צ'וטה צ’אר דהאם" chota char dham מסלול עולי הרגל ההינדים בהימלאיה

יש מסלול שכל הינדי מאמין צריך לעשות פעם בימי חייו והוא נקרא ארבע משכנות האלים, או char dam, אלו הם ארבע מקדשים בארבע הפינות של היהלום שהוא הודו, מקדש בדרינת badrinath בצפון, מקדש דוורקה dwarka בפינה המערבית ביותר של הודו, לא רחוק מהעיר בומביי, מקדש פורי puri שנמצא בצד המזרחי של הודו, לכיוון בנגל, ומקדש רמסוורם rameswaram הנמצא בפינה הדרומית מול ציילון

בנוסף על כך ישנו מסלול ארבע משכנות אלים קטן, שנקרא chota char dham שהוא כולו בהימלאיה ההודית ובמהלכו עוברים ארבע משכנות אלים חשובים: הראשון הוא בדרינת, שהוא חלק מהמסלול הגדול, השני הוא יאמונוטרי yamunotri, שהוא מקור נהר הימה ומקום האלה ימונה. השלישי הוא גנגוטרי gangotri מקור הגנגס ומקום מושב האלה גנגה, והרביעי הוא קדרנת kedarnath שם עובדים לאל שיווה. יש להבדיל בין מסלול "צאר דאם" הגדול, שמכסה את כל שטחה של הודו, ובין מסלול ה"צאר דאם" הקטן, המתייחס לארבע אתרי קדושה במדינת אוטרקאש בהימליה ההודית. מאמר זה מתייחס למסלול הקטן בלבד.

הצ’וטה צ’אר דהאם כולל כמה מהמקומות היפים ביותר בהימלאיה, וארבעה ממקורות הנהרות גנגס ויאמונה המזינים ומביאים חיים למישורים הנרחבים של צפון הודו, מקום התפתחות התרבות והדתות.
אצל ההודים הנהר גנגס נחשב קדוש ולמעשה ישות חיה, או יותר נכון אלה – גנגה. היא נובעת משערותיו של שיווה ומגיעה לארץ בכמה מקומות בהימלאיה. המים הקדושים של הגנגס הם למעשה אל חי, דהרמה חיה, המחברת בין ההר לאוקיינוס, דרך החלקים השונים של הודו. במקביל לנביעת השפע הרוחני לעולם, נובעים מי הגנגס, ובמקביל לזרימה הקדושה של האנרגיות בין מקור הבריאה לביטויה בעולם הפיזי, כך זורמים מי הגנגס מההרים לים.

לפי אמונת ההודים נהר הגנגס נוצר בכדי לטהר את אפר המתים במלחמות העבר האגדתיות, והוא מטהר את אפר המתים עד היום הזה, המים שלו משמשים בפולחן ורחצה בהם מביאה אושר ובריאות, ואף שחרור מקרמה ואפשרות לגלגול טוב יותר בחיים הבאים. קשה להגזים בחשיבות הנהר להודים וניתן להגיד שהודו היא במידה רבה תרבות ודת נהר, הדוגמא הקרובה לכך ביותר היא מצרים והנילוס.

הנהר עצמו יוצא מההרים ליד הרדיוואר, שהיא אחת משבע ערי הקודש של ההינדים, אחרי שהוא עובר ברישיקיש, בירת היוגה העולמית. לפני כן הוא מתחיל מכמה נהרות נפרדים, שלושה מהם נחשבים קדושים. נהר האלקנדה המתחיל בקדרינת, נהר הבגירטי המתחיל בגנגנטורי, ונהר המנדקיטינ המתחיל בקדרנת. שלוש מקורות אלו הם שלושה מארבעה אתרי העלייה לרגל של מסלול הצ'וטה צ'אר דהאם. האתר הרביעי יאמונוטרי, הוא מקור הנהר היאמונה, שמתחבר לגנגס בשפלה ההודית לאחר שהוא עובר בדלהי, זהו הנהר החשוב ביותר במישור הניקוז של הגנגס שמנקז 40%  משטחו ונפח מימיו שווה לזה של הגנגס עצמו.

