האם הורדוס הוא המשיח?

הרודיון הוא הר מלאכותי כ5 ק"מ מבית לחם על גבול מדבר יהודה, ששימש כארמונו ומקום קברו של המלך הורדוס וקרוי על שמו. זהו אחד המקומות היפים והמופלאים של ישראל. כשנמצאים על פסגת ההר נדמה כאילו אתה על ראש הר ווזוב באיטליה. ואכן יש קשר בין איטליה להרודיון, אך לאו דווקא בהקשר הזה. בראש ההר יש את שרידי ארמונו של הורדוס, בשיפולי ההר את קברו ותיאטרון קטן, ולרגלי ההר ארמון גדול יותר ושרידי עיר קטנה שהוא הקים במקום. לפי מאמר שכתבה הפרופסורית ג'ודי מגנס הרי שהרודיון נבנה לפי המודל של קבר אוגוסטוס ברומא, קבר אלכסנדר במצרים ומבנים מפורסמים נוספים בעולם העתיק, מתוך התפישה של הורדוס כמלך אלוהי.

מתברר שהורדוס ראה את הרומאים כשליחי האלוהים להביא תרבות לעולם, ואת עצמו כמלך המשיח היהודי, ועל כך אספר במאמר זה, ובנוסף לכך על מסורת האדריכלות המקודשת שמתחילה במצרים, עוברת לרומא, ומופיעה בפרויקטים של הבנייה הנפלאים של הורדוס ברחבי ישראל.

הורדוס התפרסם בכך שהוא בנה את בית המקדש בירושלים מחדש. "מי שלא ראה מקדש הורדוס, לא ראה בניין נאה מימיו". והר הרודיון שנמצא 13 ק"מ מירושלים בקו אווירי, מרחק יום הליכה, משלים את הפרויקט הזה בכך שבירושלים יש בית עבור האל העליון, ואילו בהרודיון יש בית עבור הורדוס הרוצה להיהפך לאל. יש גם השלמה בצורה: הבניין בירושלים הוא מלבני עם קווים ישרים, ואילו הבניין בהרודיון הוא עגול, ולמעשה הוא הבניין הרדיאלי המדויק והמרשים ביותר בישראל.

לפי ההסברים ה"רגילים" הורדוס בנה את הרודיון במקום שבו ניצל באופן פלאי בזמן הבריחה שלו מירושלים, הוא היה שליט העיר ביחד עם אחיו פצאל, אלא שחיילי ממתיתיהו אנטיגונס כבשו את העיר בעזרת הפרתים, פצאל הוצא להורג והורדוס נאלץ לנוס על נפשו ביחד עם אימו הנבטית לממלכת פטרה השכנה, אלא שבדרך, באזור הרודיון, השיגו אותם החיילים והכרכרה של המלכה התהפכה. אבל זה לא הרתיע את הורדוס שפנה אחור, וביחד עם חייליו השיב מלחמה שערה והשיג ניצחון מפתיע על הרודפים.

הורדוס כנראה תפש את הרגע הזה ככזה שעיצב את גורלו, וכהוכחה לכך שהוא נהנה מהשגחה ועזרה אלוהית, זה היה השלב הראשון בתהליך הפיכתו למלך, ולפי תפישתו כנראה מלך משיח, מלך אלוהי. ולכן הוא בנה שם לימים (שנת 23 לפנה"ס) את ארמונו, ובשנת 12 לפנה"ס גם את אחוזת הקבר שלו.

