תוניסיה

תוניסיה היא ארץ קטנה במונחים עולמיים, אך גדולה ביחס לישראל, ובה מגוון של נופים יפים, החל מאזורים ים תיכוניים בצפון, הרים ונחלים, וכלה בקניוני וחולות הסהרה בדרום.

בגלל מיקומה האסטרטגי החשוב היא שימשה כמקום מפגש תרבויות. תוניסיה הייתה ארצם של הפיניקים, קרתגו האגדית שבה דברו שפה הקרובה לעברית, המתחרה הגדולה של רומא שכמעט וניצחה אותה והשתלטה על העולם העתיק. תוניסיה הייתה מרכז התרבות של צפון אפריקה, הפרובינציה אפריקה הרומית. תוניסיה היוותה מרכז לאסלאם הצפון אפריקאי ויש אומרים שבה התפתחה המיסטיקה האסלאמית – הסופים, כתוצאה ממפגש בין אמונות הברברים – תושביה המקוריים של תוניסיה, לבין האסלאם. גם קהילה יהודית עתיקה ומפוארת נמצא בתוניסיה, החל מימי בית ראשון, המשמרת יהדות שנעלמה זה מכבר מהעולם, בעיקר באי של ג'רבה.

מי היו הפיניקים?

הפיניקים היו עמים כנענים שהתיישבו באלף השלישי לפנה"ס לאורך מישור החוף של לבנון וסוריה בערי מדינה, מזכירים במקצת את היוונים, הם היו יורדי ים שהקימו מושבות בכל הים התיכון, מייצאים את התרבות שלהם, כולל השפה והפולחן למקומות כמו קרתגו, ספרד, ועוד.
יש אומרים שהם הגיעו עם הספינות שלהם עד לבריטניה ואירלנד, ואף לאמריקה
לפי המקרא ומקורות יוונים עתיקים הפיניקים הגיעו מדרום (צאצאי כנען בן חם, בניגוד לעברים שהם שמים), חוקרים מודרנים חושבים שארץ מוצאם היא המפרץ הפרסי, ייתכן ולאחר התייבשות אזורים אלו בסוף תקופת הקרח. אלא שמבחינה אתנית הפיניקים הם שמים. האלים שלהם הם האלים הכנענים, כמו בעל, אשרה, ענת, עשתורת וגם בעלת. ובתקופה ההלנית בעל שמם, אל השמש והשמים, בורא ומחדש.
האל הפיניקי מלקרת זוהה עם מלך העיר צור, והיה פטרונה, הוא זוהה עם הרקולס. בכוחו הרב הפך רע לטוב, הביא חיים מההריסות, החזיר את השמש לאדמה בזמן ליקוי החמה. מנטרל השפעות אסטרולוגיות רעות. לפי האגדה הוא כבש גזעים פראיים בחופים רחוקים, שתל את הסלעים בגיברלטר, והקים מושבות בים התיכון.

הפיניקים הם המקור לאדריכלות מקדשים של מזרח הים התיכון המשתקפת בבניית בית המקדש, דרכם עברו מסורות אדריכליות ממצרים ליהודה, כפי שמשתקף גם באגדת אוסיריס (גופתו מגיעה לג'בל בלבנון ונטמנת בתוך עמוד התווך של הארמון).
הפיניקים התפרסמו בייצור צבע הארגמן (נחל חילזון בגליל), היה להם מסחר פורה עם מצרים, הם יצאו עצים (ארזים), לספינות שלהם היה ראש סוס על החרטום וזנב דג, והם יכלו להפליג גם בנהרות. הם המציאו את הזכוכית, עיבדו בדים, ליטשו אבני חן ושנהב ועבדו במתכות וזהב.
תרומתם החשובה ביותר לאנושות הייתה כנראה המצאת הכתב שמתוארכת לאלף לפני הספירה