שניים מאתר הצ’וטה צ’אר דהאם קשורים לאלוהיות נשיות: יאמונה וגנגה, אחד לאל שיווה, ואחד לאל ווישנו, ויחדיו הם מכסים את עיקרי דרכי הפולחן והדבקות ההינדואיסטיים

ארבע משכנות האלים בהימלאיה ההודית

בארבע המקומות השונים יש מקדשים ומיתולוגיה מקומית. להלן תיאור של המקומות השונים.

יאמונוטרי  yamunotri

זהו האתר הראשון שמבקרים בו במסגרת הצ’וטה צ’אר דהאם, והמבוקר פחות מבניהם. לעמק המוביל ליאמונוטרי ולאתר עצמו יש אופי נשי משהו, המתחזק על ידי בריכות הטבילה של המעיינות החמים. מהותו של המקדש שהוא בנוי מעל מעיינות חמים, ויש בו נביעה כה חמה שניתן לשים בה שקיות עם אורז המתבשל לכדי ארוחת מנחה.
העמק סגור מכל צדדיו על ידי מדרונות תלולים וצוקים, ולא רואים את הקרחונים המזינים אותו, הנמצאים לא רחוק משם, הוא מעין רחם, נקיק הרים, מהצדדים נופלים מפלי מים רבים, אנשים מטפסים במדרגות ובשביל האבן. הדרך אליו היא ברגל מרחק חמישה קילומטר של טיפוס קשה אבל אפשרי.
מעל המקדש מגדל קונוס צבוע כתום.

יאמונה הייתה אשתו של אל השמש, אלה עתיקה הקשורה ליאמה אל המוות, אבל היא עצמה חיים. היא גם בת זוגתו, יותר מאוחר, של קרישנה. היא עומדת על צב ובידה כד מים, אולי בהקשר לברהמה בורא העולם, לעיתים היא בתו של ברהמה ואשת אל השמש, לעיתים בתו של אל השמש ביחד עם אחיה יאמה. כך או כך יש כאן מחזור של אגדות עתיקות, שאולי קשורות לוודות ולאופנישדות.

גנגוטרי  gangotri

המקום נחשב באופן פופולארי כמקור הגנגס, למרות שלנהר הרבה מקורות, בליבו מקדש מרשים שמדי ערב ובוקר נערכים בו טקסים מרגשים. קשור לאלה גנגה.
במקום זה נמצאת הבריכה שממנה נברא העולם, נהר הגנגורטי נופל במפלים מרהיבים לתוך בריכה שבתוכה יש מערבולת של מים עולים, והסיבה היא סלע שנמצא למטה, ומהו הסלע? ניחשתם נכון – לינגה של שיווה. בחורף בזמן שקפוא מסביב והזרימה כמעט ולא קיימת ניתן לראות אותו, אלא שאף אחד לא בא למקום הזה בעונה זו והוא סגור מאוקטובר ועד אפריל, כל ארבע אתרי העלייה לרגל בהרים של הצוטה צאר דאר סגורים בעונת החורף, הם נפתחים בפסטיבלים שונים באפריל, ונסגרים בפסטיבלים לא פחות מרשימים באוקטובר.

ובכן בריאת העולם על ידי ברהמה התחילה מכאן. ובאופן כללי גנגוטרי הוא מקום של ברהמה והאלה גנגה, אך גם מסתרי הבריאה, זהו מרכז של מיסטיקנים ובבות, מתבודדים ואנשים הרים, שחלקם חיים במערות שמסביב ומתרגלים את מסורות המדיטציה העמוקה, סמדי, מסוגלים לעמוד בתנאים שבני אדם רגילים לא יעמדו בהם.

קדרנת  kedarnath

זהו הנידח ביותר מבין ארבע מקומות העלייה לרגל, הגבוה והקר שביניהם, הדרך אליו היא או בהליקופטר או בשביל קשה יחסית שבו עולים ביחד 1600 מטר! המקום קשור לאל שיווה ויש בו מקדש עם אדריכלות מיוחדת הקשורה לאל זה. מקדשים ברוחו מופיעים גם במקומות אחרים באזור כגון גופטקאשי, ומקדשי שיווה שקשורים לחמישה האיברים בגופו. הנמצאים לאורך נהר המנדקיני  mandakini.

