדים קוסמיים, חלקים מאתנו נמצאים בפלנטות אחרות.

מה אמר על התלמידים של ישוע?

הוא דיבר בעיקר על יוחנן ופטרוס, אמר שפטרוס היה מאד חזק באמונה שלו, עד הנקודה שבה ישוע נצלב, ואז האמונה שלו לא הייתה חזקה מספיק, וזה היה הניסיון שלו. כשהתכחש שלוש פעמים לישוע, הוא היה צריך לעבור דרך המבחן הזה כדי להיות אחד ממייסדי הכנסייה, יוחנן היה הכי מיסטי, ופאולוס היה מאד מלומד.