הפיניקים במקורות חיצוניים

הפיניקים מתועדים בכתבי המצרים החל מהשושלת השנייה, והמשך בתקופת סנפרו (בונה הפירמידות בסקרה) מהשושלת הרביעית. יש הטוענים לתיארוך אחר של מלכי מצרים, עתיק יותר, ואם כך הדבר הרי שהתיישבות הפיניקים הרבה יותר עתיקה. הפניקים מככבים בכתבי המארות. ומכתבי אל עמארנה והיה להם מקום של כבוד באימפריה המצרית של התקופה החדשה.
בשנת 1200 לפנה"ס חודרים גויי הים לפיניקיה ופוגעים בערים הקיימות. לאחר מכן באים האשורים, הבבלים, הפרסים, הפיניקים מהווה את עמוד השדרה של הצי הפרסי והם אלו שלמעשה נאבקים עם היוונים על השליטה בים בזמן המלחמות הפרסיות (קרב סלמיס וכו'). הכיבושים של אלכסנדר מוקדון בסוף המאה ה4 לפנה"ס פוגעים בהם קשות, צור נהרסת, הם הופכים חלק מהעולם ההלני, ולבסוף נטמעים באימפריה הרומאית
לפי המיתולוגיה והאגדות היווניות אלו הם הפיניקים שמביאים את הכתב והתרבות ליוון, קדמוס נסיך פיניקיה מייסד את תביי, ולאחר מכן את אוכריד במקדוניה וקוטור במונטנגרו. הפיניקים מתיישבים בתאסוס, אולם מדובר בשודדי ים ולא בתרבות הגבוה. באי שכן מקדש למלקרת שהוסב למקדש הרקולס.
הפיניקים יצאו למסעות גילוי ימיים בכל רחבי העולם, מסביב לאפריקה, למזרח ולצפון, הם החלו בסחר עם הודו. ואולי גם עם אינדונזיה וסין.
המרונים בלבנון טוענים להמשכיות מהפיניקים

קרתגו

כיום היא חלק מתוניס העיר. נוסדה לפי האגדה על ידי אחותו של המלך פיגמליון מצור שברחה לאחר שהמלך רצח את בעלה. בקפריסין הצטרף אליה הכוהן הגדול של עשתורת והם יסדו עיר חדשה ומכאן השם קרתגו – קרת חדשה. היא הייתה ידועה גם בשם דידו.

בשיא כוחה הייתה בברית עם הערים הפיניקיות האחרות והשתלטה על חלקים גדולים מאגן הים התיכון, ובמיוחד צפון אפריקה וספרד. קרתגו הונהגה על ידי מועצת זקנים ומלך ושלטה בסחר העולמי. היא התעמתה עם רומא על השליטה בסיציליה במלחמה הפונית הראשונה.

בקרתגו דברו מעין עברית והפולחן היה כנעני וכלל במות תופת שם היו מקריבים ילדים, זה היה פסל ברונזה חלול שמתחתיו הייתה אש. ועליו היו מניחים את התינוקות.

לאחר המלחמה הפונית השנייה הצטמצם תחום השליטה של קרתגו לאזור תוניסיה בלבד, ועדיין היא הייתה עיר של חצי מיליון איש. קרתגו נהרסה על ידי הרומים במלחמה הפונית השלישית ולא הרבה ממנה נשאר.

ניתן לראות שרידים מקרתגו במוזיאון הברדו וכן את הנמל העתיק

הנצרות הקדומה בצפון אפריקה

לאחר החורבן של קרתגו הפכה תוניסיה לחלק מהאימפריה הרומית והוקמו בה ערים, אחוזות חקלאיות והארץ פרחה. במאות 2-3 לספירה מגיעה הנצרות לתוניסיה ומתפשטת בקרב האליטות בעיקר. הכנסייה בצפון אפריקה היא מהקדומות בעולם ובמסגרתה הופיע ופעל אוגוסטינוס (אב הכנסייה הקתולי החשוב ביותר) וכן דמויות ידועות נוספות כגון טרטוליאנוס ((Tertullian ובישוף קרתגו Cyprian.

האוכלוסייה המקורית של צפון אפריקה הייתה ברברית. אז באו הפיניקים, ולאחר מכן הרומים. הוונדלים הביאו את האריאניות ולאחריהם הגיעו הביזנטיים, אלא שהנצרות לא חדרה לאוכלוסייה, לשכבות הנמוכות, להמונים, אלא נשארה בקרב האליטות העירוניות. לא היה בתוניסיה מסורת נזירית מקומית. הכנסייה לא פיתחה קווים לאומיים, אלא נשארה אוניברסלית רומית. השפה הייתה זרה. לא הייתה ספרות מקומית. בקרב הנצרות היו כתות כופרות כגון הדונאטיזם (הם קראו להתנהגות מוסרית, שוויון חברתי, וטענו שהסקרמנטים תלויים באנשי המופת שיבצעו אותם) או האריאניות, במילים אחרות לא הייתה אחידות בסיפור הנוצרי. לא הייתה הכלה של זרמים בעלי פרשנות אחרת

וכך, כשהגיע האסלאם לצפון אפריקה קרסה הכנסייה הנוצרית המקומית והתושבים הפכו ברובם הגדול למוסלמים. האסלאם התאים מבחינה רוחנית לברברים בצפון אפריקה שאמצו אותו בגרסתו הסופית הרכה.

