הרדוף – יישוב בדרך האנתרופוסופיה

הרדוף הוא יישוב המנסה ליישם את דרך האנתרופוסופיה בחיי ביום יום, במיוחד על ידי פיתוח מגוון של פרוייקטים ויוזמות המיישמות את תורת האנתרופוסופיה הלכה למעשה

משמעות השם אנתרופוסופיה היא חוכמת האדם. התנועה החלה על ידי רודולף שטיינר שהיה מדען, חוקר, ומורה רוחני באירופה בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. הוא פיתח סוג של מדע הנוגע למה שהוא קרא "העולם הרוחי", ולרוח, נפש וגוף האדם. מדע זה נגע בכל תחומי החיים, החל מחקלאות וכלה בביוגרפיה האישית, רודולף שטיינר הרחיב בימי חייו בתחומים השונים. הוא פיתח רעיונות בנושאי חינוך, חקלאות, אמנות, חיים משותפים, אדריכלות, הגשמה של חיי אדם, ועוד… רעיונות אלו נוסו בתוך החברה האנתרופוסופית שקמה באירופה, ומשהוקמה אגודה אנתרופוסופית בארץ, קראו רעיונות אלו לניסיון יישומי במסגרת התיישבות קהילתית שהתאפשרה באותה תקופה, דרך תוכנית המצפים, בגליל.

קראו מאמר על רודולף שטיינר והאנתרופוסופיה

היישוב הרדוף הוקם כקיבוץ ב1982 על ידי גרעין של חברי האנתרופוסופיה בראשות ישעיהו בן אהרון. הגרעין עלה תחילה ליישוב לבון שבגליל העליון ומשקיבל אישור עבר למיקום הנוכחי. בתחילה הייתה זו קהילה שיתופית בה כל ההחלטות התקבלו בקונצנזוס, וחלק גדול מהזמן הוקדש ללימוד האנתרופוסופיה ומציאת דרך החיים הייחודית ליישוב, כיום זהו קיבוץ מופרט.

עם השנים החלו להתפתח בהרדוף יוזמות שונות של פעילות והדגש עבר מאידיאולוגיה ליישום שלה בפועל. היוזמות השונות עסקו בחינוך, חקלאות, עזרה סוציאלית, אמנות, לימוד העולם הרוחי, לימוד מקצועות אנתרופוסופיים כגון אוריתמיה (סוג של ריקוד) וציור, ועוד.. התקציבים הופרטו, חדר האוכל נסגר, ואיש איש פנה ל"יוזמתו".

הרדוף נמצאת בגליל התחתון לא רחוק משפרעם, על גבעה הצופה למפרץ חיפה מעל נחל ציפורי. כיום חיים במקום קרוב ל900 נפש מתוכם מעל 200 חוסים, אנשים במסגרות טיפוליות שונות.

היוזמות לעזרה חברתית

אחד הדברים היפים בהרדוף הוא היוזמות השונות העוסקות בעזרה לפגועים נפשית או פיזית. האנתרופוסופיה מאמינה שבכל אדם, גם אם נפשו או גופו פגועים, יש רוח כבירה ובלתי מנוצחת, גישה אופטימית זו היא בבסיס הטיפול בפגועים ובמוגבלים. בהרדוף יש שלושה קהילות שיקומיות החיות ביחד עם התושבים והם בית אלישע (לאנשים עם מוגבלויות), בית טוביה (לנוער בסיכון) ובית חירם (לצעירים במצבי מצוקה), הרבה מהפעילות שלהם מתרחשת במסגרת מרכז קמ"ה.