אם אתם תוהים מדוע אני טוען שהורדוס ראה עצמו כ"מלך אל", והרי ידוע שהוא היה מלך משוגע, שנוא על עמו, ובעל תסביך רדיפה? תביאו בחשבון שכל מה שאנחנו יודעים וידענו על הורדוס עד היום הוא ברובו הגדול מכתבי יוסף בן מתיתיהו שלא אהד אותו במיוחד, מכיוון שהוא תמך בבית חשמונאי. זה כמו שאדם מבית שאול היה כותב על דוד המלך, אם הוא היה יורד מהשלטון וצאצא מבית שאול היה חוזר לשלוט. מתברר שיש להורדוס גם סיפור אחר, כפי שטוענת החוקרת ג'ודי מגנס במאמר Herod the Great’s Self-Representation Through His Tomb at Herodium

מגנס טוענת שהורדוס ראה עצמו כמלך משיח, ולכן אתר קברו ממוקם מול בית לחם (היא עירו של דוד). הרודיון נותנת לנו הצצה ישירה לדמותו של הורדוס כמלך אל, כפי שהוא ראה את עצמו. בימינו לא נשארו כתבים שלו עצמו אלא רק של מתנגדיו, ולכן הרודיון היא עדות חיה לתפישתו את עצמו. זהו גם המקום היחיד הקרוי על שמו.

אבל לא רק מגנס חושבת כך, לפי ספר שכתב החוקר אברהם שליט: הורדוס המלך – האיש ופועלו. הורדוס ראה עצמו כשליח אלוהים שנועד לחדש מלכות דוד ושלמה, ולכן השקיע כה הרבה והתגאה בבניין בית המקדש בירושלים.

מבחינה היסטורית, הורודס החל להיות מעורב בענייני שלטון בשנת 47 לפנה"ס, בהיותו בן 17, הוא היה בנו של אנטיפטר, האחראי מטעם הרומאים לשלטון בארץ, ראש הממשלה, ניתן לומר, של הורקנוס השני לבית חשמונאי, שהיה מלך בובה מטעם הרומאים. הורדוס מונה לשליט הגליל ופעל ביחד עם אחיו פצאל לבסס את השלטון הרומאי גם בירושלים. ואז (שנת 40 לספירה) הגיעו הפרתים ביחד עם אנטיגונס השני, כפי שסיפרנו קודם לכן. פצאל הוצא להורג על ידי המורדים והורדוס נאלץ לברוח לפטרה ולאחר מכן לרומא, ורק כעבור שלוש שנים, בשנת 37 לפנה"ס, הוא הצליח לתפוש בחזרה את השלטון המלא על ישראל בעזרת כידוני החיילים הרומאים.

מאז ועד מותו בשנת 4 לפנה"ס, הוא היה מהתומכים העיקריים של רומא ושילוב העם היהודי בסדר הרומאי החדש. בנוסף להיותו מלך יהודה, הוא היה בעל קשרים בינלאומיים רבים, האיש העשיר בארץ והאחד העשירים באימפריה, שהיה מעורב בכלכלה, פוליטיקה ופרוייקטים בינלאומיים.

הורדוס היה תומך של יוליוס קיסר, ולאחר מכן התקבל כבן ברית אצל אוגוסטוס, הוא הקים לכבודו את העיר קיסריה ב25 לפנה"ס ובה מקדש לקיסר, וכן את העיר סבסטיה ובה מקדש נוסף, הקים בקיסריה פסל של אוגוסטוס בסגנון זאוס של אולימפיה.

אוגוסטוס היה המייסד בפועל של האימפריה הרומאית, ובתור שכזה ראה את עצמו בתור מלך בחסד אלוהי שהופך לאלוהי לאחר מותו בתהליך האפותאוסיס apotheosis, ולכן הוא בנה לעצמו ברומא מבנה קבר מרשים שיבטא תפישה זו. מדובר במאולוזיאום ענק המורכב מכמה מעגלים של בניינים רדיאלים אחד בתוך השני המתנשאים לגובה 42 מטר ובקוטר של 90 מטר. בתחילה הוקם בניין ארמון עגול ולאחר מכן, בשלב השני של הבנייה, כוסה המתחם כולו באדמה ונוצר מעין תל ענק וגבוה (דומה במקצת לפירמידה) ובתוכו בניין הקבר העגול.

