לכל ארץ – יחידה גיאוגרפית, יש את עמוד השדרה שלה, ובמקרה של בולגריה זהו רכס הרי הבלקן, חומה גבוהה (מעל 2000 מטר) וצרה הנמשכת לכל אורך הארץ ממזרח למערב, וממשיכה לסרביה, יותר מ600 ק”מ של מחסום הרים שעוצר את הרוחות הקרות מצפון. הרי הבלקן מצטיינים ביערות שלהם, בעולם החי, מזג האוויר הייחודי (הם מושכים את העננים), ובמיוחד בישובים הרבים והמגוונים הנמצאים למרגלותיהם, נהנים ממקורות המים שלהם, וההגנה שהם מספקים. המסלול שאני מציע לגלות את הרי הבלקן מתחיל מסופיה, מצפון לסופיה יש אוטוסטרדה שעוברת את ההרים לכיוון וורנה, וכן את הנהר היחיד שמצליח להבקיע את דרכו בחומת ההרים, נהר האיסקר, שאפשר לנסוע לאורכו במסלול נופי מתעקל.
אזור המערות ובתי האבן של קרלוקובו
בין אם תסעו לאורך הנהר או באוטוסטרדה התחנה הראשונה היא הקניון הנמוך של נהר האיסקר באזור הגבעות מצפון להרים, מקום מערת עיני האלוהים prohodna, אחת מתופעות הטבע המדהימות של בולגריה, מפתח מערה בגובה 40 מטר קשתי, שמתחיל אולם מתעקל ענק באורך כמה מאות מטרים שלא רואים את קצהו, באמצע החלל העצום פעורות שתי עיניים בתקרה שדרכם השמיים ולעיתים גם הכוכבים, שמש וירח, מתבוננים באנשים כחגבים הנמצאים למטה בתוך האולם, הצד האחורי של המערה מפתח הוא קשת ענקית הנפתחת אל הצוקים המשתפלים את נהר האיסקר, מכאן יש כמה שבילים רגליים למלון המערות הסמוך.
האזור נקרא על שם הכפר הסמוך Karlukovo, והוא מאופיין במערות, צוקים, ובנייה באבן מיוחדת של בתים, קצת כמו קורנוול באנגליה, מעין ארץ של משפחת קדמוני (Flintstone). ליד המערה יש מרכז אינפורציה לתיירים ממנו דרך אל מלון המערות הייחודי המנציח את חקר המערות בבולגריה, ותלוי על הצוקים מעל נהר האיסקר, סמוך לכאן יש דרך היורדת לערוץ קניון הנהר עם גשר לצד השני, בצד האחד הדרך מגיע לבתים מקסימים בנויים מאבן ועליהם דשאים, כמו בתי גמדים, בדרך מסלול בצוקים המרשימים, בצד השני של הנהר יש דרך עפר המובילה לפינת מדיטציה ליד הנהר, כנסייה חצובה בסלע, והמונומנט המרכזי של הקניון שנראה באופן מרשים מכל מקום, והוא העין בראש צוק נישא, הצופה על סביבותיה, והיוותה אתר פולחן לתרקים והתושבים הפרהיסטורים (ראו באנר הדף למעלה)
טטבן ומנזר גלוזהן
באזור יש עוד אתרי טבע יפים, מערת נטיפים יוצאת מהכלל בשם saeva dupka ועיר נידחת בשם Lukovit. מאזור הגבעות של קניון האיסקר ניסע חזרה להרים ונעלה בדרך צרה ומשובשת אל אחד המנזרים היפים בבולגריה Glozhene Monastery, הנישא על הצוקים ונראה למרחוק, קצת כמו מנזרי מטאורה, צופה על העמק למטה במבט ציפור ועל ההרים ממול, המנזר מהמאה ה13 נמצא במיקום בולט, בניגוד לשאר מנזרי בולגריה הנחבאים, והוא מהווה את הפנורמה התחילתית הטובה יותר לפני המסע לתוככי ההרים. לא רחוק משם נמצאת העיירה של Teteven, שנאמר עליה שמי שלא ביקר בה לא ראה נוף טבע הרים בולגרי יפה אמיתי. לשם נשים פעמינו.
