מסדר אבירי הקבר הקדוש

הנצרות הקתולית מונה כמיליארד איש ברחבי העולם והיא מונהגת על ידי האפיפיור ברומא. במהלך אלפיים שנות קיומה הוקמו במסגרתה הרבה מסדרים, רובם של נזירים, אלא שבנוסף לכך החל מימי הביניים החלו לקום מסדרים של אבירים, חלקם אבירים נזירים, שהמפורסמים ביותר ביניהם אלו המסדרים של הטמפלרים, ההוספיטלרים והטבטונים שנוסדו בזמן מסעי הצלב.

מה שרבים לא יודעים הוא שבנוסף למסדרים אלו שחלקם לא קיימים כיום, נוסד בזמן מסעי הצלב מסדר נוסף שנקרא מסדר אבירי הקבר הקדוש, והוא קיים ופעיל עד היום (לא בלחימה) ומשמש משענת עיקרית לנוכחות הנוצרית בישראל, בנוסף אליו יש עוד כמה מסדרי אבירים כביכול (חמישה במספר) הנמצאים תחת חסות האפיפיור ושייכים לנצרות הקתולית, וכן מסדר האבירים של מלטה (ההוספיטלרים) שענפים שלו ממשיכים לפעול עד היום (כולל בירושלים).

מסדר הקבר הקדוש הוא אחד המסדרים החשובים ביותר של הקתולים באופן כללי ובארץ ישראל במיוחד, זהו אחד מהארגונים הבינלאומיים החשובים ביותר בהקשר של הנוכחות הקתולית בישראל ושל קיום הפטריארכיה הלטינית בירושלים. המטרה של מסדר הקבר הקדוש היא לשמור על הנוכחות הנוצרית בארץ הקדוש, הוא מונה 30.000 אבירים, הגראנד מאסטר שלו כיום הוא הקרדינל Fernando Filoni המרכז הניהולי יושב ברומא בPalazzo Della Rovere, הסגן של ראש המסדר הוא הפטריארך הלטיני של ירושלים שהוא למעשה המנהל בפועל של פעילות המסדר.

המלך הצלבני הראשון גודפרי דה בוליון הוא זה שייסד את מסדר הקבר הקדוש בכבודו ובעצמו, ועד היום משתמשים בחרב המקורית שלו בטקסי קבלה (dubbing) למסדר הנערכים בשעות הלילה בכנסיית הקבר, בתחילה זה היה מסדר של אבירים שנועד להגן על הקבר הקדוש  בהנהגת מלכי ירושלים, אבל ב1291 האחריות עליו הועברה לידי ראשי המסדר הפרנציסקני בישראל שהפכו למשמורת ארץ הקודש.

עם כיבוש ירושלים בשנת 1099 היה זה האביר Girolamo Gabrielli מאומבריה שנכנס ראשון לכנסיית הקבר עם אלף אבירים נוספים, כבר קודם לכן התפתח המנהג להכתיר אבירים בכנסיית הקבר. באופן כללי, כל אביר יכל להכתיר חיילים מצטיינים ברצותו בכך, ואפשר היה לעשות זאת בכל מקום. לאחר כיבוש ירושלים הוכתרו לוחמים רבים שהשתתפו במלחמות כאבירים חדשים בכנסייה.

לאחר הכיבוש הצלבני נוסד מסדר של כמרים שמטפלים בכנסיית הקבר Canons Regular of the Holy Sepulchre ובמקביל לכך נוסד כוח הגנה שנקרא Milites Sancti Sepulcri ממנו התפתח מסדר אבירי הקבר הקדוש. המלך הצלבני השני – בלדווין הראשון כתב את החוקה של המסדר ב1103, הם היו חברים מהסדר השלישי (נזירים שלא נשבעים לנדרי נזירות, כלומר יכולים לשאת נשים) שאימצו את התקנון של סנט אוגוסטין, הוגו דה פיאן, מייסד המסדר הטמפלרי, היה חבר במסדר הקבר הקדוש לפני שהפך טמפלרי.

