שני ישובים רוחניים בגליל

על פסגות רכס יודפת הררית בגליל התחתון נמצאים שניים מהישובים הרוחנים המרתקים בארץ המאמר מספר על הררית ויודפת, שהוקמו כישובים רוחניים המנסים ליישם תורה רוחנית באורחות החיים. מאז שהם הוקמו ועד היום זרמו מים רבים בירדן ולהט ההתיישבות הראשוני התחלף בהתמודדות היום יומית עם החיים, הדרך הרוחנית ננטשה או השתנתה ונשארה מנת חלקם של מעטים, ויחד עם זאת אלו מקומות מרתקים עם סיפור מרתק.

הררית כוללת מבחינת מאמר זה את הישובים הררית ויחד שהם למעשה ישוב אחד. זהו מקום שבו נעשה ניסיון לחיות חיים לפי המדע הוודי של המדיטציה הטרנסנדנטלית.

יודפת הייתה בעבר מרכז של המרד היהודי נגד הרומאים, שם נלחם יוסף בן מתתיהו עד שכל מגני העיר (חוץ ממנו) נפלו בחרב. 2000 שנה יותר מאוחר חזרו לגבעות שמסביב לתל העתיק צאצאי המורדים והקימו יישוב שהוא מעין מרד מסוג חדש, מרד באורח החיים הרגיל, הנהנתי, החומרני, מרד בחיי העיר, ויצירה של היישוב הרוחני הראשון בארץ.

יוסף שכטר והשכטריזם

המנהיג האידיאולוגי של יודפת בתחילת דרכה היה יוסף שכטר (1901-1994) שהיה פילוסוף, הוגה דעות, סופר ואיש חינוך מרכזי בעשורים הראשונים של המדינה וגם לפני כן. שכטר גדל במשפחה בעלת רקע חסידי והיה עילוי כבר בגיל קטן, הוא למד פילוסופיה, לוגיקה ודקדוק במוסדות הגרמנים המובילים בווינה והיה ממובילי זרם הפוזיטיביזם הגרמני. ב1938 הוא נמלט לישראל והשתלב בעשייה החינוכית והפילוסופית של היישוב הצעיר.

עם קום המדינה היה מפקח על החינוך במחוז צפון, הקים סמינרים להכשרת גננות ומורים, מכינות פדגוגיות, והיה מהמעצבים של תכניות לימוד התנ"ך, תורה שבעל פה והפילוסופיה בבתי הספר בישראל, במשך כל הזמן הזה הוא היה מורה והחל משנת 1940 מורה בריאלי, שם גיבש סביבו עדת תלמידים מעריצים.

לשכטר הייתה גישה אידאית מיוחדת לתנ"ך, יחד עם תלמידיו הם צללו לעומק משמעות סיפורי התנ"ך. תפישת עולמו של שכטר הייתה אוניברסלית ונאורה, והוא הציג בפני התלמידים שאלות הקשורות לתהליך הבריאה, משמעות חיי אנוש, מה בין חושך לאור? ועוד.. ומכאן נפתחה הדרך לשאלות כלל אוניברסליות כמו: מה היא אמונה? מה היא דת? מה היו הדתות השונות? מה ניתן ללמוד מכל דבר?
קבוצת לימוד סיפורי התנ"ך, שהתכנסה בזמנה החופשי, הפכה לקבוצת לימוד ומחקר בשאלות משמעות החיים. ומכאן, קצרה הייתה הדרך לשאול שאלות בכיוון הדתי, ההתפתחותי והרוחני, ולחפש תשובות במסגרת הדרכים השונות שהחלו להפיץ תורתם במערב.
וכך הוא כותב: "בכל אדם יש אלוהים, אדם הראשון, חווה, הנחש, עץ החיים ועץ הדעת, קין והבל וכו'. אלה הם הכוחות המושכים אותו לכאן ולכאן ועליו להכריע ביניהם"

לפי דברי החברים, שכטר לימד שיש בחיים שני מישורים: האחד רגיל, יומיומי וסתמי והשני מקודש, נצחי ופלאי. לעיתים המישור האחד (הגבוה) מופיע דרך המישור האחר וזה משמעותה של דת אמיתית והדרך הרוחנית, לא טקסיות מאובנת וקיום מצוות נוקשה, אלא התחברות אל הקדושה. "המודעות למישור האחר מאפשרת לאדם לצאת מן המוסכם ולהתחדש באופן פנימי".

שכטר היה מקורב להוגו ברגמן – פילוסוף שהיה רקטור האוניברסיטה העברית הראשון, וכנראה שגם למרטין בובר, הוא העריך והוקיר את הציוניות והמפעל ההתיישבותי, אבל חשב שחסר להם את המימד הדתי, יהודי רוחני בסגנון מודרני, ולכן עודד את תלמידיו לצאת ולהקים סוג של התיישבות חדש.

שכטר כתב מורה דרך לתלמוד המשנה, מבוא לאגדה, ספרים על החסידות, אך גם על משנתו של א. ד. גורדון, וכן על "ממדע לאמונה", פילוסופים נוצרים כגון סרן קירקגור, ועוד. אני מניח שהוא הכיר את תורתו של שטיינר, אולי גם את כתביו של מירצ'ה אליאידה, ובוודאי אוטו רודולף על הקדושה, וכנראה שגם כתבים של המזרח שהתחילו להתפרסם בתקופתו, כל חייו הוא היה איש משכיל, סקרן, פתוח ומשלב. ויחד עם זאת מעמיק ואכפתי.

במילים אחרות שכטר הטיף למעין יהדות רוחנית אוניברסלית, וזה מתבטא בשמות של חלק מספריו: רוח ונפש – גשרים ליהדות פנימית (1992), בין אדם למקום (1982), פרקים במחשבה הדתית (1981), ועוד. הוא חשב שצריך בארץ "אנשי מהות" וכך מתאר זאת אחד מתלמידיו: "כל מי שאינו מסתפק בחיים המקריים, בחיים כמו שהם, ושואף למשהו בעל ערך, מצפה לו ומחפש אחריו ברצינות, ובאופן יותר מדויק: כל מי ששואף להגשמת אידיאלים הקרובים קירבה שורשית לעיקריה של הדת המקובלת הוא אדם מהותי. וכל אדם מהותי יש לו חלק באלוהים. המהותיות היינו ההודאה בערכים שהיוו את עיקרי הדת בתקופה הדתית והשאיפה להגשימם היא האלוהיות של האדם הבלתי דתי בימינו". איתן וורדי על גרעין יובל ויודפת, מהספר שני מישורים וגבעה אחת.

