משמעות הצבע באסלאם:

לאור תפקידו החשוב במחשבה המוסלמית. מפורסם ביותר הוא פסוק האור:

קוראן- פסוק האור, סורה 24: "אלוהים אור השמיים והארץ, משל אורו כשקערורית קיר אשר תוכה מנורה, המנורה בזכוכית, הזכוכית ככוכב מזהיר, ידליקו אותו מעץ מבורך, מזית, לא ממזרח ולא ממערב, הנה יאיר שמנו גם לו לא תיגע בו אש, אור על גבי אור, ונחה אלוהים לאורו את אשר יחפוץ."
האור הוא ההתגלמות של האלוהים, האבטיפוס הראשוני, החלוקה שלו לצבעים, לכן, נתפסת לחלוקה לארכיטיפים הראשיים.
המחשבה המיסטית המוסלמית ראתה את העולם כנוצר מהאלוהות דרך כמה שלבים, לעיתים חמישה, אלוהים לא מתגלה ישירות אלא דרך עולם של ארכיטיפים – אידיאות. ההתגלות הראשונה של אלוהים היא האור, שהמייצג שלה הוא מוחמד, ולאחריו באים האידיאות – הארכיטיפים שהמייצגים שלהם הם הנביאים, כל נביא יש בו תכונה אחת חשובה מהשלם, ורק בדמותו של מוחמד מתגלמים כל התכונות. באנלוגיה לכך כל נביא מייצג אספקט אחד של האור, צבע אחד, ורק מוחמד מייצג את האור השלם.

צבע במסדרים הסופים

מסדרים סופים שונים נוהגים להבחין ב5 נביאים עיקריים שהם 5 ארכיטיפים שמיוצגים על ידי 5 צבעים. זאת היא המערכת הצבעים הבסיסית הראשונית של הסופים. למספר 5 יש חשיבות רבה בסמליות המוסלמית, מוסלמי טוב מתפלל 5 פעמים ביום, ממלא 5 מצוות עיקריות, ועוד… המספר 5, לכן, כמייצג מערכת של 5 צבעים, מתקשר אם כן עם הסמליות האחרת באסלאם. ומהם חמשת הצבעים הללו?
לפי דברי השייך מנאסרה מהמסדר הקאדירי: ירוק קשור למוחמד ולאליהו, צהוב לישוע, כחול למשה, אדום לאברהם ולבן לאדם.
מסדרים אחרים מחלקים את הצבעים אחרת ולנביאים אחרים, גם למסדר הריפאי בארץ יש סמליות ל5 צבעים, אלא שבמקרה שלהם 5 הצבעים מייצגים 5 קדושים סופיים, והחלוקה לצבעים היא מעט אחרת.
ירוק – קשור תמיד באסלאם לגדילה ולהתחדשות, בקוניה שבתורכיה ישנה כיפה ירוקה מעל הקבר של רומי, האיש שהתחיל את המסדר של הדרווישים המחוללים. הקבר עצמו צבוע בצבעים עליזים של כתום אפרסק, וגווניו, מסמל את שמחת התאחדותו של רומי עם אלוהיו לאחר מותו. ובכלל, גן העדן והרקיעים השמימיים מצוירים באסלאם בצבעים עליזים.
כחול – קשור באסלאם למיסטיקה, למעבר לעולם השמימי, הצבע הראשי בכיפת הסלע הוא כחול כיוון שמשם מוחמד עלה לשמיים במסעו השמימי. כחול קשור גם להגנה מפני עין הרע.
לבן – כמו בנצרות, קשור לנשמה, לטוהר.
צהוב – הוא לא צבע שמופיע רבות
אדום – צבע פופולארי מאד, גם בין הערבים.