טטבן היא עיירה ארוכה שבחלקה שמורה ובחלקה זנוחה וקומוניסטית, בשוליה נמצא מנזר יפה ומעניין נוסף, הוא מנזר טטבן, שגם הוא נבנה בזמן האימפריה הבולגרית השנייה (מאה 14) ומוקדש לאליהו הנביא. למנזר כיפת צילינדר כפולה והוא מוקף בגן ובוסתן. משמר את אווירת ימי קדם. יש בו כמה אייקונות חשובות, והכי חשובה היא זו של אליהו הנביא כמובן, שהוא המודל עבור הנזירים הבולגרים לחיים רוחניים. מטטבן יש דרך יפה מאד בין ההרים שמצפון לרכס הבלקן המרכזי, אל העיר טרויאן ומנזר טרויאן, שהם אתר מרכזי בהרי הבלקן.
אזור טרויאן
מטרויאן יוצא אחד המעברים החשובים של הרי הבלקן אל אזור קרלובו, העיר נקראת על שם טריאנוס הקיסר הרומאי, שבנה אותה כמצודה על דרך רומאית שחצתה את הרי הבלקן והובילה מפלודיב, הבירה הרומאית של תרקיה, אל המצודות, הערים והאזורים שליד הדנובה, בתקופה ההיא האזור מצפון להרי הבלקן היה מיושב לא פחות, ויש אומרים אף יותר, מאשר היום. כ10 ק”מ מהעיר טרויאן, בתוך עמק יפה, נמצא המנזר השלישי בחשיבותו וגודלו בבולגריה, מנזר טרויאן, על המנזר ניתן לקרוא במאמר – כנסיות ומנזרים בבולגריה
בסמוך למנזר נמצא מרכז למלאכות יד, מעין מוזיאון מלאכות יד שאופייניות לאזור ולבלקן, קדרות, אריגה, ובמיוחד גילוף בעץ, במעלה הנהר (צרני אוסום) שזורם ליד המנזר יש אזורים יפים של מפלים וטבע, וכך גם בעמקים ובהרים שמסביב, כפר אתני יפה במיוחד הוא baba stana. חצי שעה משם נמצא האזור והכפר (עיירה) של אפרילטסי Apriltsi, צפונה מהר בוטב שהוא הגבוה בבלקן, גובל בחלק הכי יפה של פארק הרי הבלקן. באפרילטסי יש מבחר בתי הארחה, מסלולי הליכה, ופסטיבלים שנתיים, כמו למשל פסטיבל קתלי החזיר והראקי (עראק), לא לצמחונים. משם אפשר להמשיך עוד כשעה בדרכי ההרים לאזור של גברובו
אזור גברובו
בנוסף לטטבן, טרויאן ואפרילטסי, גברובו הוא מרכז נוסף של טיולים ואתרים בהרי הבלקן הצפוניים. העיירה נמצאת בסוף מעבר הרים של אחת הדרכים הראשיות החוצות את רכס הרי הבלקן, מקזנלק ועמק הוורדים, דרך מעבר שיפקה צפונה. באזור זה היו הקרבות הקשים ביותר של מלחמת השחרור הבולגרית, וזה מתבטא גם בשם אפרילטסי, המכוון למרד אפריל שהתחיל את המלחמה, ובמונומנטים בגברובו וסביבתה. העיר היא גדולה יחסית וארוכה, עם מוזיאונים וכנסיות, סמוך אליה נמצא כפר האמנויות והארכיטקטורה הכפרית אתרה etara, אתר תיור פופולרי בו ניתן לשוטט בין בתי כפר משוחזרים, לראות מלאכות מסורתיות, וליהנות מיופיה ועושרה של בולגריה.
