ארכאולוגיה רוחנית
מה חיפשו הארכיאולוגים של ארץ ישראל?
מתברר שלרבים מהם היה קשר לתנועות כגון הבונים החופשיים, מסדרים אזוטריים, חיפוש אחר האלה, ועוד. קבוצת הגרעין הראשונה והוותיקה של הארכיאולוגים באה מרקע של אגיפטולוגיה וחפירות במצרים עם נטייה לפרשנות אלטרנטיבית.
האיש שנחשב ל"דרווין" של הארכיאולוגיה ומי שהתחיל את הארכיאולוגיה הסיסטמתית (לפי שכבות וחרסים) הוא פלינדריס פטרי. הוא יצא למצרים לבדוק תיאוריות אלטרנטיביות הקשורות לפירמידה הגדולה, גילה את תל אל עמארנה ואתרים רבים אחרים במצרים, פטרי חיפש אחר עקבות של ההיקסוס, וחשב שהייתה תרבות מפותחת של אנשים שהגיעו למצרים ממקומות אחרים (לפי השערתו מהקווקז) והביאו איתם תרבות מתקדמת. הם נבדלו מהמצרים האחרים במבנה הגוף והגולגולת וזה מופיע בתיאור השושלות השולטות של הפרעונים.
הוא טען שאי אפשר להסביר את הופעתה של תרבות מצרים יש מאין, אלא בעזרת התערבות חיצונית. בעשורים האחרונים של חייו הוא חפר בארץ ישראל בחיפוש אחר עקבות של תרבות זו.
עוזרתו העיקרית במשך שנים רבות הייתה מרגרט מארי, האם של הארכיאולוגיה הבריטית, היא גילתה את האוסיריון במצרים, את המקדשים של האלה במלטה ומיורקה, וחפרה גם בתל על עג'ול בעזה ופטרה בירדן, מארי הייתה מומחית לכישוף, חוכמת המזרח והדת הקדומה. היא הקדימה את זמנה ונתנה השראה להתפתחות דת האלה והפמיניזם. העוזר שלה בחלק מהחפירות היה ג'רלד גרדנר – האיש שהתחיל את תנועת הוויקה (המכשפות) המודרנית, הוא חיפש בעיקר פסלוני אשרות ושרידים למאגיה קדומה.
גרדנר חפר גם עם סטרק בלכיש, במימונו של מיליונר תימהוני בשם צארלס מרצסון, יש הטוענים שסטרק סבל מ"קללת פרעונים" ולכן נרצח בנסיבות מוזרות.
בנוסף לשלושה אישים בולטים אלו, יש גם אנשים אחרים שראו בארכיאולוגיה אמצעי להוכיח את אמונתם, ודרך לגלות את האמת על תחילת המין האנושי, ייעודו, וההיסטוריה הרוחנית של כדור הארץ. לפניכם כמה מילים על הדמויות המרתקות שמהוות את הפסיפס של הארכיאולוגיה הרוחנית בארץ ישראל:
פלינדרס פטרי Flinders Petrie
האיש שנחשב ל"דרווין" של הארכיאולוגיה ומי שהתחיל את הארכיאולוגיה הסיסטמתית (תיארוך לפי שכבות וחרסים) הוא פלינדרס פיטרי (1853-1942). הוא היה הבן של וויליאם פיטרי, ממציא הקשור לחשמל, ואב של ג'ון פיטרי שגילה את מבנה הפולימרים. מורה של מרגרט מארי, הווארד קרטר – מגלה הקבר של תות אנח אמון, וארכיאולוגים רבים אחרים.
פיטרי עסק בראשית חייו במדידה וסקירה של שטחים, והיה האיש הראשון שמדד וסקר את מעגל האבנים בסטונהג' באופן מדעי. בעקבות תכתובת של אביו עם Charles Piazzi Smyth אדם בעל תיאוריות אלטרנטיביות, הוא יצא ב1880 לסרוק ולמדוד באופן מדויק את הפירמידה הגדולה, בכדי להוכיח או להפריך תיאוריות אלו. המפגש שלו עם העתיקות של מצרים שינה את מהלך חייו, הוא נשבה בקסם של הפירמידות והמקדשים והחליט להפוך לארכיאולוג.