המקדש בקדרנת נבנה על ידי האחים הפנדבים והוא אחד משנים עשר המקומות הקדושים ביותר לשיווה, מקום הופעת הלינגה של שיווה, (מקום נוסף זה באוטרקאשי)
לפי האגדה האחים הפנדווים רדפו אחר שיווה בתקווה שהוא יוכל למחול להם על חטאיהם, וההרג שהם עסקו בו בזמן המלחמות הגדולות. זה התחמק מהם מחופש לשור הננדו, האחים תפשו אותו בקדרנת, ואז הוא נעלם באדמה והחטוטרת שלו מופיע שם, כשאיברים אחרים: ידיים, פנים, שיער ובטן, מופיעים במקומות אחרים בהרים, אלו הם הפנץ קדר panch kedar  אתרי עלייה לרגל הקשורים לשיווה בהרים, דרכם הארץ מקבלת צורה של אדם. כמו במקדשי מצרים. ניתן להגיע לארבע האתרים האחרים רק בהליכה ברגל.

שיווה קשור להרס, אלא שזה הרס של הדברים הרעים, הדרך של התקדמות בחיים היא היפטרות מהתכונות השליליות ורכישת תכונות טובות, ובשני המקרים הללו שיווה עוזר. צריך לדעת להתכחש לגוף, לתאוות, לאגו, וכל זה פעולה של שיווה, אולי מסיבה זו ואולי מסיבה אחרת בקדרנת יש הרבה מאד סדהו Sadhu, אנשים שפנו עורף לעולם הזה והם מסתובבים בעולם יחפים, עם שמיכה ומעט ציוד עליהם, ישנים ברחובות ומקבצים נדבות

קצת יותר על האחים הפנדווים  Pandava

הסיפורים עליהם מופיעים במהאבהארטה Mahabharata, האפוס הלאומי של הודו המספר על מלחמת הטוב ברע.
האחים הפנדווים נועדו לשלוט על הארץ ולהביא תור זהב לאנשים, אלא שלבכיר מבניהם יודהישיטרה, שלימים יהפוך למלך המושלם, הייתה חולשה להימורים, אולי עקב חיים קודמים, ובמשחק מכור הוא הפסיד את הממלכה וכל נכסיו, כך שכולם נאלצו לצאת שתיים עשרה שנים בהרים, בהתבודדות, בכדי לקיים את ההתערבות מבחינה חיצונית, ולשרוף את הקרמה הרעה מבחינה פנימית, לפי שיוכלו לחזור ולטעון לממלכתם, הם העבירו את זמנם בהרי ההימלאיה באזורים של קדרנת, פוגשים את הרישים הקדומים, כל מיני אנשי פלאות, מתקדשים ומתכוננים לתפקידם, ארג'ונה למד להפעיל נשק רב עוצמה שניתן לו על ידי אינדירה, מזכיר אולי את הנשקים של הקיקלופים באגדות היווניות, ומרמז על קיומם של ציוויליזציות מפותחות ולהן טכנולוגיה שאין בידינו כיום, שהם המקור של הדת הגבוה של ההודו אירופאים והסיפורים המיתולוגים.

לאחר שתיים עשרה שנה הם חזרו לארץ ולאחר שנה נוספת של התבססות נאלצו להילחם את מלחמת הצדק של הטוב כנגד הרע, כדי לכונן מחדש את ממלכתם שנגזלה מהם. אלא שבסוף ימיהם רצו האחים לוותר על מנעמי השלטון, הבלי העולם הזה, וכך פנו הם בהנהגת יודהישיטרה בחזרה אל ההרים, הם עלו במעלה נהר הלקנדה, והפסגות המשוננות לכיוון בדרינת. יודהישטרה הוביל בראש כמו נמצא בחלום, והאחים מנסים ללכת בעקבותיו, בקלות הוא עבר על פני מצוקים ודרדרות, במקומות בלתי אפשריים, והנה אחד האחים נפל לתהום, אלא שיודהישטרה כבר היה בשלב זה מעבר לטוב ולרע, מעבר לסיבתיות של החיים, ואפילו לא שם לב לקריאתו של בהימה, עוד ועוד אחים ומלוויהם נפלו ונעלמו להם בדרך, כל אחד מסיבות הקרמה שלו, ורק יודהישטרה המשיך בדרכו הבודדת אל גורלו, למרומי הפסגות הגבוהות ביותר, מהם הוא נלקח לשמיים.

