סנטיאגו ואירופה

מסלול עולי הרגל לסנטיאגו קומפוסטלה בספרד הוא מסלול עולי הרגל החשוב ביותר באירופה של ימי הביניים, וגם כיום. תרבויות עולמי החלה להוציא לאחרונה טיולים במסלול זה, כמו גם במסלולי עלייה לרגל אחרים בארץ וברחבי העולם. להלן מספר מאמרים שמאירים נקודות שונות בקשר לעלייה לרגל, ומפרטים מסלול אפשרי לקבוצות שרוצות לעשות את המנימום האפשרי מבלי לוותר על החוויה של העלייה לרגל עצמה

בהקשר למאמר זה אני ממליץ לכם לקרוא את הספר שלי – דרך הדקל, מסלול עולי הרגל מעכו לירושלים.

מאמר נוסף – דרכי עולי הרגל סנטיאגו ורומא

הציפייה לסוף הימים ובואו של ישוע

מוטיב חשוב בחברת ימי הביניים היה הציפייה למשיח, לשובו של ישוע, העלייה לרגל עוזרת בכך והיא אפשר להבין אותה מבלי הציפייה הזו. החברה של ימי הביניים התחלקה למתפללים, לוחמים ועובדים, הבישוף של לאון אדלברון Adalberon שפעל בתחילת המאה ה10 תיאר את הסדר החברתי הזה. שלושת המעמדות נתפשו כמכינים את הדרך לבואו של המשיח, תפקיד חשוב במיוחד יועד לאנשי הדת המתפללים. בדומה לתפישה של הדתיים היהודים כיום, האנושות לא יכולה להיוושע ללא תפילה בלתי פוסקת, ולכן יש חשיבות לתפילה, ולכנסיות ולמנזרים והדרך של המעמדות האחרים להתחבר לזה היה בעזרת עלייה לרגל למקומות הקדושים, במנזרים והתפתחה ליטורגיקה מורכבת מסביב לשרידי קדושים, ריבוי המנזרים והכנסיות היה במטרה להרבות תפילות, בדיוק כמו הישיבות ולומדי התורה היום.

בזמן קרל הגדול (סוף המאה ה8) הייתה רפורמה במסדר הבנדיקטי בהנהגת Benedict of Aniane, התפישה שהוא הביא הוא שהנזירים פורשים למנזר שלהם לא רק למען עצמם, אלא למען כל המין האנושי, המנזרים אכסנו שרידי קדושים, והאיכות של התפילות לפני השרידים האלו היא שקבעה, התקווה של המין האנושי הייתה בתיווך של הנזירים והקדושים. במאה ה10 התפתחה תנועה רוחנית של נזירות בהנהגת מנזר קלוני שחידשה את הנזירות לפי התקנון של סנט בנדיקט, כשהחשוב זה התפילה. משך התפילות והטקסים שסביבם התארך עד לכדי תפילה לא פוסקת, הרקע של התפילות (הכנסיות והמנזרים) הפך להיות מפואר יותר ויותר וקשור לשרידי קדושים, נוצרה מעין מציאות שמימית על פני האדמה שנועדה לסלול את הדרך בפני הגעת המשיח, כמובן שזה הותיר רושם אדיר על המבקרים. התרומות זרמו למנזרים

הציפייה לבוא המשיח התעצמה לקראת המיליניום הראשון, ומניין אלף שנה מצליבתו של ישוע 1033. הפחד מהאפוקליפסה ואירועים לא טבעיים בשמיים כגון מטאורים הביאו להתגברות העלייה לרגל. במקביל לכך אירופה החלה לשגשג, לגדול ולהתפתח, מתאוששת מהפלישות של הברברים והויקינגים, ונכנסת לתקופה חדשה.

הופעת הסגנון הרומנסקי

האפיפיור גרגורי השביעי (הגדול) 1073-1085 הוביל את הרפורמה הגרגוריאנית בכנסייה והביא לבכורת האפיפיורות על הקיסרות (הליכה לקנוסה), ולחיזוק המוסריות של הכנסייה. גרגורי השביעי תקף את הסימוניות (רכישת משרה בכסף), ועודד חיי התנזרות לכמרים. חלק מהרפורמה היה הופעת סגנון אדריכלי ואמנותי חדש והוא הסגנון הרומנסקי, במסגרת זו נבנו מספר כנסיות בולטות:

הסגנון הרומנסקי מופיע לראשונה בבנייה של מנזר מונטקסינו איטליה ב1066, שם נבנה המודל של כנסיות הרפורמה, האבוט של המנזר דסידריוס (Desiderius) נסע לרומא להביא עמודים, כותרות ובסיסים, יישר את השטח, ובנה מבנה כניסה מרובע – חצר עם אכסדרות (Porticio), הוא העתיק במידה רבה את מבנה הכנסיות הקונסטנטיניות ברומא. דסידריוס הביא דלתות ברונזה מביזנטיון וגם טכניקות בנייה חדשות. בנוסף לכך כנסיית סנט פטר בוותיקן היוותה כנראה השראה עבורו, וכך גם  הכנסייה והמתחם בפיזה. בפרסקאות במונטה קסינו יש את הרוחניות של הרפורמה החדשה, דיסידריוס היה קרוב לגרגורי השביעי ולרפורמה הגרגוריאנית.

הכנסייה בפיזה היא חיקוי של כנסיית סנט פטר הרומנסקית שהייתה ברומא, אלא שחיקוי (העתקה אלמנטים אדריכליים) במאה ה11 לא היה אחד לאחד, אלא הדגשה של מוטיבים מסויימים, מרכיבים עיקריים ודמיון, כשהדגש עצמו יכול להיות אחר. התחילו להקים אותה ב1063 על ידי Buscheto. יש בה המשכיות מהסגנון הישן של הבזיליקה הביזנטית ומעבר אל הסגנון הארכיטקטוני של הרפורמה הגרגוריאנית. כנסייה רומנסקית חשובה ומרכזית הוקמה בקלוני, עוד מבנים רומנסקים ידועים הם הכנסייה בלוקה Luca והקתדרלה של סן מרטינו.