מרכז קמ"ה

זהו מתחם הבולט במבנים הלא שגרתיים שבו הצבועים בצבע האפרסק (לפי שטיינר לצבעים יש השפעה עלינו והאפרסק הוא צבע של חיים אנושים, כגוון העור, צבע העתיד), ובעלי גג בצבע ירוק. שני המבנים העיקריים (שגודלם המשותף כ2000 מ"ר) מתפתלים סביב חצר פנימית מעוגלת וארוכה, הם הוקמו בשנים 2005-1010 כמקום המרכז את הפעילות השיקומית לדינמיקות השונות: בית אלישע, בית טוביה, וכן קהילות דומות הנמצאות במקומות רחוקים מהרדוף כגון בית הגלבוע בקיבוץ מירב ובית אחיה בקיבוץ עין הנציב. בתוך המבנים נמצאות הרבה הסדנאות שמעסיקות את המטופלים, ואלו הם:

סדנאות נייר – לתלמידים בבתי הספר האנתרופוסופים ברחבי הארץ יש מחברות מיוחדות העשויות מנייר שנוצר בעבודת יד (מחברות חלקות וגדולות ללא שורות) וכולן מיוצרות בסדנאות של בית קמ"ה.

סדנאות של קרמיקה שימושית – מייצרים בהם צלחות, כלי מטבח, עציצים ועוד. אותם מוכרים בבית הקפה והגלריה הסמוכים

סדנאות לאריגה – מייצרים בהם בעבודת יד שטיחים, בדים, שמיכות, מפות, עם נול אורגים בסגנון של פעם, תוך כדי שימוש בחומרים טבעיים (עובדים בהם בעיקר אנשים מבית אלישע)

מאפיה וקונדטוריה – המשמשת הן את הדינמיקות השונות (ארוחות), הן למכירה למבקרים בקפיטריה הנמצאת במקום, והן לשיווק באזור.

בנוסף על כך יש בבית קמ"ה אולם להופעות, ספריה, חדרי ריפוי וטיפול ומשרדים. באזורי הישוב הפתוחים הסמוכים לבית קמ"ה וגם רחוקים ממנו ישנם שדות אורגניים שאותם המטופלים מטפחים ובהם הם מגדלים מוצרים לצריכה עצמית ומכירה בשוק המקומי, העבודה עם האדמה עוזרת בעיקר במקרה של בעיות נפשיות ודיכאון.

כמו כן חלק מהאחריות של בית קמ"ה הוא הפעלת אורווה טיפולית בהרדוף שבה מעוסקים חלק מחברי בית אלישע ואחרים, שם יש גם פינת חי. העבודה עם בעלי חיים לפי שטיינר תורמת לבריאות הנפשית ולהעשרה של הנפש.

בית טוביה

הקהילה הראשונה שהוקמה בהרדוף היא פנימייה טיפולית לילדים בסיכון בשם "טוביה". במסגרת זו חיים כיום כ70 ילדים בגיל 6-18 שאין להם בית. הילדים מופנים על ידי משרד הרווחה, והם בעלי רקע של הזנחה, פגיעות רגשיות, פיזיות ומיניות, קשיים נפשיים והתנהגותיים, הם חיים ביחד עם הורי הבית וילדיהם הביולוגים בתא משפחתי של כ8-10 ילדים, ומאומצים על ידי קהילת הרדוף.

בגיל 15 הם עוברים למעין בית מתבגרים, לכל ילד יש תכנית אישית פרטנית והם משולבים בלימודים בבית הספר ובפעילויות החברתיות בישוב. רובם הולכים לשירות צבאי ויש להם ליווי גם בתקופה זו, רבים מהם נפגשים עם ההורים הביולוגים שלהם מפעם לפעם.

הפנימייה הטיפולית טוביה הוקמה ב1993, הגישה כלפי הגידול של הילדים היא גישה הוליסטית הנשענת על התפישה האנתרופוסופית של גוף, נפש רוח, מדגישה אמנות ויצירתיות, ופועלת לשיקום על ידי יצירת סדר יום, עיסוק בפעילויות פיזיות וקשר עם האדמה, חיות וצמחים.