מ1884 הוא החל לחפור בצורה שיטתית במקומות שונים ברחבי מצרים, במהלך השנים הוא גילה את כפר העובדים בתבאי, תל אל עמרנה, אסטלת מרנפתח, הוא חפר בלוקסור, דנדרה, אווריס, ואתרים רבים אחרים. במהלך החפירות שם פיטרי לב לעובדה שסוגי שונים של קרמיקה מופיעים בשכבות שונות של חפירה, והייתה לו האינטואיציה שאפשר לתארך שכבות של אתר ארכיאולוגי לפי הממצא הקרמי. ובנוסף לכך היה חוש הבנה דק שאפשר לו להבדיל בין הטיפוסים השונים של הכלים ויכולת ניתוח והפשטה שעזרה לו למיין אותם, הוא קבע את הטיפולוגיה של הכלים, וכך התחילה למעשה הארכיאולוגיה המדעית.
פיטרי חפר במצרים במשך 44 שנים (פרט לגיחה קצרה לישראל ב1890 במהלכה חפר בתל חפי), אבל ב1923, בהיותו בן 70, הוא הפסיק לחפור במצרים והחל לחפור בישראל. חפירתו החשובה ביותר הייתה בתל אל עג'ול. הוא היה בטוח שזאת עזה המקראית (המקום נמצא כמה ק"מ מעזה). שותפים לו היו מרגרט מארי, ג'יימס סטרק וויליאם אולברייט, ואנשים רבים אחרים שהפכו להיות מאושיות הארכיאולוגיה הישראלית. בנוסף לכך הוא חפר בתל שרוחן ובתל ג'מה, שלושה האתרים נמצאים באפיק נחל הבשור, וחשיבותם היא בקרבתם למצרים, הם השער של ארץ ישראל – כנען למצרים.
פיטרי לא קיבל כמובן מאליו את תחילת ההיסטוריה האנושית וקיום תרבויות מתקדמות כגון מצרים או שומר. הוא טען שאי אפשר להסביר את הופעתה של תרבות מצרים יש מאין, אלא בעזרת התערבות חיצונית. הוא חשב שהייתה תרבות מפותחת של אנשים שהגיעו למצרים ממקומות אחרים (לפי השערתו מהקווקז) והביאו איתם תרבות מתקדמת. הם נבדלו מהמצרים האחרים במבנה הגוף והגולגולת וזה מופיע בתיאור השושלות השולטות של הפרעונים (תיאוריית הגזע השושלתי).
בעשורים האחרונים של חייו הוא חפר בארץ ישראל בחיפוש אחר עקבות של תרבות זו. וזה התקשר אצלו לחיפוש אחר עקבותיהם של ההיקסוס המסתוריים והקשר שלהם לתרבות הכנענית. פיטרי אהד את המפעל הציוני ומצא כאן בית. הוא נפטר בירושלים ב1942 ונקבר בהר ציון, מצבתו פונה למזרח ועליה חרוט סמל החיים – האנח' המצרי.
מרגרט מארי Margaret Murray
מרגרט מארי (1863-1963) היא האישה הראשונה שהוכרה בחקר של מצרים. חפרה באבידוס וגילתה את האוסריון. בעוד אתרים רבים במצרים. חפרה באתרי אלה במלטה ומינורקה, חפרה גם בתל אל עג'ול ובפטרה. יש עליה פירוט במאמר אחר המופיע באתר
ראו מאמר על "כישוף ומכשפות באנגליה המסתורית".