כנראה שהורדוס הושפע מהתפישה של אוגוסטוס כמלך אלוהי, וראה עצמו גם בתור כזה. המסורת שאוגוסטוס נשען עליה מתחילה במצרים, ונמצאה בהרבה מתרבויות העולם, ובכלל זה התרבות ההלנית, מתגלמת בדמותו של אלכסנדר הגדול. אוגוסטוס ראה עצמו כממשיך של אלכסנדר. ונראה שהורדוס ראה עצמו הכתגלמות של המלך משיח היהודי.

לפי ג'ודי מגנס קבר אוגוסטוס נתן להורדוס את ההשראה לבניית הרודיון והוא מבטא את תפישת האפותאוסיס apotheosis הפיכת אדם, ובמיוחד מלך, לאל. הורדוס היה ברומא וראה את הטומולוס הענק של אוגוסטוס שמתוכו צץ מבנה רדיאלי, והחליט לבנות לעצמו מבנה קבר דומה.
גם סגל טוען במאמר שנקרא A. Segal, “Herodium,” שיש דימיון בין המאוזוליאום של אוגוסטוס לזה של הורדוס, ושמבנה הקבר ולמעשה כל ההר היה מעין "נפש" (עוגן לנפש הנפטר, מצבת קבר) ענק.

זאת ועוד, אוגוסטוס יצר במקום קברו גבעה מלאכותית כדוגמת התלים במקדוניה, יוון, ארטוריה, ואנטוליה, מעין טומולוס ענק. ובנוסף על כך הרבה מהמבנים האחרים בעולם העתיק שהיו קשורים לתפישת האפותאוסיס היו בצורת תל[1], וזה גרם להורדוס לבנות ארמון עגול בראש ההר ולכסות אותו בעפר, הוא כיסה את כל הבניינים שהיו בחוץ, פרט לבניין הקבר עצמו. שפנה לכיוון ירושלים. וכך המראה של ההרודיון הזכיר את התלים האחרים בעולם העתיק.

בנוסף לקבר אוגוסטוס מגנס טוענת שייתכן כי מבנה הרודיון מבוסס על קברו של אנטיוכוס הראשון תאוס מקומגנה בהר נמרוט, שם יש תל מלאכותי גדול בגובה 50 מטר על ראש הר. שנבנה כמה עשרות שנים לפני מותו של הורדוס. וייתכן שהוא הכיר את המקום.

לאחר קרב אקטיום (30 לפנה"ס), ליווה הורדוס את אוגוסטוס בביקור במצרים, במהלכו ביקרו גם בקבר אלכסנדר. לפי מגנס קבר אלכסנדר הנעלם השפיע על המבנה של קבר אוגוסטוס ברומא והורדוס בהרודיון. מבנה קבר אלכסנדר שנעלם היה בנוי כתל ענק, מבטא את מסורת האפותאוסיס של זה שקבור בו, התפישה של אלכסנדר כאל, או הופך לאל לאחר מותו, והוא שימש השראה לשני האישים לתכנון מבנה קברם. אוסיף בעניין זה שאוגוסטוס הגיע לאותם מקומות שבהם היה אלכסנדר בכדי לקבל אישור לשלטונו, לסמותרקי, פרפריקון בתרקיה, וכמו אלכסנדר הוא גם הפך לפרעה – מלך מצרים.

צריך להבין שהקיסרים הרומאים עסקו מי פחות ומי יותר בתורות המיסתורין, וחלקן אף עברו את טקסי החניכה של ימי קדם (זה מתקשר למסורת האפותאוסיס), זה מסביר באופן אחר את ה"השתגעות" של כמה מהם כגון ניירון, שנועד להיות קיסר פילוסוף וחונך על ידי גדול אנשי הרוח של התקופה – הסטואיקן סנקה. וייתכן שגם הורדוס נחשף לתורות הרוחניות הללו.

