טיול בעקבות הנצרות בבולגריה
השליטים של הבלקן היו קשורים בטבורם למנזרים. בוריס הראשון, המלך הבולגרי הראשון שהפך לנוצרי, פרש למנזר בסוף חייו. סימון הראשון, הצאר הבולגרי החשוב ביותר, גדל כנער במנזר. המלכים הסרביים פרשו למנזרים בסוף חייהם, הקימו מנזרים ונקברו במנזרים. ערי הבירה של ארצות הבלקן נבנו סביב מנזרים ובהקשר אליהם. בירת האימפריה הבולגרית, פרסלב, נבנתה סביב מנזר פרסלב.
במנזרים נשמרו שרידי קדושים, והם הפכו לאתרי עלייה לרגל. אך לא רק שרידי קדושים, אלא גם אוצרות ממלכתיים, ספרים ותעודות משפטיות. החוק בימי הביניים היה חוק דתי שאותו כתבו ואספו הנזירים בקודקסים שנשענו על המסורת המשפטית של רומא, בתוספת התייחסות למוסר הנוצרי. המנזרים היו מרכזי לימוד. בחלקם, כמו באוכריד למשל, היו אוניברסיטאות של ממש, שבהן למדו אלפי תלמידים, לא רק נצרות, אלא גם את שבעת המדעים שעליהם המליצה הכנסייה: רטוריקה, לוגיקה, דקדוק, מתמטיקה, אסטרונומיה, גיאומטריה ופיזיקה. בנוסף, למדו וכתבו במנזרים גם את ההיסטוריה הלאומית, ואפילו העתיקו ושמרו את הכתבים הקלאסיים (חלק מאבות הכנסייה המליצו על לימוד הכתבים הקלאסיים של אפלטון, אריסטו, קיקרו ואחרים כהכנה ללימודי דת).
מחולל תנועת הנזירות בבולגריה היה נזיר בשם ריילי, ומנזרו נהפך למרכז ללאומיות הבולגרית. בתקופה העותומאנית, המנזר ביחד עם האדמות שמסביבו קיבל מעין אוטונומיה, בזכות אימו של הסולטאן מחמט הכובש, שהייתה נוצרייה סלאבית. מנזר ריילי היה המקום היחיד שבו המשיכו להשתמש בשפה הבולגרית בתפילה בזמן הימים הקשים יותר של הכיבוש העותומאני (במאות ה-17–18). בשאר המנזרים והכנסיות בבולגריה השתמשו באותו הזמן בשפה היוונית. אנשים מכל רחבי הארץ נהרו לשם ללימוד התרבות הבולגרית האותנטית, שפתה, תולדותיה ודתה.
בבולגריה כמאה ושישים מנזרים ועוד כנסיות רבות. כמה מהם גדולים ועתיקים. מסלול בולגריה הנוצרית מתחיל במנזר החשוב ביותר – רילסקי, המתחבא בעמק יפה בהרי רילה. מצדם השני של ההרים נמצאים שבעת האגמים, המקודשים לאחווה הלבנה (ראו במסלול תרבויות עתיקות).[1] מהרי רילה ממשיכים להרי הבלקן ומבקרים את העיירות שלרגליהם, כולל מנזר טרויאן, שהוא השלישי בגודלו בבולגריה.[2]
לאחר מכן, המסלול ייקח אותנו למקומות ההיסטוריים החשובים מצפון להרי הבלקן, ובראש ובראשונה וליקו טרנובו, עיר מבצר מרשימה שהייתה הבירה של בולגריה בתקופת הממלכה השנייה. לא רחוק מווילנקו טרנבו נמצאים מנזרי דריאנובו ופראובראזנסקי. ומצפון לה, לא רחוק מהדנובה בעמק נהר הלום, אזור של מנזרים מרשימים חצובים בסלע ומצודות עתיקות.
במזרח הרי הבלקן נמצאים האתרים החשובים ביותר של האימפריה הבולגרית הראשונה. ובראש ובראשונה הערים פליסקה ופרלסב שהיו בירת האימפריה וכיום הם אתרים ארכיאולוגים, הסוס ממדרה ועוד.
