התכנון העירוני הראשון של ירושלים היה בתחילת תקופת המנדט והוא מדגיש את האגן הקדוש – העיר העתיקה, שמסביב לה הושארו שטחים פתוחים ובאזור הרחוק יותר, עיגול ההרים הצופה אליה, נבנו הבניינים הציבוריים החדש כגון האוניברסיטה העברית, הכנסייה הסקוטית, ארמון הנציב וכן הלאה. תכנון זה נבע מתוך תפיסה שהעיר הקדושה בעולם צריכה לשמש מקדש לכל האנושות, ולהוות מקור ומקום של אור, מפגש והפרייה בינתרבותית ובינדתית. לצורך כך הוקמה האגודה למען ירושלים על ידי המושל סטורס, ובה היו חברים שייח'ים, רבנים, כמרים, אישי ציבור, שהתכנסו סביב שולחן עגול במטרה לקדם את העיר
בימים אלו שירושלים מהווה מוקד למחלקות מרתק ומנחם לשמוע את הסיפור של אגודה זו ואנשים מרתקים שהיו קשורים אליה, עקרונות התכנון העירוני שניתן להבחין בהם גם כיום, והאפשרות הקיימת להפוך את ירושלים למקדש כלל אנושי