הקמת היישוב יודפת

הישוב יודפת עלה למקומו הנוכחי ב1960 והיה במידה רבה היישוב הרוחני הראשון בארץ. כיום זהו ישוב רגיל לכל דבר ועניין, רוב התושבים עוסקים בחייהם כמו בכל מקום אחר, אולם יש קבוצה שעדיין עוסקת בתורתו של גורדייף (המרכז שלהם נמצא בחורש למרגלות הר עצמון) וקבוצות נוספות העוסקות בתורות אחרות.

יודפת הוקמה בתחילתה על ידי תלמידי יוסף שכטר שרצו ליישם בחייהם את תלמודו. לאחר שתמו ימי בית הספר והגיע זמן הגיוס לצבא, החליטו התלמידים הקרובים ליוסף שכטר להתנתק מתנועת הצופים ותנועות נוער אחרות שאליהם היו שייכים ולהקים גרעין עצמאי שנקרא יובל", בכדי לקיים התיישבות נח"ל שבמסגרתה יוכלו ליישם את תלמודם ואת החיפוש אחר חיי מהות.

וכך כותב על הגרעין שהוקם ודרכו יהודה אגמור, ממקימי יודפת: "רבות הן הקבוצות של צעירים בארץ ובעולם שניסו לחיות יחד חיי אמת, חיים בעלי משמעות, אבל מעטות הן הקבוצות שעברו מחלום להגשמה, מתקווה למציאות ומאמונה בעתיד לאמונה בהווה. רק בדרך נס היינו בניגוד לחוקים הרגילים הפועלים בחברה. אי אפשר להסביר כיצד קבוצה כזאת מחזיקה מעמד תקופה ארוכה למדי ולהשאיר משקע חיובי בנפשם של החברים בה.
בדרך כלל מתרכזת קבוצה כזאת מסביב למנהיג רוחני וגורו, מורה דרך, וסומכת עליו, או ממשיכה מסורת קיימת. מכל מקום דרוש לקבוצה כזאת קשר עם מקור של ידע שהוא ברמה אחרת מאשר רמתה של הקבוצה, ולרוב מביא ניסיון כזה לניתוק מן החברה הכללית ולויתור מסוים על החיים הרגילים (דוגמאות לכך הם האשראמים ובתי הנזירים וכדומה).
גרעין "יובל" שונה מקבוצות אלו בכך שאין לו מנהיג ומדריך – ד"ר שכטר הוא מעין חבר מבוגר – והחיפוש אחר הידע המשותף הוא לכל חברי החוג. החברים המכוונים את הקבוצה רואים בכך תפקיד ומבחן ואין תחרות על הרקע הזה. בכל תקופה מתברר כאילו מעצמו מי צריך לעשות מה. אין מחליטים דברים בהצבעה, ואין מקבלים את דעת הרוב דווקא, לפעמים דעתו של מיעוט או של יחיד מכריעה. כמו כן אין מוותרים על החיים הרגילים. החברים רוצים להקים משק יעיל וליצור רמת חיים נוחה, רוצים במשפחה ובילדים, אבל יותר מהכול רוצים שהחיים החיצוניים יהוו ביטוי להבנה פנימית, ושלא יאבד הקשר וגם לא יטושטש ההבדל בין עיקר לטפל." מתוך הספר שני מישורים וגבעה אחת

גדולתו של יוסף שכטר הייתה שהוא לא שם את עצמו עליהם כמדריך או כמורה, אלא כידיד, כאחד שמשתתף יחד אתם בחיפוש אחר האמת, אחר המשמעות. ובמסגרת זו הוא השפיע לכיוון של פתיחות לדברים חדשים, לתורות שונות.

הקבוצה שנקראה ה"שכטריסטים" עלתה להתיישבות בתחילה בנווה אילן ליד ירושלים, קריית ענבים, ומשם הם עברו לחוות דושן בעמק בית שאן. ואז עלתה אפשרות לעבוד ולגור באזור יודפת. הסוכנות חיפשה באותו הזמן גרעינים שיפתחו את היערות ויתיישבו בגליל התחתון ועל ידי כך יבטיחו ששטחי המדינה ישארו בבעלות יהודית, באזור שבו לא היה עד אז אף ישוב יהודי.

מספר עמוס בן מיור, ממקימי יודפת: "יצאנו שלושה חברים יצאו למסע חיפוש מקום להתיישבות בגליל. בפעם הראשונה, כשראיתי את הר עצמון ואת בקעת יודפת ידעתי שזה המקום שלנו ואמרתי זאת לחברי."

הקבוצה הגישה בקשה למוסדות המיישבים להתיישב ביודפת, אלא שהמוסדות ענו בשלילה מוחלטת, האזור היה מרוחק, לא נגיש, ואף נחשב למסוכן, לא היו בו מקורות פרנסה, והכל נראה כפנטזיה של הדמיון. אלא שהקבוצה לא אמרה נואש, במשך שנה וחצי הם המשיכו להתעקש ולבקש, ואז ניתן האות: הם קיבלו אישור לעלות ליודפת במסגרת פעולות של הקק"ל, כך גם נפתרה, לפחות לשנים הראשונות, בעיית הפרנסה, הקבוצה תעבוד במסגרת הקק"ל ותבנה מגדל תצפית וחצר סביבה, וכן תעבוד בייעור ובשימור הקרקע באזור, הקבוצה תגור בתוך החצר, שם גם יהיו חדר האוכל וחדרי הפגישות, ובכלל, כל העניין נראה קצת כמו חומה ומגדל מודל שנת 60, בלי טרומפלדור, ועם בדווים ידידותיים מסביב.