כעשרים דקות במורד הכביש צפון מערב מגברובו נמצא מנזר דרייינובו לרגלי צוקים בעיקול נהר – קראו על המנזר במאמר – כנסיות ומנזרים בבולגריה . ליד המנזר נמצאת מערת בצו קירו Bacho Kiro מקום יפה לבקר ששם נמצאו שרידי האדם הנבון הקדומים בבולגריה. יש מסלול הליכה יפה מהמנזר למערה הכולל גשר ומפל. כחצי שעה מגברובו נמצאת העייר טריאבנה, עיר עתיקה שחלקה משוחזר, עם ארכיטקטורה מיוחדת, אתרי תרבות ומוזיאונים. מכאן יוצאים דרכים ללב ההרים, אבל אנחנו נעשה את דרכנו לוליקו טרנובו, בירת בולגריה בימי הביניים
וליקו טרנובו (Veliko Turnovo)
וליקו טרנובו היא עיר עתיקה נמצאת על גבעה מבוצרת טבעית באחד מפיתולי נהר הינטרה, מצפון להרי הבלקן. היא עלתה לגדולה בימי הביניים עת שימשה כבירת בולגריה. מכאן הגיעו האחים אסן שמרדו בביזנטיים, זכו לעצמאות וייסדו את האימפריה הבולגרית השנייה (במאות ה-14-12).
העיר היא אחד מאתרי הביקור המרשימים בבולגריה, היא מזכירה ערי ימי ביניים באירופה, בליבה מבצר נישא עם מגדלים וחומות, מוקף גנים, ובו ארמון מלך. המצודה נראית כמו סיפור אגדה. באחד המגדלים שבחומה נכלא ומת המלך הצלבני של קונסטנטינופול, בלדווין הראשון, שנפל בשבי הבולגרים במאה ה-13. בראש הגבעה כנסייה קתדרלה יפה (השייכת לפטריארך) ואליה מוביל גשר ומבנה שער מרשים.
מחוץ למצודה נמצאת העיר החדשה ובה מספר רבעים עם רחובות עתיקים ובתים בסגנון התחייה. העיר ידועה באמנים הרבים שבה, במיוחד בתחומי הציור (איקונות) וגילוף העץ. יש בה מספר מוזיאונים וגלריות. מסביב לעיר ובתוכה ישנם הרבה מנזרים, כנסיות ואתרים קדושים. ליד הנהר נמצאת כנסיית ארבעים הקדושים שהוקמה על ידי האחים אסן במאה ה-13 לציון ניצחונם על הביזנטים (שקרה ביום 40 הקדושים), היא הייתה במשך שנים רבות הכנסייה החשובה בבולגריה. לידה שרידי המנזר שהיה המרכז הרוחני של העיר.
ליד וליקו טרנובו נמצא הכפר ארבנסי (Arbanasi), מקום של מנזרים ואמנות. במאות ה-18-17 התרכזו כאן משפחות העשירים הנוצרים שהורחקו מווליקו טרנובו הסמוכה והם פיתחו במקום חיי תרבות עשירים. כיום זהו אתר תיירות, אך בעבר שימש הכפר מקום התבודדות ומפגשים של האחווה הלבנה שייסד פטר דנוב בתחילת המאה ה-20, ושם הוא קיבל כמה מהחזיונות החשובים שלו.
צפון מזרח הרי הבלקן
בצפון מזרח הרי הבלקן נמצא מקבץ אתרים הקשורים לממלכה הבולגרית הראשונית, שהוקמה במאה ה-8 לספירה, ובהם הבירות פליסקה ופרסלב, מוליקו טרנבו יש דרך טובה הלוקחת שעתיים ומביאה אותנו לאזור אחר לגמרי
פליסקה (Pliska)
מאתרי האימפריה הבולגרית השנייה אנחנו עוברים לאתרי האימפריה הבולגרית הראשונה, ובהתאם לכך ממרכז הרי הבלקן לאזור צפון מזרח הרי הבלקן, שם יש ריכוז של אתרים מתקופה זו (המאות ה-11-8 לספירה).