הרפורמה הגרגוריאנית קודמה על ידי האפיפיור אלכסנדר השני (הוא הוציא כתבי עת מאויירים שנקראו התנ"ך האטלנטי, מהם נשארו כשבעים), ועל ידי האפיפיורים שבאו אחריו, בנוסף לאדריכלות יש לנו הופעה של אמנות כנסיות חדשה ובראשה פיסול וגילוף, וכן התעצמות התפילה והעלייה לרגל. התפישה הדתית המתפתחת היא שמאחורי העולם הנראה קיימים עולמות אחרים, לכתבי הקודש יש משמעות נסתרת, ולכן לפסלים ולאמנות החדשה מספר רמות של הבנה. התפישה המתפתחת הזו התבססה על כתבים של אוריגנס, היירונימוס, אוגוסטינוס, ובמיוחד איג מסנט ויקטור Hugh of Saint Victor. הוא הגיע מגרמניה לפריז למנזר סנט ויקטור בפריז בשנת 1120, שהיה מרכז למידה חשוב (הוקם 1108), הפך להיות ראש המנזר ונפטר שם ב1141. הוגו הושפע מפסיידו דיונוסוס ואוגוסטינוס וכתב ספר On the Mysteries of the Christian Faith/On the Sacraments of the Christian Faith ובו יש תפישה אלגורית של המסתורין הנוצרי. הוא הציג מחדש את ההיררכיה השמימית של פסבדו דיוניסוס בספרו Commentary on the Celestial Hierarchy וזה מופיע בפיסול ובעיטור הרומנסקי.

איג מסנט ויקטור מאמץ את הפרשנות על ספר בראשית של אוגוסטינוס. ישנה חכמה אלוהית היא הצורה הארכיטיפית של הבריאה, מעין אלוהות משנית, הבריאה של העולם בשישה ימים היא מסתורין שצריך להתבונן בו, למדוט עליו, סקרמנט, אלוהים ביוצרו סדר מכאוס מראה את הדרך לאדם, להתרומם מעל כאוס הבורות שלהם ולהיהפך ליצורים של יופי וחוכמה. בפרשנות של אוגוסטינוס יש שיעורים מוסריים שמוחבאים בתוך האירועים של ספר בראשית, אלא שלפי הוגו ישנו את האופוס של הבריאה, אך גם את האופוס של התגשמות ישוע שמתקנת את הבריאה, לפי הוגו מדע ופילוסופיה עוזרים להבין ולהכיל את המסתורין של ישוע, והם כלי יעיל בחיי אדם, ולכן הוא קידם אותם (זה היה זמן תחילת אוניברסיטת פריז).

האמנות הרומנסקית מגלה ארבע רמות פרשנות בטקסט של הספרים הקדושים: פשט, טיפולוגיה (אלגוריה), מוסרי ומיסטי. הפיסול הרומנסקי המתחדש מאמץ את הגישה הזו, הוא שואב את השראתו מהפיסול הקלאסי, ביזנטי, קלטי, ואף מסופוטמי ונורדי, אבל המשמעות נובעת מהפרשנות האלגורית של האירועים המפוסלים, יש מעבר מהאסתטי לרוחני, זה מתבטא בכך שחלק מהפיסול נועד לגרש רוחות רעות ולקרוא לאנרגיות והוא נמצא במקומות שקשה להבחין בו, לדוגמא הפסל של המלאך מיכאל בצד המערבי נועד למנוע מרוחות רעות להיכנס לבניין ולהרחיק אותם.

תקופה חדשה

המאה ה12 הייתה זמן של רווחה וגדילה באירופה, אוכלוסיית צרפת הגיעה לעשרים מיליון איש. אם מורידים את הערים הגדולות, אזי זה יותר ממה שיש היום. האמנות והתרבות פרחו והתפתחו, בעיקר בחצרות של המלכות הגדולות אלינור מאקווטינה ומרי משמפיין. נוצרה מעין עלית אינטלקטואלית שכללה את הכנסייה, אנשי רוח שטופחו על ידי החצר ושכבות האצולה. הנצרות השתנתה, גובשה, והוכנסו לתוכה מחדש המיסטיקה והפילוסופיה. תומס אקווינוס, לדוגמא, אימץ את התורות של אריסטו, ואבוט סוגריוס אימץ את המטפיזיקה של דיוניסוס האראפגוס. זה התבטא בהרבה אופנים: התפתחות שירת הטרובדורים, אידיאל האהבה, הופעת הסיפורים על הגביע הקדוש, תחילת פולחן מרים, הופעות שלה והמסתורין של הרוזרי, התפתחות האדריכלות והאמנות הגותית, הקמת האוניברסיטאות הראשונות (פריז), מיסוד הפולחן הנוצרי והליטורגיקה, ועוד

אחת ההתפתחויות הקשורות לגדילה והפתיחה של המאה ה12 הוא עידון ורימום נושא העלייה לרגל בכלל, והעלייה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה בפרט, וזה קשור לשלושה אנשים: אפיפיור מעניין וחשוב מאד בשם קליקסטוס השני calixtus II, הארכיבישוף הראשון של סנטיאגו שנקרא גלמירז מסנטיאגו gelmirez of santiago  ומלך חשוב של ספרד בשם אלפונסו השישי, שהיה מקורב בקשרי משפחה לגלמירז וגם לקליקסטוס. שלושת האישים הללו היו קשורים לחצרות התרבות של אלינור מאקווטינה וברנרד מקלרוו – איש הדת החשוב של התקופה.