ב17 לפנה"ס נחגג ברומא תחילתו של עידן חדש, תור זהב חדש – עידן סאטורן תחת שלטונו של אוגוסטוס, זה צוין על ידי משחקים וחגיגות. הורדוס היה ברומא באותו הזמן וקרוב לוודאי שהתרשם מהאופוריה. כנראה שהוא תפש את הרומאים כנציגי האל וממלאי נבואות התנ"ך. לפי אברהם שליט הורדוס המציא טענה שהוא ממוצא יהודי בבלי, ובכך אפשר קשר של משפחתו לבית דוד, המשך הטענה היה שהוא מהלל הזקן. גם יעקב ניוזנר אומר שהורדוס טען למוצא בבלי בכדי להראות קשר לבית דוד. מגנס טוענת שאולי המינוי של חננאל – יהודי בבלי לכוהן בבית המקדש במקום כהן מבית חשמונאי, היה חלק מניסיון למהפכה דתית בכיוון הכתרתו של הורדוס כמשיח המיועד.

ידוע שהורדוס בנה מחדש באופן מפואר את קבר דוד המלך בירושלים ואולי מפני שהוא ראה עצמו כממשיך דרכו ומשפחתו (המשיח הוא מבית דוד). להורדוס היה כותב ביוגרפיה רשמי שנקרא ניקולס מדמשק שעליו מסתמך יוספוס בתיאוריו אותו. אפשר לשחזר מיוספוס את הביוגרפיה של ניקולס והיא אכן דומה במאפיינים שלה לזו של דוד. לפי טל אילן[2] הורדוס הכתיב לניקולס ביוגרפיה שתראה את הקשר של שניהם למלך הנבחר על ידי האל.
זאת ועוד, לאחר מותו של הורדוס הייתה כת שנקראה ההרודיאנים שהמשיכה כנראה להאמין באלוהותו ואולי גם זו של צאצאיו. כת ההרודיאניים מופיעה אפילו בברית החדשה[3]. כותבים מהמאות 2-4 לספירה כגון אפיפנוס מזכירים את ההרודיאנים שחשבו שהורדוס הוא המשיח.

בנוסף להשוואתו לאוגוסטוס, מגנס טוענת שהורדוס נשען גם על המסורת היוונית בתפישתו את עצמו כמלך משיח, וההרודיון מתייחס לפיליפיאון – בניין שבנה פיליפוס המקדוני באולימפיה בכדי להנציח את משפחתו. תפישות האפותאוסיס (להפוך אדם לאלוהי) התחילו במצרים ועברו לרומא דרך תרבות יוון, וכך השושלת הארגאידית של פיליפוס ואלכסנדר ראתה עצמה כשולטת בחסד האל, ואת מייסדה – הרקולס, כאדם שהפך לאל.

מגנס מספרת שהורדוס ביקר במשחקים האולימפיים באולימפיה ב12 לפנה"ס, ואף מונה לנשיא כבוד של המשחקים, תורם להם כסף רב שאפשר להם להמשיך ולפעול. במהלך הביקור הוא נחשף למסורת של האפותאוסיס של המשפחה הקדושה ולבניין הפיליפיאון העגול באוליפיה, בו היו פסלים של פיליפוס, אשתו, בנו (אלכסנדר), והוריו. הורדוס הושפע מכך, ולימים הקומה השנייה של מבנה הקבר שלו שהתגלה בהרודיון נראתה בדיוק כמו מבנה הפיליפיאון.

פיליפוס הקים את הפיליפיאון ליד מקום קברו של פלופס, האב מייסד של אולימפיה, שהיה מצאצאי הרקולס, והוא עשה זאת מכיוון שהחשיב עצמו כצאצא של הרקולס. לפי אותו הגיון הורדוס הקים את ההרודיון ליד בית לחם כדי להראות את הקשר שלו לדוד.

הפיליפיאון הוא מבנה תולוס עגול עם 18 עמודים שנועד להכיל את פסלי משפחתו של פיליפוס, והוא האב טיפוס של התולוס בקברים הקדושים שנועדו להפוך אדם לאל. פיליפוס טען שהוא מהשושלת הארגאידית ולכן יווני במקורו ויכול להתחרות באולימפידה, הוא ציין זאת על ידי בניית המבנה באולימפיה. הקשר שלו לאב המייסד – הרקולס, מאפשר לו להפוך להיות מאדם לאל, כפי שהרקולס עשה בעצמו, בהקשר זה כדאי לציין שהקבר של פיליפוס בוורגיניה במקדוניה, נבנה בצורת תל אדמה גדול ועגול.