בית אלישע

הקהילה השנייה שהוקמה בהרדוף נקראת בית אלישע, במסגרתה חיים כ65 חברים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 18 ומעלה  המופנים להרדוף על ידי משרד הרווחה ורובם גרים בה בתנאי פנימייה (חלק גרים בדירות טיפוליות בטבעון), משולבים בחיי הקהילה והעבודה במקום. בית אלישע מספק מסגרת שיקום ובית לכל החיים למי שנקראים מוגבלים.

המוסד הוקם ב1995, ויש אנשים שגרים בו כבר 26 שנה, הם מועסקים בהרדוף בעבודות שונות, החל מחקלאות וכלה בסדנאות נייר. התפישה האנתרופוסופית אומרת שיש לראות בכל אדם את הגרעין הבריא, כולנו נמצאים על הרצף האוטיסטי (לדוגמא), והשאלה היא רק באיזו דרגה, על ידי טיפול ועזרה לאחרים, אנחנו מטפלים ועוזרים לעצמנו.

המשתקמים הם חלק מחיי הישוב ומשולבים בו חברתית, רובם גרים בבתים קבוצתיים של 8-10 אנשים בתוך הישוב, כשלכל אחד יש חדר בודד או זוגי, על הבתים אחראים צוותים מיקצועיים טיפוליים ובממוצע יש מטפל אחד לכל משתקם. הם עוברים הכשרה מקצועית משולבים בעבודות שונות, מקבלים קורסים של העשרה, חוגגים קבלת שבת וחגים, ועוד.

המודל של שילוב מוסד טיפולי בתוך קהילה בסגנון בית אלישע מיושם גם בקיבוץ מירב לנשים מרקע דתי ונקרא "בית בגלבוע" ובפנימייה בקיבוץ עין הנציב לגברים עם רקע דתי.

קהילת חירם

הקהילה השלישית שהוקמה בהרדוף בשנת 2001 נקראת חירם. זאת פנימייה של אנשים צעירים עם מצוקה נפשית, קשיים חברתיים, וחוסר תפקוד, הבאים לשהות בהרדוף למשך תקופה מוגבלת של שיקום (לרוב שלוש שנים) ולאחר מכן ממשיכים בתהליך הטיפולי באופן אחר.  כיום שוהים במסגרת המלאה כשישים בוגרים, ועוד כמה מאות בוגרי חירם בקשר עם המקום וממשיכים בתהליך הטיפולי באופן עצמאי במסגרת השתלבותם בעולם.

חירם מאפשרת למטופלים תהליך שיקום שבמרכזו עבודה והשתלבות בחיי היישוב, ולאחר מכן ליווי בהשתלבות מחודשת בעולם החיצוני. לחירם פונים אנשים עם סל שיקום של משרד הבריאות או משרד הביטחון, לרוב צעירים בגיל 21-35 עם מוטיבציה גבוהה לשיקום. לחלק מהם יש יכולות אישיות גבוהות, אבל בגלל התרבות העירונית, הבדידות של התמכרות למחשב, אורח חיים לא סדיר ובעיות חברתיות, הם נקלעים לקשיים. לחלק מהמטופלים הפרעות אישיות וחלק סבלו מנטיות אובדניות והם מגיעים לחירם בבחינת מוצא אחרון. היציאה ממסגרת חייהם הרגילה לסביבה כפרית תומכת, עם ליווי טיפולי אישי וכחלק מקבוצה מאפשרת את תהליך השיקום.

התפישה הרוחנית של חירם היא שמחלות וסבלו של אדם הם הפתח להשתנות, גדילה והבשלה. בתוך הקושי נמצא היהלום. התהליך השיקומי כולל דבר ראשון ביסוס סדר יום המבוסס על קימה בבוקר ויציאה לעבודה, חיבור עם הפיזי – עבודה בשדה, חשיפה לאמנות כגון קדרות, עמידה במטלות וחינוך למיומנויות חברתיות. וזאת בנוסף לליווי פסיכולוגי ואם צריך גם פסיכיאטרי, מקצועי וחינוכי. המטרה היא להחזיר את האדם לעצמו ולחברה במידת האפשר, מבני חירם נמצאים בכניסה ליישוב הרדוף.