האפיפיור קליקסטוס כתב את הספר קודקס קליקסטינוס – מדריך לעלייה לרגל לסנטייגו, במקביל אליו נכתב על ידי אנשים המקורבים לארכיבישוף גלמירז ספר שנקרא היסטוריה קומפוסטלה, ובו סיפורים על השליח גיימס (יעקב), מעשיו בגליציה (ובמיוחד 22 ניסים), ודברים הקשורים לכנסייה שנבנתה באותה תקופה מחדש. ובמיוחד עלילות ומעשי הארכיבישוף הראשון (גלמירז).

קודקס קליקסטינוס  (Calixtinus)

קליקסטוס השני היה אפיפיור בשנים 1119-1124 למרות הזמן הקצר שבו שלט הוא אחראי לכמה מהרפורמות החשובות בכנסייה, וגם בהקשר יהודי: הוא הוציא בולה אפיפיוריות המגנה את הפגיעה ביהודים ומעניקה להם הגנה. הבולה מאיימת בחרם על מי שמכריח יהודים להתנצר, פוגע בהם או ברכושם. מפעל אחר שלו היה כינוס הוועידה הלטרנית הראשונה שהביאה לשלום ביחסים שבין קיסר לאפיפיורות, שלטון חילוני ודתי. הוא היה קרוב מאד לחוגי האצולה בתור בן לוויליאם דוכס בורגונדי, אחד האנשים העשירים באירופה, אח של ריימונד שליט גליציה וחתנו של המלך של קסטיליה ולאון אלפונסו השישי, אביו של אלפונסו השביעי.

קליקסטוס היה האחרון בשורה של אפיפיורים רפורמים שתמכו ברפורמה הגרגוריאנית, על שם האפיפיור גרגורי השביעי, אפיפיורים שהדגישו את המוסר והאופי הדתי הטוב שצריך להיות לאנשי הדת. המרכז של התנועה הזאת היה במנזר קלוני בצרפת, שם הוא גם הוכתר. אחד התומכים החשובים שלו היה ברנרד מקלרוו, איש הדת החשוב ביותר בתחילת המאה ה12. מייסד המסדר הציסטריאני והמסדר הטמפלרי
בין שאר הדברים שקליקסטוס קידם היה העלייה לרגל לקומפוסטלה, הספר החשוב ביותר המתייחס לעלייה לרגל זו נקרא קודקס קליקסטוס, ובו תפילות של הדרך, שירה, מזמורים, אגדות הקשורות לדרך ועצות פרקטיות להולכים. הוא התפרסם במאה ה12 ונכתב על ידי חוגים שבחצר האפיפיור.

הספר מורכב מחמישה חלקים: הספר הראשון הוא הליטורגיקה, הספר השני הוא על 22 הניסים שעשה סנט ג'יימס באפוליה, רומא וירושלים, הספר השלישי מספר על המעבר של גופת סנט גיימס מישראל לקומפוסטלה, הספר הרביעי הוא ההיסטוריה של קרל הגדול, המלך האגדי של אירופה בסוף המאה ה8 שיצא לספרד להילחם במוסלמים, ולפי הספר גילה כבר אז את קברו של גיימס והתחיל את המסעות לסנטיאגו. בפרק זה מסופרים גם האגדות על 12 האבירים שלו (הפלדינים) ובמיוחד רולנד, והוא הגרסה הלטינית של Chanson de geste, עם דגש על העלייה לרגל לסנטיאגו. הספר החמישי הוא מדריך עולי הרגל ובו עצות פרקטיות לעולים.

ארכיבישוף גלמירז

הסכיזם בין מזרח ומערב העולם הנוצרי ב1054 הביא לעליית חשיבותה של קומפוסטלה, בניית הכנסייה הרומנסקית החלה ב1077 על ידי אלפונסו השישי והסתיימה ב1211. בהנהגת הבישוף הנמרץ גלמריז, הבנייה לוותה ברימום מעמדה של סנטיאגו שקיבלה מעמד של ארכיבישופות. ניתן לומר שחשיבותה של סנטיאגו ודרך עולי הרגל אליה היא במידה רבה תוצר פעולתו של ארכיבישוף גלמירז שהיה המנהיג הדתי של העיר בסוף המאה ה11, ותחילת המאה ה12, הוא כתב את ספר עולי הרגל אל הסנטיאגו, בנה את הקתדרלה של סנט ג'יימס והפך את סנטיאגו למרכז רוחני המתחרה בירושלים וברומא

גלמירז עשה פעמיים את דרך עולי הרגל לרומא – הויה פרנקגיה וביקר במרכזים הגדולים בטולוז, קונקויז, Conques קלוני ומויזק Moissac. הוא ראה את האמנות הרומנסקית בשיאה, ויחד עם זאת הוא יוצר בסנטיאגו סגנון אמנות עצמאי. משימת חייו הייתה להפוך את סנטיאגו למוקד עלייה לרגל השווה בחשיבותו לרומא וירושלים, והוא הצליח בכך, חלק חשוב מזה היה בניית הקתדרלה שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם.

