מקדוניה היוונית (Macedonia)
כיום זהו מחוז נידח בארץ קטנה, אך בעבר מקדוניה הייתה מרכז העולם, בירתה של אימפריה אדירה, שהנחילה לנו את אחד מיסודות התרבות המערבית, את המחשבה היוונית, דרך ההלניזם. ישנו מעין מעויין של המרכזים העתיקים החשובים במקדוניה ההיסטורית, שהקודקודים שלו הם דיון בדרום, וורגינה במערב, פלה בצפון וסלוניקי במזרח. בין הערים הללו משתרעת שפלה פורייה גדולה שהייתה בעבר מקור העושר של מקדוניה. בירת מחוז מקדוניה כיום היא סלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, אך בעבר היו אלה אותם ערים עתיקות ונפלאות, אליהן נשים פעמינו.
המאמר מספר על הערים העתיקות של מקדוניה וסלוניקי, מרחיב על כנסיות ואתרי סלוניקי, נוגע בקצרה בשתי ערים חשובות נוספות במזרח מחוז מקדוניה – סרס ודרמה, ובשני מנזרי נשים חשובים, ומסיים בהר אתוס. במאמרים אחרים תוכלו לקרוא על אתרים טיול בתרקיה היוונית הסמוכה, כולל האי תאסוס. את השאר תצטרכו לגלות בעצמכם
נהרות מקדוניה היוונית
שני נהרות גדולים זורמים במקדוניה, האחד הוא האליקמון, הזורם כולו ביוון לאורך יותר משלוש מאות קילומטרים ויוצר כיום מערכת אגמים אדירה; והשני הוא האקסיום (וורדר), הזורם למרחק זהה. לפי היוונים הקדומים אם אתה רוצה שהכבשה שלך תהיה לבנה, תן לה לשתות מהאליקמון, ואם אתה רוצה שחורה, תן לה לשתות מהאקסיום.
הר אולימפוס ודיון (Dion)
הר אולימפוס הוא הגבוה ביותר ביוון, נישא על סביבותיו, ולא במקרה בחרו האלים אותו למושב. בתקופה הקלאסית (החל מהמאה ה8 לפנה"ס) מתעצבת אמונה בשנים-עשר אלים אולימפיים בהנהגתו של זאוס, השולטים על כל תחומי החיים והם אלה שמתגוררים בהר. מקדשים לזאוס מוקמים במרומי הרים, זהו זאוס האולימפי השולט על בני אדם, אבל יש גם את זאוס היפסיסטוס (הגדול והמרומם ביותר), המזוהה עם השמיים
מתחת להר אולימפוס יש עיר מקודשת בשם דיון (Dion) ובה שני מקדשים לזאוס, האחד לזאוס השמימי, מקדש קטן יחסית שנבנה כבר בתקופה הקלאסית, והשני מקדש גדול לזאוס האולימפי שהיה החשוב ביותר במקדוניה. המקדש נבנה בתקופה ההלנית במקום החורשה המקודשת לו. במקדש היה מזבח גדול מאד בגודל 20 מטר, הפולחן העיקרי של זאוס היה הקרבת שוורים, וכאן הקריבו לא פחות ממאה. מסביב למקדש הותקנו משחקים אולימפיים כלל הלניים. המקדש נמצא לא רחוק ממקורות הנהר vaphyras. נהר זה מתחיל במעיינות שופעים ומהם ממשיכה תעלת מים עד לים, בעבר ניתן היה לשוט דרכו מרחק 1.5 ק"מ לים (שכיום רחוק מרחק 5 ק"מ), לפי האגדה המים שלו הם מימיי נהר ההליקון שמגיעים מתחת לאדמה מרחק 22 ק"מ משם, הכוהנות הבכחיות רצו לרחוץ בנהר ההליקון את ידיהם המגואלות בדם לאחר הרצח של אורפיאוס, אבל הנהר התחמק מכך ולצורך העניין נכנס מתחת לאדמה. מתברר שאורפיאוס הגיע לחורשה המקודשת של דיון עוד קודם לכן וניגן שם ביחד עם המוזות, זה היה המקום של המוזות שהיוו מערכת אלוהית מתחרה לזו של האולימפיים, ילדים של זאוס ומנמונסיה – אלת הזיכרון.