המסלול פונה דרומה אל המישור התראקי ומבקר באתרים החשובים והיפים ביותר מהתקופה הרומאית, הערים היסאר, סטרה זגורה ופלובדיב – רומא של הבלקן. הוא ממשיך להרי רודופי למנזר החשוב של בצקובו ומצודת אסנובגרד, עובר מערבה לאזור הרי פירין ומרחיב עליהם. דרומה מזרחה להם ישנו אזור של גבעות חול מסתוריות שבמרכזו העיירה מלניק ולידה מנזר עתיק, לידו מסלולי טיול בטבע בנוף של מצוקי חול טבעי מוזרים ויפהפיים, במיוחד לאור שקיעה.
אם נפרוט זאת לשמות, הרי שאלה הם האתרים העיקריים שמהם המסלול מורכב ובהם מומלץ להתמקד: מנזר רילה, פליסקה, פרסלב, שומן, וליקו טרנובו, מנזר טרויאן, קלופר, פלבן, מנזר איוואנובו, רוסה, סיליסטרה, פלובדיב, מנזר בצ'קבו, יער הצלב, בנסקו, רופיטה, ויטושה, כנסיות בסופיה.
מסלול בולגריה הנוצרית מסתיים בסופיה, בירת בולגריה, הקרויה על שם כנסיית איה סופיה, הנמצאת במרכזה. מדובר בכנסייה האורתודוקסית העתיקה בבולגריה, שנבנתה במאה השישית. לידה נמצאת קתדרלת אלכסנדר נייבסקי, עצומה ומרשימה, שנבנתה לזכרם של מאתיים אלף חיילים רוסיים שנהרגו בקרב לשחרור בולגריה מידי העותומאניים. בכנסייה מוצג אוסף האיקונות הגדול והמרשים ביותר בבולגריה. כנסיות נוספות השוות ביקור בסופיה הם קתדרלת סבטה נדליה, הכנסייה הרוסית על שם ניקולאי הקדוש, כנסיית גיאורגיוס הקדוש וכנסיית סבטה פטקה סאמארדז'יסקה. בפרברי סופיה נמצאת כנסיית בויאנה ובה ציורי קיר מהמאה ה-13, שהם מהדוגמאות היפות ביותר לאמנות הבולגרית של ימי הביניים.
ראו מאמר על מנזר רילה
שרידי מנזר פרוריה Paroria בהרי הסטרנדג'ה
גרגורי מסיני נחשב לאחד מגדולי המיסטיקנים הנוצרים, מפתח ומגן תרגולת ההסיכאזם ותפישת התיאוזיס במאה ה14. ב1335 הוא עבר עם תלמידים למנזר פרוריה Paroria בהרי הסטרנדג'ה בולגריה, בימים אלו התחילו פשיטות של העותומאנים על ההר, וגרגורי ביקש מפלט וחסות אצל הצאר הבולגרי הגדול איוון אלכסנדר, וזה נתן לו את המנזר שהפך שני בחשיבותו להר אתוס. המנזר ננטש ב1346 בגלל פשיטות של העותומאנים והמרכז עבר לוליקו טרנובו. כיום יש במקום רק שרידים של חדרים תת קרקעיים ואף אחד לא מבקר במקום.