האסון והנס

בשנת 2013 בזמן המונסונים של יולי, הגיעו ענני סערה מפותחים ו"נתקעו" בפסגות של קדרנת, לא זזים קדימה או אחורה, ומרוקנים את תכולתם האין סופית במפלי מים אדירים אל הערוצים היורדים מההר, מתחת להר היה אגם ששם ביקש גנדי לפזר את אפרו, מתחבא מאחורי דרדרת סלעים קרחונית שמעל הכפר קדרנת, בו המקדש לשיווה שהוא אתר עלייה לרגל ואחד החשובים בעולם להודים. למטה יותר בערוץ הנחל היו כפרים נוספים בדרך עולי הרגל מהמעיינות החמים של הכפר גוריקונד ועד לאתר קדרנת, מרחק 15 ק"מ הליכה. בכפרים היו בקתות ובהם בתי תה, חנויות מזכרות, ובתי מגורים. הענן שנתקע על ההר הוריד גשמים בקנה מידה תנכ"י במשך שעות רבות, עד שהאגם שמתחתיו עלה על גדותיו ופרץ את הדרדרת שיצרה אותו, גורם ביחד עם המים שירדו מעל הערוצים שמסביב לשיטפון אדיר בערוץ הנחל. השיטפון סחף והרס את כל מה שבדרכו, כמה כפרים על תושביהם ותכולתם נעלמו ונסחפו במים העולים, וכך גם מרכז הכפר קדרנת, האזור העמוס ביותר של חנויות המזכרות והמאכל, נדמה כאילו האלים עצמם זועמים על חילול הקודש של דוכני הכספים והתענוגות בפתח מקדשו של שיווה.

הזרם שירד מההרים ניקה ומחק את כל התוספות המלאכותיות של תרבות המאה ה21, מראה את עוצמתם של האלים והטבע. האמונה ההודית הקדומה היא שמקורות הגנגס בהרים הם נביעה משערותיו של שיווה בו נכלאה האלה גנגה שרצתה להציף את האדמה, נדמה היה כאילו שיווה מנער את שערותיו ומשחרר מעט את הרסן על גנגה, מתיז טיפות שהופכות לזרם אדיר של מים. אבל מה על המקדש העתיק והיקר? מקדש שהוא אב הטיפוס לכל מקדשי שיווה באזור, בתוכו נמצאת החטוטרת של שיווה עצמו, גבו הבולט מן האדמה, ועליו נחש מכסף, בתוך חדר מצופה כסף מאבנים שחורות ועליהם פסלונים עתיקים?

הזרם האדיר הביא אתו מההר, אלוהים יודע איך, סלע ענק בגובה יותר משני מטרים וברוחב המקדש המדויק עצמו – כעשרים מטרים, סלע ששוקל מאות טונות, וסלע זה נעצר בדיוק לפני המקדש בזווית מקבילה אליו, חוצה את הזרם האדיר לשניים, מעשה ים סוף. נדמה היה כאילו האל עצמו התערב כדי להציל את מקדשו ולמחוק את כל מה שנבנה סביבו והפריע לתחושת הקדושה. ואכן המקדש העתיק שרד, אך כל מה שמסביב נהרס, ובמקומו נבנתה רחבה גדולה ושדרה רחבה ופתוחה המובילה אל המקדש מתחתית הכפר.
כיום הסלע צבוע אדום והפך להיות בעצמו מקודש, אם זה לא נס משמיים, אז מה כן?
אתר קדרינת סגור בחורף, אלא שמעליו יש מקדש אדום אחר שנשאר פתוח, אולי יש שם סדהו אחד או שניים שמתבודדים להם במקום שאליו אין איש מגיע למשך חצי שנה, ומקדש זה שומר על מקדש שיווה מרחוק