בסמוך למקדש זאוס הפסיסטוס (הקטן) יש מקדשים עתיק לאלה דמטר היוונית ומקדש מהמאה השנייה לספירה לאלה איסיס המצרית, במקום של מקדש פריון קדום, גם מקדשים אלו ליד נביעות המים, פולחן דמטר היה קשור לטיהור במים, ואילו במקדש איסיס המים מוזרמים בתעלה שמסמלת את הנילוס. בדיון יש גם מקדש לאסקלפיוס שהיה מעין בית חולים, מקדש לארטמים, תיאטרון הלני, חומות עיר מהתקופה המקדונית, מבני ציבור נוספים מהתקופות ההלניות, רומיות, מבנים וכנסיות מתקופות מאוחרות יותר, קברים קדומים מהתקופה המקדונית, ועוד. חצי מהאתר הוא אזור מקדשים וחצי מהאתר הוא שכונות מגורים, אבל זה רק חלק קטן מהעיר שנחפר, וצריך לזכו שזה היה המרכז הדתי של מקדוניה. המקדונים אימצו אמונות של שכניהם התראקים, וכן את פולחן השמש של הפאונינים מצפון להם. הם האמינו במאגיה והיו להם חיי דת עשירים. אלכסנדר הגדול הקריב כאן קורבנות לפני היציאה למסע לאסיה.
אחד האתרים החשובים בדיון הוא הווילה של דיוניסוס, בה נראה אחד הפסיפסים היפים ביותר מהתקופה ההלנית של דיוניסוס חוזר מנצח על כרכרה מהמזרח. הפסיפס נמצא היום בבית מיוחד ליד המוזיאון, במוזיאון ממצאים חשובים מהחפירות כולל פסלים, וכן מחפירות של אתרים נוספים בסביבה. מתחת להר אולימפוס שוכנים כמה כפרים יפים, ובמיוחד הכפר ליכטוכורו, מהם יוצאת דרך אל חצי גובהו, ומשם יש שביל הולכי רגל עם בקתות אל הפסגה – הטיפוס לא קל.
וֶרגינה (Vergina)
לא רחוק מהאולימפוס נמצאת עיר קדושה בשם ורגינה. כאן נקבר מלך מקדוני– פיליפוס השני – שלמד מהיוונים ויישם את שיטתם בקנה מידה של מדינה, ובכך הביא את התרבות ההלנית לעולם. ורגינה נקראה בימי קדם איגאי (Aigai) והייתה הבירה העתיקה והעיר החשובה והקדושה במוקדון עד לימי פיליפוס, שנרצח בארמונותיה בזמן החתונה של מלך אפירוס ונקבר במקום. ב-1977, ארכיאולוג יווני שחפר את התל גילה מתחתיו מתחם קבורה מדהים ובלתי מופרע ברובו, ובו אוצרות זהב וכסף, חפצים אישיים, חפצי פולחן ודת, וכל מה שקשור לקבורת מלכים ואצילים מאותה תקופה.
אחד המבנים הראשונים שהתגלו בקומפלקס שמתחת לתל הוא מבנה מרובע הבנוי מאבנים גדולות, שנקרא ההרואיון. במבנה זה נמצאו שני ציורים יוונים עתיקים ונדירים של חטיפת פרספונה על ידי פלוטו ושבעה גברים יוצאים לציד, ביניהם אלכסנדר ופיליפוס. זהו אחד השרידים הנדירים של ציור מיוון הקלאסית.
לא רחוק משם התגלו סימני שריפה של גופה על במה במקום גבוה. האנשים היחידים ששרפו את גופתם ביוון היו השליטים מהשושלת הארגאידית, מכיוון שהם נחשבו לצאצאיו של הרקולס שנקבר בצורה דומה. היחיד שיכול היה להישרף בצורה כזו היה פיליפוס. ליד מקום שריפת הגופה יש קבר של אלכסנדר הרביעי, בנו של אלכסנדר מוקדון, ולידו קברו של פיליפוס עצמו. באפריז שמעל הכניסה לקבר ציורים נפלאים של סצנות ציד, בהם נראים פיליפוס ואלכסנדר וכל גדולי החצר. בקבר עצמו התגלו כתרים, תכשיטים, קופסאות זהב שבתוכן היו מניחים את העצמות ועליהן עיטור של כוכב וֶרגינה (הסמל של מקדוניה), בגדים, רהיטים, וציוד אישי של פיליפוס, כלי מלחמה, מגינים, ועוד. הממצא במקום משול לאוצר תות אנח אמון של יוון, והוא אתר חובה למטייל הרוחני וגם האחר.