ב1244 איבדו הצלבנים סופית את ירושלים ואת כנסיית הקבר, ולימים גם את שאר נחלותיהם בארץ ישראל, אבל העלייה לרגל למקומות הקדושים נמשכה בחסות הקסטודיה טרה סנטה והשלטון הממלוכי, החל מ1335 החלו להכתיר אבירים מבין עולי הרגל בכנסיית הקבר בטקסי אבירות, אבל בלי חרב (מכיוון שכבר לא עסקו במלחמה). הרבה מלכים ודוכסים של אירופה הפכו לאבירים בלילות של כנסיית הקבר. כשהאבירים הללו חזרו לביתם הם בנו לעיתים כנסיות בדוגמת כנסיית הקבר בארצות מוצאם.
עם הזמן (תחילת המאה ה20) החלו להכתיר אבירים למסדר לא רק בכנסיית הקבר עצמה, אלא במקומות נוספים ברחבי העולם

ב1496 האפיפיור אלכסנדר השישי מפריד את מסדר הקבר הקדוש מהקסטודיה טרה סנטה, והופך את עצמו והאפיפיורים הבאים אחריו לגרנד מאסטרים של המסדר. יש להניח שבזמן הזה ראשי הקסטודיה טרה סנטה הפרנציסקנים היו הגרנד פריור, מעין ראשי ממשלה של המסדר, לפחות בישראל, מכיוון שכיום זהו הפטריארך הלטיני של ירושלים, והוא חזר לעיר רק באמצע המאה ה19.

הפטריארכים החדשים של ירושלים הזדהו מאד המסדר וטיפחו אותו ככלי לחיזוק החיים הנוצריים בארץ וגיוס תמיכה של הנוצרים בכל רחבי העולם למען חיזוק הנוכחות הנוצרית בישראל (ייתכן שבסתר הם טיפחו שאיפה להשתלטות נוצרית מחודשת על ארץ הקודש בצורה כזו או אחרת). וכך, המסדר של אבירי הקבר הקדוש תורם כל שנה 10 מיליון דולר לפטריארכיה הלטינית של ירושלים. הסמל של המסדר זהה לסמל של ממלכת ירושלים – חמישה צלבים, המוטו של הסמל הוא "ברצון אלוהים" Dios Lo Vult.

המגן האבירי שעלי מצויר הסמל נישא על ידי שני מלאכים, אחד אוחז בכידון והשני במקל עולה רגל, ובכך הוא מסמל את הפן הכפול של העלייה לארץ הקודש – הדתי והפוליטי. על חזה המלאכים יש צדפה (ואולי זה קשור לדרכי העלייה לרגל לסנטייגו, מכיוון שהמסדר עסק היסטורית גם בתמיכה בעלייה לרגל למקומות הקדושים ובמיוחד סנטייגו דה קומפוסטלה בחלק הזה של העולם הנוצרי). ההתקבלות למסדר אבירי הקבר הקדוש מתאפשרת רק בעקבות הזמנה, יש בין חברי המסדר נוצרים מקומיים, אבל הרוב הם קתולים מכובדים מרחבי העולם וביניהם מלכים, רוזנים ואנשי עסקים. ההתקבלות כרוכה בתשלום תרומה, כפי שעולי הרגל תרמו כשעלו לארץ הקודש.

לחברים במסדר אסור להיות חברים במסדרים שלא מוכרים על ידי האפיפיור (לדוגמא הבונים החופשיים) ואפשר להוציא אדם מהמסדר אם הוא מתנהג שלא לפי הכללים. בין החברים יש נשים שגם הן מקבלות תואר אביר אך נקראות עלמות Dame. אות כבוד של המסדר נקרא – כף הדקל של ירושלים. מי שעשה עלייה לרגל לירושלים מקבל את צדפת עולה הרגל (יש גם מדליית צלב עולי הרגל הניתנת על ידי המסדר הפרנציסקני). מי שעושה מעשים טובים, גם אם הוא לא נוצרי, מקבל את מדליית הזכות מטעם המסדר.