וכך, הורדוס שמושפע מהאדריכלות של מבני ההנצחה של פיליפוס  מקים בקומה השנייה של קברו בהרודיון מבנה דמוי תולוס עם 18 עמודים יונים (דבר נדיר במבנים מסוג זה), בדיוק כמו בפיליפיאון, והוא נשען על תל אדמה גדול ועגול כמו קבר פיליפוס בוורגינה אבל גבוה יותר.

זאת ועוד, לאחר שהורדוס חזר ממסעו לרומא ויוון, הוא ייסד משחקים אולימפיים בקיסריה ב11 לפנה"ס וקבע שהם ייערכו כל ארבע שנים. וכך כנראה עשה גם בירושלים, אולי רצה שהמשחקים יתקיימו בהרודיון? כך או כך, ברור שהוא מנסה לחקות את מעשיהם של היוונים, ולא רק הם.

הורדוס אהב להתייחס במפעליו לשבעה הפלאים של העולם העתיק, בהרודיון מופיעים שניים מהם: המגדל המזרחי של הארמון מתנשא לגובה 45 מטר ודומה למגדלור בפארוס, ומבנה הקבר עצמו מתנשא לגובה 25 מטר ודומה למאוזוליאום בהאליקרנסוס. במילים אחרות המאוזוליאם של הורדוס דומה למאוזוליאום של האליקרנסוס. הקומה הראשונה מרובעת, מעליה תולוס עם 18 עמודים, ומעליו חרוט מעוקל ומחודד. לפי מגנס אותם מוטיבים מופיעים גם בקבר אוגוסטוס ברומא.

אלא שבנוסף להקשר לעולם הרומאי יווני, הורדוס ראה עצמו גם כיהודי ובן המרחב. ולכן הושפע גם מקברים מפורסמים יהודים, כגון קבר החשמונאים במודיעין, שנבנה על ידי שמעון. לפי ספר המכבים שמעון החשמונאי הקים מבנה קבר מפואר עם שבע פירמידות על אתר בולט והם נשענים על עמודים וספינות. הקבר היה גם מצבת ניצחון, וכך היה גם ההרודיון. בנוסף על כך קבר הורדוס מזכיר ואולי גם הושפע ממבנה החזנה בפטרה שנבנה באותה תקופה. (לימים שימש קבר הורדוס כמודל של קבר אבשלום בירושלים שנבנה לכבוד נכדו של הורדוס – אגריפס השני).

לפי מגנס יש בתיאורים של יוספוס תכנית אב של ייצוג מפעלי הבנייה של הורדוס, קודם כל קיסריה לקיסר, אחר כך ירושלים לאל, אחר כך מבנים לבני משפחתו, אחר כך מבנים לו ובכלל בניית הרודיון (למרות שתחילת הבנייה של האתר כארמון מוקדמת יחסית),. בסוף חייו המשיך הורדוס למפעלי בנייה במקומות אחרים בעולם, ולבסוף תרם תרומה נכבדה לאולימפיה ודרכה לעולם כולו.

כשמת הורדוס לקחו אותו על אפריון זהב ממקום מותו ביריחו להרודיון וקברו אותו שם, במקום הצופה אל ירושלים מרחוק, ונראה מכל מקום בסביבה.
ההר נקרא לימים בשם הר המלך המופיע במשנה, התפישה היהודית של תחילת האלף הראשון לספירה הייתה שצריך לבוא משיח מלך[4], ועל כך שיחק הורדוס ולימים גם בר כוכבא, ייתכן והקשר העמוק של מרד בר כוכבא להרודיון נובע מהקשר בין האמונה בו כמשיח מלך, ובין זיהוי האתר כהר המלך.