גלמירז שאב את השראתו לאדריכלות ואמנות הקתדרלה מקומות אחרים בעולם, יש לדוגמא דימיון רב בין הקפלות של סנט גון, וסנט אמונה באמבולטוריום והקוריה בסנטיאגו לכנסיות הרומנסקיות באפוליה, זה קשור למסע לירושלים ב1118 על ידי פדרו דיאז ופדרו אנייז, קרדינל והאוצר של כנסיית סנטיאגו, שנשלחו על ידי גלמירז במטרה ללמוד ולהביא איתם בחזרה רעיונות. הם נסעו מנמלי אפוליה, ב1129 פטריארך ירושלים כתב לגלמירז שהוא מציע יצירת אחווה בין שתי הכנסיות, על ידי קבלת איש דת מהכנסייה בירושלים, כך היה, לנציג ירושלים ניתנה כנסיית Santa Maria de Nogeira, על החוף המערבי בCamabados, Pontevedera, דרום מערב לסנטיאגו ודרומה לפינסטרה, הכנסייה הייתה סמוך לנמל שאליו ניתן להגיע מירושלים, וייתכן כי האגדות סיפרו שלשם הגיעה תחילה גופתו של ג'יימס הקדוש.

גיאוגרפיה סמלית בקתדרלה

בתוך הקתדרלה של סנטיאגו עצמה יש מסלול שמזכיר את התחנות בדרך העלייה לרגל, באמבולטורי היו קפלות לSaint Faith of Conques אישה צעירה מאקווטין שהוצאה להורג על אמונתה בסוף המאה ה3, השרידים שלה נמצאים בכנסייה חשובה בתחילת דרך עולי הרגל בצרפת Sainte-Foy abbey-church במקום שנקרא Conques. ליד המזבח הייתה קפלותה למריה מגדלנה, ולפטרוס המראות את הקשר לירושלים ולרומא, בטרנספט הייתה קפלה לסנט ניקולס המראה את הקשר לאפוליה, וקפלה לסנט מרטין מטור, תחנת יציאה לקמינו חשובה, ועוד.

עולי הרגל נכנסו לבניין מהקורתיקלה של סנטה מריה, קפלה ליד השער הצפוני, זאת מעין כנסייה קטנה לקבל את הבאים. בגלריה מעל האמבולטוריום יש קפלה למלאך מיכאל הקשורה למרכזי העלייה לרגל החשובים שלנו בגרגנו איטליה (אפוליה), מונט סנט מישל בצרפת, סקרה סנט מישל באיטליה ועוד. מבחר הקפלות בתוך הכנסייה שילב בין קדושים איטלקים לצרפתים ומעמיד את סנט גיימס בראש היררכיה של קדושים, ומכאן את העלייה לרגל לקברו כחשובה ביותר, שוות ערך לעלייה לרגל לרומא וירושלים ואולי גם עולה עליה.

בבארי שבאפוליה איטליה הוקמה, לדוגמא, בסוף המאה ה11 קתדרלה חשובה לסנט ניקולס, ששרידיו הובאו לשם מטורקיה, ולכן גלמירז חייב להקים בסנטיאגו קפלה לכבודו, שמציינת נס שעשה סנט גיימס באפוליה, כשהעלה אביר מת עטוף צדפים מהים והקים אותו לתחייה. רוב הקפלות הוקדשו בשנים 1105-1106, אבל זו של ניקולס שנה יותר מאוחר 1107. לאביר המדובר היה זיהום בגרון שהתנפח ואיים לחנוק את קנה הנשימה שלו, אף אחד לא יכל לעזור לו, אבל עולה רגל מסנטיאגו נגע באזור המזוהם עם הצדפה שלו והאביר מייד הבריא, ולכן הוא יצא לדרך לסנטיאגו, זה גיוס של הקדושה האפוליאנית לטובת דרך הסנטיאגו.

בעבר היה בקפלות שמסביב לאפסיס מזבח של מריה מגדלנה ליד זה של סנטיאגו והוא מדמה את כנסיית הקבר שם יש מזבח למריה מגדלנה במקום הגילוי בצד הקבר. המזבחות האחרות שיקפו את הליטורגיקה בפסחא מיום שישי הטוב ועד יום ראשון של התחייה: הערצת הצלב, הירידה לשאול, העלייה לשמיים, ביקור הקבר ועוד. כיום יש לפני המזבח של סנטיאגו שבכה מכסף ועליו פרגולה עם גג מכסף, זה מדמה מצד אחד את הקבר של סנט פטר ברומא, ומצד שני מזמן אנרגיות (המתכת).

יש שתי חזיתות חשובות שהושלמו ב1101 ו1111, הדלת (חזית) הצרפתית שחודשה במאה ה18 והשרידים של מה שהיה בא נמצאים במוזיאון הקתדלרה והדלת הדרומית (חזית) שהעיטורים שלה עדיין קיימים ברובם והיא זו של Plateris דלת הבישוף: העיטורים הפיסוליים מעל הדלתות החלו להופיע כחלק מהסגנון הרומנסקי ב1070 בטולוז, ומשם זה הועתק בצורה לא מושלמת לסנטיאגו. הדלת השלישית והחשובה ביותר שנחשבת ליצירת מופת של האמן Mateo, היא החזית המערבית שנקראת גם glory. חזית זו מוסתרת כיום על ידי חזית הברוק שנמצאת לפניה והיא מעין חזית פנימית שנייה בכניסה לבניין, שהכניסה אליה היא בתשלום נפרד ובהזמנה מראש. בפורטל הדרומי יש סצנות מהתנ"ך והברית החדשה הקשורים לגירוש מגן העדן, פיתויי ישוע, וגם יש פסל של מאהבת עם הגולגולת של המאהב שלה בחיקה, זה הפורטל של המאבק ביצרים. בפורטל המזרחי גלוריה יש את המשפט, יש מעבר וקשר בין החזיתות השונות, בפנים הקתדרלה בחופה שמעל קבר יעקב הקדוש יש את מצב גן העדן.