מבין החברים החשובים במסדר שהשפיעו רבות על ארץ ישראל יצויין האדריכל ברלוצי שהיה אדריכל הפטריארכיה הלטינית ובנה במשך עשרות שנים, משנות ה20 ועד שנות ה60, את הכנסיות הנוצריות הקתוליות החשובות בישראל. הוא היה נזיר פרנציסקני וגם חבר במסדר אבירי הקבר הקדוש

קראו מאמר על הכנסיות של אנטוניו ברלוצ'י

הקסטודיה טרה סנטה

הקסטודיה טרה סנטה היא שלוחה של המסדר הפרנציסקני העולמי שנוסד באיטליה במאה ה13 ומונה כיום עשרות אלפי אנשים. באופן כללי הנזירים הפרנציסקנים ברחבי העולם מאורגנים בשלושה מסדרי נזירים, הגדול שביניהם הוא המסדר של האחים הקטנים הפרנציסקנים שמונה כ15.000 איש ואליו שייכים נזירי הקסטודיה, שני המסדרים הפרנציסקנים האחרים הם הפרנציסקנים הקפוצינים והפרנציסקנים הקונווטואלים, מונים כ15.000 איש נוספים.

כבר עם היווסדות המסדר ובזמן שפרנציסקוס היה עדיין בחיים, עודדו הנזירים לפתוח מחוזות נוספים וכך ב1217 מגיע האח אליאס לעכו בישראל כדי לייסד שם שלוחה של שלום ואחווה, פרנציסקוס עצמו ביקר בארץ ב1219. ולפני כן נפגש פגישה מפורסמת עם הסולטאן אל כאמל במצרים, בעקבות המפגש הרשה הסולטאן לפרנציסקנים להמשיך בעבודה שלהם בשלום מכיוון שהתרשם לטובה מפרנציסקוס.

בראיון עם האחראי על הקסטודיה טרה סנטה כיום האב פרנצסקו פטון Francesco Patton הוא מספר שהפגישה עם הסולטאן שינתה את פרנציסקוס הוא הדריך את האחים לא לעורר מחלוקת ולייצג את הנצרות בכבוד. הפרנציסקנים חוגגים כיום 800 שנה לנוכחות שלהם בישראל, בפוסטרים שהם תלו במקומות שונים בארץ לכבוד אירוע זה נראית הפגישה של פרנציסקוס עם הסולטאן.

אולי בזכות התדמית החיובית של הפרנציסקנים בעיניי המוסלמים, ואולי מסיבות אחרות, הענף של הפרנציסקנים בישראל אורגן במהלך ההיסטוריה להיות אחראי מטעם הקתולים על שמירת האינטרסים והנוכחות שלהם במקומות הקדושים, וכיום כיום "משמורת ארץ הקודש – קסטודיה טרה סנטה" היא ארגון של נזירים פרנציסקנים שתפקידו הרשמי אחריות על המקומות הקדושים בארץ הקודש, לקסטודיה יש כ300 נזירים ו100 נזירות המשרתים בה, והיא אחראית בנוסף על אחזקת ושמירת המקומות הקדושים בארץ הקודש, גם על שירותי דת מטעם הקתולים בארצות של ישראל, לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, רודוס וקפריסין, ושמירה על כמה מקומות קדושים גם מחוץ לישראל.

המסדר הפרנציסקני הוקם בשנת 2009 עשרים שנה לאחר שסלאח א דין כבש את ירושלים מידי הצלבנים, אלא ב1229, עשרים שנה לאחר הקמת המסדר, כתוצאה ממסע הצלב השישי בהנהגת פרדריך השני, הנוצרים מקבלים לידיהם בחזרה את השליטה בירושלים (פרט לכיפת הסלע). לפי מקורות נוצריים פרדריך הביא איתו לירושליםאת הנזירים הפרנציסקנים ואלו ייסדו את מרכזם ליד התחנה החמישית של הוויא דולורזה (המקום שבו שמעון מקיריניה עזר לישוע לשאת את הצלב).