אתרים נוצרים באזור הרי הבלקן
מנזרי וכנסיות וליקו טרנובו Veliko Tarnovo
וליקו טרנובו הייתה הבירה של בולגריה בזמן האימפריה הבולגרית השנייה ולכן רבים בה הכנסיות והמנזרים, ובמיוחד באזורים הסמוכים אליה כמה ק"מ ממנה. במאה ה14 מביאים תלמידי גרגורי מסיני את תרגולת ההסיכאזם ומסורת התיאוזיס מהמרכז הזמני שלהם בהרי הסטרנדג'ה, מנזר Paroria" אל מנזר Kilifarevo כמה ק"מ מדרום לוליקו טרנובו, בו הם מוצאים מקלט תחת חסותו של הצאר איוון אלכנסדר. איש הדת, המלומד והמיסטיקן Theodosius of Tarnovo מוביל את התנועה, ומי שממשיך את דרכו אחריו ושותף ללימוד ולהובלה של הנצרות המיסטית ביחד איתו הוא פטריארך אווטימי Evitimi. הוא היה גדול הפטריארכים הבולגרים שהכין את ארצו לכיבוש הטורקי, הגן על טרנובו בזמן המצור עליה והכיבוש, ולאחר מכן עבר עם תלמידיו והקים בית ספר במנזר בצקובו. בזמנו של אווטימי המרכז של ההסיכאזם עבר ממנזר קיליפרבו, אל מנזר מצפון לטרנובו בשם Patriarchal Monastery of the Holy Trinity שם אווטימי התבודד עם תלמידיו לפני שנבחר לפטריארך. כנסייה חשובה בטרנובו היא כנסיית ארבעים הקדושים על הנהר, שם נקבר בתחילה הקדוש סווטי סאבא, האבא של הסרבים.
מנזר דריינובו (Dryanovo Monastery)
זהו מנזר יפה על גדות נהר, באחד המקומות הכי יפים בטבע, בשיפולי הרי הבלקן. מה שמאפיין את העמק שבו הוא נמצא הם צוקים אדירים אשר שימשו בעבר למתבודדים נזירים שתרגלו את מסורת ההסיכאזם, ואכן המנזר נוסד כבר במאה ה-12, אלא שמאז הוא נהרס כמה פעמים והוקם במיקומו הנוכחי באמצע המאה ה-19. המקום משמש מנזר פעיל ואתר עלייה לרגל. הוא נמצא על אם הדרך בין מעבר שיפקה לווליקו טרנובו, יש בו מוזיאון ומסלולי הליכה יפים בטבע הסמוך.
מנזר איוואנובו Ivanovo
פארק רוסנסקי לום Rusenski lom הוא אזור של קניונים וסלעי נהר מרהיבים לא רחוק מהדנובה שבו נמצא מנזר חצוב בסלע מרשים בשם איוואנובו Ivanovo שהוא אחד מאתרי מורשת עולמי של בולגריה. האתר מצטיין בפרסקאות המיוחדות והאיכותיות שלו הנמצאות במערות נזירים חצובות, המזכירות במקצת את קפדוקיה. זה היה מרכז חשוב למסורת ההסיכאזם הנוצרית באימפריה הבולגרית השנייה, הציור מבטא את האמנות הפלאולוגית (השושלת הביזנטית האחרונה מאות 14–15) בשיאה.
זהו מעין רנסאנס לפני הרנסאנס, בו נראים דמויות ערומות של אטלס, פנים עם הבעות ופרספקטיבה, וכן מחזור ציורים מיוחד הקשור לקדוש סנט גרסימוס מעמק הירדן, שחי ליד יריחו והתחיל את נזירות אגן הירדן במאה ה-5 לספירה (מתחם סנט גרסימוס), כולל ציור של גרסימוס עם האריה. אחד מתלמידיו המוקדמים של גרגורי מסיני, מקים מרכזי הנזירות המיסטית בבולגריה במאה ה14, תלמיד שהלך אחריו מהר סיני הוא Gerasimos of Euripos וזה מסביר אולי את הופעת גרסימוס במנזר איוונובו.
לפי האגדה, הנזיר גרסימוס פגש אריה עם קוץ ברגלו בשיטוטיו במדבר יהודה, הוא חילץ את הקוץ מרגלו של האריה. מזמן זה והלאה החיה ליוותה אותו בכל מסעותיו, ונפחה את נשמתה ביום מותו. המסורת של ההסיכאזם שמקורה בהר אתוס, מכוונת את האדם לפרש סיפורים באופן אלגורי, ומבחינה זו האריה בסיפור של גרסימוס מסמל את היצר שאיתו הנזיר צריך להתיידד ולאלף אותו.