בדרינת  badrinath

אתר בדרינת הוא הפופולארי מבין אתרי העלייה לרגל של הצ’וטה צ’אר דהאם, והיחיד שהוא חלק מה"צאר דאם" הגדול, מסלול עולי הרגל שמתייחס לכל תת היבשת ההודית. המקדש והכפר נמצא לגדות נהר האלקננדה.
העמק של בדרינת כלוא בין שתי פסגות הרים גבוהות, הנאר, והנאראיאן, הנקראים על שם שני רישים עתיקים nara and Narayana שקיימו את הטהרה שלהם במקום. הוא כמו עולם בפני עצמו. נהר האלקננדה עובר בעמק ובכפר שלגדותיו יש כמה מעיינות חמים מקודשים שעולי הרגל נוהגים לרחוץ בהם לפני הכניסה למקדש.

בדרינת הוא הופעה של האל וישנו, בורא ומקיים העולם. בחורף פסלון האל יורד למקום שנקרא josimath שזה בירת המחוז. לפי התפישה ההודית ההימלאיה זאת ארץ הידע האמיתי jnana  בעוד שהשפלה היא ארץ המעשה  karma.

את מקדש בדרינת הקים סרי שנקרה המפורסם במאה ה8 לספירה, מחזיר אותו להינדואיזם מהבודהיזם, הוא התקין משפחת ברהמינים מקרלה בדרום הודו, המשמשת את המקום עד היום.

כמה ק"מ מבדרינת נמצא הכפר מנה, שהוא הצפוני ביותר והאחרון בהודו, בואכה טיבט. הכפר בנוי בצורה יפה ומסורתית, במקום מפגש נהרות, על צלע ההרים, ולידו כמה אתרים קדושים, מערה שבה חיבר ויאסה את המהאבהארטה, אבן ששם על הנהר אחד מהאחים הפנדווים – בהאם. האזור כולו קשור אליהם.

שני אתרים חשובים בהרים

אזור ההימלאיה ההודי משופע באתרים קדושים שחלקם נמצא באזור ארבע משכנות האלים, ובדרכים המחברות בין ארבע האתרים. שניים מהחשובים ביניהם הם אוטראקאשי וגופטקאשי. המילה קאשי היא שם אחר לווראנסי, העיר הקדושה ביותר להודים על גדות הגנגס, הקשורה להופעתו של שיווה, שריפת המתים, וההשתחררות מהקרמה וקללת הגלגולים, שחלק מזה מושג על ידי טבילה בגנגס. ומכאן שהמילה גופטקאשי משמעה קאשי הנסתרת, ואילו אוטרקאשי זה קאשי הצפונית.