יזמות לכלל הציבור

בנוסף ליוזמות הטיפוליות המרשימות יש בהרדוף גם יוזמות הנוגעות לכלל הציבור. מטייל ברחבי היישוב לא יכול שלא להתרשם מסגנון הבנייה המיוחד בבתים, מהאווירה המיוחדת והשלווה ומגני הירקות הרבים בכל מקום המטופחים על ידי משתכני בית אלישע וטוביה. צריך לזכור יחד עם זאת שמעבר ליוזמות ולפעילות הרבה, הרדוף היא קודם כל התושבים, אנשים שעזבו את חיי העיר הנוחים ובאו לחיות בגליל מתוך אידיאולוגיה.

הרבה מהמבנים הציבוריים והפרטיים בישוב נבנו על ידי משרד תכנון מקומי הנקרא צור אדריכלים בבעלות האדריכל דרור צור, המשלב בתכנון שלו תפישות אנתרופוסופיות, כמו למשל במבנה גן הילדים החדש, כיכר השוק, וכן הלאה.

מזון אנתרופוסופי

באמצע היישוב הרדוף מצויה המסעדה של יודקה, מסעדה אורגנית שפתוחה לציבור, והיא שאחראית גם על ביקור הקבוצות ביישוב. לפי האנתרופוסופיה באדם יש שלושה חלקים: גוף, נפש ורוח. הגוף קשור לאזור הראש, לחושים הפיזיים ולמוח. הנפש קשורה לאזור החזה, לרגשות, ואילו הרוח, למרבה הפלא, קשורה לאזור הבטן והאגן, היצר והאוכל, הרוח היא הרצון. מכאן שאחד הדברים החשובים בחיים הוא מה מזונו של אדם, למה הוא אומר כן ולמה לא.

לפי האנתרופוסופיה האדם משול לעץ הפוך שראשו – שהוא הזרע טמון באדמה, וכלן ארוחה מאוזנת מבחינה אנרטית היא כזו שבה יש צמחי שורש המהווים מזון אנרגטי עבור הראש – החלק הפיזי באדם, חלקי גבעול ועלים המהווים מזון אנרגטי עבור הנפש – החלק הרגשי סימפטטי באדם, ופירות ואגוזים המהווים מזון אנרגי עבור הרוח – החלק של הרצון באדם. במסעדה מכינים לכן סלט ומנות עיקריות שהם שילוב של שלושת המרכיבים

חקלאות אנתרופוסופית וגן הבית

אחת היוזמות החשובות בהרדוף היא החקלאות, מדובר בחקלאות מיוחדת שבנוסף לזה שהיא אורגנית גם מתחשבת בתנועות גרמי השמיים וגורמים אנרגטיים נוספים הקשורים לאדמה, מזג האוויר, ועוד

באנתרופוסופיה מגדלים חקלאות לפי השפעות שבעה גרמי השמיים – שבעה הכוכבים שנראים נעים על רקע הכוכבים הקבועים והם: שמש, ירח, מרקורי, וונוס, מרס, יופיטר וסאטורן. בימי קדם כל צמח שויך לאחד משבע האלים ששלטו על הכול ושייצגו את גרמי השמיים. למשל, אלון היה שייך ליופיטר. דפנה לאפולו. אורן למארס ועוד… שטיינר חידש מדע זה.

שטיינר לימד שצריך לגדל צמחים לפי השפעת שבע גרמי השמיים, כל אחד מהם משפיע על תהליך אחר בגדילה של הצמח ועל חלק אחר שבו: ירח וונוס ומרקורי משפיעים בעקיפין דרך האדמה, זה מה שמביא להיווצרות השושלת של צמח הבת מצמח האם, הם משפיעים דרך פעולת הגיר או אבן הסיד שבאדמה. כל זה גורם ליסוד החד שנתי שבצמח. זה גורם להיווצרות הזרע, כוחות הפריה והרבייה.