סטרק James Leslie Starkey
ג'יימס לסלי סטרקי (1895-1938). כילד הוא לא התעניין בלימוד רשמי אלא קרא ספרים, התעניין בארכיאולוגיה ואגיפטולוגיה, ואהב לחלום, בתור בוגר צעיר הכיר את מרגרט מארי ופטרי בלונדון, והפך לארכיאולוג ועוזר שלהם בחפירות בתל עג'ול ותל שרוחן. לימים הפך להיות האחראי על חפירות לכיש שהיו הגדולות מסוגם. אלא שביום חנוכת מוזיאון רוקפלר נרצח בדרכו לטקס הפתיחה.
ייתכן שהיו מניעים נסתרים לרצח וזה, וזה קשרו לרצון שלו לגלות ממצאים שיוכיחו את נכונות התנ"ך וקדימות העם היהודי כפי שפורסם בספר של מממן החפירות, אדם בשם צארלס מרצסון, באותה תקופה נפוצו באנגליה תיאוריות על קשר בין האנגלים לעברים הקדומים, ובכל מקרה העברית נתפשה כקדומה למצרית ולא להיפך כפי שחושבים כיום והחפירות בלכיש נועדו להוכיח את זה.
כך או כך החוקר גרפינקל טוען שהרצח היה מתוכנן ולא ספונטני. כנראה שהיה מעין קשר משיחי בין החפירות למאורעות הזמן והרצון לבסס את השלטון הבריטי בישראל, וייתכן שזה עורר התנגדות פוליטית או דתית, או שאולי ההתעניינות בדת האם הקדומה ומאגיה (המוכחת על ידי נוכחותו של גרלד גרדנר בחפירות), הביאו למעין "קללת פרעונים" שגרמה לסטרק להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון,
גרלד גרדנר Gerald Gardner
גרלד גרדנר (1884-1964) הוא האיש שהתחיל את דת הוויקה, המחייה את דת המכשפות – האל המקורנן הקדומה. הוא היה ארכיאולוג חובב ומאג, גדל בילדותו בארצות זרות, פורטוגל, ולאחר מכן בציילון ומלזיה שם נחשף לכישוף מקומי והחל את ההתעניינות בארכיאולוגיה, עם בגרותו הצטרף למסדר הרוזיקארי ובשנות ה30 לקבוצה הנקראת New Forest coven, מכשפות שנפגשו ביער.
בזמן הזה היה גרדנר גם מעורב (במיוחד בחודשי הקיץ) בחפירות בארץ ישראל, ייתכן ששם פגש את מרגרט מארי, ובכל מקרה עם תחילת החפירות בלכיש עבד שם עם וויליאם סטרק, ומשזה נרצח הוא הפסיק להגיע לארץ והעביר את מרכז הפעילות לקפריסין שם הייתה לו התגלות שבעקבותיה נכתב הספר A Goddess Arrives . ובו עקרונות פולחן האלה. גרדנר האמין שבחיים קודמים הוא גר בקפריסין.
גרדנר החל את תנועת הוויקה בשנות החמישים מלווה בפרסום ספרים כגון The Meaning of Witchcraft ולפני כן Witchcraft Today בשנת 1954 בו טענה שהטמפלרים עסקו במאגיה. שהפיות זה גזע פיגמי שחי במקביל לתרבות. הוא היה חבר של אידריס שהא.
איפה הכסף? סיר צארלס מרצסון Sir Charles Marston 1867-1946
סיר צ'ארלס מרצ'סון ((1867-1946 הוא האיש שמימן את חפירות תל עג'ול ולכיש, המטרה של החפירות מבחינתו הייתה למצוא עקבות של אברהם ותרבות כנענית עברית קדומה ומתקדמת בארץ ישראל, מאחורי השאיפה הזו הייתה אמונה שנפוצה באותה תקופה באנגליה על הקשר בין הישראלים הקדומים לבריטים. כדי להוכיח את תיאורית המקור הישראלי של הבריטים שבה האמין הוא מימן משלחות חפירות שחיפשו, בין השאר, הופעות של כתב עברי קדום בקרב הערים הכנעניות. החפירות בלכיש נועדו להוכיח שהעברית קדומה ממה שחושבים והכתב האלף בתי התפתח בארץ ישראל ולא במכרות סיני או מצרים. הרעיון היה שהעברים הגיעו לאנגליה כבר באלף השני לפנה"ס כחלק ממסעות הפיניקים בחיפוש אחר בדיל, והשפיעו על התרבות שם, ולימים עשרת השבטים האבודים מצאו מקלט בבריטניה.