אוטרקאשי  uttarkashi

אם ווראנסי – קאשי היא מרכז לפולחן ההודי, הרי שאוטראקשי הייתה פתח לקדושי ההימליה ומקום של מורים מוארים, תורת הסוד, המרכז הרוחני ההינדואיסטי. בלב העיר שנמצאת על גדות הגנגוטרי, אחד משלושה מקורות הגנגס (כמו אצלנו 3 מקורות הירדן), נמצא מקדש עתיק מאד של שיווה ובתוכו אבן לינגה, שעליה מזרזיפים כל הזמן מים מהגנגס כדי לקרר את תשוקתו של שיווה, שמא תהרוס את העולם. מול המקדש ישנו מקדש קדום נוסף לאלה שקטי, זוגתו של שיווה ובתוכו מוט עץ ענק ועתיק תקוע באדמה ומתחלק לקלשון משולש בראשו. ישנם מקדשים נוספים בגבעות שמסביב, אבל המקום החשוב ביותר הוא הר בצורת פירמידה בשם וורונה המתנשא מעל העיירה ובו לפי האגדות 330.000.000 מלאכים, אלים וישויות מוארות, בדיוק אותו מספר אלוהיות כמו אלו הנמצאים בגופה של כל פרה מזת רעב המשוטטת חסרת מעש ברחובות העיירה, מרוקנת את תכולתה על מה שניתן לקרוא לו במקרה דחק "רחובות" ומפריעה לתנועה. כל זה לפי האמונה ההודית, אלא שבהר וורונה הירוק והיפה בהחלט יש הרבה יותר מקום, למדרונותיו נמצאים כמה אשרמים חשובים בהם לומדים את פילוסופיית הוונדטה של הקדושה סרי סנקרי שחידש את ההינדוהיזם במאה ה8 לספירה, וכן את הכתבים העתיקים של הוודות בסנקסקריט, שפת הקודש העתיקה. כמה מהמרכזים הללו מודרניים וקשורים לתנועות התחדשות ועידן חדש הינדואיסטי הודי כגון זו של סוומי ציננדנה, סוומי שיווננדה, ועוד. במקום נערכים סדנאות יוגה וודנטה אליהם מגיעים משתתפים מכל העולם, התלמידים שפגשנו החיים באשרם נשבעו לנו על קדושתו של ההר והאנרגיה המיוחדת שלו, אותה ניתן להרגיש רק שמטפסים ברגל, שזאת הדרך היחידה להגיע למעלה.

גופטקאשי  guptkashi

גופטקאשי משמע ווראנאסי – קאשי הנסתרת, עיירה לא גדולה החבויה בעמק נפלא שממנו נשקפים ההרים היפים ביותר בהימליה ההודית, ובראשם קדרנת והפסגה המרובעת דמות כס של הר שנמצא מזרחה משם. כאן החביא את עצמו שיווה מפני האחווים הפנדווים, אך הם גילו אותו והוא ברח לקדרנת, שם נתפש. בלב העיירה מקדש שיווה עם צורה טיפוסית של קונוס טרפזי פחוס, ובתוכה, איך לא? לינגה של שיווה, שעליה מזרזיפים מים.
בחצר המקדש בריכה מרובעת ואליה נשפכים שני סילוני מים משני הצדדים היוצאים מראש ברונזה של פיל ומראש ברונזה של פרה, לפי האמונה המקומית אלו הם מים משני מקורות שונים, האחד, זה מים של נהר הגנגס, והשני, זה מים של נהר היאמונה. איך הגיעו לכאן מים מנהר היאמונה המרוחק כמאה ק"מ? רק אלוהים יודע, ובכל מקרה שני הנהרות הקדושים הללו נפגשים בבריכה שלפני המקדש.
גופטקאשי נמצאת על גדות נהר הלאקאנדה, אחד משלוש מקורות הגנגס היוצא מקדרנת. היא שער היציאה לקדרנת, אחד המקדשים המרשימים בהימליה. ממנה יש שירות הליקופטרים, שהוא כמו מוניות, ומעליה כמה בתי הארחה יפים ומוריקים.

אשרם בבה פיילוט

אזור ההרים של ההימלאיה, אתרי הצוטה צאר דהאם, ובמיוחד אזור אוטרקאשי, משופעים באשרמים ובמקומות התבודדות רוחניים, החל מתחילת המאה ה20 החלו להגיע לאזור גם מערביים שבתי הספר של היוגה ודרך ההינדית נפתחו לפני זרים, אחד האשרמים המרשימים ביותר הוא של אדם הקורא לעצמו בבה פיילוט (טייס).