בזמן הזה האפיפיור גרגורי התשיעי נוטה חסר לפרנציסקנים, הוא מכריז על פרנציסקוס כקדוש ב1228, ובונה את הקתדראלה באסיזי. ב1230 הוא מוציא בולה (אגרת קודש רשמית) המאשרת את נוכחות האחים הקטנים הפרנציסקנים בארץ הקודש.

גרגורי התשיעי נחשב לאחד האפיפיורים החשובים, מצד אחד עשה מעשים טובים כמו הקמת וחיזוק המסדרים של הנזירים היחפנים (פרנציסקנים) והנזירים הלמדנים (הדומיניקנים, הוא מכריז על דומיניקוס כקדוש ב1234), ומצד שני הוא נלחם מלחמות ארציות ופוליטיות ובמיוחד מלחמת חורמה שהרסה את איטלה עם פרדריך השני. הוא האיש שהקים את האינקוויזיציה בכדי להילחם בקתרים בדרום צרפת, אבל מהצד השני הוא חיזק את האוניברסיטת בפריז והחיים האקדמיים במסגרת הנצרות (דבר המתיישב עם תמיכה במסדר הדומיניקני שמבין שורותיו באו מלומדים גדולים כגון תומס אקווינוס). גרגורי התשיעי כותב בולה בשם "אם המדעים" שנחשבת למגנה קרטה של האקדמיה.

ב1244 פולשים החורזמשים (לוחמים מוסלמים טורקים ממרכז אסיה שכבשו לזמן קצר חלקים מהמזרח התיכון) וכובשים את ירושלים והורגים בנזירים הפרנציסקנים, ומזמן זה והלאה אין נוכחות נוצרית רשמית בירושלים, את החלל שנוצר מתחילים למלא אט אט הנזירים הפרנציסקנים.

בשנת 1291 מגורשים הצלבנים האחרונים מישראל לאחר נפילת עכו, והפרנציסקנים ממונים לאחראים על מסדר האבירים של הקבר הקדוש ולשומרים על המקומות הקדושים. הפרנציסקנים דואגים לשמונה מקומות קדושים שניתן לקרוא להם "מקדשי הגאולה" (כגון כנסיית המולד בבית לחם). ראש הפרנציסקנים בארץ מחליף את מלכי ירושלים והאבירים כראש המסדר של הקבר הקדוש, ומזמן זה והלאה הם נהיים "משמורת ארץ הקודש – קסטודיה טרה סנטה".

בשנת 1333 חותמים הפרנציסקנים הסכם עם הממלוכים שבו הממלוכים מכירים בבעלותם של הנזירים הפרנציסקנים על מקומות קדושים נוצריים, במקביל לכך הנזירים הפרנציסקנים מתחילים לפתח את המסורת של הוויא דולורוזה, אולי מתוך רצון ליצור גיאוגרפיה מקודשת עבור עולי הרגל, או להשיג דריסת רגל בחלקים של ירושלים שבהם יש נוכחות מוסלמית (כגון הרובע המוסלמי, רוב תחנות הוויא דולורזה נמצאות בתוך הרובע המוסלמי). הפרנציסקנים מוסיפים שלוש תחנות המציינות שלוש נפילות של ישוע בדרך הייסורים, והן התחנות שלוש, שבע ותשע, הם מוסיפים תחנה המציינת מפגש לכאורה בין אישה בשם וורוניקה בתחנה השישית (משמעות המילים היא התמונה האמיתית: וורו – אמת, אייקון – תמונה. לפי האגדה וורוניקה נתנה לישוע מטפחת לנגב את פניו, ושקיבלה אותה חזרה ראתה שפרצופו טבוע בה, המטפחת הפכה להיות אחת החפצים המקודשים לנצרות הקתולית).