בפסלים של הדלת הצרפתית שנמצאים כיום במוזיאון יש את דוד מנצח את השטן והקורבן של יצחק, וגם את חודשי השנה, אלו מראים את הגאולה דרך עבודה, וגם אישה עם אריה ואישה עם יין, מראים את הביאה המחודשת של ישוע, אריה יהודה והיין של האוכריסטיה, זה ישוע. מעל הדלת רואים "גן עדן", כמו בסנט פטר ברומא, את הגירוש מגן עדן, הצמחים והנהרות מראים את גן העדן, ומה שנעשה בכנסייה לכן הוא אפשרות חזרה לגן העדן. לפני הדלת היה אזור שנקרא גן עדן, כשם שברומא החלל לפני הכנסייה נקרא גן העדן. כלומר העלייה לרגל הייתה בכדי להגיע חזרה למצב גן העדן. עמודי השיש שהיו בכניסה הצרפתית (הנמצאים במוזיאון) מדמים את העמודים בחופה מעל המזבח של סנט פטר ברומא, עמודים מסובבים כמו בכניסה לכיפת הדקדוק בהר הבית. אפשר לראות פסל של אדם רוכב תרנגול, זה הושפע מסרקופג של אפיפיור בשם דמסוס השני שנפטר ב1048 ברומא, והשתמש בסקרופג דיוניסאי מהמאה ה3 כארון הקבורה שלו.

יעקב בן זבדי

יעקב בן זבדי הוא גיימס – אחד משלושה התלמידים הקרובים לישוע, שנמצא איתו בהשתנות בהר תבור, הוא הראשון שזוכה למות קדושים, והשליח היחיד שקבור במערב אירופה, יעקב או אחיו של יוחנן, ויחד עם פטרוס הם שלושה התלמידים הקרובים לישוע, יוחנן קבור באפסוס במזרח ויעקב בקומפוסטלה במערב, בעוד שפטרוס באמצע ברומא, זאת הממלכה של הקדושים הנוצרית כשלושה הקדושים הללו מסמלים את הגבולות.

קבר של גיימס נמצא במקום שבו נפל כוכב, ולכן קומפוסטלה נקראת שדה הכוכבים, רועה הלך בעקבות הכוכב הנופל ומצא מאוזוליאום ובו מספר ארונות קבורה, מכוונים בכיוון מזרח מערב, המבנה היה מחולק לשניים עם חדר כניסה במערב וחדר במזרח ובו סקרופג מפואר, הבישוף שהוזעק למקום זיהה מייד את קברו של יעקב (גיימס) וכך גם המלך אלפונסו השני שבנה כנסייה מעל המאוזוליאום העתיק.

ישוע קרא ליוחנן וגיימס האחים רעם, בימי הביניים גיימס נקרא Santiago Matamoros . גם קסטור ופולוקוס היה בני רעם, קסטור ירד משמיים על סוס לבן להיות מגן בני האדם, ואכן ב844 גיימס הופיע לפני המלך רמירו הראשון בחלום והדריך אותו לגבי הקרב הצפוי עם המוסלמים בבוקר, הקדוש הופיע בקרב על סוס לבן ומאז הופיע במהלך הרקונסטטוציה, ומכאן השם סנטיאגו הורג המורים, מטמורוס, כשהושלם כיבוש ספרד איזבל ופרדינדנד באו להגיד לו תודה בכנסייה בסנטיאגו,

האמת היא שגיימס הוצא להורג על ידי הורדוס אגריפה, אבל האגדות סיפרו שלפני כן הוא ניצר את ספרד, חזר לארץ ישראל ולאחר הוצאתו להורג התלמידים שלו הגיעו על גבי דוברה פלאית מאבן חזרה לספרד עם גופתו (לפי מספר גרסאות הראש שלו נשאר בארץ וקבור בכנסיית סנט גיימס הארמנית בירושלים) וקברו אותו שם. השליחים צוו להגיע לקצה האדמה, וקומפוסטלה הייתה במקום כזה, ולכן מתאים היה שיהיה שם קבר של שליח. ישוע אמר "אני שולח אתכם לקצות האדמה".

לפי האגדה הקדוש גיימס הופיע לפני קרל הגדול בחלום וציווה עליו להגיע לקברו (סוף מאה 8), עליו ללכת בעקבות שביל החלב עד לקצה האדמה, וכך הצבא ו12 הפלדינים של קרל הגדול (אבירים), יצא לספרד, צר על חומות פמפלונה שנפלו כמו חומות יריחו למשמע החצוצרות, ניצח את המוסלמים ושחרר את צפון ספרד משלטון זר. קרל הגדול מצא את הקבר ובנה מעליו את הכנסייה הראשונה. האגדות על קרל הגדול מתייחסות כנראה לאלפונסו השישי, המלך הספרדי הגדול שכבש חזרה שטחים בספרד מהמוסלמים, טבל חניתו במיצר גיברלטר, אבל נוצח על ידי המוראביטון, והוא זה שהקים את הכנסייה בקומפוסטלה.

הצדפה והצלב

הצדפה אומצה כסמל העלייה לרגל בתחילת המאה ה12, היא מופיעה בספר הקודקס (יצא 1106) וגם בקברים בקתדרלה החל מ1120. היא הייתה סמל נוצרי גם במקומות אחרים ובזמנים עתיקים, מופיעה בנישה באדיקולה של כנסייה הקבר של קונסטנטינוס בירושלים. אפילו בתקופות פרהיסטוריות צדפות נקשרו עם קבורה וכנראה גם עם תחייה. אצל הויזיגותים הסמליות של הצדפה כתחייה הייתה כבר קיימת ומופיעה בכנסיות קדומות בטולדו וקורדובה. הצדפה מניפה נכנסת בצורה מושלמת בחצי העיגול של הנישה.