מבנה האתר ומה זה מגלה לנו

הרודיון היה בתחילה ארמון עגול על ראש גבעה שסביבו חלקלקה בגובה עשרות מטרים ולרגליה כמה מבני עזר, אלא שכמה שנים לפני מותו של הורדוס נערמה אדמה מסביב לחומות הארמון החיצוניות ונוצר הר מלאכותי, תל ענק, שדומה במקצת לפטמה לפי יוספוס פלוויוס, או פירמידה לפי פרשנות אחרת. בתוך ההר שמזכיר במעט לוע הר געש נותר ארמון עגול המוקף בשתי חומות מקבילות וביניהם מרווח של 3.5 מטר.

הרדיוס של מעגל הקיר החיצוני של הארמון הוא 31.5 מטר. או במילים אחרות הקוטר (פעמיים רדיוס) של החומה החיצונית הוא 63 מטר, קוטר הקיר הפנימי הוא 56 מטר, ניתן לראות שהמספרים הם כפולות של שבע, והיחס ביניהם הוא 8:9. באופן כללי למספרים וליחסים בין מספרים הייתה משמעות בתקופה ההיא, כפי שמופיע בספר "על האדריכלות" של ויטרבויוס, אדריכל הקיסר אוגוסטוס. הבניינים השתמשו במודול מסויים (יחידת מדידה שחוזרת על עצמה במספרים שלמים בחלקי הבניין), שיש להניח שבמקרה של הרודיון הייתה 3.5 מטר, והיחסים בין המידות השונות ביטאו יחסים הקשורים לגוף האדם ולמבנה העולם.

מבנה הארמון העגול בהרודיון הוא הגדול ביותר בתקופתו, ונותר כזה עד לזמנו של נירון קיסר. הוא מסודר על ציר צפון דרום וציר מזרח מערב, ישנם ארבעה מגדלים בכיוונים הקרדינלים, שלושה מהם חצי עגולים והרביעי עיגול מלא בקוטר 18 מטר המתנשא לגובה 45 וממוקם בצד מזרח, צד זריחת השמש. הארכיאולוגים לא יודעים להסביר למה דווקא צד זה, אבל אם נביא בחשבון שהמבנה כולו נועד להפוך את המלך לאל, לדמות השמש, אזי ברור למה המגדל הגדול יותר נמצא בצד הזריחה, ואולי גם למה שימש. המגדל מזכיר את המגדלור של פארוס, אחד משבעה פלאי עולם, ואת המגדלים של האנטוניה בירושלים שנבנו שנתיים קודם לכן ובהם מגדל פצאל לכבוד אחיו של הורדוס. מגדל פצאל היה יד זיכרון לפצאל וגובהו הגיע ל44 מטר, בדומה לכך מגדל בהרודיון מתנשא לגובה 45 מטר וייתכן שנועד להיות יד זיכרון להורדוס. מגדל פצאל (כיום הבסיס שלו נראה במצודת מגדל דוד בעיר העתיקה בירושלים)  נבנה כבר בתחילת מלכותו של הורדוס, והצורה שלו דמתה במקצת (הוא היה בנוי לפי קומות שבאחת מהם לפחות היו עמודים חיצוניים כעיטורים) למגדל בהרודיון.

הכיוונים של המגדלים ושל הארמון קשורים לכיווני רוחות השמיים, אך גם לנקודות בולטות בנוף. הרודיון נמצא על קו צפון דרום מהר הזיתים, שבולט על פני קו הרקיע והוא הגבוה ביותר באזור ירושלים. אולם אם מחברים את כיפת הסלע (פסגת הר המוריה) עם הרודיון וממשיכים את הקו דרומה, מגיעים לפטרה. בימי קדם היה מונח של קוי אנרגיה, חיבור של נקודות על פני האדמה בקווים ישרים המכוונים כלפי נקודות בשמיים, או כלפי מקומות בולטים על פני האדמה. כך היה בקו K בנגב כבר בתקופה הפרהיסטורית, וכך היה גם בירושלים עצמה. אם מחברים לדוגמא את אתר כיפת הסלע בירושלים עם פסגת הר הזיתים, מקבלים ציר מזרח מערב מדויק. זהו נושא שנקרא קווי אנרגיה שהרחבתי עליו במאמר אחר. לפי השערתי הורדוס היה קשור לבית ספר אדריכלי רומאי שהתייחס גם לנושא הזה.