גרעין יובל פיתח במהלך השנתיים של חיפוש מקום התיישבות ומעבר במקומות שונים דרכי חיים ייחודיות. מספר יהודה אגמור: "עוסקים בתחומים שונים. לומדים תנ"ך וחסידות וחקלאות אורגנית, אקולוגיה ותורות הבאות מן המזרח הרחוק. בפגישות קוראים יחד דברי הגות משל סרן קירקגור, משל מרטין בובור ומשל יוסף שכטר ואחרים. קוראים סיפורים של הרמן הסה וקנוט המסון וסלמה לגרלף וטולסטוי ושל אחרים. שרים שירים מסוימים ושומעים מוסיקה מסוימת, ולרוב שירים ומוסיקה שהם בכיוון דתי רגשי. השירים נבחרים מתוך תשומת לב לתוכן המילים ולהתאמתן לנעימה, ועליהם לבטא דברים שאפשר להזדהות אתם. מתרחקים מבידור לשמו, ובעיקר מבידור בצוותא. הולכים ללמוד אצל פלדנקרייז ואצל אחרים את ההפעלה הנכונה של הגוף, מתעניינים באותם הכיוונים המדעיים המנסים לקרב את המדע להזדהות ואינם מסתפקים בידיעה אינפורמטיבית (קוראים כתבים של אדינגטון, של גדס ושל אוספנסקי). חושבים יחד איך ומה אוכלים ומה לובשים, כדי להתאים את האוכל ואת הלבוש למה שרוצים להשיג.
אנשי גרעין "יובל" קובעים זמן לתפילה קצרה משותפת לפנות ערב, לפני הארוחה. יש חדר תפילה ובו שולחן מואר ועליו לחם ומים. נכנסים יחד ושרים שיר קבוע, ואומרים פרק כ"ג בתהילים: "ה' רועי לא אחסר". שוהים דקות אחדות בדומים ויוצאים בשקט. המעמד אינו קל אך הוא מחייב תמיד דין וחשבון פנימי על אשר עבר על האדם באותו היום. מאוחר יותר נהגו חברים אחדים להיכנס לפני התפילה לחדריהם ולשבת כעשרים דקות ולנסות לעשות צעדים ראשונים במדיטציה, או להקשיב למתרחש בגוף, או להתכונן לתפילת אמת, איש איש לפי הבנתו ולפי הניסיון אשר בו בחר להתנסות.
הסעודות המשותפות מתנהלות ללא דיבורים, חוץ מן הדברים ההכרחיים לעצם קיום הסעודה. פותחים בברכה ומסיימים בברכה. בזמן הסעודה מתח פנימי ושלווה פנימית משמשים בערבוביה. אנשים חדשים ומבקרים מרגישים אי נוחות רבה, כאילו נדרש מהם דבר מה והם אינם יודעים מה נדרש מהם.
מנסים למצוא ביטוי וסגנון לימים הנוראים, לשבת, לחתונה, מנסחים טקסטים לצרכים פנימיים ולהדרכה. הקופה ובה מעט הכסף פתוחה ואיש איש לוקח ממנה את מה שהכרחי לו ביותר. הבנות דואגות לניקיון, לגהץ חולצה לשבת, לשעד בזמן מחלה. בשבת מטיילים יחד, שרים ומשוחחים". מתוך שני מישורים וגבעה אחת.

הספר שני מישורים וגבעה אחת הוא רשמים של אנשי יודפת לזכרו של יוסף שכטר שנכתבו בשנת 2010 במלאות חמישים שנה להקמת היישוב. כמעט כל החברים מזכירים עיקרון מרכזי בתורה שהוא הנחיל להם, והוא קיומם של שני מישורים. וכך כותב מיכה אנגל מתוך הרצאה שנתן שכטר לחגיגת בר מצווה שהתקיימה ביודפת: "וגם אדם חילוני המקיים את המצוות שבין אדם לחברו בדבקות יש לו חלק במישור האחר. הסכנה הנפשית האורבת לאדם היא בזה שהוא נוטה לראות במישור הרגיל את הכול, ומכאן הוא מגיע ל"ריקניא" (לחוסר תוכן) ואין לו דרך אחרת מאשר לחפש אחר בידור שימלא את החלל הריק שבקרבו. אם יבוא אדם ויאמר לך: למדני את כל הדת כולה על רגל אחת. אמור לו: הייה מודע למישור הפנימי שמבעד למישור הרגיל. זאת היא כל הדת, והיתר אינו אלא פירוש למשפט זה. אין הכוונה שלא יסדר האדם את חייו במישור הרגיל. אלא שיהיה מודע לקיומו של המישור הפנימי וינסה תמיד למצוא אותו."
"בה במידה שהאדם מודע למישור הפנימי הוא משתחרר מן השגרה, מן המקובל ומן המוסכם והוא עשוי להתחדש בפנימיותו. היו אנשים שהיו נוהגים לעצום את עיניהם לשעה קלה באמצע עבודתם הרגילה והיו רואים אחר כך את העולם באופן יותר ברור. העיקר הוא שלא יהיה האדם משועבד תמיד לשגרתי, לרגיל." מתוך הספר שני מישורים וגבעה אחת.

שכטר הדגיש את החשיבות של קהילה שכורתת בין חבריה מעין ברית, הקהילה מאפשר לאדם לצאת מעצמו, לוותר על האגו, ולהתחבר לאידיאל גדול יותר. וכך הוא כותב: "העדה קיית כתוצאה מברית בין אישים בעלי אמונה, הרוצים בהגשמת האמונה בחיים".
"תכנה של הברית הוא שכולם כאחד הנמצאים כאן עכשיו מרגישים את עצמם עומדים בפני מי שלמעלה מהם. כדי שיתרחש הדבר הזה חייב היחיד לוותר על עצמאותו ולזכות – באמצעות הויתור ומכוחו – בעצמאות יותר גבוהה." מתוך "מבוא לתנ"ך, עמ' 78 הוצאת מ. ניומן.

וכך הוא כותב במכתב לחברי הישוב במלאות 25 שנה להתיישבות: במלאות עשרים וחמש שנה להתיישבות ביודפת, יש מקום לחשבון הנפש, קודם כל בתחום שבין אדם לחברו. יש אפוא לבחון את המצב היים כיום הזה ביודפת על יסוד האידיאלים שנמסרו לנו בספרות המוסר ובספרות החסידית ולבדוק אם התקרבנו לאידיאלים האלה או התרחקנו."

המעבר לגורדייף.

במסגרת הפתיחות של יוסף שכטר לתורות רוחניות אחרות הוא נהג להיפגש עם פלדנקרייז, האיש שהעמיד את בן גוריון על הראש ופיתח שיטה הקרויה על שמו של תנועה ויציבה, קשר גוף ונפש. באחד המפגשים ביניהם הציג פלדנקרייז לפני שכטר את ספרו של אוספנסקי – החיפוש אחר המופלא, ספר שמציג את תורתו של אדם הקרוי "גורדייף" (נפטר 1949) שהחל בית ספר של תורה אזוטרית חדשה שנוגעת להתפתחותו האפשרית של האדם במערב.