אלא שהצדפה מניפה של סנטיאגו מוצגת תמיד הפוך, כשהחלק הצר למעלה, מהצד החיצוני שלה. הצדפה נאספת מקצה העולם, הים המערבי, מקום שבו שוקעת השמש ואליו הולכות הנשמות לאחר המוות. ייתכן שהצדפה נתפשה ככלי שמאפשר הפלגה על הים אל מעבר לו, לארצות המתים, כלי של טרנספורמציה. אחד הניסים שעשה הקדוש גיימס היה להעלות אביר מת מהים מכוסה בצדפות ולהחיות אותו. כך או כך, לעולי הרגל יש סינור כמו טלית, ועליו צדפה. לעיתים ענדו את הצדף בשרשרת על הצוואר, ונקברו עם הצדף.

הכריסמון Chrismon הוא צלב נוצרי הדומה לצלב קונסטנטינוס, אבל יש לו 8 זרועות, 4 אותיות, אלפא ואומגה ושתי האותיות הראשונות של השם ישוע, הוא היה סמלם של מלכי ספרד הנוצרים שנלחמו לכיבוש מחודש של חצי האי ומופיע בכנסיות השונות שבמסלול העלייה לרגל.

אתרים לאורך מסלול העלייה לרגל

לפי הברית החדשה שני תלמידים הלכו לאמאוס וזר הצטרף אליהם (זר באחד התרגומים ללטינית – של היירונימוס זה הולך רגל) הם הלכו כברת דרך ביחד ואז עצרו לאכול, כשהזר בצע את הלחם הם גילו לתדהמתם שזה ישוע, ומכאן שהזרים שמצטרפים אלינו במסע עלייה לרגל והמסע עלייה לרגל עצמו הם אפשרות לחיבור עם ישוע.

אוביידו Oviedo

הבירה העתיקה של ממלכת אסטוריוס, עיר בינונית במסוך להרים. הערבים החלו לכבוש את ספרד בתחילת המאה ה8, אציל ויזיגותי בשם פלגיוס מרד בהם ויסד את ממלכת אסטוריאס ב718. הקתדרלה נבנתה על ידי מלכי אסטוריה החל מסוף המאה ה8. במיוחד על ידי המלך הגדול אלפונסו השני בשנת 802 שליכד את ממלכת אסטוריה, במקביל לכיבושים של קרל הגדול בקטלוניה. אלפונסו נקרא גם הצנוע, והוא זה שגילה את הקבר של סנט ג'יימס בסנטיאגו, וגם יצר את הארכידיוקסה של אוביידו.

בסמוך לקתדרלה נבנתה קפלת הקבורה של המלכים ה Cámara Santa, החדר הקדוש בו נשמרים אוצרות שהובאו לממלכה מירושלים, ובהם הבד שעטף את ראשו של ישוע המת לאחר הצליבה, הבניין הוא היחיד שנשמר כמו שהוא מהמאה ה9. בין האוצרות "צלב המלאכים" שהוא הסמל של אוביידו. צלב הניצחון שנישא על ידי פלגיוס בקרב קובדנגה (נגד המוסלמים בתחילת המאה ה8), קסקט (קופסת) האגט, והארון (הברית) הקדוש, הארון נבנה ללא מסמרים. במאה ה12 נבנתה הקתדרלה מחדש על ידי הארכיבישוף המזייף Pelagius of Oviedo  ולאחר מכן במאות ה12-15 בסגנון גותי.

במרכז העיר יש את המוזיאון הארכיאולוגי בתוך בניין יפה שהיה פעם מנזר, וכנסיית סן טירסו שבה קבור אלפונסו השני, והיא במקור מהמאה ה8, אך נבנתה מחדש בחלקים גדולים שלה עם השנים. בנוסף לקתדרלה ולאתרים בעיר עצמה, יש מצפון לעיר בהר נרקנו המשקיף עליה שני מבנים חשובים מהמאה ה9. האחד זה כנסיית Santa María del Naranco  והשני הוא כנסיית San Miguel de Lillo. על ראש ההר יש פסל הלב הקדוש של ישוע.

גרדו Gardo

ליד המלון בעיירה גרדו יש כנסייה בשם Iglesia parroquial de San Pedro de Grado. יש שם פארק פרפרים, פארק זיכרון ופארק צרפתי, בתים עתיקים מימי הביניים ובמיוחד בניין מועצת העיר, יחד עם זאת רוב הבניינים הם מהמאות ה18-19, ארמונות כגון Miranda-Valdecarzana Palace וגם ארמונות בסגנון הודי כגון Velázquez Palace, better known as El Capitolio

העיר היא מקום מפגש של הקמינו פרמיטיבו והקמינו Camín Real de la Mesa (דרך שחיברה את אסטוריאס עם לאון, עוברת דרך ההרים הקנטרברים את המישורים הפוריים הצפוניים). כל יום ראשון ורביעי יש שוק מסורתי.

לאון Leon

עם ההתרחבות של ממלכת אסטוריס והשחרור של חלקים נוספים בצפון ספרד עבר הבירה של הממלכה שתקרא בהמשך בשם קסטיליה (על שם המצודות הרבות) אל לאון במאה ה10. לאון היא מעבר להרים הקנטברים בתחילת המישורים הצפוניים, והייתה עיר רומאית עתיקה (ולכן השם שמגיע מהמילה לגיון).

הבזיליקה של איזודורו הקדוש מסביליה, שהיה השליח העיקרי אל הוויזיגותים, שהקימו ממלכה נוצרית בספרד, נמצאת בלאון. זהו קדוש ספרדי מרכזי. הבזיליקה היא על בסיס מקדש רומאי. לבזיליקה יש קלויסטר יפה ומוחזק בה גביע מאוניקס שיש מי שהציע שהוא הגביע הקדוש. מתחת לבזיליקה הפנתיאון העתיק והיפה של מלכי לאון (בקריפטה).