באזור המישורים מצפון להרים נמצא האתר הארכיאולוגי של פליסקה, שהייתה בירת האימפריה הבולגרית הראשונה עד לזמן סימיון הראשון (סוף המאה ה-9) שהעביר את הבירה לפרסלב. פליסקה הייתה עיר ענק במונחי ימי קדם (23 קמ”ר), שיש המשערים שגרו בה קרוב לחצי מיליון איש. כאן הקים המלך בוריס הראשון שהפך לנוצרי בית ספר בראשות סנט נחום, בו חינכו את בני הנוער ופיתחו את האלפבית הקירילי. זה היה מרכז אקדמי שני רק לזה שהוקם באותה תקופה על ידי סנט קלמנט באוכריד שבמקדוניה.
הביקור במקום מרשים, ניתן לראות בו שרידים נרחבים של תכנון עירוני, מבנה קתדרלת בזליקה ענקית ומפוארת באורך 100 מטר ששרידיה משוקמים כיום. וכן עיר פנימית מוקפת חומה המשוחזרת בחלקה, כולל שער הכניסה. זהו אזור הארמון, מרכז השלטון באימפריה, כדוגמת “העיר האסורה” בפקינג (בייג’ין, דהיום). בלב העיר הפנימית ישנו מוזיאון חשוב ובו מודל של הבזיליקה וסיפור תולדות העיר. לידו נמצאים חפירות של ארמונות, כנסיות ובניינים שונים.
לא רחוק משם מצוי קומפלקס עם חצר גדולה בה מוצגות אותיות האלפבית הקירילי, המשמעות של כל אות ומקורותיה. החצר נקראת Yard of the Cyrillic Alphabet והיא מוקדשת לאנשים שפיתחו את הכתב – סנט קיריל ומתודיוס, ולאחריהם סנט נחום וקלמנט. ליד החצר נמצא מבנה ובו כמה אולמות בהם מוצגות האותיות במספר צורות נוספות. בנוסף לכך, יש במקום גלריה של ציורים היסטוריים המתארים את תולדות הממלכה הבולגרית וקבלת הנצרות, ומוזיאון שעווה שבו מוצגים המלכים העיקריים שמלכו בפליסקה במשך מאתיים השנים שבמהלכן היא הייתה בירת בולגריה והתחרתה עם קונסטנטינופול על הבכורה בעולם הנוצרי.
פרסלב (Preslav)
פרסלב נמצאת במיקום יפה לרגלי הרי הבלקן. העיר נבחרה להיות בירת בולגריה בסוף המאה ה-9 על ידי הצאר הבולגרי הגדול ביותר – סימיון הראשון במקום פליסקה הסמוכה, שם היה כוח רב מדי לכוהני האלים הישנים ובראשם כוהני אל הרעם הסלאבי “פירון”. סימיון היה נוצרי אדוק, אבל רבים מבני עמו נטו לפגאניות או לכפירה, והוא רצה ליצור מבצר לנצרות, “ירושלים חדשה”, עיר שתוכל להתחרות בקונסטנטינופול בהדרה ובכנסיות שבה. לשם כך בנה ופיאר את פרסלב. במרכזה נבנתה כנסייה מוזהבת גדולה, בעלת מבנה קונצנטרי מיוחד שאין שני לה בבלקן, ומסביב לה רחובות ומבנים מפוארים.
פרסלב הייתה בשיאה בין השנים 972-893. בית הספר לכתב ולספרות של סנט נחום עבר לעיר והיא הפכה למרכז תרבות והשכלה. בשנת 972 היא הוחרבה על ידי הנסיך הרוסי וולדימיר מקייב, ואחר כך על ידי הביזנטים. היא יושבה שוב בימי האימפריה הבולגרית השנייה, אך לבסוף ירדה מגדולתה בעקבות פלישות הטטרים וננטשה.
מן העיר העתיקה נותרו שרידי חומות ושער מרשימים, חלקים מהארמונות והכנסיות, קשתות וקירות מכנסיית הזהב העגולה, דרכים ומבנים. זהו אתר ארכיאולוגי חשוב שיש בו גם מוזיאון יפה.