מה שמגיע מספירות רחוקות יותר, מעביר את הכוחות שמקורם ביופיטר, מרס וסאטורן, דרך הסיליקה שבאדמה, ויוצא מהאדמה עצמה. אלו השפעות הפועלות מלמטה למעלה בתיווכה של האדמה. כוחות אלו גורמים להתעבות והתפשטות הצמח, הירח, מרקורי ווונוס יוצרים את הזרע, מרס יופיטר וסאטורןיוצרים את הפרי שעוטף את הזרע. הם יוצרים את כל שעובר שינוי בצמח

הירח מעצים את חיוניותה של האדמה ומגביר תהליכי צמחיה עד לשלב הרבייה. הכוחות הקוסמיים המוקרנים מהירח עוזרים לאדמה להשלים את תהליך הרבייה, ולפעמים צריך גם כוחות של וונוס ומרקורי.

החקלאות האנתרופוסופית נקראת חקלאות ביו דינמית, והיא מיושמת בקנה מידה גדול בגן הבית של הרדוף, שם מגדלים גידולים שונים על פני שטח של עשרות דונמים. הגידולים מעורבים זה בזה ומתחלפים מבחינת המיקום שלהם, כך שאותה ערוגה תשתל בכל שנה על ידי גידול אחר, ובשנה השביעית על ידי קטניות שיוסיפו חנקן לאדמה, הערבוב בין הגידולים השונים (לדוגמא חסה, עגבניות, בצל זה ליד זה) מגן מפני מזיקים ושומר על האיזון הטבעי. בשדות משתמשים רק בזבל אורגני מהרפת של הרדוף, ובנוסף לכך בכל מיני אמצעים אנתרופוסופים, כמו למשל אפר של קרן של פרה, שמוסיף מבחינה אנרגטית

אחד האנשים שעובדים באופן קבוע בגן הוא ארנון דובדבני, שמקבל קבוצות לאירוח וסיורים. הגן מפעיל את הקבוצות השונות של החוסים בהרדוף וגם את ילדי בית הספר, בכדי ליצור חוויה חינוכית וטיפולית. יש בו גם עצי פרי, זיתים, ולאחרונה נזרעו בו גם זרעי חיטה ודגנים שונים המשמשים ליצירת לחם מיוחד.

אחד החלקים המרכזיים בחקלאות האנתרופוסופית בהרדוף זה הרפת האורגנית. היא נמצאת ליד בית הספר בצד המזרחי של הישוב. המצאה גאונית ומקורית של אחד מאנשי הרדוף הביאה לחידוש מהפכני בהתנהלות הרפת בהרדוף בפרט ורפתות רבות ברחבי הארץ בכלל. בעבר ההפרשות הרבות של הפרות נצטברו לכדי שכבה עבה על רצפת הרפתות שהביאה לכדי מחלות בעטינים של הפרות שישבו עליה, וכן להוצאות גדולות ועבודה רבה בפינוייה מפעם לפעם.

הרפתן המחדש גילה שאם חורשים את הרפת כל יום, זה הופך את שכבת הצואה לקומפוסט משובח, השומר על עתיניהם של הפרות ומביא להכנסה נאה לרפתנים, את הקומפוסט הזה מוכרים לחקלאים, והוא זה שמשמש בגן הבית של הרדוף

בנוסף על כך מאפיין ייחודי נוסף של הרפת הוא שהפרות שומרות על הקרניים שלהם, ברפתות אחרות מורידים את הקרניים כדי שלא יפצעו את עצמם, וכאן הן נשארות מפני התכונה הקוסמית החשובה שלהם ומה שהן מוסיפות מבחינה אנרגטית לפרה, וכתוצאה מכך גם לחלב שלהן.

מזון אורגני הרדוף

מאחורי הרפת נמצא חלק מהמפעלים והמשרדים של "תוצרת אורגנית הרדוף", מפעלים אלו משווקים תוצרי מותגי הרדוף לכל המרכולים ומרכזי קניות המזון בארץ.