היסטוריה של תוניסיה

אגלבידים

לאחר שהמוסלמים כבשו את מצרים, הם תכננו להמשיך בהתפשטותם מערבה. הארץ הנושבת הבאה היא תוניסיה. הכיבוש החל ב647 אך רק ב683 הגנרל המוסלמי האומאיי סידי אקבה איבן נאפי הצליח לכבוש באופן קבוע את מחוז אפריקה הביזנטי ולהחזיק בו, הוא בנה בירה בקירואן, ואת המסגד הגדול בקירואן. לאחר החלפת השושלת האומאית בשושלת בית עבאס, בימי החליף הארון אל ראשיד הנודע (סוף המאה ה8) היה איום של תסיסה ברברית בתוניסיה והחליף שלח אל איברהים איבן אל אגלב מחורסן, אחד מהגנרלים שלו למשימה של השתלטות על המרידות והשלטת סדר בתוניסיה, אל אגלב קיבל את התפקיד עם מינוי לכל החיים לו ולשושלתו לשלוט בתוניסיה והוא תחילתה של השושלת האלגבידית ששלטה בתוניסיה במשך יותר מ100 שנה החל מסוף המאה ה8 ועד לתחילת המאה ה10. בתקופה זו השושלת מנתה 11 אמירים שהביאו את תוניסיה לפריחה תרבותית וכלכלית. הבירה שלהם הייתה קירואן. הם בנו אותה מחדש כולל את המסגד הגדול על ידי זיידאת אללה. אותו שליט הוביל פלישה של האלגבידים לסיציליה שהביאה לכיבוש האי וגם חלקים מאיטליה, הערבים הגיעו בפשיטותיהם עד לרומא. היה זה זמן של קשר בין מזרח ומערב ופתיחות בין תרבותית, בתקופה זו החל לעלות גם מעמדם של החכמים היהודים בקירואן שהיו בקשר עם הגולה בבבל.

פטימים והשושלת הפטימית.

הפטימים טוענים לשושלת שמוצאה מפטימה בתו של מוחמד ואשתו של עלי איבן טאלב ממשיך האור הנבואי של מוחמד ואביהם של האימאמים, הם שייכים לאיסמעיליה השיעית הטוענת למשיח שהוא האימאם השביעי הנסתר. השושלת הופיעה בקוזיסטן בדרום עיראק, משם עברו לסלמיה – כפר בדרום ירדן (מעניין לציין שגם השושלת העבאסית התחילה בכפר בדרום ירדן). אחד השליחים שלהם היה עבדאללה אל שיעי שהגיע לאפריקה במאה העשירית. ושכנע את השבטים הברברים לקבל את אמונתו. בעקבותיו הגיע המנהיג של הפטימים עובדאללה. הוא הוכרז כמשיח והתחיל את השושלת הפטימית. עובדאללה הרג בסופו של דבר את עבדאללה אל שיעי. אחריו שלט בנו אל קאים שניסה לכבוש את מצרים ללא הצלחה. ולעומת זאת כבש את סיציליה. אחריו היה את אל מנסור שנלחם בכפירה החוראג'ית. השליט הבא היה אל מועיז שכבש את מצרים בעזרת הגנרל שלו גהור שייסד את קהיר. הם הצטיינו בשלטון סובלני ונאור ובהבנה ניאו פלטונית של מצוות האסלאם, מסתכלים על הכול דרך משקפיים של שבע. הבירה שלהם הייתה בתוניס מהדיה במקום קירואן. הפטימים שלטו בתוניס במשך שלוש מאות שנה, לאחר המעבר של החליף אל מועיז למצרים הוא מינה אמיר ממשפחת הזירידים, שבסופו של דבר מרדו בפטימים באמצע המאה ה11, דבר שהביא למשלחות עונשין ממצרים ולחורבן של תוניסיה והתדרדרותה.