שכטר קרא את הספר, התרשם, והמליץ עליו בפני תלמידיו לשעבר ושותפיו בהווה. הם קראו והתרשמו גם הם, הזמינו מורים מצרפת שיבואו לארץ ללמד אותם את ה"עבודה", והחלו למעשה לפנות לכיוון רוחני אחר.
וכך מספר על התהליך חבר הישוב והקבוצה אילן עמית: "באותו פרק זמן קיבלנו, באמצעות משה פלדנקרייס, שעמו היינו בקשר, את ספריהם של גורדייף ושל אוספנסקי, שעשו עלינו רושם עמוק. קראנו בהם שהבעיה של אדם בן זמננו איננה מה עליו לעשות. האם לערוך טקס בצורה כזו או אחרת. אלא האם הוא נוכח ומודע בזמן הטקס, או שהטקס – וכל פעילות אחרת – נערכים באופן מכני ואוטומטי. הספרים קבעו שהמכניות והאוטומטיות שולטים בכיפה בחייו של האדם בן זמננו, וכי ההחלטות שהוא מקבל בצורה מודעת, כביכול, הן מדומות. רוחנו נפלה בהדרגה, והטקסים לסוגיהם נפסקו, כשלוש או ארבע שנים לאחר שהתחלנו בהם. המשכנו לחפש דרכים חדשות, יחד, וגם בנפרד זה מזה." מתוך הספר שני מישורים וגבעה אחת.

שיטתו של גורדייף הלכה ותפשה את מקומה בין חברי יודפת כדרך שבה הם הולכים. מורים ראשונים החלו להגיע לארץ מהמרכז בצרפת, קשר נוצר, תרגילים, ששיטת גורדייף מתמחת בהם נלמדו ותורגלו, האנשים החלו לתרגל "לזכור את עצמך" ומודעות. גורדייף אמר שהאדם, במצבו הנוכחי, הוא כמו אדם ישן, לא מודע, ועל ההולכים בדרך בתור שלב ראשון לעורר את עצמם. יודפת החלה להתעורר.

גורדייף לימד שהאדם הוא מכונה מעבדת אנרגיה, ויש חמישה סוגי אנרגיה עיקריים שעליהם היא עובדת: מין, רגש, אינסטינקט, תנועה ומחשבה. לכל אחד מסוגי האנרגיה הללו צבע אחר, מהירות אחרת ותפקיד אחר, הבעיה היא שהמרכזים האנרגטיים הללו לא מאוזנים, גונבים אנרגיה זה מזה, ולא מתפקדים יחדיו בכדי להביא להפעלת שני מרכזי אנרגיה גבוהים יותר והם המנטליות והרגש הגבוה. העבודה היא להבין ראשית דבר שיש בנו כמה אני, לאזן את המרכזים, ולהביא למודעות שהיא למעשה נוכחות גבוהה מחוץ לאדם.

מבחינה מעשית, ומכיוון שאנחנו לא מכירים את עצמנו, גורדייף פיתח דרכים של עבודה בקבוצות, כולל ריקוד לפי מרכזי האנרגיה ומוזיקה מקודשת, שיחות ודיון, תרגול זכירה עצמית, שיקוף ושבירה של הרגלים. לצורך כך הקימו חברי יודפת מעין מרכז שבו אפשר לעבוד בשקט וללא הפרעה למרגלות הר עצמון, מעין מנזר – בית ספר, שבו הקבוצות יכולות להיפגש ולקיים את העבודה. המקום קיים עד היום ומשומש בעיקר בסופי שבוע ולסמינרים מיוחדים.

במקביל לשינוי האוריינטציה הרוחנית החל היישוב להתמסד ולהיבנות. בית ראשון ניבנה ובעקבותיו החלו להבנות בתים נוספים, יודפת הוקמה. במשך הזמן הקולקטיב התפרק, אך המוטיב המשותף הרוחני נשאר. כיום יודפת היא יישוב משגשג עם שכונת בנים ובנות חוזרים וחוזרות גדולה.

"ישנם מוחות חוקרים המחפשים את האמת של הלב, מחפשים אותה, מתאמצים לפתור את הבעיות שמציבים לפנינו החיים, מנסים לחדור למהות של הדברים והתופעות ולחדור לעצמם. אם אדם חושב ומנתח נכון, לא משנה איזה דרך ילך בפתירת אותם בעיות, הוא יגיע, בסופו של דבר, חזרה לעצמו, ויתחיל עם פתרון של מה הוא עצמו ומה מקומו בעולם שמסביבו". גורדייף.

מה יש לראות ביודפת

על ראש הגבעה של יודפת נמצאים המבנים של מגדל היערנות ומעין חצר בניינים שהייתה גרעין הישוב המקורי, בכניסה לישוב יש קומפלקס של בית קפה, חנויות אלטרנטיביות, בגדים, מאפיה, ומוצרי אמנות הנמצאים במעין מרכז מסחרי בכניסה ליער הקופים של יודפת. זהו אתר ביקור פופולארי למשפחות וילדים. הישוב השכיל להעביר את כל היוזמות של מכירת תוצרת אנשי היישוב לאזור זה, שלא מפריע לחיים של התושבים. מהצד השני של הכניסה נמצא בית הספר האנתרופוסופי החדש ביודפת, לפני הכניסה יש כביש המוביל לתל יודפת, שהולך ומתפתח כגן לאומי ואתר ביקור מרשים, יפה וחשוב.

בסמוך ליודפת נמצא הר עצמון ובו מסלולי הליכה יפים, ובין היערות שסביבו חבוי מרכז העבודה של קבוצות גורדייף, אי אפשר לבקר ולהיכנס למקום ללא תיאום מראש.

הררית יחד

החלק השני של מאמר זה מספר  על הישוב הררית יחד שהוקם כישוב דו ראשי של אנשים המתרגלים מדיטציה טרנסנטנטלית. כיום זהו ישוב שרוב תושביו לא מתרגלים מדיטציה, אולם יש קבוצה שעדיין עוסקת במדיטציה ובתעופה יוגית במרכז בהררית, בנוסף לכך יש בהררית יחד את ריכוז המורים למדיטציה הגדול ביותר בארץ, ואת משרדי האגודה.