מרצ'סון היה ראש האגודה הפילוסופית הבריטית וחבר במסדר ההוספיטלרים של סנט ג'ון. הוא האמין בכוחות על טבעיים, תרגל כתיבה אוטומטית (תקשור), וכתב ספר על החפירות בתל לכיש בשם"The Bible Comes Alive" , שנהיה מאד פופולארי בזמנו. התזה העיקרית של הספר הייתה שהכרונולוגיה של משה הרבה יותר קדומה משחושבים וקשורה לכיבוש של המצרים על ידי ההיקסוס במאה ה18 לפנה"ס.
כבר לפני 3800 שנה היה כתב אלפביתי ואמונה במונותאיזם קדום בארץ ישראל – כנען. יציאת מצרים, הופעת משה והעלאת התנ"ך על הכתב התרחשו במאה ה15 לפנה"ס ואולי גם קודם לכן (בניגוד לדעה המקובלת ממקמת את יציאת מצרים בזמן רעמסס השני מאה ה13 לפנה"ס). מרצ'סון ניסה להוכיח בעזרת הופעות הכתב הקדומות שהתגלו בלכיש וגזר שהיה כתב עברי כבר בתקופת ההיקסוס, הוא טען שתרבות ההיקסוס התקיימה ביריחו העתיקה, עזה, לכיש, אשקלון וערי כנען בתקופת הברונזה התיכונה (התקופה הכנענית). ומשם בני שם, בעלי התרבות המתקדמת, התפשטו והשתלטו על בני חם המצרים, ובמקביל לכך הגיעו והשפיעו על אירופה ואנגליה בכלל זה.
ויליאם אולברייט William Foxwell Albright
ויליאם פוקסוול אולברייט (1891-1971) הוא הכהן הגדול של חקר המזרח והחפירות בארץ ישראל עד סוף שנות ה60, מנהל המכון האמריקאי למקרא, ידע 28 שפות, וקבע את הכללים והפרדיגמה של הארכיאולוגיה המקראית הישראלית. היה נוצרי מתודיסט, התלמיד וממשיך דרכו העיקרי היה נלסון גליק
הוא חפר בתל בית מרסים, מכיוון שחשב שזאת קריית ספר וימצא שם ספריה. בחפירה זו ביסס את עקרונות הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
קראו מאמר על התלים הארכיאולוגים החשובים בישראל הקדומה
ד"ר עמנואל וליקובסקי Dr. Immanuel Velikovsky
עמנואל וליקובסקי (1895-1979) היה ממקימי האוניברסיטה העברית וחי בארץ עד שנת 1939, פיתח תיאוריה על כוחות אלקטרומגנטיים, ועל שינויים פלנטריים במערכת השמש שגרמו לאסונות קטליטיים עולמיים כמו המבול. ותופעות תנכ"יות. טען שהכרונולוגיה לא מדויקת והושמץ על ידי הממסד. בהכשרתו היה פסיכולוג תלמיד של פרויד. ספרו המפורסם ביותר הוא "עולמות מתנגשים".
לפי ולינובסקי במאות 15 לפנה"ס עד המאה ה8 לפנה"ס התרחשו תופעות טבע לא רגילות שמסבירות את יציאת מצרים, תקופת החושך ביוון, ועוד. ווליקובסקי הציע לתארך את תולדות מצרים באופן אחר כך שהכרונולוגיה המצרית תקוצר ב500 שנה. מה שזה נותן הוא הקבלה בין יציאת מצרים לסוף הממלכה התיכונה, ופלישת ההיקסוס, הוא כתב את הכל בספר שנקרא "עולמות מתנגשים".