בהמשך עיקולי נהר הלום נמצאת מצודה מרשימה בשם צ'רבן, שהייתה שנייה בחשיבותה באימפריה הבולגרית השנייה לאחר וליקו טרונובו, וכיום היא אתר ארכיאולוגי לא מרשים במיוחד, פרט למיקומו הנפלא. אזור צפון בולגריה עשיר באתרים הקשורים לתקופה זו (המאות ה-14-12 לספירה), ומבחינה זו אין שני לו. זהו שטח גדול מההרים ועד לדנובה ובו נופי טבע יפים, אזור של גבעות משתפלות מיוערות עם התחתרות נהרות היוצרת נופי מצוקים מרשימים. כיום זהו אחד האזורים הנידחים והנשכחים בבולגריה, עובדה שדווקא מסייעת לשמור על קסמו.
מנזר טרויאן (Troyan)
זהו המנזר השלישי בחשיבותו וגודלו בבולגריה והמרכז הרוחני של האזורים מצפון להרי הבלקן. הוא מחליף במידה מסוימת את וליקו טרנובו שנמצאת לא רחוק, ומהווה חלק מרשת של מנזרים שהוקמו באזור במשך הכיבוש העותומאני. בנוסף על כך, המנזר היה חלק מהרשת המחתרתית שפעלה לגירוש העותומאניים ושחרור בולגריה במאה ה-19. המנהיג הלאומי לבסקי מצא כאן תמיכה ובית.
המנזר הוקם בסוף המאה ה-16, כשהכנסייה הראשית שבו במאה ה-19. הפרסקאות צוירו על ידי אותו צייר שצייר את הציורים במנזר רילה, Zaharo Zograph. בין המוטיבים ניתן למצוא את יום הדין וגלגל החיים. הפריט הקדוש ביותר בכנסייה הוא אייקון של "מריה עם שלוש הידיים".
מנזרים נוספים בהרי הבלקן
אחד המנזרים היפים בבולגריה הוא Glozhene Monastery, הנמצא מצפון להרי הבלקן, ממוקם מעל צוק סלע בולט, בדומה למצדה, ונראה מכל מקום בעמק, המנזר העתיק הוא מהמאה ה13 והאווירה בו מכושפת, מובילה אליו דרך משובשת בין היערות והנוף ממנו נפלא, כאן מצא מקלט וסיל לבסקי ויש חדר לכבודו.
אזור של מנזרים הוא קניון נהר האיסקר, בקצהו הצפוני מעל המים הגועשים נמצא מנזר Cherepish הידוע, שגם בו מצא המהפכן וסיל לבסקי מקלט ושלווה לנפשו. המקום היה מרכז של לימוד ונצרות במשך דורות, באופן כללי הרי הבלקן הם הלב של בולגריה ולכן גם מרכז של מנזרים ונצרות
אתרים נוצרים באזור הרי רודופי
מנזר בצ'קבו (Bachkovo)
זהו המנזר השני בחשיבותו בבולגריה, מקום עלייה לרגל, המרכז הרוחני של הרי רודופי, מבחינה יהודית חשיבותו בכך שבו קבורים שני חסידי אומות עולם, הפטריארך קיריל והמטרופולין ספטן שהיו אחראים במידה רבה להצלת יהודי בולגריה בשואה.
המנזר נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-11 על ידי נזירים שהגיעו מגאורגיה, בתמיכת השלטונות הביזנטיים, כנראה כנגד ההשפעה הגוברת של הכפירה הבוגומילית. מאז הוא נחרב ונבנה כמה פעמים והוא מוקדש לתרדמתה של מרים, או במילים אחרות, לעלייתה לשמיים (הבוגומילים התנגדו לפולחן מרים כאם האלוהים).
במאה ה-13 אימץ הצאר איוון אסן, אחד מגדולי השליטים של האימפריה הבולגרית השנייה את המקום, ובנה מצודה לא רחוק ממנו, בפתח נהר הצפלרה. כשכבשו העותומאניים את בירת בולגריה, וליקו טרנובו, בסוף המאה ה-14, הגיע למנזר הפטריארך הבולגרי העצמאי האחרון שנקרא אבטימי, והקים שם בית ספר לספרות ומרכז של השכלה דתית וחילונית.