אוסמר (Osmar)
בכפר אוסמר, הסמוך לפליסקה ופרסלב, ישנן כנסיות מיסטיות חצובות בסלע מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה, בהן היו מתרגלים את מדיטציות ההסיכאזם. המערות נמצאות 3 ק”מ מהכפר במרומי צוקים, וכפי הנראה היו מטפסים אליהן בחבלים. הכנסייה המפורסמת ביותר נקראת קוסטנדינוב, אולי על שם הקיסר קונטנטינוס, ובה מזבח וכמה פרסקאות. היא מורכבת משני חלקים, מעליה סלע ובו פתח בצורת עין שנקרא ‘העין’. זהו מקום מקודש עוד מימי קדם.
לפי פרופסור דמיאן פופכריסטוב בספרו “הבוגומילים”[1], המערות הן מתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה והן היו אחד מהמרכזים הרוחניים הסודיים של הממלכה בימי הצאר סימיון. אל מקום זה אסף הקוסם בויאן, בנו של סימיון הראשון, את 21 השליחים הראשונים של התנועה הבוגומילית ובו ייסד דרך של חירות, שוויון ואחווה המושגים בעזרת האהבה. כל זה קרה בתחילת המאה ה-10 לספירה. האירוע נשמר בשמו של הכפר (אוסמר), הקשור למספר המקודש לבוגומילים – שמונה.
שומן (Shuman)
בחצי הדרך בין פליסקה לפרסלב, נמצאת העיר שומן שבה גרים קרוב ל-100,000 תושבים. המילה “שומה” משמעה חורש, ואכן העיר נמצאת בלב גבעות מיוערות מצפון להר הבלקן.
בלב העיר יש מצודה שיסודותיה מזמן התראקים. היא נבנתה מחדש על ידי הרומאים, נהרסה בזמן פלישות הברברים, ושוקמה על ידי מלכי האימפריות הבולגריות הראשונה והשנייה. סימיון הראשון הפך את שומן למרכז דתי ותרבותי חשוב, שנשאר כזה גם בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה, עת החליפה את פרסלב בחשיבותה.
במאה ה-15 העותומאנים מחריבים את העיר ובונים אותה מחדש במיקומה הנוכחי. במאה ה-19 היא הופכת למצודה עותומאנית חשובה ולמרכז שלטוני. שומן ממלאת תפקיד חשוב בתנועת התחייה הבולגרית, ולאחר השחרור היא משתלבת בבולגריה החדשה. חשוב גם לציין שהייתה בה קהילה יהודית גדולה, משפיעה וחשובה.
המונומנט המרכזי בשומן הוא המבנה הקומוניסטי הענק לכבוד 1,300 שנות היסטוריה בולגרית על הגבעה (מוזיאון אבות האומה). האתר ההיסטורי החשוב הוא שרידי המצודה העתיקה המוקפת חומה.
הרוכב ממדרה
עשרים דקות נסיעה משומן, על צוק סלע מרשים בלב יער יפה נמצא תבליט “הרוכב ממדרה”, אחד האתרים המפורסמים בבולגריה. מדובר על תבליט סלע בגודל 40 מ”ר הנמצא על הצוקים ונראה למרחק. רואים בו רוכב על סוס מכניע אריה, נשר עף לפניו וכלב רץ בעקבותיו. התבליט הוא מזמן האימפריה הבולגרית הראשונה, ויש המפרשים אותו כסמל להגעה של הלוחמים הרוכבים הבולגרים בהנהגת חאן אספרוך לארץ החדשה. אחרים משערים שהתבליט הוא מזמן התראקים ומסמל את האל סבזיוס, וכי למרגלות צוק הסלע היה מקדש עתיק.
[1] Popkhristov, D. (2015). Za bogomilite : ot “usta na ukho” (Първо издание. ed.). Izdatelstvo VBB.
קראו מאמרים כלליים על בולגריה (לחצו לקישור):
מגליתים ואנרגיות בהרי רילה ורודופי
רוחניות והיסטוריה של התראקים ביוון ובולגריה
בעקבות אורפיאוס לשאול ביוון ובולגריה
היסטוריה בולגרית נצרות ולאומיות