זיכריה סיטשין
הוא נולד באזרבייג'ן 1920 אבל עלה לארץ בתור ילד וגדל כאן, למד בעצמו שומרית עתיקה והיה סופר וכותב פורה, בשנת 1952 היגר לארצות הברית. שם פיתח את התיאוריות שלו. לפי דבריו השומרים היו חוצנים שביקרו בכדור הארץ ויצרו תרבות מתקדמת, מהנדסים את תרבות ודנא האדם הקדום. ישנן תאריכים ותקופות לא ידועות בהיסטוריה האנושית, שבהם היו ביקור בכדור הארץ של תרבויות מהחלל החיצון וניסיונות ראשונים ביצירת אדם. כתב ספר שנקרא הפלנטה ה12. בו הוא טוען שהשומרים הגיעו מכוכב לכת לא מוכר בשם נבירו לפני 450.000 שנה.
לפי סישטין האלוהיות נעו באוויר בתוך חללים עגולים, ביצתיים, וכך אבן ביצתית שעליה חרוט האל מסמלת את האל בחללית שלו. וזה אולי מסביר את החלוקים ועליהם חריטות אל בשער הגולן.
גם עמודי אבן סימלו את החלליות הללו, ומכאן קדושתם, וכך גם סטלות. הסטלות נקראו אבנים שזורחות, או משהו שנותן אור, המונומנטים העבריים נקראו "יד" ו"שם", אך אין הכוונה ליד ושם רגילים, אלא יד הייתה מעין מונומנט פירמידיון, כדוגמא אבן הבן בן בהליופוליס, ו"שם" לעומת זאת היה מבנה עם גג עגול, אבן עם ראש עגול, המילה שם והמילה שמיים הם מאותו שורש, וכשמקימים "שם" למעשה מצביעים לכיוון השמיים או מחקים את השמיים. המילים "מו" ו"שם" צריכות להיות מובנות כרכב חלל, ואז הסיפורים המיתולוגיים מקבלים מובן אחר.
גיאודזיה רוחנית Geodetics
בשנות ה-90 התפרסמה תיאוריה מדעית בשם "השערת גאיה" (Gaia hypothesis) הטוענת שהפלנטה (גאיה – השם של אלת האדמה היוונית העתיקה) היא יצור חי ואינטליגנטי, רק בממדים הרבה יותר גדולים ואחרים ממה שאנחנו מכירים. אחת ההוכחות לכך היא שהפלנטה שמרה על טמפרטורה קבועה במשך כל זמן התפתחות החיים שבה (שלושה מיליארד שנה), וזאת למרות שהקרינה מהשמש עלתה ב-30%. היכולת לשמור על תנאים קבועים בסביבה משתנה היא יכולת של בעל חיים אינטליגנטי, בעל מערכות וויסות ובקרה. גאיה עשתה זאת על ידי הולדת סוגי חיים מתוכה (צמחים) שייצרו חמצן לאטמוספרה וקליטת דו תחמוצת הפחמן בימים ובסלעים. במילים אחרות, גאיה יצרה מתוכה חיים בכדי לווסת את עצמה ולהשפיע על הסביבה (בנוסף על כך, החמצן שנוצר יצר שכבה של אוזון בסטרטוספֵרה, שהגנה על כדור הארץ מפני קרינות מזיקות מהיקום, וכך החיים יכלו לצאת מהמים אל היבשה – תכונה נוספת של חיים היא שיש להם קרום בררני).
אם תיאוריית גאיה נכונה, הרי שאפשר להשליך ממנה גם לכיוון הרוחני, ולהציע שלחלקים שונים של האורגניזם הענק הנקראת כדור הארץ יש תפקיד שונה, וכי יש רשת של קווי אנרגיה – מרידאנים על פני גוף האדמה וישנם מקומות בעלי תפקיד מיוחד ולכן הוקמו בהם מגליתים.