הדבר היחיד ששרד מהמנזר המקורי הוא מבנה קבורה עתיק, שאין כמותו בשום מקום אחר בעולם, בעל שתי קומות ומקום ל-14 קברים, הנמצא כשלוש מאות מטר מהמנזר, ובו ציורים ופרסקאות, כולל פרסקו מהמאה ה-14 של איוון אסן, המחזיק בידו את הכנסייה.
המנזר הוא חצר בתוך מבנים המאורגנים כמו חומה. בתוכו יש קתדרלה גדולה מהמאה ה-17, הבנויה על מבנה ישן יותר שנהרס על ידי הטורקים. בנרתקס ציורים יפים מהמאה ה-17 ובהם נראים שני התורמים לכנסייה, פקידים ואנשי עסקים רמי דרג מאיסטנבול. פנים הכנסייה מעוטר בציורים מהמאה ה-19. מסך האיקונות הוא עבודת עץ אמנותית מהמאה ה-18. אלא שהחלק החשוב ביותר בכנסייה הוא אייקון עתיק עושה פלאות מהמאה ה-13 של מריה החומלת, שהובא לכאן מגאורגיה. רבים באים לקבל ברכה מאייקון זה.
בצד צפון של החצר נמצא חדר האוכל של הנזירים, הרפקטוריום, ובו ציורים נפלאים, כולל סצנות נוף מהמאה ה-19. בצד החיצוני של הבניין יש ציור פנורמה, הגדול מסוגו בבלקן, המראה את ההיסטוריה של המנזר. בין שאר הדמויות נראה הקיסר הביזנטי אלכסיוס קומננוס, מייסד השושלת הקומננית, שנתן את ההנחיה להקים את המנזר במאה ה-11. קיסר זה היה ידוע במאבקו כנגד הכפירה הבוגומילית, והבת שלו אנה קומננה כתבה את החיבור המקיף ביותר נגדם המצוי בידינו מאותה תקופה.
ליד חדר האוכל יש פתח לחצר נוספת צפונית, שבה מצד אחד יש כנסייה נוספת, הקרויה על שם רבי המלאכים מיכאל וגבריאל, והיא כנראה מהמאה ה-12, ומצד שני נמצא המוזיאון של המנזר, ובו חפצי אמנות דתיים וגם חרבו של פרדריך ברברוסה, המלך הגרמני שהוביל את מסע הצלב השלישי, ואלוהים יודע איך חרבו הגיעה לכאן.
יער הצלב (Borovo)
לפי האגדה חלק מהצלב האמיתי נקבר ליד הכפר בורובו בהרי רודופי, בזמן הקיסר קונסטנטינוס, ששאב את כוחותיו הרוחניים מצלב זה. האגדות מספרות ששגרירים רוסים גנבו חלק הצלב מהארמון בקונסטנטינופול. כאשר נודע הדבר להלנה המלכה אמו, היא שלחה בעקבותיהם פרשים, והם החליטו להחביא את הצלב על ראש הר גבוה ברודופי. לימים הוקם במקום מנזר ואנשים היו באים אליו להירפא. עם בוא הכובשים הטורקים הוחבא הצלב וכן גם המנזר הקדוש שהיה סביבו, והם יתגלו רק כשבולגריה תהיה מוכנה. במילים אחרות, יש בהרי רודופי מעין עיר חבויה, אגרטה של הטיבטים.
בתחילת המאה ה-20, אדם בשם Yordancho מהכפר קובצ'ביצה (Kovachevitsa), חלם על מקום קדוש ליד בורובו ברודופי. הוא עשה דרכו ברגל וגילה בגבעה ליד הכפר את שרידי המנזר העתיק. המלך בוריס האמין לחזיונותיו של אותו איש ובנה כנסייה במקום (1936) ובה צלב ברונזה. לאחר מכן נמצא מעיין קדוש, והובא אייקון של תכריך בעל כוחות מופלאים (האגדות וההתפתחות של המקום מזכירות במקצת את אתר מגורג'ורג'י בבוסניה), וכך קרה שהיום יער הצלב נהפך להיות אתר העלייה לרגל החשוב בבולגריה, במיוחד ביום הצלב הקדוש בתאריך ה-14 בספטמבר.