אם מסתכלים על המכלול רואים שכל שלוש תחנות בדרך הייסורים יש הוספה של תחנה, ובנוסף לכך תחנה נוספת במספר שבע, צריך לזכור שתחילת ההתנחלות של הפרנציסקנים בירושלים הייתה בתחנה החמישית – מקום שמעון מקיריניה. השלטון הממלוכי הקל על פעילותם של הנזירים הפרנציסקנים שנתמכו על ידי מלכי נפולי והמעצמות הימיות האיטלקיות ובראשן וונציה, לממלוכים היו קשרי סחר חשובים שאותם הם רצו לפתח, ולכן היה להם חשוב לשמור על יחסים טובים.

ב1342 האפיפיור קלמנט השישי (אחד מאפיפיורי אביניון שהתפרסם בכך שהגן על היהודים בזמן המגפה השחורה) ממנה את הפרנציסקנים באופן רשמי לשומרי ארץ הקודש ומנחה אותם להישאר וללון במקומות הקדושים, כלומר לייסד מנזרים, וכך קורה. הרבה אנחנו לא יודעים על התקופה הזו, אבל ייתכן שזה קשור לכך שבתחילת המאה ה15 מקימה הקסטודיה טרה סנטה ארגון חיצוני של נציגים מטעמה בקהילות הנוצריות ברחבי העולם שתפקידם לגייס כספים למען השמירה על המקומות הקדושים בארץ ישראל ותפקודי הקסטודיה האחרים (לדוגמא דאגה לנוצרים המקומיים בארץ), הם נקראים נציבים, פעילים גם כיום, ומונים בזמן הזה 84 איש.

כך או כך, דרך הייסורים גובשה במאה ה15 באופן סופי בחסות הקסטודיה טרה סנטה, עדיין לא נתקבעו כל התחנות, אבל כבר חובר ספר תפילות לתחנות השונות, ומה שיותר חשוב מכך הוא שהפרנציסקנים ברחבי העולם החלו להעתיק את התחנות של דרך הייסורים בכנסיות נוצריות בכל רחבי העולם הקתולי.

במאה ה16 כובשים העותומאנים את ירושלים ואוסרים על קיום פולחן נוצרי בתחנות הוויא דולורזה, אבל החשיבות של דרך הייסורים רק עולה באירופה, ובסוף המאה ה17 היא נהפכה לקנונית בכנסיות פרנציסקניות ונתלות תמונות של התחנות השונות (14 במספר) בכל כנסייה. במאה ה18 המסורת של הוויא דולורזה מתקבלת ומופיעה בכל הכנסיות הקתוליות, ונקבע סופית שיהיו 14 תחנות ומה הן, מאז ועד היום זה חלק מרכזי במערך הקדוש של הכנסיות, באמנות ובפולחן.

בעקבות האיסור של העותומאניים עוברים התחנות של דרך הייסורים בירושלים לתוך כנסיית הקבר עצמה, וכך יש לנו בה עמוד הלקאה באחת הקפלות, ואת השרידים המקודשים כמו החנית של לונגיוס בקפלה אחרת. במאה ה19 מורשים הנוצרים לחזור ולקיים את טקסיהם ותהלוכותיהם בוויא דולורזה המקורית עצמה והטקסים והתהלוכות חוזרים למסלול המוביל מהאזור שמצפון להר הבית, דרך הרובע המוסלמי, עד לכנסיית הקבר.

במהלך השלטון העותומאני (היוונים אורתודוקסים והארמנים היו נתינים עותומאניים והיוו שני כנפיים של תמיכה לאימפריה העותומאנית והניהול שלה, ולכן זכו להעדפה מבחינת האתרים הנוצרים בישראל) איבדה הקסטודיה טרה סנטה (נציגת הקתולים בישראל) חזקה בלעדית בכנסיית הקבר ובכנסיית המולד בבית לחם, הנזירים הפרנציסקנים גורשו מהמרכז ההיסטורי שלהם שהתקיים מהמאה ה14 בהר ציון ועברו למרכז חדש ברובע הנוצרי, שם הם רכשו מהגיאורגים את השטח של מנזר סן סלוודור ב1558, וזהו מרכזם עד היום.