הבזיליקה היא קתדרלה גותית שנבנתה במאה ה13, והיא אחת הדוגמאות היפות לגותיקה ספרדית, עולי הרגל תרמו לבנייתה. יש בה הפחתה של הקירות וחלונות זכוכית מקוריים וגדולים מהיפים באירופה. המלך אלפונס התשיעי כינס בעיר פרלמנט ראשון, הוא שלט בתחילת המאה ה13 והקים אוניברסיטה ראשונה בסלמנקה, הוא קבור בקתדרלה בסנטיאגו.

אסטורגה Astroga

ממערב ללאון נמצאת אסטרוגה, גם היא עיר רומאית חשובה, שהייתה הבירה של האזור, ולכן היה בה מושב בישוף ומרכז דתי נוצרי עד היום. פליניוס קרא לה העיר הנהדרת, יש לה חומות רומאיות, לפי האגדה סנט ג'יימס וסנט פאולוס לימדו בה. יש בה שרידים רומאים ומוזיאון רומאי.

אסטרוגה היא מקום ייצור השוקולד הראשון באירופה. במוזיאון השוקולד יש פולי קקאו מהמאה ה16. הייתה ב1914 היו 47 יצרני שוקולד בעיר. יש בה סוג מיוחד של עוגות. גאודי בנה באסטרוגה את הארמון האפיסקופלי, כיום יש בבניין את מוזיאון עולי הרגל של הקמינו

אתר נוסף באסטרוגה זה הקתדרלה שבבסיסה היא גותית, הקתדרלה נבנתה במאות 15-18. מכיוון שבנייתה הסתיימה רק במאה ה18 נוספו אליה אלמנטים של רנסנס וברוק. המזבח העליון בתוך הכנסייה הוא יצירת מופת של רנסנס ספרדי. בעיר הייתה גם קהילה יהודית חשובה ויש בה גן ציבורי שמוקדש לבית הכנסת. התושבים באזור אסטרוגה הם יחידה תרבותית עצמאית בשם Maragatería

הצעה למסלול מפורט של 6 ימים טיול סנטיאגו

הרציונל של המסלול המוצע הוא להתחיל יום אחד בקמינו הקדום (Primitivo) ולאחר מכן ללכת חמישה ימים בקמינו הצרפתי, בחלק האחרון של הקמינו, שנקרא הרוחני, מהמקום שבו הוא מתחיל במישורים של לאון, ודרך ההרים היפים של לאון וגליציה אל סראיה שהיא קצת יותר מ100 ק"מ מסנטייאגו, ומשמשת נקודת מוצא לכל אלו שרוצים לעשות את הקמינו המקוצר – חמישה ימים עד לסנטיאגו. ב100 ק"מ האחרונים של הקמינו יש הרבה אנשים ולכן אני ממליץ לוותר עליהם ולעשות את הדרך ברכב, לעומת זאת בחמישה ימים שלפני כן יש את הנופים הכי יפים בחלק הספרדי של הקמינו, הם קשורים לחלק הרוחני של המסלול ומגלים חבל ארץ מעניין ולא מוכר, ועדיין לא מתוייר יותר מדי.

התכנית מבוססת על הליכה של כ15 ק"מ בכל יום, שהם רק חלק אחד מהמקטע השלם של עולי הרגל ביום זה, ההליכה אמורה לקחת 4-5 שעות, וזה מתאים לכל אחד שהוא במצב בריאות תקין (גם פנסיונרים) ומאפשר לעמוד במשימה ולראות בשאר היום חלק מהאתרים שבדרך ומקומות סמוכים, החלקים שנבחרו להליכה הם קלים באופן יחסי ומעניינים, ללא עליות קשות.

יום ראשון של הטיול

ביום זה עושים אל החלק הראשון של הCamino Primitivo, שהוא הקמינו הקדום ומבקרים באוביידו שהייתה בירת הממלכה הקדומה של אסטוריה, היחידה שנשארה לנוצרים בחצי האי. שם יש צעיף שעליו מופיעות פניו של ישוע. האמרה המקובלת היא שצריך לבקר את האדון – ישוע, לפני שמבקרים את התלמיד – גיימס.

מתחילים בכנסייה קטנה ויפה על גבעה כמה ק"מ מאוביידו. Ermita de la Virgen de Fatima ממשיכים על הגבעות אל הנחל הסמוך ואל תחנת קמח Molín d'Ania. ומשם לעמק הנהר קפלה Capilla de Santana Premoño, עוצרים בפלדין Paladin ליד Pozo La Molinera, עוברים גשר קטן Pasarela de las Xanas – Camino Primitivo, עוברים גשר על הנהר Puente medieval de Peñaflor כשבעיירה שליד הגשר יש כמה בניינים היסטוריים. שם אפשר להשאיר את האוטו ולנסוע לגרדו Gardo, או ללכת ברגל

יום שני של הטיול

ביום זה נוסעים ללאון ומתחילים את החלק הרוחני של הקמינו הצרפתי, במישור לקראת הרי לאון וגליציה, מציע להתחיל בכפר Santibáñez de Valdeiglesias, התחנה ראשונה היא פסל ושולחן Cruz y escultura del peregrine, לאחר מכן עוצרים בספירלה ב La Casa de los Dioses, לאחר מכן אפשר לעצור בצלב Crucero de Santo Toribio. עוברים דרך הכפר San Justo de la Vega ומגיעים בסופו של היום אל אסטרוגה Astorga.

יום שלישי של הטיול

ביום זה עוזבים את המישורים ומתחילים בטיפוס על ההרים, לאזורים היפים של הרי לאון מתחילים את היום בכפר Santa Catalina de Somoza. בדרך יש את Albergue Indian Way, ממשיכים אל הכפר El Ganso והכנסייה Iglesia de Santiago, ומסיימים ברבאנאל Rabanal כפר קטן ויפה בשיפולי ההרים.