קיבוץ הרדוף היה מזמן הקמתו ב1982 מחלוצי החקלאות האורגנית בארץ. אלא שקשה לגדל חקלאות אורגנית ולהתקיים ממנה, ולכן בשנת 2002 נמכר המפעל והמותג של תוצרת אורגנית הרדוף לחברת תנובה, והיום המוצרים של מזון אורגני הרדוף הנמכרים בסופרים ברחבי הארץ הם לאו דווקא מהרדוף עצמה, חוץ מהחלב – מכיוון שהרפת נשארה בבעלות הקיבוץ כענף נפרד.

בית ספר וחינוך אנתרופוסופי

כבר לפני יותר ממאה שנה הקים רודולף שטיינר בית ספר ובו שיטת חינוך מיוחדת שנקראת חינוך וולדורף, וכיום יש יותר מאלף בתי ספר כאלו ברחבי העולם ושלושים וארבע בארץ. בית הספר בהרדוף היה הראשון שבהם (נוסד 1989), והוא משרת מאות תלמידים, רובם לא מהרדוף, החל מכיתה א' ועד יב'.

בכניסה לבית הספר מקבלים אותנו בריכות מים ונחל זורם במעגל סגור. בחצר מתקנים שבנו התלמידים, ערוגות פרחים וירקות. מבני הכיתות, הבנויים בצורת כוורות בצבע אפרסק, מסודרים מסביב לחצר עם דשא מרכזי. כל כיתות בית ספר היסודי נמצאות במעגל בניינים אחד, והתלמידים עוברים מכיתה לכיתה במהלך השנים עד שהם משלימים את המעגל, ואז עוברים לבית ספר התיכון הסמוך

לפי תפישת האנתרופוסופיה, הילד הוא ישות רוחנית מתפתחת העוברת דרך שלבים שונים הקשורים למספר שבע, מלידה ועד גיל שבע זהו השלב הראשון, בשלב זה מתאימה פעילות חושים משחק ותנועה, לפי התפישה האנתרופוסופית אין להתחיל לימוד קריאה מוקדם מדי ואפילו לא בגיל שש, אלא רק יותר מאוחר, וככל שיותר מאוחר יותר טוב. מגיל שבע ועד ארבע זה השלב השני שבו מתפתחים יכולת השפה וההכרה, לילד יש דמיון עשיר ולכן הלימוד הוא דרך סיפורים וסקרנות, במקביל לפיתוח מיומנויות. מגיל מארבע עשר ועד עשרים ואחת זה השלב השלישי שבו הילד או המתבגר מפתחים מיומנויות חברתיות, מתפתחת העצמאות והזהות העצמית וצריך לעודד תהליך זה.

עד כיתה ח' מעודד התלמיד לפתח את עולמו הפנימי. הדגש הוא על אומנות ומשחק, הפעלת הרגש. בחינוך וולדורף האידיאל הוא מורה שמלווה את הכיתה במשך שבע שנים, והוא כעין אימא או אבא רוחניים. כל נושא נלמד במשך כמה שבועות ובכמה אופנים: עיוני, אמנותי, השתתפותי.

הבת שלי שלמדה בתיכון הרדוף ציינה לטובה את הפעילות האמנותית בבית הספר, ההשתתפות בהצגות, הופעות וריקודי אוריתמיה, ותערוכות יצירה של התלמידים בסוף השנה.

גן האחים

בראש הגבעה של הרדוף נמצא גן יפה מוקף חומה. ליד הגן פארק פתוח ובקצהו במה. סמוך אליו נמצאים בית מרים, תיאטרון המילה, מרכז קמ"ה, שדות של חקלאות אורגנית ועץ אלון תבור ענק. זהו האזור הגבוה ביותר והמרכזי של היישוב.