החל מהמאה ה17 מתחזק מעמדם של הקתולים בישראל, השליט הדרוזי של צפון ארץ ישראל בזמן הזה – פחר א דין נתן לקסטודיה טרה סנטה את השליטה בכנסייה הבשורה בנצרת ובהר תבור, בסוף המאה ה17 הם רוכשים את כנסיית יוחנן בהרים בעין כרם ואת גת שמנים, באותה תקופה הם נהנים מתמיכתו של לואי ה14 מלך צרפת שלו יחסים טובים עם העותומאניים.

במאות 19 ו20 הקסטודיה מקבלת בעלות (על ידי רכישה בכסף) על אתרים נוצרים רבים נוספים כגון שדה הרועים בבית סחור, מנזר יוחנן במדבר ליד עין כרם, אמאוס, ועוד.

בנוסף לשמירה על המקומות הקדושים הקסטודיה עוסקת בחינוך, יש להם 11.000 תלמידים בעשרות בתי ספר שהם מנהלים שנחשבים לטובים ביותר במגזר הערבי, חלק גודל מהתלמידים הם מוסלמים או מעדות נוצריות אחרות. פרט מעניין הוא שכיום יש לקסטודיה בית ספר למוזיקה בירושלים שפועל תחת השראת מה שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני קרא "דרך היופי", שהיא דרך האמנות. בדרך זו אדם מקבל ערכים ויוצר משהו יפה ביחד.

הקסטודיה עוסקת גם במחקר ותיעוד של ארץ ישראל, יש להם מכון מחקר עצמאי, הוצאת ספרים, מוזיאון משלהם, ובית הספר למקרא שמנהל חפירות ארכיאולוגיות עצמאיות משלהם בתחנה השנייה של הוויא דולורוזה, בית הספר הוא שלוחה של האוניברסיטה האפיפיורית ברומא, יש להם גם מכון ארכיאולוגי במדבא, ובנוסף יש להם גם מרכז ללימוד הנצרות במזרח בקהיר.

פעילות חשובה ומרכזית  של הקסטודיה היא ארגון של עליות לרגל לארץ של מאמינים, וליווי של צליינים נוצרים, ארגון הביקורים שלהם במקומות הקדושים, והפולחן הדתי הנלווה לכך. לקסוטדיה יש מרכז מידע נוצרי שהיא מפעילה בשער יפו המפיץ מידע על האתרים הקדושים לכל ופתוח לכל, וזהו המקום הטוב ביותר להיעזר בו בתכנון ביקור במקומות הקדושים. בנוסף על כך יש להם כמה מקומות לינה שנקראים קזה נובה, ביניהם אחד בירושלים.

העלייה לרגל לארץ הקודש ישראל נקראת אצל הפרנציסקנים של הקסטודיה ה"בשורה החמישית". הם מחלקים לעולים הרגל מדליה שנקראת צלב עולי הרגל שניתנת על ידי האפיפיור לכל מי שעלה לרגל לישראל, המדליה ניתנת למי שעומד בקריטריונים של עלייה לרגל (כנראה תפילה וביקור במקומות מסויימים).

לקסטודיה טרה סנטה יש כיום מעל 70 כנסיות ומקומות קדושים, מעל 20 מנזרים ו15 קהילות. בנוסף על כך בבעלותם מעל 2000 בתים שמספקים כיום דיור לקהילות נוצריות ברחבי הארץ. המרכז העולמי שלהם הוא במנזר סן סלוודור ומהווה מעין עיר בזעיר אנפין בתוכה יש מקומות לינה לסמינרים, מאפיה, בית דפוס, ועוד. בימים הללו הם מספקים גם שירותי דת להרבה עובדים זרים בישראל, במיוחד מהפיליפינים.