צבע בקוראן

בקוראן יש עוד מספר אזכורים מעניינים הנוגעים לצבע. מוחמד אומר שהצבעים של הפרחים הם סימן שנותן אלוהים למאמינים – וגם הפרחים בצבעיהם וכל הסוגים והמינים השונים שפיזר לכם בארץ, אותות הם לאנשים מוזהרים – בשורת הגבורה. פסוק נוסף: ומאותותיו בריאת השמיים והארץ והבדלי לשונותיכם וצבעכם, אלה אותות לאנשי דעת – בשורת הרומאי. גם העורקים אשר בסלע – אדום שחור ולבן, סימן הם למאמינים, לפי הקוראן, מכאן השימוש בצבעים אדום שחור ולבן בפתח של המדרסות בעולם המוסלמי.

באסלאם הסופי ישנה שיטה נוספת של 4 צבעים שהם המקבילים של 4 היסודות שהם המקבילים של 4 המצבים: חם קר, רטוב ויבש.
האנרגיה (האלוהות) מגשימה את עצמה באיכויות האקטיביות של חם, קר, רטוב ויבש. והאיכויות הפסיביות של אש, מים, אויר ואדמה, אליהם מייחסים 4 צבעים: אדום קשור לאש, לחם וליבש, צהוב קשור לאוויר לחם ולרטוב, כחול קשור לאדמה לקר וליבש, וירוק קשור למים לקר ולרטוב.
אחד המקומות שבהם יש מופע מרהיב של שיטת הצבעים הזאת הוא בריקודים המקודשים של המסדר הבקטישי. מסדר סופי מיסטי ממרכז תורכיה. במסדר זה יש גם חשיבות רבה לאור, ואחד המוטיבים המרכזיים, לכן, בטקסים שלהם זה הדלקת נרות.

מערכת נוספת של צבעים הקשורה הן למיסטיקה המוסלמית והן לענף השיעי של האסלאם, היא מערכת של 7 צבעים. לשיעים יש 7 מצוות עיקריות והמספר 7 יש לו חשיבות רבה בתורותיהם. בדרך הסופית, לפי חלק מהחלוקות, ישנם 7 שלבים. סכמה של 7 צבעים מופיעה בשיטות של מסדרים סופים אחדים. השייך מבקש מהתלמיד להתרכז בצבע, ומה שהוא רואה מגלה את הרמה שאליה הגיע. בסכמת 7 צבעים מסוימת, לבן, שחור וחום מהווים קבוצה של 3 שמושלמת על ידי קבוצה של ארבע והיא: אדום, צהוב, ירוק וכחול. הקבוצה של הארבעה מתייחסת לאיכויות של הטבע, הקבוצה של השלוש מתייחסת לאיכויות של הרוח כשהיא יורדת דרך אור, מתפשטת אופקי על פני האדמה, ועולה דרך חושך. לבן שחור וחום, הם בצבעים של התלבושות של הדרווישים המחוללים הסופיים.
סכמת צבע זו היא נישואים אלכימיים של טבע ורוח. הסכמה מתייחסת למקרוקוסמוס, כשכל צבע מסמל גם את אחת הפלנטות. ולמיקרו קוסמוס, דרך האיכויות של הטבע והמעבר שלהם דרך תנועה לעולם הרוח.

צבע במסדר הקובראוויה

זהו מסדר שהתפתח במרכז אסיה במאה ה12, ויש לו שלוחות היום במעבר בשם "המסדר הנימאטולאהי". במסדר הקובראוויה מתייחסים לסימבוליות של הצבעים, וגם מדווחים לשייח' על חלומות שמסמלים את המצב הרוחני של האדם. ישנם שבעה צבעים המקבילים לשבעה מצבים. התקדמות האדם בדרך הרוחנית מתבטאת במעבר מצבע אחד לשני. זה מתחיל מלבן המסמל כניסה לדרך ומסתיים בשחור המסמל כיליון.