בנוסף לקברים המלכותיים התגלו מאות קברים של פשוטי העם, הנותנים לנו מושג על אורח החיים היווני הקדום. בקברים בובות משחק של ילדים, כתובות, תכשיטי נשים, ועוד. וכן הארמון העתיק והתיאטרון שבו נרצח פיליפוס. אלא שעוד בזמן מלכות פיליפוס החלה וֶרגינה לפנות את מקומה כעיר החשובה במוקדון לפלה, ולימים היא נהרסה וננטשה. אחד המלכים האחרונים של מוקדון כיסה את מתחם הקבורה המלכותי בתל עפר ענק, ששמר על האוצרות עד לימינו אנו.
פֶּלָה (Pella)
הבירה של מקדוניה לאחר ורגינה הייתה פלה, אחת הערים הראשונות בעולם שהייתה לה תוכנית אב שהוכנה על ידי היפודומוס. בשנים האחרונות נערכים באתר חפירות, במהלכן נמצאו בתים של עשירים ובהם רצפות פסיפס מרשימות, מפעלים של ייצור קרמיקה, בובות וכלי בית, ששווקו לכל העולם העתיק; מקדשים מרשימים כמו המקדש העגול לדרדנוס, הבן של דמטר אלת האדמה והמייצג של כוח הטבע הזכרי; ובמיוחד מספר קברים על תכולתם, ביניהם כמה קברים של אצילים מקדוניים מן המאה ה-6 לפנה"ס, שבתוכם נמצאו מסכות זהב וכלי נשק, עוד מלפני הקמת העיר במאה ה-5 לפנה"ס.
האתר הארכיאולוגי עצמו שטוח ואין בו תוואי נוף או אתרים יוצאי דופן, אבל המוזיאון שבו הוא אחד היפים והעשירים ביוון. במסגרתו יש אולם המוקדש לפסיפסים שנמצאו בבתים ולחפצים המראים את חיי היום-יום, כולל מודלים של בתים. באולם נוסף ישנו שחזור של בתי המלאכה, המפעלים והשווקים. באולם אחר שוכן שחזור של המקדשים וממצאים הקשורים לאלים ולפולחן. המקום המרשים ביותר הוא בקומה השנייה, שם מוצגות מסכות הזהב שנמצאו בקברי האצילים, יחד עם כלי נשקם, מהצד האחד, והמסכות של האצילוֹת ביחד עם התכשיטים שלהן, מהצד השני.
הסיפור של העיר הוא שבמאה ה-5 לפנה"ס מחליט מלך מקדוני בשם ארכילאוס להקים בירה חדשה במקום וֶרגינה הסמוכה, ייתכן שבגלל סתימת נמלה של זו על ידי סחף של נהר האליקמון. פלה מוקמת בקצה מפרץ ים, ולפי תכנון של היפודמוס ממילטוס, שנחשב לאבי התכנון העירוני. ביסוד התכנון סדר וארגון, רחובות שתי וערב, ואזור ציבורי מרכזי שנקרא אגורה, ממנו יוצאים הרחובות לצדדים. כמו כן נכללו בתכנון אזור ציבורי נוסף של המקדשים ובנייני המלכים והאצולה, מערכת מים וניקוז. העיר צריכה הייתה להתאים ל-10,000 אזרחים חופשיים, או ל-50,000 אנשים באופן כללי.
היפודמוס היה פילוסוף, מתמטיקאי ורופא, והאמין שסידור העיר ישפיע על אורחות החיים ומחשבתם של תושביה. הוא תכנן את הערים פיראוס ליד אתונה, רודוס, וטוריום באיטליה. בפלה הוא תכנן וביצע את האגורה, שטח ציבורי מרובע במרכז העיר, הגדול ביותר בעולם, שלידו שווקים וחנויות בעלי מלאכה, רשת של רחובות היוצרת בלוקים של בתים. באזורים העשירים הבתים הם בית בכל בלוק בשטח של יותר מ-2,500 מ"ר, ובאזורים העניים יש כמה בתים קטנים יותר בכל הצטלבות רחובות. הבתים היו בני שני קומות, פונים כלפי חצר פנימית וסגורים כלפי חוץ.
פלה הייתה בירת מוקדון ואחת הערים החשובות בעולם בזמן פיליפוס ואלכסנדר הגדול.