האשרם נמצא 30 ק"מ במעלה הנהר מאוטרקאשי והוא מאופיין בריבוי פסלים ואמנות
בבה פיילוט היה בחור צעיר וכריזמטי, הודי יפה, כוכב עולה בשמי חיל האוויר, שהשתתף בכמה מלחמות, זכה בעיטורים, והפך למפקד טייסת, במשך חמשה עשרה שנה שירת בבה פיילוט בחיל ועשה חייל. בגיל צעיר הוא התעניין בדת ההודית והתחבר עם איש קדוש בשכונה, כל יום היה בא לברך אותו וקשר מיוחד נקשר בין שני האנשים. יום אחד, במהלך פעילות מבצעית, חלה תקלה במטוס ובבה פיילוט היה בצניחה חופשית עם המטוס כלפי מטה בדרך להתרסקות וודאית, אלא שברגע קריטי זה בחייו, תאמינו או לא, הופיע האיש הקדוש שהכיר מנעוריו בתא הטייס, בעצמו ובכבודו, ולמרות שמעולם לא טס במטוס לפני כן, הצליח להשתלט על המכונה ולהביא את המטוס לנחיתה בטוחה.
המאורע זעזע את תפישת עולמו של בבה פיילוט, כפי שהיה קורה גם לכם אם הייתם במקומו, והוא החליט לעזוב את חיל האוויר ולהתעמק במסתרי העולמות הנסתרים, הדרך להארה, להפוך להיות תלמיד של הגורו שלו. הכיוון היה אל הרי ההימלאיה, להתבודד שם בקדושה, לקיים תקופות ארוכות של סיגוף וקדושה. למות לעצמו בכדי להיוולד מחדש, לוותר על האגו והאפשרויות של חיי העולם הזה. בהרים של ההימלאיה ישנם אנשים שהם הרבה יותר מבני אדם, היכולים להופיע באוויר יש מאין. חיים תקופות ארוכות, ממשיכים את מסורת הרישים והמוארים של ימי קדם.

במשך שנותיו בהרים התבודד בבה פיילוט במערה מעל לגנגוטרי, בתקופת החורף הקשה, עסק בסמאדי, מדיטציה עמוקה שבה מגיעים עד כדי הפסקת פעילויות הגוף. הוא פגש כל מיני דמויות מופלאות שלימדו אותו, הטעינו אותו, הפכו את חייו, ובסופו של דבר הפך להיות מי שהוא
כיום הוא גורו בעצמו שמלמד מטפיזיקה ברמה גבוהה. יש לו עשרות אלפי חסידים ברחבי העולם, עשרות אם לא מאות מרכזי לימוד. הוא התפרסם בתצוגות הפומביות של הסמאדי במקומות שונים, סמאדי בתוך האדמה, הכניסו אותו לבור בגודל מסוים, בכדי להתחבר לפלנטות מחוץ לכדור הארץ, סמאדי במים, הכניסו אותו לתוך מים לתקופה ארוכה, סמאדי של אוויר, הכניסו אותו לתא אטום של אוויר לתקופה ארוכה, בגודל מסוים בכדי להתחבר למרכיבים ביקום, הוא עשה כבר מעל מאה סמאדים מוכיח את יכולתו של האדם המואר לעשות דברים שנחשבים לא אנושיים.

בתורה שלו הוא מזכיר לי במקצת את דמנהור באיטליה. יש לו טקסים של מדיטציות והתייחסויות מאגיות לאש, הוא טוען שאש היא יצור חי. האדמה היא יצור חי ויש בה אנרגיות, ניתן להתחבר לפלנטות ביקום וכוכבים דרך פרופורציות וצורות הנדסיות. מסיבה זו ואולי גם אחרת יש באשרמים שלו חשיבות רבה לאמנות. הם מלאים פסלים המחיים את סיפורי המיתולוגיה והאלים ההודיים. ביקרנו אשרם מיוחד שהקים הבבה בעצמו ליד אוטראקאשי, וזה נראה כמו דמנהור הודי, או דיסנילנד אם נשתמש באנלוגיה אחרת. מאות פסלי ענק בגדלים שונים, החל מאלו של שבע הרישים הראשונים מההימליה, וכלה בשיווה עומד אולי הגדול בעולם עם קלשון תלת ראשי. משקף במידה מסוימת את מקדש שיווה ולמול את מקדש קאלי באוטרקאשי, עיר הקודש הסמוכה.

בבה פיילוט חי כיום ביפן, יש לו שותפה לנפלאות תצוגות הסמאדי בדמות קדושה יפנית, וכנראה שהוא גר אצלה, דמותו מעוררת יראה וסגידה בקרב חסידים רבים, והוא ממשיך לעשות נפלאות