מהו המדע הוודי של מהרישי?

זהו המדע העתיק של הודו שנמצא בספרים העתיקים הנקראים "וודות" (מלשון ידע). איש אינו יודע אם ידע זה קיים אלפי שנים, עשרות אלפי או אפילו מיליוני שנים.
יש שטוענים שהוא קיים מאז קיימת התודעה האנושית. בכל מקרה לפי המהרישי זהו הידע העתיק ביותר של האנושות. ידע שלא נכתב בידי אדם אלא היה ההתנסות הישירה של הרישים הקדומים. אותם חכמים שראו במו עיניהם את מגוון חוקי הטבע, וניסחו חוקי טבע אלה במילים. למדע העתיק הזה, יש הרבה תחומים מאוד מעשיים, פרקטיים ביותר.

מהרישי מהש יוגי התחיל את תנועת המדיטציה הטרנסנטנדלית, הוא למד פיזיקה באוניברסיטת אללהאבד ולאחר מכן היה תלמיד של גורו בהימאליה בשם גורו דב במשך 13 שנה בשנים 1941-1953, לאחר מותו פרש להתבודדות של שנתיים לחופי הגנגס ליד העיירה אוטרקאשי.

קרוא מאמר על המקומות הקדושים בהימאליה ההודית

ב1955 מהרישי חיפש דרך להעביר את התורה של השדה המאוחד למערב, והחל בהוראה בכל רחבי העולם. הוא נחשב על ידי חסידיו למדען הבר-סמכא העולמי לענייני תודעה והמלומד הוודי החשוב ביותר בעולם (נפטר 2008).
בינואר 1959 הוא החל להפציר במדענים לחקור את השיטה, וב1968 פורסמו מאמרים ראשונים, מאז פורסמו יותר מ600 מאמרים המאמתים את השפעת המדיטציה על האדם.

להלן דברי האגודה למדיטציה טרנסנדנטלית (מתורגמים באופן חופשי מאנגלית):

"מהרישי זכה בהכרה כלל עולמית, בשל החייאתו את מדע התודעה הוודי העתיק, למדע שיטתי של תודעה, טכנולוגיות מעשיות של תודעה, סדרה של יישומים המבוססים על חוק הטבע, אשר זמינים היום באמצעות המדע המודרני, והיו זמינים מאז ומתמיד באמצעות המדע הוודי העתיק של הודו, גישות משולבות (אינטגרטיביות) של מתמטיקה וודית, אדריכלות וודית, חינוך וודי, בריאות וודית, חקלאות וודית ועוד.

התגליות האחרונות בעולם המדע, האמנות, והמסחר איתרו את מקורה של כל דיסציפלינה – פיסיקה, מתמטיקה, כימיה וכדומה – על הבסיס של ידע שלם, הידע של השדה המאוחד של כל חוקי הטבע. תחום זה של ידע שלם, בבסיס כל שיטה או מערכת, הוא היכולת לפתח זמינות של ידע שלם, 'ופרי כל הידע', לכל אדם.

מדע התודעה של מהרישי הוא מדע עמוק עם יישומים מעשיים של חוק טבע שלם, של יישום מלא של שדה מאוחד של כל חוקי הטבע שנבדק כיום על ידי פיסיקאים תיאורטיקנים, מתמטיקאים, פיזיולוגים כבסיס של חוק הטבע.

המדע המודרני, בעשור האחרון, בגישה האובייקטיבית שלו לרכישת ידע, חקר בצורה שיטתית רבדים יותר עמוקים של תפקוד הטבע, מהמקרוסקופי למיקרוסקופי, מהשונה למאוחד.
מהרובד האטומי, לגרעיני, לתת-גרעיני, לרבדים מעודנים של חוק הטבע ובשיאו – תגליות של הזמן האחרון – התגלית של השדה המאוחד של כל חוקי הטבע בבסיס של היקום כולו.

תיאוריות מכניקת הקוואנטים של הפיסיקה המודרנית, זיהו את הטוטאליות של חוק הטבע, שדה מאוחד של התחום המתייחס לעצמו של האינטליגנציה האוניברסאלית, בבסיס של כל הזרמים השונים של חוק הטבע, שמושלים ביקום העצום.
במילים אחרות המדע המודרני גילה את המשכן של הטבע שתומך בפעילות של האחדות בתוך עצמה, ושמביאה את הנביעה השיטתית של זרמי השוני של חוק הטבע.
הזרמים שמושלים בחוקי הטבע בכל הרמות של הקיום ביקום כולו.

הידע הזה של האחדות, הידע של שדה מאוחד של כל חוקי הטבע הוא ידע של התודעה, הידע של האינטליגנציה. הידע של הבסיס הזה, של האינטליגנציה היה כבר ידוע מאז שחר האנשות, בחכמה הוודית העתיקה של הודו.
אבל בעידן המדעי הזה, מהרישי – השומר הגדול ביותר של הידע הזה של הודו, חידש את הספרות הוודית הענפה והידע הוודי העצום, למדע שיטתי ושלם של תודעה, למדע של השדה המאוחד של כל חוקי הטבע ולטכנולוגיות מעשיות של תודעה, של דינאמיקה של תודעה לטובת האנושות כולה.

המדיטציה הטרנסנדנטלית של מהרישי היא טכנולוגיה שיטתית לפיתוח מלוא התודעה האנושית, שממקדת את תשומת הלב פנימה, מאפשרת להתנסות ולחשוף רבדים יותר עמוקים של האינטליגנציה האנושית, המתאימים לרבדים יותר עמוקים של הטבע עצמו. השיא של אלה, הוא התנסות ישירה בתודעה טהורה, שהיא ההתנסות הישירה בשדה המאוחד של כל חוקי הטבע.
ההתנסות הזו של חוק הטבע המלא שבפנים, מרחיבה את התודעה האנושית, ומפתחת את המוח בצורה הוליסטית. ההתנסות הזו בשדה המאוחד של כל חוקי הטבע זוהתה על ידי המדע המודרני כמצב תודעה רביעי ראשי – שונה ממצבי העירות, השינה והחלימה.