הסופים

האסלאם בצפון אפריקה הוא ברובו סופי, קשור למיסטיקה, כשהמסדר הבולט והפופולארי ביותר, המצאה צפון אפריקאית מקורית, הוא של השאזליה

הסופים הם הזרם המיסטי של האיסלאם שהתפתח במקביל להתפתחות האסלאם ההלכתי, . היו בין המיסטיקנים כאלו שהדגישו את חיי ההלכה והדת, תוך כניסה הדרגתית לתוך מסתרי הרוח, ועולם הנסתר. כזה היה בית הספר המרכזי בבגדד, הקרוי על שמו של גונאיד. והיו כאלו שדגלו באהבה פורצת גבולות, שיכרון אלוהי, אקסטזה, כמו הזרם שנקרא על שמו של ביסטמי.
בצפון אפריקה התחיל זרם שלישי.

אבו אל חסן שאזלי

קברו נמצא בתוניס הבירה. סיידי חוסיני שמו. הוא מייסד הזרם השלישי של הסופיות, הזרם המגרבי, להלן הסיפור על אודותיו.

שייח' אבו אל חסן שאזלי הוא מייסד הזרם המרכזי של המסדר השאזלי, הוא נולד במרוקו בסוף המאה ה-12, ולאחר שהתבגר יצא לחפש את ה’סחב על ווק’ – "השולט על הזמן". הסופים טוענים שבכל דור ישנו אדם אחד שבזכותו מתקיים הדור והוא נקרא "הקוטב של הדור", או "השולט על הזמן". משמעות השם היא שאדם זה מחובר עם הישות האלוהית, ויכול להימצא בכל מקום בו זמנית.

לאחר תלאות ונדודים רבים, הגיע אבו אל חסן לעיראק ופגש שם סופי חשוב בשם וואסיטי, שאמר לו שהאיש שאותו הוא מחפש נמצא בארץ שממנה בא – מרוקו, ליד הכפר בו גדל , ושמו מוליי עבדל סאלם מאשיש.

אבו אל חסן חזר למרוקו והלך לפגוש את מאשיש. כשנכנס אליו, אמר לו מאשיש:

"לך תתרחץ."

אבו אל חסן, שהגיע ישירות מהדרך, הלך במהירות להתרחץ. סך בשרו בשמן, התמרק בתמרוקים, וכשהגיע לפגוש שוב את מאשיש, היה נקי ללא רבב ולבוש בבגדים חדשים, והנה להפתעתו אמר לו מאשיש שוב:

"לך תתרחץ. "

אבו אל חסן, עדיין לא מבין, הלך להתרחץ שוב, בחושבו שאולי שכח או פסח על דבר מה, בניקיונו הקודם. לאחר שווידא היטב שהוא נקי ללא רבב, הלך לפגוש את מאשיש שוב.

תגובתו של מאשי הייתה זהה:

"לך תתרחץ."

לפתע, אבו אל חסן, הבין… משמעות בקשתו של מאשיש הייתה שהוא צריך לנקות את עצמו רוחנית מכל הידע שצבר עד כה, בכדי שיוכל להיות תלמידו.

בפעם הבאה שהלך לפגוש את מאשיש, הוא מצא אותו רוחץ את עצמו בטקסיות.

אמר אבו אל חסן:

"הו אללה, הידע שלי נרחץ ממני, כך שאין לי יותר שום ידע מלבד מה שילמדני המורה הזה."

כשנכנס לבסוף לפני מאשיש, שאל אותו: "מהו השם הנסתר של האלוהים?" באסלאם יש לאלוהים 99 שמות שמות גלויים, ושם אחד, גדול, נסתר.

בזמן שנכנס אבו אל חסן שאזלי ישב על ברכו של מאשיש ילד קטן.

"השם שאתה מחפש," אמר הילד "הוא אתה עצמך".

אבו אל חסן שאזלי הלך דרך ארוכה רק בכדי לגלות שמה שהוא חיפש – "הקוטב של הזמן", היה כל הזמן בארץ הולדתו. לאחר שהוא חזר לארץ מולדתו הוא גילה שמה שהוא חיפש היה כל הזמן איתו.

ניתן למצוא את אלוהים בפעילויות היומיום של החיים הרגילים, הוא לא כל כך רחוק מאתנו, אם רק נדע להתנקות מעצמנו, לרחוץ את עצמנו מהידע הקודם שלנו, מהתפישות שלנו על החיים.

ציטוט של אבו אל חסן שאזלי: "הרחק את הצלמים מליבך, ותן לגופך מנוח מהעולם הזה, אחר כך היה כפי שאתה רוצה. כשאדם שפל רוח, אין האל יתעלה מעניש אותו על שהוא מותח את רגליו כדי לנוח ממאמציו, אבל מעניש הוא את מי שמאמציו מלווים בגבהות לב."