"השערת גאיה" (Gaia hypothesis) מאירה באור אחר את החשיבות של ארץ ישראל ומסבירה מדוע תחילת התרבות האנושית קורית כאן, אם הפלנטה היא אורגניזם חי, הרי שלחלקים שונים שבו יש תפקידים ספציפיים, לדוגמא, רכס האנדים – רוקי הוא רכס הרי ארוך שמתחיל בקוטב הצפוני ומגיע עד הקוטב הדרומי, ואפשר להגיד שהוא מעין עמוד השדרה של בעל החי שנקרא כדור הארץ. העמק העמק הארוך ביותר על פני כדור הארץ, יותר מ6000 ק"מ מטורקיה למוזמביק, שהם כשישית מהיקף כדור הארץ, הוא הבקע הסורי אפריקאי, ניתן לומר שעמק ארוך זה הוא מעין רחם, מקום ההולדה של אימא אדמה, ומסיבה זו מיני האדם הראשונים ובכלל זה ההומו ספיינס (המין שלנו) הופיעו לאורכו, וכך גם התחלת החקלאות והערים הראשונות.
ישראל נמצאת במקום מיוחד לאורך הבקע הסורי אפריקאי, ראשית דבר מבחינה פיזית נמצא בה את המקום הנמוך ביותר בעולם. שם נמצא ריכוז גדול של מלח – מינרליים. קריסטלים שיכולים להכיל אנרגיה, וכך במקום שנקרא ים המוות יש חיים אנרגטיים חזקים, זה מסביר את התיישבות האיסיים במדבר, הטבילה של ישוע בירדן, והרבה דברים נוספים, אך גם את הופעת היישוב הקדום בעולם – יריחו ליד ים המלח. שנית היא בחלק העליון והפעיל של הבקע, ומבחינת הכדור בהתחלת השליש השני של ההמיספרה הצפונית (30 מעלות צפון, המיקום של הפירמידה הגדולה בגיזה).
גם הגיאוגרפיה של הארץ עצמה מיוחדת. מצד אחד נמצאים בקעת הירדן וים המלח, שהם חלק מהבקע הסורי אפריקאי, באמצע יש את שדרת ההר, ומהצד השני נמצאת שפלת החוף והים התיכון שהוא בעל תפקיד מיוחד מבחינת תיאוריית גאיה. אחת התעלומות הגדולות ביציבות המערכות האקולוגיות של כדה"א (מאפיין של יצור חי) הוא האחוז הקבוע של מלח בימים. למרות שכל הזמן מגיע אליהם עוד מלח מהנהרות, הם שומרים על 3.5%, יש הקושרים זאת לים התיכון שנחשב לכליות של כדה"א.
מתברר שכמו במגליתים, גם למידות של ארץ ישראל יש קשר למידות של כדור הארץ, או יותר נכון לומר לקשר של כדור הארץ עם היקום. לא רבים יודעים זאת אבל הצל של הירח על כדה"א (רואים זאת בזמן ליקוי חמה למשל), ההיטל של הירח על גבי כדור הארץ, הוא בממוצע כ100 ק"מ (זה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן) זה גם הרוחב של ישראל. ייתכן שיש לזה קשר לעובדה שבצד אחד של ישראל – מערב יש שמות של מקומות הקשורים לשמש, כמו בית שמש או אפולוניה, ומהצד השני – מזרח שמות של מקומות הקשורים לירח, כמו בית ירח או יריחו. ונזכיר בהקשר לכך שהקוטר של השמש והירח בשמיים הוא אותו הדבר מהפרספקטיבה שלנו.