המדע הוודי של מהרישי וטכנולוגיות התודעה שלו, מאפשרים לכל יצור אנושי עלי אדמות, לא רק גישה של התנסות ישירה, באותו שדה מאוחד של הכוח המארגן האינסופי של אינטליגנציית הטבע שבפנים, אלא שהם גם מאפשרים לכל אדם ליישם את אותו ידע בסיסי ביותר של חוק הטבע, כדי לשפר באופן ישיר את חייו ואת חיי החברה כולה. במיוחד תכנית המדיטציה הטרנסנדנטלית, והטכניקות המתקדמות שלה, שהן כולן טכנולוגיות של התנסות ישירות של מדע התודעה הוודי של מהרישי.

טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית והטכניקות המתקדמות שלה, לוקחות את המודעות האנושית, ומכוונות אותה באופן שיטתי פנימה, להתנסויות ברבדים עמוקים יותר של תהליך החשיבה, ושיאן ברמה העמוקה ביותר של תהליך החשיבה, ההתנסות הישירה במקור המחשבות.
ההתנסות הישירה במקור המחשבות, המצב המעודן ביותר והרחב ביותר של התודעה האנושית, הוא ההתנסות הישירה בשדה הזה של האינטליגנציה, השדה של התודעה, שהוא השדה המאוחד שהתגלה על ידי המדע המודרני. בצורה זו המודעות האנושית יכולה באופן שיטתי להתרחב, עם הטכנולוגיות החינוכיות של המדע הוודי של מהרישי, ולהתנסות בחוק הטבע השלם – השדה המאוחד.

כשמתנסים בחוק הטבע השלם, ומחיים אותו בצורה מלאה בתודעה ובפיסיולוגיה של המוח של האדם, אזי המחשבות והפעולות האינדיווידואליות מתואמות בצורה שלמה לחוק הטבע, הן באופן ספונטאני תומכות בחיים. התוצאה היא פעולה שבאופן ספונטאני תומכת בחיים יוצרת השפעות מקדמות בצורה מרבית, לאדם עצמו ולכל החברה והיא המפתח לשלטון עצמי ספונטאני. היכולת של כל אדם, באמצעות החינוך, למשול בחייו הוא באופן שהינו נטול בעיות.

כך שבאמצעות חינוך, חינוך המושתת על התודעה, חינוך המושתת על השדה המאוחד, או החינוך הוודי של מהרישי, שמכיל טכנולוגיות שיטתיות, מוכחות באופן מדעי, לפיתוח שלם של המוח, על ידי ההתנסות של חוק טבע שלם, ניתן ליצור ברית בין התנהגותו של האדם לחוק הטבע השלם.
חינוך שכזה יספק לכל ממשלה את המפתח, להביא את האומה שלה ליכולת למשול בחייה באופן ספונטאני.

אומה שמושלת בחייה באופן ספונטאני, היא אומה המורכבת מאזרחים שמושלים בחייהם באופן ספונטאני, אזרחים שבאמצעות חינוך הולם, יגדלו עם יכולת הטבעית לחשוב ולפעול באורח נכון – לחשוב ולפעול בתאום עם חוק הטבע וליהנות מתמיכה מלאה של הכוח המקדם של חוק הטבע כדי להגשים בצורה יעילה וחסרת מאמץ, את הרצונות שלהם, ובו בזמן, באורח ספונטאני לקדם את ענייניה של החברה כולה.

התרחבות הפעילות המוחית על ידי פעילות מסודרת של המוח, שהיא התוצאה של ההתנסות הישירה בשדה המאוחד, חוק הטבע השלם, התחום של תודעה טהורה שבפנים, מצב המודעות שמדעני הפיסיולוגיה המודרניים מתארים כמצב התודעה העיקרי הרביעי, שונה באופן פיסיולוגי וסובייקטיבי ממצב הערנות, החלימה והשינה. יש לנו כאן, תגלית משמעותית ביותר, בתחום פיתוח היכולת האנושית המלאה.

מערכת חינוך שמאפשרת פיתוח כל המוח, ומפתחת אצל כל אדם עלי אדמות את היכולת למשול בחייו הוא ללא בעיות. מהרישי מעניק זאת לכל ממשלה. הוא מעניק את המפתח הזה של מנהל ספונטאני שמושל בעצמו, ומכוון למניעה, העדר כל בעיה, לכל ממשלה. מהרישי מספק גם לכל ממשלה קיצור-דרך רב עוצמה .
הממשלות צריכות לא רק לעדכן את החינוך שלהן שיהיה מושתת על השדה המאוחד, חינוך המושתת על התודעה, שיוכל לפתח את המוח בשלמותו, ולפתח אזרחות למופת, אלא שלכל ממשלה נותן מהרישי כעת מכשיר רב עוצמה, שהוא הטכנולוגיה של תירגול בקבוצה של המדיטציה הטרנסנדנטלית והטכניקות המתקדמות שלה כולל תוכנית הסידהי של המדיטציה הטרנסנדנטלית שכוללת את מה שנקרא התעופה היוגית.

קיצור דרך זה, באמצעותו ניתן, ממש בין-לילה, לרכז קבוצות כאלה של מתרגלים מיומנים.
ההתנסות הקולקטיבית בשדה המאוחד של חוק הטבע, וההחייאה הקולקטיבית שלו, על ידי תרגול קבוצתי של המדיטציה הטרנסנדנטלית, יוצר דחף רב-עוצמה של חיוביות, אחדות וקוהרנטיות בתודעה הקולקטיבית של החברה כולה, ההשפעות הרחבות של תרגול קבוצתי על החברה, מה שנקרא השפעות שדה של המדיטציה, מוכרות בספרות המדעית כאפקט מהרישי.
השפעות אלו מספקות לכל ממשלה את היכולת לשנות את איכות התודעה הקולקטיבית ואת איכות החיים של האומה מייד.

בלי שום עיכוב, ניתן לאמן קבוצות כאלו של מתרגלים בצבא, בכל אוניברסיטה או בית ספר גדולים, בכל מקום עסק גדול, כי אפילו קבוצה אחת שגודלה שווה או גדול מבערך השורש הריבועי של אחוז אחד מכלל האוכלוסייה, אוכלוסיית האומה, למשל, מודטים ביחד, מתנסים ומחיים את תחום התודעה, השדה המאוחד, ביחד, גורמים לתנועה כזו של אחדות וקוהרנטיות, להשפעה כה רחבה של חיוביות בחברה, נטיות האומה מייד מתהפכות, מאלימות, פשיעה, טרור, מלחמות ובעיות, לחיוביות, הרמוניה, ועלייה בשלום בכל האוכלוסייה ובכל העולם.