במרכזו של הגן מזרקת מים מיוחדת שהמים מפכפכים בה בקערות מעוגלות דמויות מניפה ועל ידי כך צוברים אנרגיה חיובית. מהמזרקה יוצאים שבילים לארבעה כיווני השמיים. בערוגות שמסביב צמחי וורדים ותבלינים, כך שהגן פועל על חמשת החושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. הגן מוקף בחומה שחצי ממנה מרובע – שתי קירות בזווית 90 מעלות, וחצי ממנה מעוגלת. בסמוך לקירות יש ספסלי ישיבה. זהו מקום טוב לשבת בו ולהתחבר לאנרגיות.

הגן בנוי לפי עקרונות אנתרופוסופיים, ומתייחס למבנים הסמוכים אליו. הוא נקרא על שם שני האחים משה ואברהם ארנן. משה היה חבר קיבוץ הרדוף לשעבר ואחיו אברהם ארנן, מייסדה של סיירת מטכ"ל.

בית מרים

במרכז הישוב בולט בניין עם שני הפירמידות קטועות בקצוותיהן התחתונות, המחודדות על גגו, זהו בית מרים, מרכז התרבות של היישוב, בו אולם גדול המסוגל להכיל עד מאתיים איש ובו מתבצעת בשוטף פעילות האוריתמיה (הריקוד האנתרופוסופי) ובמה גדולה עליה מתקיימות ההצגות, האולם נמצא מתחת לפירמידה האחת, הבמה מתחת לפירמידה השנייה. אחד העקרונות החשובים באדריכלות האנתרופוסופית הוא הדואליות, שמסמלת במידה רבה את הדואליות של גוף ורוח, חומר ואנרגיה. דואליות זו באה לידי ביטוי במבנה הגתאנום שתכנן שטיינר בדורנך שוויץ, כמקום להצגות המסתורין. בית מרים בנוי במידה רבה על בסיס העקרונות שעמדו בבניית הגתאנום, שגם בו יש חלק לקהל וחלק להצגה – במה שהם שווים בגודלם ומתחת לשני גגות – חללים נפרדים, אך גם מחוברים ביניהם על ידי הפתח שבין שני החללים.

מרים היא מרים בן אהרון, אשתו של יצחק בן אהרון, ממנהיגי מפלגת העבודה ואביו של ישעיהו בן אהרון היוזם של הקמת יישוב הרדוף. הבניין תוכנן על ידי אדריכל אנתרופוסופי שחי בגרמניה והכיר את הגתאנום היטב, בשם רקס ראב, בשיתוף ומעורבות אנשי הרדוף, ובמיוחד נירה רוזן, יש בו יישום של פרופורציות מקודשות, ובמיוחד יחס הזהב, ולכן האקוסטיקה שבו מצוינת. מבחוץ הוא צבוע בתכלת – צבע של הנפש, ומבפנים צבע הקירות הוא וורוד אפרסק שהוא ביטוי של נפש האדם, הצורת והצבעים הלא רגילים משרים בו אווירה מיוחדת.

בית ותיאטרון המילה

זה מרכז ליוזמת התיאטרון האנתרופוסופי, בו אולם תיאטרון להצגות וחדרים לפעילות תרבותית. המרכז כמו כל היישוב מעוצב בצורה מיוחדת, הצבע הכחול לפי האנתרופוסופיה מדבר על הזוהר של הנפש.

התיאטרון הוקם ב1998 על ידי יעקוב ומרים ארנן, והוא עוסק בין השאר בנושאים אנתרופוסופיים כגון הקניית כושרי ואומנויות דיבור ונאום, כפי שהיה בעולם הקלאסי, וכן העלאת מחזות מיסתורין כפי שעשה שטיינר, כולל מחזות שלו עצמו. לפי תפישת האנתרופוסופיה התיאטרון והמיתוס מאפשר גישה אל הנפש, וזה אחד הדברים שאבדו לנו בתרבות המודרנית, ולכן יש לחדש את העיסוק בו כחלק מהכשרה אנושית ורוחנית כוללת.