אין ספק שמבחינה גיאודזית (מיקום ביחד לכדור הארץ) ישראל היא מקום מיוחד. צריך להוסיף בהקשר זה שישראל היא מקום מפגש שתיים או שלוש יבשות (אסיה, אפריקה ואירופה), ושני ימים: הים האדום והים התיכון. וזה מביא אותנו לדבר נוסף וחשוב: אם מחברים את כל המסה היבשתית, מצמידים את ארצות אמריקה לאפריקה ואירופה ואת אוסטרליה לאסיה, ומחשבים היכן נמצא מרכז המסה היבשתית. מתברר שהוא נמצא פחות או יותר באזור ארץ ישראל, ומכאן שאנחנו במקום שהוא במידה רבה טבור העולם. לא סתם נאמר שישראל היא מרכז העולם. ואולי זאת הסיבה שכל דבר שקורה כאן מהדהד בכל העולם, ובכלל זה תרבות המגליתים.
קווי אנרגיה בישראל
אם יש קווי אנרגיה המרשתים את כדור הארץ, הרי שישראל צריכה להיות חלק חשוב מהרשת הזו. ואכן כך: קו האנרגיה העיקרי של אירופה נקרא קו המלאך מיכאל/אפולו (Saint Michael's line) והוא עובר דרך האתרים החשובים באירופה שבהם הופיע המלאך מיכאל כגון מונט סנט מישל בצרפת והאתרים הנבואיים החשובים של יוון הקלאסית כגון דלפי, זהו קו ישר שנקודת ההתחלה שלו היא מגידו ורכס הכרמל. הוא ממשיך את הקו של רכס הכרמל לתוך הים, עובר דרך רודוס ואתרי יוון הקלאסית, איטליה, צרפת, אנגליה ואירלנד. הרבה מהאתרים המגליתים והקדושים נמצאים לאורכו. האנגלים מזהים הסתעפות שלו בקורנוול שלאורכה ניתן למצוא את מעגל האבנים הגדול בבריטניה – אווברי, התלים העתיק של גלסטונברי וקדברי, המגליתים של צייז'רינג, ועוד. ואם כך, באנגליה, צריך לבדוק הסתעפויות של קו זה גם בישראל.
אלא שהמקום להתחיל בו את המחקר של קוי אנרגיה בישראל הוא ללא ספק העיר שנחשבת לטבור העולם, ושממנה התחילה הבריאה, בה נמצא מגלית טבעי בדמות אבן השתייה, והיא ירושלים. אני חייב להודות שהייתי מאד פקפקן בנושא של קווי אנרגיה בהתחלת המחקר שלי, השינוי קרה כשחיברתי את ירושלים עם הפירמידה הגדולה בגיזה בקו ישר על גבי המפה, לתדהמתי גיליתי שהפירמידה היחידה בארץ, זו שבחרבת מדרס שבשפלת יהודה, היא על אותו קו מדויק שמחבר בין פירמידת גיזה וירושלים. ואני חושב שזה לא במקרה. בהמשך אותו קו לצד השני נמצאת יריחו שלידה יש הר קדוש (קרנטל) בצורת פירמידה, שהוא האתר המקודש הקדום הידוע בארץ.
בתל גזר יש מנהירים שאחד מהם הובא מירושלים (מרחק 50 ק"מ משם). אם מחברים את ירושלים עם גזר, אזי על הקו הישר המחבר ביניהם נמצא מנזר ארון הברית ומנזר הבנדיקטים באבו גוש וגם העיר העתיקה אמאוס, מקום שם הופיע ישוע לפני התלמידים. במילים אחרות, כל המקומות החשובים הקשורים לישוע מחוץ לירושלים ולאחר מותו נמצאים על קו אחד. נדמה שהאבן בגזר מחברת את האנרגיה.
אם מחברים את ירושלים עם חברון, מקום שם מלך דוד לפני שבחר בירושלים כבירתו, והמקום היחיד בנוסף לירושלים בשדרת ההר שהוא בצורת קערה (גביע), אזי קבר רחל נמצא בדיוק על הדרך (קו), צריך לזכור שרחל היא היחידה מבין האבות והאימהות שלא נקברה במערת המכפלה בחברון, ושיש הרבה קשרים מיסטיים בין חברון וירושלים, לדוגמא האבנים הגדולות: שהורדוס בנה בהם את מתחם הר הבית והכותל, הם אותו סוג וגודל אבנים בהם הוא השתמש לבניית מערת המכפלה.