זה הוכח בלמעלה מ – 50 מחקרים מדעיים, שפורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, ברבע המאה האחרונה, וכתוצאה מזה, יש לנו טכנולוגיה מוכחת מדעית, שמהרישי מציע לכל ממשלה, שמאפשרת לכל ממשלה, במהלך של ימים בודדים, לספק את התנאים, באמצעות קבוצות כאלו של מודטים, לשנות את כיוונה של החברה כולה, לסיים את כל הבעיות, ולמנוע מבעיות חדשות מלצוץ."
תרגום של דף מידע על המדיטציה המחולק בהררית

היישום של המדיטציה הטרנסנדנטלית בהררית יחד:

מהרישי מהש יוגי חידש את מדע התודעה, מדע המבוסס על ידע עתיק, שבעיקרו הוא עקרונות לאיכות חיים טובה יותר בהתאם לחוק הטבע. המדע שהביא המהרישי למערב לא מסתיים רק בלימוד המדיטציה, אלא כולל את כל תחומי החיים. בהררית יחד היה ניסיון ליישם את הענפים השונים של הלימוד ולהכליל אותם בחיי היום יום. להלן כמה מהתחומים השונים של המדיטציה:

תרגול אישי:

הררית הוקמה כישוב של אנשים העוסקים במדיטציה טרנסנדנטלית, משרדי האגודה הבינלאומית למדיטציה נמצאים שם, שמונה מורים מוסמכים ופעילים למדיטציה חיים בהררית (חצי מהמספר בארץ כולה), ובתיאום מראש הם ישמחו להסביר על השיטה ולהיפגש. בתיאום מראש אפשר גם ללמוד תרגול אישי של המדיטציה – טכניקה של תרגול מדיטטיבי פשוט, עשרים דקות, פעמיים ביום, שלפי מחקרים מדעיים הוכח שהוא עוזר לתפקוד המערכת האנושית.

הלימוד הראשוני של המדיטציה כרוך בארבעה מפגשים של שעתיים הנערכים ברצף על פני ארבעה ימים, במהלכם מקבל המתרגל מנטרה אישית ולומד איך לעשות את המדיטציה. לאחר מכן יש ליווי חודשי של מפגשים ובקרה, ולאחר כמה חודשים גם אפשרות להצטרף לקורסים מתקדמים יותר ובהם (לאחר שנתיים לערך) קורס תעופה יוגית.

טיפול איור וודה:

בהררית יש שני מטפלים (משפחת גולדשמיט) המתמתחים בשיטת האיור וודה, גישה של מניעה לבריאות ודרך לשמור על הבריאות הגופנית היא על ידי תזונה נכונה, אורח חיים נכון, סדר יום נכון. ברפואה הוודית מטפלים בגוף בעזרת עיסויים מיוחדים, גם כטיפול מונע וגם כטיפול ספציפי במחלות על ידי עיסויים המומלצים על ידי רופא קונוונציונאלי שעבר הכשרה בשיטה זו.

מהרישי סטפטיה וודה

המהרישי לימד עקרונות של בנייה של בית שיהיה בנוי בצורה נכונה כדי לגרום לדיירים יותר הרמוניה ואושר,מעין פנג שוואי הודי הקיים בוודות. העקרונות של הסטפטיה וודה קובעים את כיווני הבנייה, את המידות שלפיהם נבנה הבית, בהתבסס באופן אישי על בעל הבית (למשל, המידות שמשתמשים בהם בבית נקבעים לפי אורך האמה של בעל הבית), ובהתבסס על חישובים ונוסחאות מתמטיות שלוקחות בחשבון את הקשר שבן האדם לבן הפלנטות וכו'.

המרכז של הבית הוא חלל פתוח ריק, שלעיתים שמים בו חפץ מקודש, המסמל את השדה המאוחד, המקור ממנו מתחילים כל הדברים, שאר החדרים מסודרים מסביב למרכז זה באופן מרובע ולעיתים בשניים או שלוש קומות עם פתח בתקרה המכניס אור פנימה. התחושה בבית מעין זה היא מיוחדת.

כחלק מאדריכלות הבית יש התייחסות גם לחצר ובמסגרתה המלצות על איזה צמחים לשים באיזה כיוון של הבית ובאיזה מרחק מהבית. החלוקה של החללים בבית היא לפי דמות אדם בתנוחת מכווצת בתוך הריבוע של הבית, זהו מעין אדם קוסמי והחדרים מסודרים לפי הקשר לחלקים בגופו, לדוגמא חדר העבודה היכן שהראש, וחדר האוכל היכן שהקיבה, וכן הלאה.

בשנים האחרונות ניבנו בתים מספר בהררית לפי עקרונות הסטפטיה וודה, ניתן לראות אותם ברחוב הראשי של הררית ( כל הררית היא בעצם רק רחוב אחד). ניתן גם לשמוע הסבר על השיטה ואולי גם לראות את הבתים מבפנים בתיאום מראש דרך משרדי האגודה הבינלאומית למדיטציה .
כחלק מהשלב הבא של התרחבות היישוב, מתוכננת עתה שכונה חדשה ובמסגרת התכנון יש התחשבות בעקרונות הסטפטיה וודה.

אסטרולוגיה וודית – מהרישי גיוטיש

בתנועה של המדיטציה ישנם אנשים המוסמכים לתת יעוץ בנושאי האסטרולוגיה הוודית שהיא שונה מהאסטרולוגיה הרגילה אך לא פחות עתיקה ממנה, אנשים אלו קיבלו את הידע שלהם במסגרת מסורת משפחתית עתיקה בהודו, הם מסתובבים בעולם בין קהילות המדיטציה ומדי פעם מגיעים לארץ (לאגודה למדיטציה יש אוניברסיטה בהולנד ואחת נוספת בארצות הברית).

על סמך מפת הלידה שמכינים לכל אדם ניתן לראות את מהלך החיים בתחומים של משפחה, קריירה, בריאות, וכו"… וכאשר על סמך המפה רואים שבעתיד ספציפי יש בעיה, אז השיטה ממליצה לעשות פעולה מסוימת בכדי להקטין או למנוע את הבעיה, ומצד שני אם רואים כיוון למשהו חיובי שמתקרב ובא, אזי השיטה ממליצה איך להגביר את זה בכדי למצות את המהלך בצורה הטובה ביותר. במסגרת הייעוץ האסטרולוגי הוודי יש יעוץ התאמה בין בני זוג, בין שותפים לעסק, ייעוץ בענייני עסק, בית, ועוד, ואף את השכונה החדשה בהררית עומדים להקים בהתחשבות בייעוץ האסטרולוגי הוודי.