הארמון בהרודיון הוא סימטרי ורדיאלי באופן מושלם, החצר הפנימית תופשת את החצי המזרחי של העיגול, והיה בה גן פורח, מעין גן עדן. בשני צדדיה שני אפסיסים. מעניין לציין שגם בקבר אוגוסטוס וגם בקבר אלכסנדר היו גנים שביטאו את התפישה של גן העדן. הצד המערבי של עיגול הארמון הוא צד המגורים, יש בו חלק דרומי שבו יש חדר אירוח בפרופורציות של 2:1  ובמידות של 10:15 מטר. וחלק צפוני שבו היה בית מרחץ ובו כיפה עגולה יחידה מסוגה ובה פתח כלפי השמיים – בסגנון הפנתאון, וגם חדרי מגורים, נראה אם כך שהצד המערבי, החצי המערבי של הארמון שימש למגורים ואפשר לקרוא לו צד ה"חיים", והחצי המזרחי לגן, שייתכן ותוכנן בתחילה להקים בו את מבנה הקבר ואפשר לקרוא לו צד ה"מתים", או "החיים לאחר המוות".

זה מזכיר קצת את נושא קבר דוד, שהוא היחיד שנקבר בתוך העיר ירושלים. ואם הורדוס ראה עצמו כנצר לשושלת דוד, אז ברור למה הוא רצה לקבור עצמו בתוך ההר, ואולי לכך שימש המגדל הגדול, שתוכנן מלכתחילה כמקום הקבר. אלא שעם הזמן, מפני המצווה היהודית שלא לקבור אדם במקום יישוב אלא מחוץ לו, העביר הורדוס את מקום הקבר החוצה לארמון. ייתכן שהסיבה לכך הייתה שלאחר שנבנה הארמון בהרודיון הושלמה בניית מתחם הר הבית ומקדש הורדוס בירושלים, והורדוס רצה למקם את קברו כך שיצפה על פסגת הישגיו, על ירושלים.

כך או כך, ישנו פתח מרשים ודרך מלכותית היוצאת מהארמון למעלה ויורדת בשיפוע כלפי מבנה הקבר והתיאטרון בצלע ההר, ומשם למתחם הרודיון תחתית לרגלי ההר. במתחם הרודיון תחתית היה ארמון עם בריכה, וגם היפודרום קטן, וייתכן שהם שימשו בטקסי הקבורה, ומשם הגופה עברה לקבר.

מבנה הקבר עצמו

בקבר היו שלושה חלקים, החלק התחתון היה מרובע על בסיס מרובע של עשר על עשר מטר מאבן מלכיט קשה שהובאה כנראה מהרי חברון. החלק השני היה תולוס עגול שהזכיר את מבנה הפיליפיאון באולימפיה ומעליו קונס הולך וצר. הגובה הכללי של המבנה היה 25 מטר. בתוך הבניין נמצא סרקופג מאבן אדומה ובו פרח רוזטה עם שלושה מעגלים של עלי כותרת. זה היה כנראה הסקרופג של הורדוס.

סמוך לקבר היה תיאטרון קטן ומעליו חדר קבלת אורחים ובו ציורי קיר בסגנון קמפניה, לשם כנראה הגיעה אגריפס ב15 לפנה"ס בביקור רשמי בישראל.

גיאוגרפיה מקודשת רומאית

כאן אני רוצה להעלות נקודה נוספת: שאוגוסטוס הקים את המאוזוליאום שלו ברומא, הוא הקים תחילה מקדש חדש לכל האלים, הלא הוא הפנתאון, הממוקם במקום חדש (שדה מארס) הרחק מגבעת הקפיטול ומקום המקדשים העתיקים. לאחר מכן הוא מדד את המרחק המדויק של הפנתאון מגבעת הקפיטול, ואותו מרחק בדיוק כלפי הצפון המדויק, ושם הוא הקים את הקבר שלו, על גדות הנהר. כך מראות המדידות. יכול להיות שיש בכך משמעות ויכול להיות שלא, מסורת הגיאוגרפיה המקודשת של מצרים שעליה נשען אוגוסטוס מראה שכן.