בשנות ה-90 חווה האתר בנייה מאסיבית. בראש הגבעה הוקמה כנסיית התכריכים של מרי, ובדרך אליה העוברת ביער הוקמו 12 קפלות, שאותן עיטרו באהבה ומסירות אמנים צעירים ומוכשרים. המבקרים ביער מדווחים על מעשי ניסים, ויש השוהים בו בלילות.
ההר הקדוש – ויטושה (Vitosha)
על כנסיות בהר ויטושה קראו במאמר – אתרים בסופיה בירת בולגריה
סופיה (Sofia)
על הכנסיות בסופיה קראו במאמר – אתרים בסופיה בירת בולגריה
מנזר זוגרף (Zograf) בהר אתוס
אי אפשר להשלים את הפרק על אתרים נוצרים בבולגריה מבלי להתייחס למנזר זוגרף, שנמצא מחוץ לבולגריה בהר אתוס, רפובליקה נזירית בצפון יוון שבה חיים אלפי נזירים בעשרות מנזרים. זהו מקום "מחוץ לזמן" שאין בו כבישים, טלפון, ולעיתים אף אין חשמל. מאידך, יש בו טבע נפלא שבתוכו מפוזרים המרכזים הדתיים החשובים של הנצרות האורתודוקסית. וכך לנצרות הגיאורגית יש מרכז בהר אתוס, לנצרות הרוסית – מנזר גדול בהר אתוס, לנצרות הסרבית מנזר משלהם, וגם לבולגרים – וזהו מנזר זוגרף.
אפשר לומר שהר אתוס הוא מעין "המגדלור הרוחני" של הנצרות האורתודוקסית, השמש של הבלקן, אשר ממנו באים כל הזמן נזירים ללמד את הרוחניות הנוצרית והפילוסופיה, את טכניקת ההסיכאזם ומסורת התאוזיס. בהר אתוס נמצאים מרכזים של השכלה ואמנות, בספריות המנזרים נשמרים ספרים עתיקים, במחסנים – ציורי איקונות קדושות. רבים מן הנזירים הם משכילים והידע הנרכש בהר מועבר הלאה לארצות שמהן הגיעו.
ישנם שלושה מנזרים בהר אתוס (כולם סלאבים ולא יוונים אורתודוקסים) שתמכו במנזרים הבולגרים. המנזר הרוסי הגדול של St. Panteleimon תמך ועדיין תומך במנזר רילה. המנזר הסרבי Hilandar תמך בתנועת התחייה הבולגרית בבנסקו, סמוקוב (מנזר הנזירות של אם האלוהים היה פעם מטוכיון של הילנדר) ומקומות נוספים בבולגריה (במאות ה- 19-17 כנראה שהייתה נוכחות משמעותית של נזירים בולגרים במקום). אולם המנזר החשוב ביותר מבחינת בולגריה הוא מנזר זוגרף, שבאופן מסורתי שייך לכנסייה שלהם. הרבה מהאישים החשובים בהיסטוריה הבולגרית קשורים למנזר זה, מי שעודד את הקמתו בתחילת היה הצאר איוואן אסן השני (1230) שכבש את אזור הר אתוס. מבשר התחייה הבולגרי פעל במקום (וגם במנזר הילנדר) וספר ההיסטוריה הסלאבו בולגריה המפורסם שלו (1762) נשמר בארכיון המנזר ואפילו הקומוניסטים פעלו לכן לשמר ארכיון זה.