שער לאדם

ביער שממזרח ליישוב יש מקום שנקרא "שער לאדם" במת פתוחה ומסביבה גנים, מבנים אקולוגים ואוהלי אינדיאנים. המקום משמש לפעילות בין תרבותית ובין דתית וגרים בו מתנדבים בתנאי שדה. את היוזמה של שיתוף פעולה יהודי ערבי זה הקימו יעקב ארנן מהרדוף ואמין סוועד מהישוב הבדואי הסמוך (המשמש גם מורה להתעמלות בבית ספר הרדוף).

במקום מתקיימים פעילויות לנוער, פסטיבל שנתי, הצגות, סדנאות אמנות ועוד. היוזמה מפעילה אירועים ופעילויות נוספות בהרדוף וכפרי האזור.

מרפאה אנתרופוסופית

יוזמה הזוכה להצלחה בהרדוף היא המרפאה האנתרופוסופית שהיא גם מרפאה של רפואה כללית ושייכת לקופת חולים כללית, שני הרופאים במקום הם חברי הרדוף ומשלבים בטיפול שלהם רפואה אנתרופוסופית.

שטיינר היה אדם שנדרש מדי פעם על ידי החסידים שלו להתייחס לנושא כזה או אחר, וכתוצאה מההתייחסויות הללו שרובם היו בדרך של הרצאות, התפתח ענף לימוד כזה או אחר של האנתרופוסופיה, ואחד החשובים שבהם הוא הרפואה האלטרנטיבית.

לבסוף

בתחילת דרכה של הרדוף זה היה קיבוץ משותף בו הקולקטיב היה חשוב והפעילות הייתה משותפת, ובכלל זה כיתות לימוד אנתרופוסופיות ופעילות קהילתית, עם הזמן הפך הקיבוץ למופרט וכך גם הפעילות הציבורית, הישוב התפזר והתבזר למגוון יזמות שהצליחו לרוב ושאבו לתוכם את המרץ והזמן של התושבים, הפעילות הכללית כמעט ונפסקה, במיוחד לאור משבר מנהיגות שעבר על היישוב, ומעבר לרוח הכללית ולהיות התושבים כולם בעלי רקע אנתרופוסופי ותומכים ברעיונות האנתרופוסופים לא נשאר מכנה משותף רחב

במידה רבה זה מתאים לרעיונות של שטיינר לגבי קהילה רוחנית שהמכנה המשותף שלה הוא רוחי ולא פיזי, וכל עוד כולם שותפים לחזון האנתרופוסופי אזי יש חוטים סמויים המחברים בין האנשים. תמונת המצב של הרדוף מתאימה במידה רבה גם לקיים בקהילה האנתרופוסופית שהתגבשה סביב מרכז הגתאנום בדורנך שוויץ, שם יש חיים פרטים מצד אחד, ומגוון יוזמות ופעילות אנתרופוסופית מהצד השני

בהרדוף מתקיימים גם לימודים אנתרופוסופים, החל בקורסים שנתיים של אנשים שמתגוררים במקום, וכלה בקורסים במגוון נושאים שחלקם מועברים באופן פרטי, ובהם גם כיתות אמנות, ציור, פיסול ורישום, וכן שלל הנושאים שהוזכרו במאמר ובהם תיאטרון, דיבור, חקלאות, ועוד.

אחד הדברים החסרים בווריאנט האנתרופוסופי הישראלי הוא ההתייחסות הדתית. שטיינר קידם במידה רבה סוג של נצרות אזוטרית, שהתאימה לרקע של התלמידים מארצות אירופה, באנתרופוסופיה הקלאסית חסר הפן היהודי ישראלי, ואת זה אנשי הרדוף היו צריכים להשלים בעצמם, ואכן היו מספר יוזמות וספרים שפורסמו בעבר בנושאים אלו. יש כיום בהרדוף ובקהילה האנתרופוסופית הכללית אנשים מובילים בתחומם, אנשי רוח ומדע, והם אלו שנושאים את לפיד האנתרופוספיה בישראל כלפי העתיד.