להלן הצבעים והשלבים אותם הם מסמלים:

1. לבן – אסלאם. זהו סמל של שלמות וכניסה לעולם הלימוד הסוּפי.
2. צהוב – אמונה ומצפון, מבטא את האהבה לאל כהתחלה של חיים בשם האל.
3. כחול כהה – חסד שמימי. מסמל נאמנות לחיים החדשים, נדיבות והתחמקות מדברים שאסורים על ידי אלוהים.
4. כחול – מסמל ביטחון ואמיתיות.
5. ירוק – מסמל שקט, יציבות ואמונה טוטלית. מעבַר לאמונה אמיתית באל.
6. אדום – מסמל ידע אינטואיטיבי. תחילה של הפרדה של רוח מגוף וטיפוח הנפש, התעוררות לעולם הרוחני.
7. שחור – מסמל הערצה ואהבה אמיתית לאל. כיליון שהוא הדלת לאלוהות והשגת נוכחות. חוסר צבע שהוא חיבור שלם, התמזגות.

צבע אצל הדרוזים

מערכות הצבעים של האסלאם המיסטי מופיעות גם בתנועות ודתות שיצאו מהאסלאם כמו הדרוזים והבהאים:
אצל הדרוזים ישנו דגל בן 5 צבעים שלפי אחדים מהפרסומים שיצאו מהעדה בזמן האחרון מקבילים ל5 נביאים גדולים, 5 מבשרים של הדת הדרוזית, ו5 תכונות ראשיות. הצבע הלבן , למשל, קשור לאפלטון, לבהא א דין – אחד ממבשרי הדת הדרוזית, ולתכונה של החוכמה.
לא כל הדרוזים מסכימים לפירוש הזה. לפי דברי השייך באדר קאסם בחורפייש: הצבע האדום מסמל אהבה, הדרוזי הדתי אמור לאהוב כל אדם באשר הוא, הצבע הלבן מסמל טוהר. הירוק גדילה והתחדשות, הכחול את השמיים, את הנצחיות והצהוב את המלאות של החיטה שנותנת לנו מזון.
גם אצל הבהאים ישנו שימוש בצבעים שנובע בחלקו מהאסלאם, כמו למשל לצבוע חלונות ודלתות בצבע הכחול המשמש, כאמור, להגנה.

ירוק ושחור

משמעות בחירת הירוק כסמל האסלאם איננה ברורה, יש האומרים שהירוק היה חשוב בשביל הערבי שחי במדבר כסמל של חיים, יש האומרים שירוק קשור לעובדה שהכוכב וונוס נחשב לכוכב של האסלאם והירוק הוא צבעו של הכוכב וונוס. הירוק הוא צבע הקשור לגדילה, להתחדשות, הוא כוח חזק מאד אך בניגוד לאדום הוא יותר גמיש, יותר סביל, שקט. הירוק קשור לטבע לדברים חיים, לעץ החיים, לגן העדן.
ישנה דמות אגדתית במסורת האסלאמית שנקראת חידר – מדריך הנשמות, המשמעות של שמה היא "הירוק", זהו אדם החי לנצח ועוזר לאנשים בשעת צרה ומצוקה, וגם מכוון אותם למדע הרוחני ועוזר להם לעשות את קפיצת הדרך. הוא יכול ללבוש כל צורה, אבל סימן ההיכר שלו שבכל מקום שהוא דורך צץ עשב ירוק, במילים אחרות ירוק זה הכוח המחיה המוציא דברים מהכוח לפועל, כמו הדשא שצץ לאחר הגשם. והוא קשור באיסלאם לתחייה רוחנית

לבסוף , אי אפשר לסיים חלק זה על הצבעים באסלאם מבלי להזכיר את הצבע השחור, הצבע של האבן השחורה של הכעבה. המילה שחור בערבית קרובה מבחינה אטימולוגית למילה חוכמה. ויש טוענים ששחור מסמל חוכמה, את הברית הקדומה בן האלוהים ובן נפשות המאמינים, ברית שהושחרה מחמת חטאי בני האדם.
מכל מקום, שחור יכול לשמש גם כצבע המשמש להגנה וגם כצבע המייצג את משפחת הנביא.