השם זוגרף משמעו צייר. במנזר יש תמונה קדושה של סנט ג'ורג' שלפי האגדה ציירה את עצמה, ומכאן התקבל השם מנזר הצייר. לפי האגדה הוא הוקם בסוף המאה ה-9 על ידי שלושה אחים מאוכריד (משה, אהרון ויוחנן) והפך לבעל חשיבות בזמן האימפריה הבולגרית השנייה. המלכים הבולגרים השקיעו בו, וניתן למצוא בספריית המנזר כתבים יקרי ערך מתקופות שונות. המנזר נפגע כמה פעמים מפשיטות של שודדים, צלבנים, עותומאנים, ונבנה במתכונתו הנוכחית במאה ה-18. יש בו אכסנייה לעולי רגל הבאים אליו מכל רחבי בולגריה, מבנה כנסייה מרכזי, חדרי אירוח, חדר אוכל גדול, עשרות נזירים, והוא מעין עיר בזעיר אנפין. כיום יש בו 35 נזירים פעילים רובם בולגרים, והרבה עולי רגל, מטוכיון שלו (מנזר בת) נמצא לא רחוק מסופיה – מנזר גרמן
אישים נוספים שכדאי להזכיר בהקשר של מנזר זה יואכים הראשון – מחדש הפטריארכיה הבולגרית בוליקו טרנבו במאה ה13. הוא נבחר על ידי צאר איוואן אסן שהעריך את נזירי זוגרף והסתמך עליהם, לאחריו תמך במנזר הצאר איוון אלכנסדר מהמאה ה14 וגם הצאר איוואן שישמן. הם היו הפטרונים של המקום. באותה תקופה חי במקום פטריארך אוותימי בהתבודדות בתא סמוך במאה ה14 וקיבל שם את משימת חייו להציל ולשמר את הכנסייה והאומה הבולגרית למול האיום העותומאני. גם הקדוש ופטרון האמנים בן סופיה מהמאה ה16 St. Pimen Zografski שעל שמו יש כנסייה בסופיה חי במקום, וכך גם המוזיקולוג Kalistrat Zografski שפעל בתחילת המאה ה20.
המנזרים בהרי אתוס בנויים בצורה של מצודות עם חצר פנימית. הם מתבססים על חקלאות, תעשיית מזכרות וציורי איקונות. יש בהם אדריכלות מיוחדת השומרת על מסורת ימי הביניים, וגם אמנות דתית ברמה הגבוהה ביותר בכל התחומים: ציור, גילוף, מיניאטורות, קליגרפיה וכן הלאה. ההר פתוח לביקורים רק לגברים ובהגבלה של מספר המבקרים, המתחייבים להתאים את עצמם למנהג המקום במשך שהותם בו.
מאמרים כלליים על בולגריה (לחצו לקישור):
מגליתים ואנרגיות בהרי רילה ורודופי
רוחניות והיסטוריה של התראקים ביוון ובולגריה
בעקבות אורפיאוס לשאול ביוון ובולגריה
היסטוריה בולגרית נצרות ולאומיות
הצעות לטיולי תרבות ורוח, סדנאות ופולקלור בבולגריה הכפרית
קראו את הספר "יופיו של הוורד – טיולי תרבות ורוח לבולגריה"
[2] ברבים מן המנזרים הגדולים יש חדרי הארחה בהם אפשר ללון, וזאת חוויה בפני עצמה. [1] ישוע נקרא לכורסי שליד הכנרת בכדי לגרש שדים מאדם שנשלט על ידם, הוא הוציא את השדים מהאדם והכניסם לעדר חזירים שדהרו לכנרת וטבעו בה. החזירים מסמלים את התכונות של החזירות שבתוכנו, ישוע הצליח להוציא מאותו אדם את תכונות החזירות, וכך גם הקדושים, מוציאים מתוך עצמנו ומעצמם את חיות הפרא שבתוכם ובתוכנו, ושולטים על כן בחיות הטרף שבטבע.
[2] מאבות הכנסייה, ניסה להסביר את נפילתה של רומא בחיבור שנקרא "עיר האלוהים". [1] האריאניות Arianism (סוג של נצרות) היא זו שניצרה את השבטים הגרמניים במאה ה-4 לספירה, שחיו באותה תקופה בבלקן. אריאן האמין שהכרייסט נכנס לתוך ישו בזמן הטבילה, וכך גם הוא יכול להיכנס לתוכנו. הכרייסט זהה ללוגו, למילה. [2] המלך הסרבי מילוטין שקבור בכנסייה בנה את מנזר גרניקה Gračanica Monastery ליד פרישטינה בקוסובו, וכנסייה נוספת בלב פריזרן בקוסובו.