יום רביעי של הטיול

מתחילים מגל האבנים הגדול בCruz de Ferro, זאת הנקודה הגבוהה ביותר בקמינו, 1507 מטר. ממשיכים על הרכס ועוצרים ב Refugio de Montaña מקום הטמפלר האחרון. מגיעים עד לגשר הרומאי בכפר Molinaseca. ביום הזה יש 20 ק"מ, אבל זה בירידה ונוף יפה. אפשרות אחרת היא ללכת רק עד הכפר Riego de Ambrós שזה 14 ק"מ. לאחר מכן יש את פונפראדה Ponferrada העיר הגדולה האחרונה לפני סנטייאגו ובה מבצר טמפלרי.

כ20 דקות ממנה יש את הכפר – עיירה הצרפתי Villafranca del Bierzo ובו המנזר הגדול Convento de Padres Paúles (Priory of the Paulist Fathers) שהיא בעצם The Church of Saint Nicolas (Iglesia de San Nicolas) מהמאה ה17. זהו מקום שבו אפשר היה להשאיר חולים שלא יכולים לעשות את הדרך לסנטיאגו ובו קברו את המתים. להגיע לכאן היה כמו להגיע לסנטייאגו.

מאזור Ponferrada אפשר לקפוץ ל Las Médulas אזור מכרות הזהב הפתוח הגדול ביותר באימפריה הרומאית, ונוף יפה כמו קפדוקיה.

יום חמישי של הטיול

ביום הזה נכנסים לאזור הרי גליציה היפים, מחוז הקלטים והמכשפות, מתחילים בMonumento ao Peregrino ליד הכפר Linares, ממשיכים אל עץ גדול Castaño Centenario ליד הישוב Triacastela, בכפר יש כנסייה יפה מהמאה ה13 המוקדשת לסנטיאגו Romanesque Church of Triacastela, אפשר לעצור שם או להמשיך לסמוס Samos.

ליד סמוס יש כמה קהילות רוחניות ברוח העידן החדש, האחת היא Terra de Lluz בהנהגת בחור אוסטרלי בשם סימון, והשנייה היא בית האלכימאי La casa del Alquimista. בנוסף לזה באזור זה מתחילים למצוא אתרים קלטים רבים ויפים, אחד החשוב ביניהם הוא מצודת סוללה, שהיא כנראה גם אתר קדוש הדומה לסטונהנג, סוללה עגולה עם סוללות קטנות נוספות סביבה ומספר בתי מקדש בCastro de Formigueiros במקום זה נמצאה חרוטה של ספירלה על אבן (פטרוגליף) שאותה שחזר סימון על ידי ספירלת ענק של אבני קוורץ בבית שלו בTerra de Lluz.

יום שישי של הטיול

ממשיכים במסלול בתוך הרי ויערות גליציה, הולכים לאורך הכביש והנהר מטריאקסטלה אל הכפר San Cristovo do Real שם יש כנסייה Igrexa de San Cristovo do Real, בכפר Renche יש כנסייה נוספת מוקדשת לקדוש Igrexa de Santiago de Renche. מבקרים בSamos Monastery. ממשיכים קצת עם הכביש ואז לאורך הנהר עד לסראיה Sarria.

מסמוס עוברים את atra Monumento ao Peregrino ופונים לכפר pascais, הולכים לכפר Gorolfe וממשיכים לאורך הנהר עד לperros שם יש כנסייה קטנה Capela da Ascensión de Perros. הולכים ליד הכביש עד לSarria שם יש מבצר, גשר, כנסייה Iglesia de San Salvador, עיר של 13.000 איש שהיא ההתחלה של החלק האחרון של הקמינו.

יום שביעי

לשישה ימים של ההליכה אפשר להוסיף יום שביעי שבו נכנסים לסנטייגו, קטע הדרך האחרון הוא מהעיירה Pedrouzo, שם יש מספר אנשים מעניינים, כולל אחד שטוען שהוא האביר האחרון

קניון הסיל Sil

שעה וקצת נסיעה מסמוס נמצא קניון יפה עם אגם שאפשר לשוט בו, בצוקים מדרום יש אתר מגליתי קלטי, סלעים בולטים וביניהם פתחים המכוונים כלפי זריחת השמש, וכן שקערוריות וצורות של חיות בסלעים, המקום נקרא Mirador del Banco. ויש אליו הליכה קצרה ויפה (עלייה)

דולמנים בחוף הים

כנראה שדרך הסנטיאגו הייתה דרך עולי רגל כבר בימי קדם ועוד בתקופה הקלטית, ההוכחה לכך היא ריבוי הדולמנים והאתרים הקדושים בסמוך לפני הצפון מערבית של חצי האי האיברי, בצוקים והרמות המשקיפים על הים, הדולמן הכי חשוב הוצב מעל גבעה מלאכותית בקוטר 24 מטר והוא נקרא Dombate dolmen והוא לפני קרוב ל6000 שנה, במקום יש מוזיאון המשחזר את הדולמן, בתוך הדולמן ומספר על תופעת המגליתים בחוף הצפון מערבי של ספרד, גליציה, בדולמן יש חרוטות וציורים עם צבע

פיניסטרה

ליד פיניסטרה בקצה האדמה יש שני אתרים מגליתים אנרגטיים, האחד במקום מנזר הרוס נקרא Hermitage of San Guillerme, השני על שלוחת ההר נקרא Pedras Santas

מקורות

Galicia . Xunta, S.A. de Xestión do Plan Xacobeo$$QS.A. de Xestión do Plan Xacobeo, Braccio di Carlo Magno, & San Martín Pinario. (2010). Compostela and Europe : the story of Diego Gelmirez. Skira.