אם מחברים את ירושלים עם פטרה בקו ישר, אז בדרך יש את הרודיון. הורדוס המלך בנה שם הר מלאכותי בצורת חרוט פרימדיאלי, ולפי לדעתי וככל שאני מעמיק בזה יותר, אי אפשר להימלט מן המסקנה שהורדוס היה מצוי בסודות הארכיטקטורה המקודשת ומדע קווי האנרגיה. הוא היה אולי רשע גדול, אבל כנראה שהיו לו יועצים שהנחו אותו איך והיכן לבנות לפי מדע המאגיה והאנרגיות העתיק.
הסיפור הקשור להרודיון הוא שבתחילת שלטונו של הורדוס הייתה מרידה נגדו והוא החליט לברוח לפטרה (אימו הייתה נסיכה נבטית). המורדים כמעט ותפשו אותו באזור הרודיון, מכיוון שהמרכבה שבה רכב התהפכה, אבל הוא ניצל בדרך נס, והצליח להימלט באופן פלאי, ולכן בנה לימים את מקום קברו וההר המלאכותי באותו מקום שבו הייתה התערבות אלוהית. אלא שיש כאן דבר נוסף והוא שהרודיון נמצאת לא במקרה על הקו המחבר בין פטרה לירושלים. הנבטים עסקו רבות בנושאי קווי האנרגיה, ואולי הורדוס למד את הנושא מהם.
הנושא של קווים ישרים איננו פנטזיה, האוריינטציה הייתה מרכיב מרכזי בהקמה של מקומות קדושים, וייתכן כי היא הייתה אוריינטציה בשלבים, כלומר מוסיפים עוד ועוד אתרים לאותו הכיוון. בנוסף על כך וכפי שהסברתי קודם לכן, המסעות השמאניים של תרבות האלה התייחסו לקווים ישרים. וכאן המקום לציין שיש תורות אלטרנטיביות הטוענות (דמנהור), שקווי האנרגיה המרשתים את כדור הארץ אינם ישרים, אלא מתפתלים, כמו נהרות או העורקים של מערכת הדם, ובנוסף לכך הם מחברים את כדור הארץ עם היקום, לאורכם זורמת אינפורמציה וסינכרוניות.
אחת ההופעות הפיזיות של האמונה בקווי אנרגיה היא ההתקנה של חומות ישרות ארוכות על פני קילומטרים, המופיעות באתרים פרהיסטורים בירדן וצפון מערב ערב הסעודית, אלו חומות נמוכות שאין להם תפקיד מעשי, אלא כנראה פולחני. וגם בארץ נמצאים כמה כאלו. המפורסמת ביותר היא קו K. מדובר בחומה נמוכה של אבנים שאנשים מסתוריים התקינו לפני אלפי שנה.
החומה מתחילה בהר הגבוה בנגב – הר רמון, במצבור של תלי אבנים (רוגמים) נפלאים, וממשיכה אל הר נוסף שעל גביו מצבור תלי אבן נוסף (הר רומם) בכיוון של שקיעת השמש ביום הארוך בשנה. הקו נקרא ק K וכמותו היו נוספים ברחבי המזרח התיכון ובמיוחד באזור המדבריות, שם דברים נשמרו יותר זמן.
בין אם יש קווי אנרגיה באמת או לא, הקדמונים האמינו בכך. ויש היום אנשים המשתמשים בטכניקות אלטרנטיביות בכדי לנסות ולהרגיש את קווי האנרגיה הללו, כגון מוטות ניחוש (Dowsing) או מטוטלת.


ראו הצעות לטיולים בישראל ובעולם בנושא זה
















מרתק!
תודה על ריכוז עצום של מידע ועובדות בדרך מעניינת, בהירה וכמה.
יישר כוח!