במספר בתים בהררית ישנם מצפי כוכבים וודיים, שהם חלק מהאדריכלות הוודית – סטפטה וודה. מצפה כוכבים הודי, בניגוד למערבי, הוא פריט קטן בגודל שולחן קטן, לרוב ממקמים אותו במרכז הבית באזור החלל הריק.

מוזיקה וודית

במסגרת המדע הוודי של המהרישי כלולה מוזיקה הנקראת: "מהרישי גנדרווה וודה": זאת מוזיקה המותאמת לשעות היממה, מחליפים את סוג המוזיקה כל שלוש שעות. כשמשמיעים את המוזיקה הנכונה בזמן הנכון היא יוצרת השפעות חיוביות בבית.
למהרישי, דרך אגב, יש גם ערוץ טלוויזיה משלו.

היסטוריה של הררית יחד:

הישוב הררית הוקם על ידי גרעין של אנשים שעסקו במדיטציה ב1980 במסגרת התיישבות המצפים, החברים שחלקם הגדול היה מבוסס כלכלית ומבוגר יחסית בחרו לחיות בישוב מופרט, קבוצה אחרת של מודטים שרצו לחיות חיי שיתוף עברו להתגורר בשכונה סמוכה שנקראה יחד ב1992, שהתקיימה בתחילה בתור ישוב נפרד. מפני הקרבה בין שני הישובים היו כל המודטים משניהם נפגשים פעמיים ביום במועדון במרכז היישוב הררית למדיטציה משותפת.

בתחילת הדרך החברים בהררית ויחד היו מודטים בלבד. מורים בכירים הגיעו ליישוב החל משנות ה90 מהאוניברסיטאות שהקים המהרישי בהולנד וארצות הברית והחלו ללמד תחומים שונים שהביאו להתפתחות היישוב, לדוגמא הם לימדו על ההשפעה המיטיבה אנרגטית של האקליפטוסים ומפני כך ניטעו אקליפטוסים רבים ברחבי היישוב. הם לימדו את האדריכלות הוודית של הסטפטיה וודה ומפני כך נערכו בבתים שינויים בכיווני הכניסה והמערך של החדרים. מספר בתים חדשים נבנו מלכתחילה לפי העקרונות הוודים.

השאיפה של אנשי הררית יחד בתחילת הדרך הייתה להגיע למסה קריטית של מתרגלי תעופה יוגית שתשפיע לטובה על האנרגיות במדינה. הם קיוו שהישוב יקלוט עוד ועוד מודטים, וכן שיצטרפו לתנועה אנשים מהסביבה, ופעלו במספר יוזמות חברתיות מקומיות מרשימות, כמו למשל ללמד ילדים בבית ספר בכפר דבוריה מדיטציה, דבר שהביא לשיפור דרמטי בהישגים של אותו בית ספר. המדיטציה פנתה גם אל האוכלוסייה הערבית שבאזור.

בתחילת הדרך של הישוב אף נוסדה מפלגה של המדיטציה שהופיעה בבחירות בהנהגת אנשים מהררית בשם "חוק הטבע", אלא שעם השנים כשהתברר כשהתברר כשהגדילה המיוחלת לא קורית, ובמקום זה עלו תכניות להקמת ישובים אחרים בישראל של מודטים שיגיעו למסה הקריטית (שם התכנית היה 7000 למען ישראל), הוחלט בעצת המועצה המקומית לפתוח את הישוב גם לאנשים שלא מתרגלים מדיטציה, וזה הביא לגל גדול יחסית של מצטרפים חדשים, רבים מהם בעלי נטיות רוחניות שלאו דווקא קשורות למדיטציה. כיום הררית יחד הוא ישוב גדל ומשגשג בו גרים כמאתיים משפחות ויש בו מספר ילדים גדול.

מה יש לראות בהררית יחד

הדבר המרשים והמיוחד ביותר בהררית יחד הוא הנוף שנשקף לכל כיוון. הררית יחד בנויה על פסגה בודדת שהיא אחת הגבוהות בגליל וניתן לראות ממנה את הכנרת מהצד האחד והים התיכון מהצד השני, את בקעת נטופה ונצרת מצד אחד, צפת, החרמון והרי הגליל העליון מהצד האחר. כבר בכניסה להררית יש מרפסת תצפית מדהימה, ולאחר מכן אפשר ללכת רגלית לכל אחד מפינותיו של ההר שם יש נקודות תצפית נוספות.

בנוסף על כך מעניין לראות את הבתים שנבנו לפי עקרונות הסטפטיה וודה הנמצאים בעיקר במרכז הישוב, מקום שם גר הגרעין הוותיק של המייסדים מתרגלי המדיטציה, בהררית יש הרבה חדרי אירוח (צימרים), גנים לילדים, נוי מטופח, ואווירה שונה מכל מקום אחר בארץ. בהרבה מהבתים מתקיימים סדנאות פרטיות של מוזיקה ותחומים אלטרנטיביים אחרים, וכן טיפולים אלטרנטיבים. ולעיתים יש הופעות ופעילות במרכז הקהילתי או במבנה התעשיה, שם יש מרכז לסדנאות וקונצרטים.

בתיאום מראש אפשר לראות את משרדי האגודה למדיטציה טרנסנדנטלית, לשמוע הרצאה על המדיטציה ולראות סרטונים, אפשר לפנות לליאור בקיבוץ יחד לתיאום ביקורים והרצאות במקום, יש בהררית יחד גם קוראת בצבעים בשיטת אאורה סומה מיוחדת בשם מרים זלינובסקי המקבלת קבוצות, וכן הרבה אנשים מעניינים אחרים.

ליד הררית נמצא מבדד נטופה, הליכה רגלית קצרה של עשר דקות, יציאה מהשער המזרחי. המבדד הוקם על ידי כמה נזירים שהתיישבו על ההר עוד לפני שהוקם היישוב. כיום הוא מאוכלס על ידי נזירות מבית לחם, הן גרות בביתנים נפרדים הפזורים ביער ועוסקות במלאכת יד ותפילה, הנזירים שיפצו מערה והפכו אותה לבית התפילה שלהם, שעות הביקור הם כל יום חוץ מיום א' עד הצהרים.