אבו אל חסן נהיה תלמידו של מאשיש וקיבל את ההסמכה ללמד את הסופיות ממנו. בתורה שאותה לימד הוא שם דגש על חיי העבודה וההתערות בחיי היומיום. ההבדל בן הסופי לאדם הרגיל הוא שהסופי נמצא עם אללה, מזכיר את אללה, תוך כדי עשיית פעולות היומיום.

אבו אל חסן שאזלי הפנה את הדגש פנימה, חזרה אל האדם. הוא התחיל דרך שלישית בסופיות, המשלבת בין עולם הרוח והאקסטזה, לבין העולם המעשי והארצי. המסדר השאזלי, על שלוחותיו, נהיה בין השאר גם מסדר של גילדות מקצועיות, והפך להיות המסדר הגדול ביותר במצרים ובצפון אפריקה.

אבו אל חסן שאזלי מתחיל דרך חדשה באסלאם המדגישה את העבודה הפנימית מתוך מעורבות בעולם הזה ולא פרישות ממנו, מדגישה את קבלת צו הגורל ואת הצניעות כמוטיבים המרכזיים של הדרך במקום סגפנות. מדגישה את קבלת השייח' כמנהיג ללא עוררין ומתוך אמונה שלמה. מה שאנחנו מחפשים לא נמצא רחוק מאתנו, אלא קרוב לנו ולמעשה אף נמצא בתוכנו.

אתרים בתוניסיה

תוניס

הבירה של תוניסיה ועיר בת שני מיליון איש, כרך היחידי בתוניסיה. יש בה שווקים, קברים קדושים, שכונות מעניינות ושרידים עתיקים של קרתגו והעיר הרומית שהמשיכה אותה. אתרים לראות הם מסגד הזייתונה, העיר – מדינה, המוזיאון של הבארדו.

ביזארת

עיר נמל עתיקה שהייתה בעבר מאחז פיניקי ובזמן המודרני עיר נמל צרפתית חשובה. ביזארת היא עיר מודרנית יחסית וחשיבותה נובעת מכך שהיא מרוחקת 140 קילומטר מסיציליה ושולטת על המעבר ממזרח הים התיכון למערבו. ביזראת נוסדה על ידי מהגרים פיניקים מצור והיא נשלטה על ידי צור. לימים נולד בה מייסד המסדר השאזלי בעכו במאה ה19 עלי נור א דין שהגיע במסע פלאי לצור וייסד את המסדר השאזלי יאשרוטי בישראל

ג'רבה

אי במרכז החוף התוניסאי המזרחי ובו קהילה יהודית עתיקה בת 2500 שנה, עד היום חיים באי 1500 יהודים בשכונה מיוחדת בה בתי כנסת ובתי ספר בעברית. ומדי שנה במאי מגיעים לאי עשרות אלפי יהודים להילולה השנתית. באי שתי שכונות: הרובע הגדול והרובע הקטן וכן בית כנסת עתיק וידוע

אל ג'ם

שרידי עיר רומאית עתיקה ובהם האמפיתיאטרון השמור בעולם! שנבנה בימי אדריאנוס, באמפי מקום לארבעים וחמש אלף צופים

מהדייה

נמצאת על חצי אי בחוף המזרחי, נוסדה על ידי מייסד השושלת הפאטימית עובייד אללה כעיר קודש, השליט נקרא משיח – מהדי, ומכאן השם. מהדייה הייתה מהחשובות שבערי תוניסיה עד למאה ה16 ויש בה שרידים פאטימים מרשימים.

מונסטיר

עיר מוסלמית חשובה על החוף, כאן נוסד הריבאט הראשון – מבצר הגבול במאה ה8 וגם נולד כאן הנשיא בורגיבה

סואס

עיר עתיקה שהייתה חשובה בתקופה הרומית וגם המוסלמית, גם כאן נבנה ריבאט עתיק ויש בה מסגד גדול יפה שנבנה במאה ה-9

קירואן

העיר הרביעית בחשיבותה באסלאם. מוצב של האסלאם הקדום אל מול ההתנגדות הברברית והנוצרית, שם יש מסגד גדול ששימש כאב הטיפוס של כל המסגדים במגרב, שם נקבע האסלאם הצפון אפריקאי והשתרשה המסורת המליכית. שרידים חשובים מהתקופה האלגבית והפאטימית.