צריך להבין שהקדמונים תפשו את האדמה כאורגניזם גדול אחד ענק, המסורת של הגיאוגרפיה המקודשת מתחילה במצרים, ששם המקדשים סודרו לפי הקשר לאיברים בגופו של אוזיריס, והארץ נתפשה כדמות אוזיריס על פני האדמה, או שיקוף של השמיים – היקום על פני האדמה, האדם והיקום נתפשו כמשקפים זה את זה, ולכן זה לא סותר למצוא שיקוף של השמיים – לדוגמא של הציייד, וגם של דמות אדם במערך המבנים המקודשים.

אם הורדוס לקח מאוגוסטוס את הרעיונות למבנה הקבר שלו, הרי שנצפה למצוא אדריכלות מקודשת, כיוונים ומרחקים למקומות שונים בסביבה גם אצלו, והכיוון הראשון להסתכל אליו הוא כלפי ירושלים. ואכן הרודיון מתייחסת לירושלים. היא נמצאת על קו צפון דרום מדויק מפסגת הר הזיתים, הבולטת על פני האופק. ואם מחברים את המגדלים של מצודת דוד – מגדל פצאל שנראה מההרודיון עם המגדל של ההרודיון עצמו, הקו מצביע לכיוונה של פטרה, או ספציפית נקודת הציון הבולטת ביותר בפטרה שזה הר אהרון. במילים אחרות הגיאוגרפיה המקודשת משקפת את הבריחה של הורדוס מירושלים כלפי פטרה וההצלה הפלאית שלו בהרודיון

אם נמדוד את המרחקים בין המונומנטים ההרודיאנים העיקרים בישראל, ובעיקר בסביבה של ההרודיון, שהם מתחם הר הבית והאנטוניה, ארמון ומגדלי דוד, חברון, סרטבה, מצדה, ובמיוחד מבצר הורקניה הסמוך. נגלה שכל המרחקים הם כפולות של המרחק מהרודיון להורקניה, שהוא גם המרחק מירושלים. חברון פעם וחצי, מצדה שלוש פעמים, סרטבה ארבע פעמים. שוב, יכול להיות שזה מקרה ויכול להיות שלא.

מה שאני מנסה להגיד הוא שכשהורדוס חיפש מקום מתאים להקים בו את קברו הוא הזמין, לצורך העניין, אנשים היו אמונים על מסורת הגיאוגרפיה המקודשת, מעין פנג שואי רומאי. והם אמרו לו משהו בסגנון הזה: מה המקומות החשובים לך? שאליהם אתה רוצה להתייחס? התשובה מן הסתם הייתה: ירושלים, חברון (עיר האבות), בית לחם, מצדה (מקום מפלטו וארמונו), יריחו (מקום ארמונו), והורקניה (מצודת החשמונאים). לאחר שהם קיבלו את התשובה הסתגרו אותם אנשים עם המפות, עשו את החישובים שלהם, ובאו להורדוס עם הצעה להקים את ארמונו ומקום קברו בהרודיון, מכיוון שזה משפיע אנרגטית בצורה הטובה ביותר על מורשתו, וכך היה. לימים ייחסו למקום את האגדה על הצלתו הפלאית של הורדוס במנוסה מירושלים כתירוץ לבחירתו.

[1] לדוגמא הקבר של הקיסר גלריוס בפליקס רומלנה הרי הבלקן בסרביה
[2]  טל אילן (פרופסורית ליהדות בגרמניה) tal ilan, “King David, King Herod, and Nicolaus of Damascus
[3]   harold Rowley, The Herodians
[4] מגנס מספר שמלך היו מושחים בסימון עטרה על הראש, וכוהן גדול בצורת האות X וזה אולי מסביר באופן אחר את הצלב של ישו.