סרס (Serres)
סרס היא העיר הגדולה בצפון לאחר סלוניקי. היא שוכנת בלב מישור פורה הידוע בגידול הטבק שבו, לא רחוק מההרים. הייתה בה קהילה יהודית חשובה החל מהמאה ה-16, המקובל יוסף טאיטאצק מחבר "ספר המשיב" היה רב העיר, ורבים מתושביה הצטרפו לשבתאוּת. סרס הוקמה כבר באלף השני לפנה"ס, יושבה על ידי פריגים בזמן מלחמות טרויה, הפכה לגדולה בתקופה הרומית, והייתה מוצב קדמי של האימפריה הביזנטית אל מול הבולגרים. הצאר הבולגרי קוליאן הרס אותה במאה ה-13, והסרבים כבשו אותה במאה ה-14. סטפן דושן העביר לכאן את הבירה לזמן קצר. אבל הכי חשוב: זו עיר הולדתה של הזמרת גליקריה.
כמה ק"מ מצפון לסרס ישנו מנזר מדהים של יוחנן המטביל Holy Monastery of saint Jhon the Forerunner ar Serres
הר אתוס
מרכז הרוחניות והנזירות האורתודוקסי – קראו מאמר על הר אתוס
מנזרי נזירות מסביב להר אתוס
מסביב להר אתוס, שהוא רפובליקה נזירית של גברים בלבד, ישנו מספר גדול יחסית של מנזרי נשים, חלקם צופים אליו מרחוק, מהדהדים את המסורת העתיקה של מנזרי גברים ונשים הצופים זה אל זה משני צדי הנהר במצרים, וחלקם נמצאים ביבשה שמסביבו, מחקים את האדריכלות והאמנות המופיעה בו. דומה הדבר, כאילו הנשים תומכות במאמץ הגברי מרחוק.
להלן כמה מהמנזרים המעניינים:
המנזר של טימיוס פרודרומוס (Monastery of Timios Prodromos)
מנזר זה נמצא מעל הכפר אקריטוכורי (Akritochori), צופה על אגם קרקיני בצפון יוון. מנזר חדש זה נבנה רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה מחזון של נזיר בהר אתוס, אלא שהכנסייה הגדולה שבו מחקה את כנסיית האגיה סופיה מאוכריד במקדוניה, שנבנתה במאה ה-10 לספירה והיא דוגמא לאדריכלות ביזנטית מתקופת השושלת המקדונית. בנוסף על כך יש בבניין מוטיבים מכנסיות ביזנטיות חשובות אחרות. שאר מבני המנזר (שהוא כיום מנזר נשים פעיל) מחקים את מנזר קסנופון (Xenophon) מהר אתוס, ממנו הגיע הנזיר.
המנזר נבנה תוך כדי שימוש בטכניקות מסורתיות. אבני הריצוף ברחבה שלפני הכנסייה הובאו מהר אתוס, אולם הכנסייה מואר בנרות בלבד ואין בו חשמל. על רצפתו ישנה עבודת פסיפס יפהפייה של הנזירים מהר אתוס, ובאמצעה משטח אבן פורפיר, שנחשבה לקדושה בימי קדם. הבניין מלא סמליות. המנזר מונהג עד היום על ידי נזירים מהר אתוס ששמרו את המסורת המיסטית הנוצרית, והוא המקום הכי דומה לאתוס שאפשר להגיע אליו, מבלי להיכנס להר עצמו. הנזירות מקבלות אורחים בחדר קבלת האורחים המפואר, עם קפה ומתוקים, ולידו יש גם חנות של תוצרת מנזר ומזכרות.
המנזר של פנגיאה איקוסיפיניסה (Monastery of Panagia Eikosifinissa)
מנזר זה הוא המנזר החשוב בהר פאגאיו מצפון לקוואלה. הוא הוקם במאה ה-6 ובנוי על גבי מקדש יווני עתיק ואתר הקדוש לדיוניסוס. זהו אחד המנזרים היפים בבלקן, שנבנה ונהרס כמה פעמים. יש אומרים שזהו המנזר הקדום ביותר ביוון שנבנה כבר ב-400 לספירה. המנזר היה המרכז הרוחני של צפון יוון בתקופה העותומאנית, הייתה בו ספרייה חשובה, בית ספר, ומאות נזירים, במלחמת העצמאות היוונית 1821, וגם במלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה הוא מילא תפקיד חשוב, המנזר נכבש ונשדד על ידי הבולגרים ב-1917, והוקם מחדש כמנזר נזירות בשנות ה-60 הפעיל עד היום. הוא ממוקם בנוף נפלא על מעיין ובתוך יער בצלע ההר.
קראו על אתרי טיול ביוון (לחצו לקישור):
הצעות לטיולי תרבות ורוח ליוון
קראו את הספר "מסתורין יווני – טיולי תרבות ורוח ביוון"
